יום רביעי, 7 בדצמבר 2011

מסע קולינארי בברצלונה.. חלק שלישי.

TRA-GA-LUZ


למסעדה הזו הזמנתי מקום כשבוע וחצי לפני הנסיעה. המסעדה קשורה לקבוצת מסעדות בבסיס בעלות יחידה שחולשת על ברצלונה ומדריד. בין המסעדות השונות שבקבוצה, יש יפניות, מסעדות דגים, מסעדות במלונות שונים ועוד. חלקן ממושלנות וחלקן בדרך לשם. נראה שכל המסעדות של קבוצת -TRAGALUZ מעוצבות בקווים נקיים, באלגנטיות מקסימה, בטוב טעם, בקריצה של הומור לפעמים ועוד. כל מסעדה כמובן מקבלת את העיצוב שלה שמתייחס לחומרי הגלם ולנישה שבה המסעדה נמצאת. כראוי למעמדן.

זוהי אנטי תזה כמעט למסעדה הראשונה שאכלתי בה ביומי הראשון בברצלונה באותו הערב שנחתתי. אמנם לא אנטי תזה באיכות האוכל, אלא הכוונה להגשה ולראייה הכוללת של מסעדנות פר סה. כאן, הכנסת האורחים אמנם הייתה מדהימה גם כן, כפי שקיבלתי ב Can Pineda  אך הרבה יותר מעונבת ופחות "משפחתית". גם העיצוב וכמובן האוכל המוגש היה מעונב יותר ובכיוון אחר לגמרי ממה שטעמתי "שם". אין טוב יותר או טוב פחות. נהניתי כאן לא פחות מאשר נהניתי שם.. ואחרי שביקרתי בTragaluz  היה לי כבר קשה להחליט לאיזו נישה לפנות בעת פתיחת המסעדה הפרטית שלי (;-) ).

מצד אחד יש את הביתיות, את חוסר הפלצנות, את ההקפדה בחומרי גלם מהמשובחים שיש, בהבאתם לרמה הגבוהה ביותר, אך ללא מעוף מיוחד, תחכום, או דמיון מטורף. אוכל פשוט אך מעולה, עם דגש על אנשים ומצב רוח. (כל זאת בראשונה כן?!)..ובו בעת בזמן שאני חושב על כך, אני יושב במסעדה שהכול מתוקתק ברמות מטורפות! עם אוכל שכל כולו מוקדש ומכונס למזבח של טעמים, מרקמים, דיוק פנומנאלי, פרפקציוניזם היסטרי וידע אדיר של כל הסובבים וכל נותני השרות.
אני מדבר על כך שמהמארחת המדהימה שליוותה אותי עוד בהזמנת המקום ועד לאחרון המלצרים שמזגו מים בכוס המהודרת על שולחני לכל אורך הארוחה. כולם כולל כולם ידעו בדיוק מה הם עושים, עשו זאת בזמן הנכון ומבלי שאצטרך אפילו להזיז ראש כדי לחפש אותם וכן הלאה.


המסעדה ממוקמת באזור מפגש של רחובות גדולים מאד בברצלונה. היכן שאפשר למצוא את חנויות המותגים המובילים באופנה כיום, בין מסעדות, בתי קפה אופנתיים וכן הלאה.
כניסת המסעדה הייתה מאורת במן שיח גדול של מנורות לד ירוקות שהשתרך מהגג כלפי מטה כאשר חזית האבן מגולפת ויפה. כיאה לאדריכלות ספרד וברצלונה בפרט. בקומה הראשונה של המסעדה, ישנם שלושה ברים שמגישים אוכל.
הם נמנים עם מסעדות הקבוצה כמובן, כאשר המסעדה "העיקרית" (שבא אכלתי באותו הערב) ממוקמת בקומות שמעל באותו הבניין. הברים למטה מגישים לפי הסדר; אויסטרים, סושי ויפני מסורתי. מסביב לברים האחרונים ישנם גם כסאות ושולחנות כך שלא חייבים לשבת על "הבר" למעשה. נכנסתי למתחם והתחלתי לעלות מעלה במדרגות עגולות מעץ כבד. קיבלה אותי המארחת בקומה שמעל, שהיא עומדת מול "מחשב מגע" בצמוד למטבחים פתוחים. הגשתי לה את כרטיס הביקור שלי והצגתי את עצמי. היא ישר הבינה על מי מדובר ואמרה שציפתה לי. כמו כן, הודיעה לי שהם פותחים את המסעדה בעוד זמן קצר ואם ארצה לעשות סיבוב במסעדה קודם לכן, יחד איתה. אני כמובן קפצתי על ההזדמנות לטייל שם ובין המטבחים.
היא הראתה לי את כל הקומות המעוצבות של המסעדה שמונים שלוש במספר!. כולל גלריה ומן עליית גג עם ספות לארוחות בלתי רשמיות שמסודרות מסביב לאח בוערת. העיצוב מרשים ביותר, חמים, עם קווים נקיים, כלים יפים, מפות בצבעי קרם וחום בהיר.


המטבחים במסעדה פתוחים ולמעשה כל מי שנכנס למסעדה *חייב* לעבור בהם פיזית.
כך הם למעשה "מתקשרים" עם הסועדים ומראים להם עד כמה הם בעצם נקיים, אחראיים ובטוחים בעצם במה שהם עושים. המטבחים יפים מאד, מסודרים ומוכנים לסרוויס הערב שבעוד כמה דק' יפתח לקהל הרחב שהזמין את מקומו ליהנות שם. הטבחים והשף היו בהכנות אחרונות שהסתובבתי להם בין הרגליים, אך לקחו מעצמם כמה דק' לעזוב הכול, ללחוץ לי את היד והשף הראשי אפילו העביר אותי דרך מקרר חומרי הגלם שלו.. שהיה מרשים ביותר. אולי פעם אספר לכם עוד על מה הלך שם.




בסיום הסיור, היו לי כמה דק' נוספות להרוג והמארחת הציעה לי אם ארצה לרדת לאחד הברים למטה לשתות משהו בזמן שהם מסיימים את הארגונים האחרונים ושהיא תקרא לי כמובן ברגע שהם יהיו מוכנים לקבל אותי. הנהנתי ברצון וירדתי למטה (בליוויה כמובן). התיישבתי בבר הראשון ליד הדלת שהיה בר האוייסטרים. המארחת החליפה כמה מילים עם השפית שמאחורי הבר שהיה גם עמוס בקרח ובאוייסטרים הכי מדהימות שראיתי בחיי. ופנתה לעבודתה מעלה. התיישבתי באחד השרפרפים הנוחים והשפית מזגה לי פלוט קאווה לבנה ורעננה. מייד אחרי כמה דק' התחילה להניח לפני כל מיני סטנדים ממתכת וסכום קטן ויוקרתי שהונח על מן פלטה משיש בצבע הבר עצמו. על הסטנד המיוחד הניחה צלחת מלאה בקרח, ושתי אוייסטרים ענקיות (NO2) ופלח לימון טרי. שרבבה משהו בספרדית, חייכה חיוך מלא שיניים.. והחוותה עם היד "קדימה".. (ANDIAMO!?). פתחתי את האוייסטרים עם אחד הכלים שהונח לפני.. כמה טיפות של לימון ושלוק ענק לתוך הפה. טעם מי הים, יחד עם הלימון והמרקם הרוטט אך המשגע של אוייסטר כל כך טרייה משתווה לשום דבר אחר בעולם. פשוט כך. הרעננות הזו יחד עם הניחוחות והמרקמים שקשה לקבל מכל דבר אחר (אני מניח שזה טוב לרב האנשים שלא מסוגלים לחשוב על זה) הם פנומנאליים. זה היה מטריף חושים ואפרטיף מדהים לתחילת ערב קלאסי מאין כמוהו. התענגתי על זוג האוייסטרים הללו.. עד שראיתי את מחירם בתפריט.. כמעט נפלתי ברצפה.. אבל נו.. כמה פעמים כבר יוצא לי לאכול כאלו אוייסטרים מטמטמים בחיים? היום הכול הולך חשבתי לעצמי!




המארחת הנחמדה שבה כמובן לאחר כ 10 דק' או קצת יותר והזמינה אותי לעלות. הובילה אותי לשולחן זוגי שהיה ערוך למשעי. הושיטה לי את התפריט שלהם לא לפני ששאלה איך נהניתי למטה.
בעוד אני בוחר מהמנות מלצר מוזג לי מים קרים באחת הכוסות. שהוא סיים, הניח מגש כסוף בצד השולחן ואת בקבוק המים עליו. מלצר נוסף הגיע אחריו בזמן שאינו מעיק או "רכבתי" והגיש לי את תפריט היינות שלהם. הוסיף באנגלית שאם הוא יוכל להציע לי יינות נוספים מאלו שאבחר הוא ישמח.


התפריט היה מחולק למנות פתיחה, מנות ראשונות חמות וקרות ועיקריות שהתחלקו לקבוצות של בשרים ומנות מהים. בחרתי לעצמי שלוש מנות סה"כ. אחת פתיחה, ראשונה ועיקרית. כאשר אני מנסה לשמור על מגוון רחב ככל שיכלתי.

המארחת שעד עתה ליוותה אותי, פינתה את מקומה למלצר שהתברר לידען גדול ביותר, בחומרי גלם, ביינות, בשף הנוכחי ובשפים ספרדיים, צרפתיים ובכלל בעולם. מרשים ביותר. הפניתי אליו את המנות שבחרתי ובחרתי גם את היין שילווה אותי בארוחה הזו (ללא עזרת הסומלייה בסופו של דבר).

היין;
Marques De Murrieta Rioja Dalmau Res' - 2004

המנות שהוזמנו היו:

לפתיחה - CROQUETTES DE JAMBON
קורקט בשמל מלאים בחתיכות של חאמון איברי.

לראשונה - OCTOPUS TERRINE, OIL AND ROMESCO PURÉE
טרין תמנון שתובל בפפריקה ובתבלינים שונים עם פירה ורוטב רומאסקו.

לעיקרית - ROAST SUCKLING PIG, PINEAPPLE, AND CUMIN
חזירון צלוי עם אננס וכמון.

המלצר לא רשם מאומה הנהן בחיוך ועזב. נותרתי לבדי דק' ספורות, עד שהגיע הסמולייה וטקס היין התחיל. הוא מראה, אני מהנהן, הוא פותח, בודק את השעם, מוזג טיפונת לכוס (שהביא עימו!, לא שלי)
נותן לי לטעום, אני מהנהן, הוא מוזג לכוס שלי, מניח שוב תחתית כסופה ואת הבקבוק. אני מרוצה וממתין הלאה.


בזמן הזה, המארחת חוזרת עם צלחת ומניחה אותה לפני. אומרת שזה מתנה מהשף, מנה שלא נכנסה עדיין לתפריט והיא בהרצה. נאמר לי עוד שהם מאד ירצו לשמוע את תגובתי בעניין. שמחתי על כך מאד והבעתי את הסכמתי.

המנה הייתה: Baby squid with ox tail ragu and black truffle sauce
דיונון בראגו של זנב שור עם רוטב של כמהין שחורות.


שם מפוצץ ללא ספק, וגם נראה נהדר לטעמי. טעמתי מייד שהגיעה והמרקמים כמו גם הטעמים היו מעולים. הדיונון היה עשוי במידת עשייה מושלמת וממש התנפץ תחת כובד השיניים ביחס לצמיגיות שבדרך כלל אנו חווים פה בארץ, מחומר גלם קפוא בדרך כלל או מהכנה ארוכה מידי שהורסת חומר גלם טוב. הראגו היה חזק טעמים וניכר שהשתמשו בהמון פלפל אנגלי ותבלינים חדים מידי לטעמי. זוהי הייתה ההארה היחידה שלי על המנה שהשף הגיע לקבל את דעתי. אמרתי לו שהייתי מעדיף שהראגו יהיה קצת פחות חזק בטעם. מלבד זה, ועל אף.. המנה הייתה מדהימה וטעימה מאד. סיימתי אותה עד תום! והוא הודה לי על הפידבק. (למה שאלו אותי, אין לדעת.. אבל יאללה.. אולי בגלל כרטיס הביקור היפה שלי ;))


CROQUETTES DE JAMBON
מייד אחריו הגיעו הקרוקטים וכמובן לחם טרי ומדהים שנאפה במן כלי חרס שבו הוגש. זו הייתה כיכר עגולה עם קרום למות! ומרקם פנימי רך ואוורירי אך עם משקל.  עם הלחם קיבלתי שמן זית וחמאה, בנאלי אבל הכי מתאים בעולם.
הקרוקטים היו קטנטנים והוגשו במן צלחת מאורחת שאיתה קיבלתי צלחת נוספת שאוכל לאכול בנוחות.
מרקמם היה קריספי בחוץ ורך וקרמי מבפנים. טעמים של בשאמל עשיר וחתיכות חאמון איברי שהשתלבו מדהים.. ללא ספק מנה שאני הולך לעשות בבית בקרוב. טוב שהבאתי איתי הרבה חאמון (ולכם את המתכון, כמו שאני קיבלתי מהשף בסוף הערב).


היין המשיך להימזג כמעט מאליו וכך גם המים, כאשר מלצרים פשוט נעים סביבך ללא רחש וללא שום מועקה מורגשת. רק אחר כך בדיעבד חשבתי על זה, שתמיד הכוסות שלי היו מלאות וכמעט לא הרגשתי שממלאים לי אותן. שירות ברמה יוצאת דופן ללא ספק ויש להעריך את זה.

OCTOPUS TERRINE, OIL AND ROMESCO PURÉE
המנה הראשונה הגיעה גם כן. טרין תמנון כאמור, שבושל בסוויד ותובל בתבלינים עדינים עם פירה תפוח אדמה בשמן זית ורוטב רומאסקו. בישול התמנון היה מדהים ובגללו ובגלל שיטת הבישול המיוחדת הזו, היה אפשר להרגיש את טעמו של התמנון ללא שום לוואי של צלייה מגריל או שמנים. המרקם היה מדויק ונפלא בפה. היה אפשר ללעוס אותו והוא כמעט החליק בכל ביס. נפלא. כל זה השתלב עם מן "חמוצי חאלאפיניו" שקישטו את התמנון והשתלבו עם הטעמים המתובלים ועם התמנון כמובן, באופן מרטיט ממש.
סיימתי את המנה הזו בצ'יק למרות שהיא לא הייתה כזו קטנה.. אבל היא פשוט הייתה טעימה בצורה מטורפת. אז טרפתי.



הגיעה זמן העיקרית;
ROAST SUCKLING PIG, PINEAPPLE, AND CUMIN
המנה הייתה למעשה חזירון קטן שעדיין היה בגיל ינקות (בגלל זה SUCKLING) שנצלה שלם ופורר בעזרת מזלג. לאחר מכן הוכנס בפורמה מלבנית ועליו הונח מן קרום משומן שנצלה בתנור והפך להיות קריספי. הגישו את החזירון עם אננס קצוץ שנצלה במחבת עם כמון ותימין. הרוטב  שהותז מסביב היה מתקתק.. ונטעם כמן זיקוק כלשהו של סילאן.  מנה מושלמת כמעט. מרקם החזיר היה רך וחמאתי, הקרום היה הכי קריספי שאכלתי בחיי (כמו לאכול סוכרייה דקיקה ביותר) והשתלב היטב עם המרקם הרך של בשר החזיר הצלוי. האננס והכמון היו שילוב מצוין חצי מתקתק וחצי עם טעמים מזרח תיכוניים מוכרים כמובן שהשתלבו עם התימין וסילאן שהצטרפו כאמור לכל החגיגה. הפה שלי לא הפסיק להתפעל באותו הערב, אבל השוס הגדול עוד לפני מסתבר..



הארוחה הזו ארכה קצת יותר משעה וחצי עד עכשיו.. כולל ההמתנה בבר האוייסטרים. היין היה בדרך להיגמר כמו גם בקבוק המים הגדול שהונח בתחילת הארוחה על שולחני.
המלצר הידען בא לפנות את הצלחת האחרונה וכמובן שאל אם ארצה קינוח, שאלתי אם יש לו תפריט קינוחים מסודר שאוכל לעלעל והוא הגיש לי אותו חיש קל.

נבחר קינוח לבסוף בהמלצתו:
CREMÓS DE XOCOLATA 64% - OLI I SAL
טוב חברים.. מי שמכיר אותי יודע שקינוחים, לא ממש מעניינים אותי. מבחינתי אחרי כל ארוחה, לאכול "שורה" של שוקולד פרה עם אספרסו וגמרתי את הסיפור. אני לא צריך עוגות, שוקולדים, מוסים, מגדלים באוויר, פירות, רטבים, פחזניות ומה לא.. אבל הפעם, השף הביא לי כאפה רצינית לפנים. מה בסה"כ הזמנתי? קרם שוקולד עם איזה כדור גלידה מעל.. אז בסדר כתוב גם שהשוקולד הוא מ 64% אחוזי קקאו.. נו יופי. יש לי בסופר גם 80%.. העניין זה שמה שהגיע היה פשוט מדהים מדהים מדהים.
קיבלתי צלחת עגולה עם קרם שוקולד בפנים, חלק מאין כמותו ובמרקם מעט מוצק, לא נוזלי ולא מוקצף כמו מוס. מעל כל זה, כדור שוקולד מענג ריחני ומתוק בדיוק במידה. אך השוס הגדול היה מה ששמו מסביב. מן חול פירורי, בצבע שוקולד כהה. מסתבר שהחול הזה היה מורכב מפירורים של עוגיית בראוני'ס, אגוזים מסוכרים, פיסטוק ומלח שחור! כל זה עובד בבלנדר ונבזק סביב הקרם המדהים הזה.


שמעו.. אין דברים כאלה והקינוח בפעם הראשונה בחיי האפיל על כל מנה אחרת שאכלתי באותו הערב. פשוט כך!
קשה מאד לתאר את החוויה, המרקמים החלקים יחד עם הקראנצ'ים. המלח המיוחד הזה יחד עם המתיקות של השוקולד וכדומה. אני מניח שכמו כל דבר בחיים ובעיקר בתחומים קולינריים, חייבים להתנסות כדי להבין עד כמה זה היה טעים.
עם הקינוח קיבלתי גם ספל אספרסו כפול ומיני שוקולדים קטנים לטעם אחרון.. אלו שבדרך כלל מיוצרים משקד, אגוז או פול קפה עטופים בשוקולד היו למעשה פופקורן עם קרמל שנעטף בשוקולד ואבקת קקאו. מדהים, מקורי, מצוין וטעים לאללה.


הארוחה הסתיימה בתום שעתיים בערך.. עם המון חוויות, טעמים, ריגושים, יין טוב, חומרי גלם ומעוף.
הדמיון של השף כמו גם הביצוע של מטבחו היו מעולים בכל סטנדרט. השרות היה מושלם ממש ובכל רגע הרגשתי שכולם שם עבורי למרות שכל המסעדה הייתה מלאה כמעט לגמרי, כחצי שעה לאחר שהתחלתי את הארוחה.
סה"כ אכלתי לא מעט אוכל באותו הערב, למרות שאלו לא היו מנות גדושות או אדירות מימדים ולא היו כמעט פחמימות שיעמיסו על הקיבה. המנות היו מדויקות, היו בכמויות סבירות ולא דוגמיות כפי שמקבלים בלא מעט מסעדות שף בעולם.
הכי חשוב, כולן כולל כולן היו לטעמי and add someשזה אומר המון.
גם בהסתכלות שנייה, שלישית ורביעית בשאר התפריט- ראיתי שאין כמעט מנה שם שלא הייתי מנסה. אם הייתי מגיע לשם שוב ושוב ושוב ובוחר כל פעם שלוש מנות אחרות, כנראה שהחוויה הייתה נשארת בעינה. לזה חברים אני קורא "אס".

ביציאה השף "תפס" אותי שוב, כמו גם המארחת.  הם בירכו אותי לשלום וכמובן איחלו לי להגיע אליהם שוב. פחחח.. אני מאחל לעצמי גם כן.. נו באמת!

המחירים לא שערורייתיים במיוחד.. לא שזה היה זול (בעיקר בגלל היין שהעמיס את הפרמיה שלו על כל הארוחה הזו).. אבל פעם ב.. בחופשה כזו או אחרת, שאתם כבר יוצאים מהבית ומוכנים לחוויה כזו, היא כדאית ותעשה לכם רק טוב. הפרופורציות משתנות ללא ספק ואתם מתחילים לטעום ולהריח באופן שונה לגמרי. מישהו קרוב אלי ישר קפץ, שהוא לא היה רוצה לאכול שם, כי אחר כך הוא לא יוכל ליהנות משום דבר. אני אומר שזה לא נכון וצריך תמיד לשאוף לטעום, לחוות וליהנות מהכי טוב שאתה יכול. היופי והחוכמה זה לדעת לאכול יום למחרת בגט עם נקניקיה בשוק וליהנות לא פחות!

אביעד.

15 תגובות:

  1. ברוך דיין האמת
    נפלה עטרת ראשינו

    בצער רב ובלב כבד אנו מודיעים על פטירתה של אישה יקרה ואוהבת אדם ואהובה על הבריות ,

    אריאלה פיקסלר אלון זצ"ל

    ההלוויה תצא היום, יום רביעי יא כסליו תשע"ב (07 בדצמבר 2011)
    בשעה : 20:00 מבית הלוויות אנאעארף להר המנוחות

    יושבים שבעה בבית המנוחה
    רחוב אינעלאבוק אביעד 53 מודיעין

    המשפחה המתאבלת.

    לא חאראם?
    לא חארם על הצדקת שהלכה לעולמה ללא עוול בכפיה ? כולה באה לראות מה שלומך בבלוג וככה זה נגמר?

    רצח בדם קר !
    אללי !!

    זה הולך ונעשה קשה מפוסט לפוסט.

    :-)

    מדהימיישן בע"מ מותק.

    השבמחק
  2. האמת, שקשה להגיב אחרי הרשומה הזו.

    כל פעם אתה מצליח לנפק שיא חדש.
    שיא של טעמים, של ריחות, של צילומים מטריפים, של סיפורים יפהפיים שמגרים את כל החושים.

    אני מכיר את החויה הזו מפריז... לשבת במקום כזה לשעתיים, אתה עובר כאילו לעולם אחר, כמו חלום כזה. השירות המדהים, האוכל שעושה בפה דברים שמעולם לא קרו לפני כן, מין הרגשה כזו של "אההה, יש עוד כמה דברים יפים ששווה לחיות בשבילם". אתה יוצא אחרי זה, נושם נשימה עמוקה ברחוב, מסתכל אחורה פעם אחרונה על המסעדה, ונוסע לישון במלון, עם חיוך מרוח על הפנים וחלומות על אויסטרים.

    חוויות ראשוניות ויחודיות כ"כ, והצלחת להחזיר אותי אליהן... אז תודה!!

    אייל

    השבמחק
  3. איזה תמונות, יא ווראדי!
    איזה אוכל, הרגת אותי!
    הדיונון והתמנון נראים סוף.
    ת'אמת, לא מכיר את היין (אבל קשה ליפול עם יינות ספרדיים).

    השבמחק
  4. אביעד
    אתה חתיכת מטורררררף. הפוסט הזה, וזה שאחריו וזה שאחריו.... (או בעצם זה שלפניו וזה שלפניו....)
    אם לא הייתי מכיר אותך הייתי חושב שאתה חי בפנטזיה. אין דברים כאלה.
    איזו השקעה מטורפת בהכנה, בצילום, בכתיבה, בהפקה.
    יש מעט מאד אנשים כאלה, שכל מה שהם עושים הם עושים עד הסוף, מכל הלב, בסערה, הכי רחוק והכי טוב שאפשר.
    אני כל כך שמח שזכיתי להכיר אותך :)

    כשהסתכלתי על התמונות (מתי, אגב, הספקת להשתפר כל כך בצילום ?) זה נראה לי מוכר ואז ראיתי שזו Tragaluz.
    לפני כחמש שנים הייתי עם אשתי שתחיה בברצלונה ובילינו שם כמה שעות מדהימות. זו אכן חוויה בלתי סבירה של שכרון חושים. כל כך טעים, כל כך יפה וכל כך מסעיר.

    השבמחק
  5. איתמר, תודה חבר. יין מדהים ללא ספק. פעם הבאה נסה :)

    לאחרון שהגיב, תודה חבר (?) ! על המילים היפות.
    רק תשאיר שם שאדע גם מי אתה :(

    תודה, אביעד

    השבמחק
  6. אני רק רוצה לדעת מתי אתה לוקח אותי איתך?

    השבמחק
  7. יאיר יא מלך מי לימד אותך לכתוב ג׳אז עם y ?? מישה ? ;)

    השבמחק
  8. מדהים! מדהים! מדהים!! נותרתי ללא מילים.

    כל הכבוד!

    השבמחק
  9. אני רוצה להגיד לך שזה משגע כל מה שאתה מפרסם פה, אריאלה מטרפת אותנו בפייסבוק עם התמונות שלך.
    עוד לא הגבתי פה, אבל שתדע שיש לך עדת מעריצים גדולה מאוד בקרב החברים של הפיקסלרית.
    תמשיך כך
    יישר כוח
    מירב ב. , חברה של האנרג'ייזרית הבלונידית

    ארי הרגת אותי עם הטוקבק שלך. משוגעת אחת.

    השבמחק
  10. מירב ב היקרה, תודות לך ולכל העדה.
    עכשיו במקום לטק בק אצל אריאלה על הקיר, תבואו להגיב פה אצלי
    על הרשומות שארגיש את האהבה גם :)

    תודה שוב, וכיף לי נורא שבאת.

    אביעד

    השבמחק
  11. אהלן אביעד, זה בדיוק מה שארי אומרת [אומרת? צורחת] לכולם שם, אבל אתה יודע איך זה בפייסבוק, אנשים מרגישים שהם הגיבו שם וזה אותו הדבר.
    מבחינתי אטקבק לך כאן [לא מתעסקת עם המשוגעת הזאת], ולגבי כל היתר- לאט לאט הם ילמדו. ארי לא תוותר להם.
    תודה לך על המענה.
    שבת שלום
    מירב. ב.

    השבמחק
  12. pero que hijo de pu....
    יותר מדי דוברי ספרדית, אם לא הייתי מסיים את הקללה הכי חברי שאפשר לשחרר על הפוסט הזה.
    מדהים!!!!!

    השבמחק
  13. הוו שלום לך פריצי גונזלס.
    באמת הגיע הזמן שתבואי, הגברת הראשונה של הקשת (לא) בענן.
    אני שמחה שאיומיי הסמויים והעדינים מאוד עובדים.
    ועכשיו היות שאני יודעת שאת לא ליד מחשב (תהני בייבי, זה הזמן שלך, נסיכה) אני לא מציקה לך , אבל תצטרכי לעשות השלמות שעליהן תיבחני ..
    :-)
    ויש תגמול, את יודעת- עכשיו לא רק שיעור שמרים אני אתן לך, אלא גם סדנת מאקרונים, אחת על אחת איתי.
    תתכונני... אני חוזרת מאילת והיידה הרעלת שקדים ושמרים.

    שימחת אותי קוקיונת, עכשיו יהיה לי כיף לחזור לקרוא את התגובות שלך כאן.
    תמשיכי (ותיזהרי שלא).

    ארי

    השבמחק
  14. אחח, איזה חיים משוגעים עשית שם אם זו ארוחה אחת..
    להביא קלמרי לדרגת עשייה מושלמת זו משימה שמאתגרת הרבה מסעדות בארץ. עם השנים מצאתי כמה יחידות סגולה.
    סקרן אותי תמיד הנושא של "חזירון חלב". היתה לי הזדמנות במדריד לפני שנים, אבל הלכתי על הפאייה. אופס?

    בכל מקרה, אני מקנא בך מאוד..

    LazyBoy, Hungry like a wolf

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...