יום חמישי, 5 בינואר 2012

"Happy Birthday "Andiamo! Aviad à la carte


ימי הולדת.
בדרך כלל אני לא ממש מחבב אותם, אבל יום הולדת שנה.. זאת חגיגה בכל זאת. אולי בגלל שלא חשבתי שהיא תגיע בכלל(?). אבל אני מתחיל מהסוף, בואו נחזור טיפה אחורה.. בעצם שנה אחורה. תחילת ינואר 2011..הפוסט הראשון בבלוג הגיח לעולם.. אחרי שכמה מתכונים שלי מצאו את דרכם בפורום מסוים שלא קשור באוכל כלל. את הבלוג פתחתי ללא שום דחיפה מאף אחד, אין פה איזה סיפור אגדות כזה או אחר, של חיים מחורבנים (סטייל מאסטר שף), או השד יודע מה, שהייתי חייב לעצמי ולאחרים. הסיפור אינו סוחט דמעות או כל דבר דרמתי אחר. אלא פשוט. פשוט עד כאב כמעט. פתחתי את הבלוג לאחר שהמון זמן רציתי סוף סוף לרכז לעצמי את כל המתכונים "שהסתובבו איתי". אם בראש, אם על פתקים בכל מיני מחברות ועם בקבצים על המחשב לדוגמה. תמיד חשבתי לעצמי שיהיה נחמד, אם יהיה לי מן צביר מתכונים שאני מכין מפעם לפעם וגם כאלו שאני מנסה. גם שייצא לי תמיד אותו הדבר וגם שאזכור ולא אחסיר מפעם לפעם מצרכים וכך "אפספס".
כך בעצם הבלוג הזה קם. לפניו, רק שתבינו - המחשבה הכי "גדולה" שלי בעניין הייתה, לקנות מן חוברת כזו שמוכרים ב"סטימצטקי" עם כריכה ממש יפה שכתוב עלייה "המתכונים שלי" ובפנים יש המון דפים ריקים...ולרשום שם.

דרך אגב, אם מישהו מחכה לזה... באמצע הרשומה הזו, יש את ההפתעה שהבטחתי לכם, אבל עוד מעט טוב?

הרשומות הראשונות היו די בנאליות אם להגיד את האמת.. מנות די פשוטות, ביתיות ונחמדות שאני מכין מידי פעם ולעתים רחוקות, שבאותו הזמן באמת הכנתי והעליתי לבלוג כדי שיהיה קצת טקטסט. התמונות היו נוראיות, למרות שמאד מאד רציתי שיהיו יפות. מה שעוד בוודאי זכור לוותיקים כאן, שכל העיצוב של הבלוג היה שונה. הוא היה מן צהבהב כזה עם מן כוס יין ענקית שהייתה מצולמת על כל המסך. בקיצור.. בלוג "נחמד" אבל ממש לא יותר מכך וכמו כל דבר שאני נכנס אליו.. התמכרתי. לקחתי את הנושא יותר ויותר ברצינות מיום ליום ועם הזמן.. הכול התחיל להשתכלל ולהתעצם. העיצוב עצמו השתנה חיש קל, בעזרתו של אחד מחבריי הטובים ביותר, שישב איתי שעות על גבי שעות על הנושא. כמו כן גם המתכונים, הכתיבה והצילום הישתדרגו בעקומה חדה מאד. המתכונים נעשו מיוחדים יותר והמנות עשירות יותר, כי הבנתי שבידול משאר הבלוגים ברשת (לפחות בנוף הארץ), יהיה מיוחד וכיפי הרבה יותר, לי ולגם לכם. הכתיבה נעשתה אישית יותר, כי שמתי לב שכך אנשים מרגישים ומתרגשים יותר. התמונות... טוב נו.. זה כבר נושא ארוך ומיוחד שלקחתי על עצמי בצורה די אובססיבית בשנה האחרונה. מבלי להרחיב על זה יותר מידי כרגע, אתם ראיתם ורואים בעצמכם את התוצאות. דבר אחד אני חייב להגיד.. שזו הייתה חוויה מטורפת עבורי וכיום, אני מאושר מאד שלקחתי את הנושא הזה, כפי שאני יודע לקחת משהו. באקסטרים. בתקווה שאתם נהנים כמוני מהתוצאות (כי הדרך הייתה ועודנה די קשה J ).

אז מה היה לנו בעצם;
המון המון אוכל. אסייתי, לצד צמחוני, לצד מרקים, לצד צרפתי.. גורמה, ביתי, כפרי והמון המון אוכל איטלקי!. תמונות יפות, המון רגש, אהבה, התאהבות, טיולים, חברים וחברות. היה לנו הכול מהכול..
בתקווה לעוד שנה ועוד אחת... פרויקטים קטנים בתכנון וגם גדולים יותר בפתח ואני מקווה שהשנה הזו תהייה איכותית יותר, עם תמונות יפות יותר, עם מתכונים משלהבים, מקסימים ונהדרים יותר. אני מצידי, בטוח אשתדל. בתקווה שאתם מצידכם תיהנו, תגיבו ותפרגנו. כי בסופו של דבר, היום; הבלוג הוא שלכם בדיוק כפי שהוא שלי. תנו לי לדעת שאתם כאן.. יחד איתי.
(יצאו לי לא מעט חרוזים, ממש במקרה, נשבע!)

בהמשך לכל המילים היפות, חשבתי להביא בפניכם כמה נתונים מספריים. כדי שתדעו קצת על מה הלך השנה מבחינת כניסות, מבחינת תגובות ומבחינת הרשומות עצמן. ככה.. אתם יודעים, לשתף אתכם קצת במה שקורה מאחורי הקלעים.
אך ממש במקרה, לא מזמן, נתקלתי באחד הבלוגים בחו"ל במן סיכום ממש נחמד שמישהי עשתה, כשהיא סיכמה בעצמה שנת פעילות בבלוג שלה. היא עשתה זאת לפי קטגוריות נחמדות. אז הנה אני עושה את זה גם פה אצלי.. כי זה באמת יותר נחמד מסתם מספרים. מה שגם המספרים בבלוג הזה די "מצחיקים" לעומת בלוגים אחרים ברשת ש"מרושתים" ומפורסמים קצת יותר.. אז תסלחו לי :).

אבל לפני כן, כפי שהבטחתי לכם;

לא פעם ולא פעמיים אנשים פגשו אותי, דיברו איתי בטלפון, שלחו לי מיילים ואפילו הגיבו בבלוג - שהלוואי והיו אוכלים מהצלחת המצולמת. אנחנו רוצים את המנות שאתה מכין לעצמך או "מתי אתה פותח מסעדה??" וגם "כזה בדיוק אני רוצה!"  אז חשבתי על דרך, להחזיר לפחות לאחד או לאחת מימכם, קצת מהאהבה שאתם מרעיפים עלי, בתגובות ובהערכה שלכם.

(הטקסט כתוב בלשון זכר, אך זה כמובן כוון לכולכם!!!):
בסוף כל רשומה יש כמובן מקום לתגובות. גם לרשומה זו, תיפתח האופציה להגיב על ואת כל מה שעולה על דעתכם.
מה שעליכם לעשות כדי לזכות בפרס הוא: לרשום את התגובה הכי מעוררת השראה, נחמדה, מצחיקה, משכנעת או בכל דרך אחרת שנראית לכם, על: "למה לי מגיע שאביעד יבוא ויבשל אצלי בבית" (הפרס ברור כן? ;-))

ל"משימה" אני מקציב שבוע שלם. עד יום חמישי הבא (12 לינואר), כדי שלכולם יהיה סיכוי שווה להגיע, לקורא ולנסות.
מה שיקרה ביום חמישי הבא הוא: אני אבחר יחד עם חבר קרוב מאד, את כל התגובות הכי טובות. אלו שהכי ריגשו, הצחיקו או בעצם שכנעו אותנו לבחור בהן ומתוכן אנו נגריל על עיוור את הזוכה. זה שיבחר, יזכה(?) שאבוא ואבשל לו מנה זוגית לבחירתו, בביתו!. ז"א שהזוכה יכול לבחור- אחת מכל המנות שעלו השנה בבלוג והוא היה רוצה לאכול אותה גם כן. (אני כמובן אביא את המצרכים והכול!).
פשוט נכון? מגניב. 

שני כללים בלבד, "חוצים" את ההגרלה הזו. באמת, קלילים ביותר.  
הראשון; כל אחד שרוצה להיכנס להגרלה, ירשום את המילה - !Andiamo ולאחר מכן את התגובה שלו. כל תגובה שלא תהיה בה המילה הזו בראשה, תחשב כתגובה רגילה בבלוג (שאני מעריך גם ככה, תודה), אך זה יהיה ההסכם בייננו, שאותו מגיב אינו רוצה להשתתף בהגרלה (לגיטימי לחלוטין) אלא הגיב בלבד. כך שכולם יכולים להגיב "ללא חשש".
השני: לכל אחד יש אפשרות ל Andiamo! אחד בלבד.. כך אתם יכולים להגיב 10 פעמים על הרשומה (על כל דבר),
אך עבור ההגרלה- רק תגובה אחת שבראשה Andiamo! מותרת ותיספר להגרלה עבור הפרס..

כמובן שהזדהות כזו או אחרת בשמכם או בניק, תהיה נחמדה מאד בסוף התגובה, כי זה פשוט יותר אישי והרבה יותר כיף.. אבל אני לא מכריח. אחרי ההגרלה שנערוך- אפרסם רשומה מיוחדת, עם התגובה "המנצחת" וזה שהיא שלו, יוכל לשלוח לי מייל ולהזדהות (אם הוא לא מזוהה כבר). משם נמשיך עם פרטים ותאום לקבלת הפרס. כמובן שנתעד את הארוחה ואם המנצח יסכים, אוכל להעלות את התמונות שלו איתי יחד, את המנות שהכנתי עבורו ועוד כל מיני דברים נחמדים. אבל זה באמת, נתון להחלטתו הבלעדית של הזוכה. ועוד חזון למועד אז, זהו. מקווה שכולם ירצו ושזה יעשה המון טוב ושמח בין כולנו.

בהצלחה לכולכם J.
give me your best shot!

אז איפה היינו... אה, כן! הרשומות המיוחדות של השנה.. 
הנה כמה "נתונים".. שבשנה האחרונה "נבנו".. על ידכם כמובן וקצת גם מצידי, שתדעו על מה אני חושב ומעריך.
חלק מ"הקטגוריות" קשורות לכניסות לבלוג. אם דרך לינקים, דרך חיפוש בגוגל, או אפילו אם מישהו שמר את הבלוג בפיבוריט שלו והקליק מידי פעם להיכנס ולראות. כל כניסה לבלוג נרשמת וכל לחיצה על דף או רשומה ספציפית, נרשמת גם כן. כך יש לבלוג מן מערך חישובי של ממוצעים ועוד כל מיני נתונים יבשים שאפשר לראות והם לא כאלו מעניינים. כמו איזו מילה הקישו במנוע חיפוש והגיעו לבלוג, או איזו מערכת הפעלה הכי פופולארית בקרב אלו שמבקרים וכיוצ'. באמת שטויות.
אך הקטגוריות המיוחדות ביותר הן, אלו שאתם בחרתם, אלו שאני מרגיש אליהם משהו מעבר ועוד...

אז ללא הקדמות נוספות הנה לפניכם כמה.. ותודה לכל מי שהשתתף בסקר כמובן.

* "הרשומה הכי פופולארית" – זו הרשומה שבשנה האחרונה "נלחצה" מספר הפעמים הגבוה ביותר.
אם מחיפושים ברשת שהגיעו לבלוג ואם מאנשים שהיו כבר בבלוג והקליקו עלייה דרך "תוכן העניינים" שבצד. הרשומה הפופולארית ביותר שזכתה במקום הראשון בכניסות מאז קום הבלוג היא:
זו רשומה שהעליתי ממש בתחילת הדרך ואפילו לא הייתה לה תמונה בכלל (עד לא מזמן). הטקסט היה קצר וממצא אך המתכון מדהים מאין כמותו. חשבתי לא מעט על מה הביא דווקא את המתכון הזה למקום הראשון. אני מניח שבגלל פשטותו היחסי וגם הפופולאריות שלו במנועי החיפוש, היא שהביאה אותו לעמוד בראש הרשימה הסטטיסטית.
ד"א המקום השני בפער די ניכר של "לחיצות" אחריו, היא רשומת ה"פאי שוקולד".

* "הרשומה שאתם חושבים שתהיה הפופולרית ביותר" – זו קטגוריה שאתם ניחשתם. הפעם התשובה לא מונעת מסטטיסטיקה יבשה, אלא מסקר שעלה מול כמה עשרות עוקבים חמים של הבלוג. איזו רשומה אתם מנחשים שקיבלה את מספר הכניסות הרב השנה...
אתם בחרתם ברב קולות ש "קבבים רומניים - מטיטי" היא הרשומה הכי פופולרית.. שזה די קרוב. למעשה היא אחת מהרשומות שקיבלתי עליה לא מעט פידבקים, לאו דווקא בבלוג עצמו.


* "הרשומה הכי שנויה במחלוקת " – זו קטגוריה קצת "בעייתית", מכיוון שכל אחד רואה אותה קצת שונה. לכן שלחתי ללא מעט אנשים שעוקבים באדיקות אחר הבלוג, שיבחרו איזו היא הרשומה הכי שנויה במחלוקת שעלתה בשנה האחרונה. הזוכה בכמעט רב קולות היא: "רגל קרושה".. לא מעט רשמו גם "קארפצ'יו עגל".. שהתשובה די הפתיעה אותי, לאור ריבוי הכנת המנה הזו בכמעט כל חור בארץ ובעולם! (בחיאת אנשים??)



* "הרשומה הכי מקסימה" – זו קטגוריה קצת לא ברורה, אני יודע. מכיוון "שמקסים" זה עניין מאד אינדיבידואלי. 
גם בקטגוריה הזו נתתי לכם להחליט מי היא המקסימה ביותר. במייל שנשלח כתבתי;
"לפי זו שריגשה אתכם במיוחד". לא במפתיע.. זכו בכמעט תיקו זוג רשומות; "פסטה פילה עוף בלימון, אפונת גינה וצנוברים – הסיפור שהוקדש לסינדרלה" ו "כבדי עגל באגסים, בצלים סגולים, בייקון ורוטב מצומצם של בלסמי ויין מוסקטו".
שתי הרשומות הללו כללו טקסט לא שיגרתי וכנראה "נגעו" והקסימו לא מעט מימכם.




* "הרשומה שהכי עזרה (most helpful)" – זו קטגוריה שהייתי חייב את עזרתכם, מכיוון שרק אתם יכולתם לענות עליה כפי שהיא מוצגת. איזו רשומה, מתכון או דף מידע, הכי עזר והכי שימש אתכם מכל מה שעלה בבלוג בשנה האחרונה. הרשומה שזכתה ברב קולות של משתתפי הסקר.. הייתה: "צירים ורטבים..." שהיא כנראה רשומת המידע הארוכה והממצה ביותר שכתבתי. זהו דף מידע שמתנוסס תחת כותרת הבלוג והוא אחד מתוך כמה וכמה. זהו הבסיס ללא ספק וגם הפינאלה הקלאסי למנות רבות.
דרך אגב, אם אני מסתכל על הסטטיסטיקה של הכניסות לדפים הללו, רשומת: "תחת הסכין" שמדברת על סוגי חיתוכים קלאסיים במטבח, שקישרתי אליה לא מעט השנה מתוך המתכונים, היא הנלחצת ביותר ממבקרי הבלוג מאז תחילתו (פרט
ל "אודות" שהוא פופולרי כמעט כמו "המוסקה") .

* "הרשומה שהייתה להפתעתי הגמורה, מוצלחת במיוחד" – הרשומה שלהפתעתי הגמורה הייתה מאד מוצלחת ולא חשבתי שהיא תהיה כזו. אולי בגלל שחשבתי שהיא די בנאלית. יחסית. מה שגם התמונה מזעזעת במיוחד (שאותה לא החלפתי בגלל עצה שקיבלתי מחבר, שאמר לי שאני *חייב* להשאיר קצת תמונות מהעבר ולא "לשפר" את כולן, ככל שאעלה ברמת הצילום. כדי שתהיה לי מזכרת מאין באתי, נו טוב.. השארתי).
בכל אופן, הרשומה הזו היא: "תבשיל עוף, עם פטריות ותפוחי אדמה" שהגיעה למקום השלישי בכניסות (יבשות) מבקרים בבלוג, מאז הקמתו. (מיקום מטורף לאור המתכונים שיש כאן בבלוג, אבל אני מניח שזה לגיטימי לחלוטין)


{ברשותכם, כדי לא לקלקל.. אני לא שם את התמונה.. תוכלו לראות אותה בלינק :-) }

* " הרשומה שאני אישית הכי גאה בה" – היה לי קצת קשה לבחור ללא ספק. מכיוון שכל הבלוג הזה הוא הבייבי שלי ובכמעט בכל הרשומות אני מאד גאה. אני יכול להיות גאה בכך שהצלחתי לצלם ממש טוב, אני יכול להיות גאה שהכנתי את אותה המנה או בפרזנטציה שלה עבורכם וכן הלאה.
טוב, אבל מספיק קשקשת, הרשומה שאני אישית הכי גאה בה היא: "מח עצם על סלט פטרוזיליה שום ולימון...". אני חושב שזו מנה ורשומה מושלמת. זו מנה פשוטה עד כדי בדיחה, אך טעימה כמו גן עדן עלי אדמות. יש כמובן קשות הרבה יותר בבלוג, מסובכות, מלהיבות ועוד הרבה שמות תואר כאלו ואחרים שאפשר לתאר ים של רשומות. אבל הפשטות, הצילום החם והמרגש, הטעמים הביתיים לצד המעוררים הללו שלה, הם כולם שעושים אותה אחת הטובות אצלי.. לדעתי. אך באמת.. היה לי מאד קשה לבחור ויש לי לא מעט בחירות די צמודות לה.




* "הרשומה עם התמונות היפות ביותר"  –  הקטגוריה הזו התחלקה לשניים. או יותר נכון להגיד שיש שתי רשומות זוכות. אחת ממני, איזו רשומה אני הכי מחשיב מבחינת יופי התמונה ואיזו אתם בחרתם ברב קולות בסקר שנערך (ד"א, עלו מאז הסקר רשומות חדשות.. ואני יודע שחלק מימכם רצה "להחליף" את הבחירה, אז החלפתי עבורכם כמובן, לא שזה שינה).
הרשומה שצולמה הכי יפה לפי רב קולותיכם היא: "קדימה...אמפנדס!" (הרשומה הזו הגיעה כמעט בתיקו עם "סטייק טרטר" מתשובות הסקר).





הרשומה שצולמה הכי יפה (מאלו שפרסמתי בינתיים) לפי הרגשתי האישית היא: "ניוקי עם בשר סרטנים כחול, שמנת ופטריות כמהין". הנקיון, הצבעים על הרקע השחור ועוד, תמיד הקסימו אותי. תוצאה לא רעה בכלל ואני די גאה בה.


* "הרשומה שלא קיבלה את תשומת הלב שהגיעה לה" –  טוב פה זו הרגשה אישית שלי לחלוטין כמובן.
רשומה שחשבתי שתעשה הרבה יותר "גלים", תגובות או לחיצות רבות, גלשה אט אט למקום חשוך ובודד. (אבל זה סתם כנראה פספוס של מצב רוח אינטרנטי ולא דווקא משהו מוכח, רשומה קצת "פולנייה" אני חייב להגיד).

אז הנה הסתיימה לה עוד שנה.. (נשמע כמו תחילת דקלום של מנהלת בית ספר..אז אני מפסיק)
חבריי ויקיריי (טוב זה ממשיך לא?.. סאמק!)

אז אסכם בתודות ברשותכם.  
השנה הזו לא הייתה קלה כלל וכלל, מאז שפתחתי ועד לאן שהגעתי - תהליכים רבים קרו ובלא מעט תחומים. במתכונים עצמם שהרשתי לעצמי לעלות עם הזמן, בצילומים כמובן (שכנראה זו הנישה הקשה ביותר, שהייתי חייב להשקיע לא מעט כסף, זמן רב ולימוד אינטנסיבי, כדי לעמוד בסטנדרטים שהצבתי לעצמי). אבל מה שהכי כיף, שהכרתי המון אנשים טובים, חברים וחברות. מהבלוג התאהבתי והתחברתי אף יותר לאנשים המדהימים ביותר שאני מכיר היום.

לחברי היקרים ביותר; אייל, איתמר, לייזי בוי, ראובן, גבי, יאיר, איציק ועוד.. שמלווים אותי ממש מתחילת דרכו של הבלוג ובכלל. מגיבים, משוחחים איתי עליו ותומכים בכל רגע.
- לאלון חברי הטוב, שעזר לי ממש מתחילת הדרך עם הבלוג המדהים הזה, כך שיתאים לרוח האלגנטית והאופי המסודר שלי (ושלו). הוא גם אחראי ל"כותרת" החדשה שמתנוססת בראש הבלוג מהיום (שמתם לב לזה נכון??) ועוד מלא דברים. 
- לאריאלה, שהיא אמנם הגיעה מאוחר יחסית לאחרים המוזכרים קודם, אבל היא אחת הרוחות החשובות שפועלות תחת כנפי הבלוג בתקופה הזו. זו שדוחפת חזק בכל רגע, מעודדת, כותבת כל כך מהלב, מעריכה, מעריצה, מפיצה, משווקת ורוצה שאני אהיה יותר ויותר גדול בכל רגע.. (גם אם אני לא תמיד רוצה ;)).
- לכל החברות והנשים המדהימות שמלוות אותי כאן. אלו שאני מכיר במציאות ואלו שאני מכיר רק בווירטואלי... להן אני חייב המון הערכה והרבה יותר, על כל הפרגון והאהבה שהן מציפות אותי.
למורן, ענבל, אילנית, Kn, נעה, נורית (זוגתו של ראובן), אורית, ענת, לכל האנונימיות כמובן (@) ועוד ועוד...ועוד.


תודה אחת אחרונה, לאחד האנשים שעזרו לי הכי הרבה בכל תקופת הבלוג כנראה. כבר ממש ממש מתחילת הדרך הוא לא עזב את ידי לעולם! הוא זה שלקח אותי כמעט צעד צעד בתחום הצילום. הציע, לימד, ייעץ, נסע איתי, דיבר איתי ארוכות, ביקר, נתן, תיקן, שיפץ ועודו "הגורו" שלי בעניין.
ליאור דרזי. תודה לך! אתה חבר מדהים. אני חייב לך רבות ואתה אחד החברים שאני גאה היום להכיר. מאלה שאתה מתבאס שלא היו לצידך כבר לפני שנים!

אז זהו.. זה מה שרציתי לספר ולכתוב לכם, בתקווה שרשומה "דומה" תכתב שנה מהיום שוב, ב 2013.
שעדיין יהיה לי הכוח לרשום לכם מתכונים, לבשל ולצלם עבורכם. מה שנותר לי זה לאחל לכם ידידי, שתמשיכו להתלהב ולהתרגש יחד איתי וכמובן להגיב ולספר לי על מה אתם חושבים.
תאהבו, תתאהבו, תאכלו באיזון והקשיבו!


לסיום, אני יודע שרבים ורבות ממכם התלוננו לא פעם על כך שהם לא ראו אותי מעולם, או שהתמונה הזו שהיית "באודות" לא ממש שידרה מי אני. אז הנה כמה מהתמונות שצולמו במסגרת פרויקט מיוחד מאד ע"י .. מי אם לא - ליאור דרזי
בבקשה, 






אל תשכחו כמובן את ההגרלה ולהגיב על הרשומה הזו כדי לזכות בביקור שלי אצלכם..
אז.. Andiamo!

אוהב את כולכם, המון.

שלכם, 
   אביעד.

פססט פססט.. זה עדיין לא נגמר.. רק להגיד לכם ולהכין אותכם, שרשומה נוספת, תעלה ממש בעוד כמה שעות....
היא תהיה, כולה ממכם... ואני כבר אומר, שריגשתם אותי עד דמעות!

יאללה, ביי בינתיים.

29 תגובות:

  1. אני פה, קראתי, התעלפתי, התרגשתי, דמעתי (המסקרה שורפת לי בעיניים קיבינימט!).
    אני באמצע ראיון עיתונאי, המרואיין שלי לא מבין למה אני מגמגמת.
    אני חוזרת בעוד שעה- שעה וחצי כשאסיים.
    יש לי מלא, אבל מלא מלא מלא מה לומר.
    בעיקר שאני גאה בך ואוהבת אותך ומתרגשת יחד איתך, ואם תעיר לי על ה- ו' שלי אני קורעת אותך.
    יאללה, לא נעים לי מהמרואיין, אז אייל בי באק ! )מנשקת את קנה האקדח ונושפת...)
    ואם לא אמרתי אז כפרעליך !!!
    אאא
    ארי

    השבמחק
  2. ותגיד לליאור שאני אמרתי כפרה עליו ביג ביג טיים !

    השבמחק
  3. חיכיתי וחיכיתי לפוסט הזה כל השבוע!
    בתור אחת מהוותיקות :)התרגשתי מאוד לקרוא אותך, להתלהב מהצילומים הנלווים, ואפילו להעיז ולהכין בעצמי.

    בשבילי אתה מקור השראה, אחד שלוקח הכל ברצינות ועושה אותו עד הסוף ומכל הלב. כך שידעתי שתגיע לגדולה גם כאן:)

    כמובן שאי אפשר להתעלם מן התמונות! שיצאו מדהים! וכיף לראות ולהרגיש אותך קצת ברקע.

    מצפה לעוד ועוד משלל המתכונים שלך, וליומולדת הבאה..

    השבמחק
  4. רגע רגע , אני שוב כאן (מסכן, ערן, המרואיין שלי, שיגעתי את אמא וסבתא שלו, עליהן השלום).
    בנוגע לתחרות :
    אני רוצה פרס אחר.
    לא רוצה שתבשל אצלי בבית.
    אני רוצה שתשכיר לי מטר מרובע במטבח שלך . כן, זה הכל (ועזוב כרגע שמטר מרובע לא יספיקו לקוטר התחת שלי, זה באמת לא משנה, אני אעשה דיאטה, מבטיחה!).
    ככה אוכל ליהנות ממך כל השנה, ולא רק פעם אחת.
    נו, מה אתה אומר?
    הולך?

    הלוו... אני באדי הום?
    טוב, כנראה שכושר השכנוע שלי לא עובד כשאני בטלפון אחד עם ערן המיובש, ואני בעצוני כאן, על הלפטופ.
    טוב, ביי, לפחות ניסיתי.
    ;)

    ארי

    השבמחק
  5. !Andiamo, חוגג לך! :-)

    אני חושב שזה בלוג הבישול הכי מרתק שיש, ואחד הבלוגים היחידים שאני עוקב אחריהם באדיקות (אתה ואריאלה בטופ, מה לעשות).
    אני באמת אוהב את הבלוג הזה כי התמונות שלו יפהפיות, כי הוא מרגיש פשוט ולא מתיימר, ומדביק אותי לרצות לבשל שוב (אחרי חודשיים עדיין אין לי תנור עובד, אבל יהיה שבוע הבא) והמון, ולהגיד לרמה של המנות שלך, וללמוד ממך.

    אני מקווה שהבלוג הזה יחגוג עוד הרבה שנים כי יש לי כוונה להמשיך לקפוץ כמה שעות אחרי שאתה מפרסם פוסט ולקרוא מיד מה שכתבת. הלוואי והיה לי גם זמן להגיב, אך גם זה עוד יגיע, ובאריכות.

    בקיצור, ממש ממש בא לי שתבשל לי ותלמד אותי, וגם אם לא - לא נורא, כי אני יודע שאני עוד אגיע אליך בשביל זה מתישהו, או שנטוס ביחד לאיטליה, אז כוסאומו.

    העיקר שתמשיך לכתוב ולרתק, אתה נותן לי המון רגעים של הנאה וכיף בבלוג הזה עם היצירתיות הנהדרת הזו.


    מזל טוב ע-נ-ק!

    השבמחק
  6. !Andiamo – כוסומו אם זה מה שיגרום לך לעלות לירושלים אז הנה רשמתי. תכניס אותי להגרלה :-)

    אביעד אח יקר,
    צחקנו אתמול כשחיסלנו גלילי שווארמה ב 11 בלילה (דבר שמוביל לאריכות ימים...) על היופי והמזל שהוביל למפגש בין שני אנשים שבכל זמן ומקום אחר לעולם לא היו נפגשים. הכי מצחיק שכל זה התחיל משאלה קטנה בפורום אחר שלא קשור לצילום ואוכל בכלל :-)
    אביעד, במהלך השנה הזו זכיתי להכיר אותך באופן אישי ולראות בן אדם פשוט יוצא דופן. אתה בן אדם עם תשוקה, אהבה, יצריות ועם כישרון כתיבה סוחף מופלא ומרגש. אתה בן אדם עם פרפקציוניזם חסר פשרות שמלווה בכושר לימוד עצמי מטורף ברמת ההשקעה. תכונות אלו מביאים אותך למקומות וגבהים שמעוררים בי תחושה של מזל שיש לי חבר כמוך.
    בהתחלה היו לנו המון קשיים להיות על אותו עמוד :-) מה לעשות... לכל אחד מאיתנו יש ראיה צילומית אחרת, ולכל אחד מאיתנו יש דרך מחשבה אחרת להעביר רעיון בראש לכדי תמונה. אני שמח שלמרות השוני ביננו, מצאנו שפה משותפת בה למדנו להכיר אחד את השני, ולהבין את השיגעונות אחד של השני. אני שמח שהייתי חלק מתהליך יצירת הצילומים שלך ואני גאה בך כ"כ שאתה מצליח להוציא בצילומים שלך את הכישרון הענק, את עומק החוויה, את האהבה שלך לתחום ואת חדוות היצירה שלך.
    חברות בין אנשים נמדדת בהפריה הדדית וביכולת ללמוד וללמד דברים חדשים. בשבילי אתה מקור מפרה כי גרמת לי בשנה האחרונה יותר מפעם אחת להתאמץ, לחשוב, ללמוד, להתנסות, ולהתפתח. וכל זה בתחום שמעולם לא נגעתי בו. – תודה לך!
    אני מאחל לך שנים רבות של יצירה ויצריות. אני מאחל לך שנים רבות של תשוקה אהבה והתפתחות שייקחו אותך למקומות אחרים גבוהים יותר. כי מגיע לך!
    ליאור

    ועוד דבר חשוב שיש לי לומר וזה נועד לאריאלה היקרה. ה"דינמו", השפן של אנרג'ייזר האינטרנטי חסר המעצורים שדוחף, משתף, מעריך ומוקיר את פועלו של אביעד. תודה לך על התרומה הגדולה בחשיפה של הבלוג הזה ועל כל המילים החמות שאת מרעיפה.
    אני אשתמש במילותיך שלך – כפרה עליך! ותודה רבה גם על המילים החמות שהרעפת עלי.
    ליאור

    השבמחק
  7. מזל טוב אבי-עד,

    יש לי שאלה לחתן יום הולדת.

    איפה? איפה? איפה? איפה? איפה העוגה?

    אביעד יקירי, הכניסה לבלוג שלך עושה לי נעים מאד. לא פעם כמעט טרפתי את המסך. ניתן לראות את ההשקעה, הרצינות והירידה לפרטים הקטנים.
    את הירידה שלך לפרטים הקטנים אני מכיר מקרוב. זו הזדמנות נהדרת לומר לך שוב תודה ע נ ק י ת על הפירגון שלך בנושא הנקניקיות שלי ועל שצילמת לי את הנקניקיות והרשות להשתמש בתמונות(www.helgawurst.co.il/my-sausages) בלעדיך הם לא היו מוצגים כ"כ יפה.
    תודה! מזל טוב! ומחכה לביקור ממך (לא במסגרת התחרות - דלג עליי) ונוכל גרטאר :-)
    דובי

    השבמחק
  8. Andiamo אבל אבל יומולדת חוגגים גם באפריל!!!!

    אני קוראת את כולם ומתרגשת נורא! אבל נורא באמת והמון.

    אהבתי את התמונה עם הסכין במיוחד,
    חיבשוקים.

    השבמחק
  9. מזל טוב!!!!!!!שתיהיה לך שנה מדהימה!מלאת אתגרים והצלחות!מלאת השראה!ותודה על רצון לשתף זה לא מובן מאליו!לא,לא כתבתי בכותרת את שם ה"קוד" מע יעזור?גם לא משבצת במטבח!צריך להתחיל מלצאת יד ביד למרחבים(קניות ז"א)ואז אני ארשם:))בינתיים אמשיך להנות מהבלוג!!!

    השבמחק
  10. טואוב, הנה אני פה.
    נאכוןןן, זה יום מטורף בעבודה , אבל הראש שלי לא בשום דבר חוץ מכאן, אז שכולם יחכו.

    אז אתחיל עם התגובה ה"אמיתית" שלי :

    יש ספר שאני מאוד אוהבת. אבא שלי קנה לי אותו כשהייתי קטנה, הוא נקרא : אין מקום שהוא רחוק מדי" של ריצ'ארד באך.
    זה ספר ילדים, לכאורה, אבל אחד מהספרים שאני יותר אוהבת, כי הוא עולם שלם של תובנות.
    מסופר שם על ציפור קטנה שעפה לבקר חברה קטנה שחוגגת יום הולדת , ותוך כדי מעוף הציפור הקטנה פוגשת בציפורים נוספות , חכמות ומנוסות, שכל אחת מהן מעניקה לה מתובנותיה על נושאים שונים בחיים, ובין היתר יש שם התייחסות ליום הולדת, ונאמר שם שאין דבר כזה יום הולדת , כי לכאורה אין זמן שבו הכל מתחיל,גם לא החיים עצמם, שהרי אנחנו תמיד כאן בצורה כזו או אחרת, וזה בדיוק מה שמרגיש לי עם הבלוג הזה בכלל ואיתך בפרט.
    נדמה שתמיד הבלוג הזה היה קיים , גם אם אין בזה שום הגיון כרונולוגי, וזו בעיניי הגדולה שלך .
    אז נכון שאתה חוגג ואני הכי בעד חגיגות , אבל זה בלוג של תמיד, מתמיד ולתמיד.
    בדיוק כמוך.
    אבל בכל מקרה אני מברכת אותך מכל לבי.
    אתה יודע מה אני חושבת עליך ועל מה שאתה עושה כאן (כולם בעצם יודעים...)

    התרגשתי עד דמעות לקרוא מה שכתבת.
    לא שכחת אף אחד.
    כל ה'חבורה' כולה (שאת רובם לשמחתי הכרתי, ואת השאר אני מחכה להכיר) קיבלו אזכור והתייחסות וזה מופלא בעיניי שאתה זוכר בכל שנייה מי אתך כאן.

    אין ספק שעברת כברת דרך מדהימה והוכחת התקדמות חסרת הגיון כמעט בכל תחום ובכל פרמטר אפשריים.

    אז נכון ש"אם הייתי אתה" (הלוואי והייתי, יותר נכון)...בלה..בלה..בלה... אבל זהו, שאני לא, ואתה מצליח בדרך שלך, ואני פה בשבילך תמיד ולתמיד, כי אני מאמינה בך ומתמוגגת באמת מכל מה שאתה עושה ויודעת נכוחה שלא רחוק היום שהמספרים שלי בבלוג יחווירו ליד אלו שלך.
    אתה עוד תראה (נדמה לי שכבר נוכחת ביכולות ה'מכשושיים' שלי, נכון? אז...), חוץ מזה כבר אמרתי לך שאתה מעבר למספרים, נכון?

    מוצק, אני מאחלת לך מכל לבי שבעוד שנה נעמוד כאן כולנו ונגיד פה אחד :"וואו ! זו הייתה שנה של שיחוק והצלחות" (ונקנח ב"כושיליראבאק", כמובן, כי אי אפשר בלי) . בעצם אין לי ספק שזה מה שנעשה.

    ולגבי ה'ממצאים הסטטיסטיים שלך' בסקר :אה? איך פגעתי בול (כמעט) בכל הקטגוריות, אה?
    היה ברור לי שזה מה שיצא, למרות שכמו שאמרתי לך- היה לי מאוד קשה לקבוע את מה אני אוהבת יותר, בדיוק כמו שאני לא יכולה לומר איזה ילד שלי אני אוהבת הכי..

    ויש לי עוד המון מה לומר, אבל חאלאס, חפרתי וקדחתי וזרזרתי ואת כל מה שיש לי לומר אתה ממילא יודע, אז...

    ועוד קטנה אחת, לפני שאסיים , כי אי אפשר בלי.
    חלק אינטגרלי מכל הבלוג הזה הן התגובות, ואני מוצאת את עצמי נכנסת כמה פעמים ביום לפוסט כדי לקרוא מי כתב מה, ומהתגובות למדתי כבר להכיר מי הוא מה, ואין אפשרות להתעלם מהם, אז ברשותך..
    ונתחיל במורני אהובתי,התגובות שלך הן תענוג אחד רצוף. אני מתמוגגת מכל אות שאת מקלידה ואין ספק שאת מתנה ענקית לכל אחד שאיתך, בצורה כזו או אחרת. אוהבת אותך המון !!

    אייל- טוב, לא חכמה, בך אני מאוהבת ממזמן, אז כל מילה מיותרת...

    ארז- חולה על התחת שלך, גם זה לא נחשב, אבל אני מה זה שמחה שאתה כאן.

    איתמר- אין לך מושג כמה אני שמחה לקרוא אותך, אין אפס, אתה בסדר אתה.

    לייזי בוי- טרם הכרנו, אבל התגובות שלך מושקעות ומרתקות. שאפו !

    ראובן- אותו כנ"ל ...

    אלון- אין ספק שמה שעשית כאן מרהיב. הבוקר נכנסתי וראיתי את התוספת המרהיבה בהדר. ניכר שיש לך עין מקצועית (מעבר לאוזן..) ומאוד מדויקת וזה מעורר השראה.
    כל הכבוד!!

    ליאור- אני לא נרגעת ממך. זה התחיל עם החתימה החדשה וזה המשיך עם התמונות של אביעד.
    איזו עבודה! לא נשמתי מהתרגשות. אתה מדהים !!!
    מותק, אני גם רוצה בוק . אולי תצליח להוציא אותי קצת יותר בר רפאלי מאשר סוהה עראפת? אה? מה אתה אומר?
    ועכשיו ברצינות...
    מאוד ריגשת אותי עם מה שכתבת.
    בד"כ אני מגיבה רע כשאני מתרגשת, אז רק אומר תודה.
    אני מאוד שמחה שיש לאביעד חברים כמוך. מגיע לו ! (ומגיע לך)
    וכן, אותך אני רוצה להכיר, אז קח בחשבון .

    אביעד מותק, מגיע לך הכל. כל אות ומילה ומשפט שכולם כותבים עליך כאן. תראה איך שכולם אוהבים ומוקירים אותך.
    אז כן, מגיע לך.
    תמשיך להיות אתה , כי כשאתה - אתה, זה מנצח.

    אוהבת אותך מלא ומתרגשת יחד אתך.
    מזל טוב בייבי.
    אאא
    ארי

    השבמחק
  11. אתה יודע כמה שאני אוהב לכתוב......
    אז במילה אחת:

    MASTER

    גבי

    השבמחק
  12. שלום אביעד...
    קודם כל אני רוצה להגיד שזה מדהים לקרוא את הבלוג שלך... לא כל יום רואים מישהו שמדבר בכל כך הרבה תשוקה על אוכל וחומרי גלם.
    וגם, עם את ה זוכר, אני הצמחוני שפנה עליך ב D SPOT...(:
    כבר הרבה זמן אני רוצה לשאול אותך באיזה ציוד אתה משתמש ובעיקר מה מערך התאורה שלך...
    אשמח לתשובה (:

    מזל טוב והמון הצלחה !!!
    עדן

    השבמחק
  13. אריאלה It's a date כל עוד לא מצלמים במוקטעה ;-)

    השבמחק
  14. מאאאאגניב... יומולדת!

    אני רוצה להודות להורי, לאשתי, לילדים ולסופי, אני מאד מתרגש... אה, רגע, זה לא מתאים פה.

    אבאל'ה, אוהב אותך ואת יציר כפיך הנ"ל. כתבתי לך כבר מה אני חושב אז לא אחשור על זה פה.

    רק שתדע שהרשומות פה שימחו אותי בהרבה רגעים אפורים, ולא רק כשהייתי רעב (למרות שבד"כ אני כן..)

    חייב פה כמה התייחסויות אישיות, ברשותכם:

    אריאלה: שאפו מותק, את כמו מנוע טורבו תקוע בתחת של הבלוג, אין כמוך!! (ויומולדת שמח, שוב)

    ליאור: חביבי, אתה ללא ספק מלך. איך גרמת לאביעד לחייך ככה תגיד???
    וברצינות, התמונות האלה זה פשוט מדהים, כי מעבר לכל הטכניקה, הן תופסות אותו בדיוק כמו שהוא.

    מורן: ת'אמת, למרות שאני לא מכיר אותך, יש לי הרגשה שחבל שכך. כבוד על התגובות שתמיד כיף לקרוא.

    אלוני: מגע הזהב שלך ניכר פה כל פעם שאני נכנס. אני יכול רק לתאר לעצמי כמה היית צריך להיטחן עד שאביעד היה מרוצה מהתוצאות... :)

    וגם לכל שאר המגיבים - הרבה תודה כי זה הופך את חויית הקריאה בבלוג ליותר כיפית (אפילו).

    יאללה אביעד, שנה חדשה מתחילה... לעבודה!

    אייל

    אה, איך שכחתי: הרעיון של מכירת התמונות ענק, והדף הנ"ל נכתב בצורה יפה מאד. שיהיה בהצלחה!! אני מזמין איזה 2-3 בקרוב.

    טוב...אז ביי.

    השבמחק
  15. מצטרף לחיבוק הקבוצתי והמילים המרגשות (לא בדיוק הצד החזק שלי לכתוב אותן)...

    רק תמשיך כך כמה שיותר, רעיון למתנה של שנה הבאה כבר יש לי.

    (F)

    השבמחק
  16. Andiamo!!!!

    מרוב התרגשות התגובה נכנסה לתבשיל הנקניקיות... אז הנה היאב מקום הנכון :

    איש אחד, תחשוב על איש אחד שרוצה לנסוע לחו"ל (לא איש עסקים שנוסע כל יום, איש) לוקח לו זמן להחליט לאן לנסוע מכין דרכון,כרטיסים, כסף, אוסף מידע על מקום הנסיעה ואז מגיע היום, התרגשות, שמחה קצת רעד בעליות וקצת חשש בירידות, סביר להניח שככה הרגשת אתה בהתחלה, הרגשה מוזרה, חששות להמשך, אז גם אנחנו מהרגע שהתחברנו לבלוג הזה, קצת חשש , לעתיתם שמחה, לעיתים רעד לא מוסבר (הבדלי הגובה בין מנה למנה...) היום יש לך מקון של כבוד אצלנו, אחרי שישיבנו ובחנו את המאכלים השונים, זה מתאים, זה לא כל כך אבל נחמד, זה שווה ממש וזה ...אהמממ לא לטעמנו, עכשו נשאר הטעם... טעם של עוד... טעם שנוזל בין האצבעות.... כבר מחכים כל יום שתעלה משהו חדש, וההתרגשות כאני רואה את הכותרת (כבר מה BB שלי) או הנה, פוסט חדש, הריר כב עולה, העיניים מתרחבות יו... מה נאכל עכשו.... מרגישים את הטעמים בלשון, חובים את דרך העשיה... עכש אחרי שנה זה כבר הרבה יותר מסתם קריאה .... אומרים שפחדנים מתים אלף פעמים... אז בטח הפחד שלך כבר עבר... גם שלנו והשמחה גדולה....
    אז Andiamo לעוד שנה של מתכונים נפלאים, גירויי חיך מרנינים.... ושיהיה רק בהצלחה!!!

    השבמחק
  17. טוב, אחרי אסמס זועם במיוחד מצד דובי על זה ששכחתי להזכירו בטקס הדלקת המשואות בבלוג, אז הנה תיקוניישן:
    דובצ'יק כפרה- גם עליך אני מתעלפת בעמידה, ואפילו גם ברוורס.
    אין כמוך בעולם ! משתחווה ! (עם המים בברכיים משתחווה) :-)))
    לא, באמת אוהבת אותך, אבל הגבתי לאלו שמגיבים קבוע, ואתה -רק כשממש שורה עליך רוח הנקניקיה אתה בא, אז תלמד- יש בנפטיס לקבועים. ככה זה.

    גבי- הבלונד תיעתע בי קצת, ולא חיברתי את הניק לשם - גם אתה נכנס לקטגוריית ה"אותו כנ"ל" .. וכן, אני מסכימה es un (y el) grand master .

    ליאור כפרה- למה לא? תזרום, יש לי יחס של מלכה שם.. ישחטו לנו איזה כבש (או אותנו, מה זה משנה?..)
    יאללה תחזור מהנסיעה הספונטנית (אייקון של מלפפון ירוק חמות ולא מפרגון..)
    :-)

    אייל- אמרתי כבר אוהבת אותך עוד מגלגול קודם.

    וזהו!
    עניתי לכולכם.

    השבמחק
  18. wow
    איך אפשר בכלל לענות אחרי כולכם?
    פעם זה היה איך אפשר לענות אחרי אריאלה... אבל עכשיו נותרתי אחרונה (חביבה?!?)
    על כל פנים, אביעד לפני הכל סליחה על האיחור הלא כל כך אופנתי.
    לצערי דברים חזקים ממני גרמו לי להדיר את אצבעותיי מן המקלדת. בטוחני שלא תשפוט לחובתי.
    ובכן...
    חיכיתי חיכיתי, ציפיתי ציפיתי, טיפל'ה נדפקו התכניות אבל הנני כאן.
    ובדיוק כמו שחשבתי ואף יותר... הגדלת לעשות ולכתוב וליצור ולהמם ולהדהים ולרגש ולהסעיר ולשעשע
    (זה מתחיל להראות כמו חלק מתפילה...) ועוד הרבה "ו"... כי מתסבר שאתה פשוט כזה.
    הרמת כאן חתיכת הפקה ואני אפילו לא רוצה לדעת כמה זמן ואנרגיה השקעת בזה- תודה על מסיבת בלוגולדת שלא איכזבה.
    בגדול, יצא לי אולי קצת טוב להגיב היום ולא אתמול כי עכשיו אני יכולה "לחשוף" את המכתבים שלנו.
    ובעצם, כל מה שהיה לי להגיד באופן אישי, מקצועי וכללי שמתי שם,
    במכתב אחד מתוך כמה שכתבו חברים וקוראים נוספים.
    מילים לרוב, כוונות טהורות, פרגון ותודות מכל הלב.
    הייתי מעתיקה אותו בשמחה ובזאת בטוח לא מפספסת כלום אבל עכשיו זו לא חוכמה כי הוא כבר פורסם (-: וטוב שהחלטת לעשות זאת, זו בדיוק היתה הכוונה שלנו.
    אז אם שכחתי להודות או להתייחס למשהו חשוב מהפוסט הנוכחי נא הבנתך.

    איפה אתחיל?
    הבלוג הזה, הנקודה ברשת, אחד מיני רבים, כבר מזמן לא עוד מקום. עבורי זו גם נקודת מפגש ובילוי חברתי.
    חשוב לי לראות כאן את החברים הקבועים,
    חשוב לי לחזור ולראות מי כתב מה ולמי,
    חשוב לי לראות שכולם כאן ואיש לא נפקד.
    כי המקום הזה וכל מי שיש לו חלק בו חשוב לי.
    המתכונים שלך אביעד מעולים ואתה לא צריך אותי בכדי שאאשר לך.
    התמונות שאתה מצלם, שכה יעזור לי אלוהים, גורמות לאיבוד הדעת.
    הסיפורים שלך, מרגשים ונוגעים.
    החוויות, המסעות, הלימוד... מרתקים.
    ההשקעה, ראויה להערצה. ועל כך אלפי תודות.
    ואליכם אנשים מדהימים...
    איזה כייף שיש את אביעד!
    תודה שאני חשובה לכם כמו שאתם חשובים לי.

    אייל, ריגשת אותי, באמת!!! זה כל כך מחמם את הלב שדאגת לגעת בנימה אישית לא רק באביעד. זה רק אומר מי אתה.

    אריאלה, אחות ליבי היפה.
    לחשוב שהכל התחיל בזכות פרנץ' שמשום מה סרב להתייבש..
    מודה בכל יום ובכל רגע על הזכות להיות חברה.
    אני אוהבת אותך, את יודעת כמה.
    אולי לא תמיד תהיה לנו פאריז
    אבל...
    תמיד יהיה לנו את המקום הזה.

    אביעד, פשוט תמשיך לעשות את מה שגרם לכולנו להתאהב במקום הזה.
    הרימו כאן כוסיות לחיים, אז עוד אחת לחייך, לחיינו ולשנה הבאה בהפקה מרהיבה לא פחות.
    (אללי איזו חפירה, עאלק נגמרו לי המילים...)

    אההה ותחחדש על הבאנר , זה יותר מושלם ממושלם. שאפו לכל הנוגעים בדבר.
    זהו...
    שבת שלום
    ובלוגולדת שמח.

    מורנ(י)

    השבמחק
  19. מורני שלי !!!
    אלוהים, כמה שאני אוהבת אותך.
    אז נכון שכבר אמרתי, אבל אחרי התגובה הזו מגיע לך שוב.
    ונסיכה, תהיה לנו פאריז (כבר דיברתי עם שרית), ותהיה לנו בואנוס איירס (גם- דיברתי עם כל הטיוס והטיאס), וגם ניו יורק (אתי כבר בכוננות על) ולונדון (ג'ורג' מתרגש לאללה), ווינה ( טל, הבן, מבטיח הנאות ועינוגים), ומדריד (מרסדס נורא שמחה), וטוסקנה (ג'וזפה ההורס מליבורנו כבר מכין את היאכטה), וקייפטאון(מורין מעכשיו מתרגשת) ועודד הבטיח לנו את בייג'ינג והונג קונג וטוקיו ואפילו מנילה אם נרצה, והאמת היא שיש עוד כמה שמתי שרק נחליט לבוא, אזי יעמדו בדום מתוח לכבודנו,
    בכל מקרה כן, הכי חשוב זה שיש לנו את
    כאן.
    בבית הכי טוב בכל מקרה, לא?
    כאן חמים וטעים ונעים .
    כל כך שמחה שמצאת זמן בין כל האובליגיישנס לברך את אביעד (ואותנו).
    אין עליך הוד רוממותך.
    אוהבת אותך טילים !!
    ארי

    השבמחק
  20. יומולדת שמח אביעד יקירי!
    מאחלת לך עוד הרבה פוסטים מדהימים שיפילו את כולנו שדודים ומריימים על הרצפה...
    לסיכום השנה מודה שמבחינתי אתה בלוג הבישול היחיד שבאמת גורם לי להחסיר פעימה בכל פעם מחדש...
    היחיד שמציג בפניי הפתעות קולינריות בכל פעם מחדש...
    כל מנה מרגשת, כל מנה נראית טעימה יותר ומרשימה יותר מקודמתה
    ואם נראה לרגע שהגעת לשיא, כמובן שבפוסט הבא תעבור אותו שוב... ושוב בבא אחריו...
    ובחיי שאותי קשה להרשים, אתה יודע...
    לא מנסה לזכות בהגרלה, כי יודעת שמתישהו ממילא אני אגרור אותך לארוחה משותפת, בבוא היום :)
    ולסיכום הפוסט הנוכחי, במיוחד יצאתי רעבה מכל התמונות המרהיבות שפורסמו כאן,
    אז קופצת למטבח לתקתק לי משהו לאכול, ולמחוק מהר כמה שיותר את המראות הקשים שראיתי...
    חוצמזה תמונות הסטודיו שלך מקסימות :) עשית לי חשק להצטלם עם איזה מטרף ורוד זוהר בבוא היום

    השבמחק
  21. מזל טוב וכה לחי! ההישג הנהדר הזה ראוי לכל התשבוחות. שכחתי קצת מכל העסק הזה כי הייתי עסוק בימים האחרונים (עניין קטן של 3960 גרם שבושל כתשעה חודשים ונולד ב_ד_י_ו_ק שנה אחרי יום ההולדת של הבלוג..).


    LazyBoy, Hungry like a wolf

    השבמחק
  22. טוב, אחרי כמה ימים מטורפים של ברכות פה ובמיל ובמה מה לא.. אני גם פה.
    לברך אתכם שוב, למרות שהברכות שלי היו על גבי הרשומות.

    נראה שהבלוג הזה בלי שום קשר לתוכן שלו, הביא משהו שעוד לא ראיתי בשום בלוג, לא של אוכל ולא של שום דבר וזה מן קהילה כזו שפשוט מתקשרת בתוכה בין לבין. זו אולי המחמאה הגדולה ביותר שיכלתי לקוות לה. הרגשת הבית שיש כאן לאנשים היא פרייסלס!

    חברים, אתם הבלוג.
    אוהב את כולכם ללא יוצא מן הכלל.

    לייזי!!!! - מזל טוב איש יקר! רק נחת וד"ש למשפחה. בשנה הבאה, אנו חוגגים יחד! בתמונה "משפחתית" ;-).

    שלכם,
    אביעד

    השבמחק
  23. בהחלט! זו גם הסיבה היחידה שאני לא נרשם להגרלה הנוכחית... יש לי כמה חודשים "עסוקים" לפני..

    LazyBoy, Hungry like a wolf

    השבמחק
  24. אביעד,

    שוב מזל טוב.
    איזו שנה, הא ? איזו דרך מדהימה עשית כאן ועשינו כולנו איתך.
    כל פעם שאני נכנס לבלוג אני מבחין בעוד איזה שינוי קטנצ'יק.
    הפרפקציוניזם שלך מעורר קנאה. כל הזמן בודק את עצמך, משפר ומלטש את היהלום. פשוט מדהים.

    מאחל לך עוד המון שנים פוריות כאלו, שתמשיך לשמר את הלהט ללמוד, להשתפר, להיות הכי טוב והכי מקצעוי שיש כי זה באמת נותן השראה עצומה.

    ליאור - אנחנו לא מכירים, אבל התמונות מדהימות. אמנם הויז'ואל של אביעד עם חצי המבט הנוקב והסכין ביד יקשו עלי להירדם הלילה, אבל באמת תמנות מעולות.
    ולא עבר לידי גם האאוטפיט השחור עם הלוגו של הבלוג. סחטיין.

    יאללה, מאברוק עליק,
    אוהב אותך,
    יאיר

    השבמחק
  25. !Andiamo
    רק היום גיליתי את הבלוג ומזה כמה שעות שאני קוראת בהתלהבות יתרה את הפוסטים השונים, עוד לא הגעתי לחלק שנראה חובבני כמו שרמזת בסיכום השנתי שלך, להיפך הכל כ"כ מקצועי ומעורר השראה.
    עכשיו let's talk business, למה מגיע לי לזכות בפרס ה-שוווווה! הזה:
    1. יש לי כבר רשימה ארוכה של מנות שאני אמורה להכין, כ"כ ארוכה שחשבתי להכריז על השבוע הקרוב כשבוע ניסיונות – כל יום מנה, זה עוד היה לפני שידעתי על ההגרלה אבל עכשיו בכלל נשמע לי שווה שתבוא, ככה נוכל לעשות השוואות, כן כן אני כבר מתכוננת.
    2. יום שבת הוא יום הבישולים שלי ובגללך במקום לבשל פינטזתי על מה לבשל. זו לדעתי סיבה מספיק טובה בפני עצמה להחזיר לי טובה.
    3. גם אני כמוך חלמתי על בלוג משלי רק שבשונה ממך עוד לא גיבשתי את הקונספט המוגדר (אפייה/ בישול/ יין... כן, אני קצת מפוזרת...) מה שכן נאום הפתיחה של הפוסט הדגיש לי את הידוע מראש - תתחילי, זרמי בסוף יוצאים דברים טובים. אז אולי באווירת האופטימית הזו גם אני אתחיל במקום לחשוש מזה שאני לא הצלמת הכי טובה או שהסטיילינג שלי באוכל לא מושלם.
    4. אני מ-אוד אוהבת לבשל וחוויה עם בשלן ברמה שלך נשמעת כמו אחלה דרך להתחיל את השנה.
    קיצר מה אתה אומר, אחרי כל זה? תודה שמגיע לי..
    בין אם כן ובין אם לא, אני פה בשביל להשאר אז תמשיך להעלות מתכונים שווים ומעוררי תאבון.
    גלי

    השבמחק
  26. andiamo! חשבתי מה לכתוב כדי שתהיה לי הזכות לאכול את אחת המנות המופלאות שלך, כי לכתוב על התמונות המדהימות שאתה מצלם, על המקוריות של המנות, על היופי שבמנה מורכבת, אך מה שכובש באמת זאת הפשטות והמנה שקנתה אותי היא ללא ספק המח עצם שזה אחד הדברים הכי טעימים שקיימים... ההשקעה שניכרת בפוסטים, התאווה לאוכל, הכשרון, הצבעוניות, הסיפורים המרתקים ועוד בלי סוף מחמאות. אז חשבתי וחשבתי ובסוף החלטתי ללכת דווקא בכיוון של שכנוע, (שלא לומר שוחד) ולספר לך שיש לך עוקבים גם באיטליה,ככה שאם תבחר בי אני אדאג להביא צדנית מלאה בפינוקים ישר מארץ המגף, פרושוטו די פארמה, בורטה, פרמיג'אנו,מוצרלה די בופאלה,קרצ'ופי אלה רומאנה וכו'... auguri per il compleanno! אופיר

    השבמחק
  27. andiamo!

    פעם ראשונה פה. בלוג מדהים.
    כתבתי לך שיר:

    Comfort food

    פעם החורף היה באורך קילומטר אחד,
    עם בוץ בסוליות הנעליים דרך השדות של המושב
    היה לו טעם של סינריות ושקדים ירוקים
    שעושים כאב בטן כשאוכלים מהם יותר מדיי
    וקוצי כוכב סגולים,
    שהיה קשה לקלף בלי להדקר
    וללב שלהם היה טעם של ארטישוק.

    לפעמים היה לו ריח של קרואסונים טריים
    שהאמא ההיא שתמיד בבית היתה אופה
    ומניחה על החלון לפתות את הילדים שרצו הביתה בגשם.

    והוא היה נמשך עד שסבתא היתה מכינה לי צלחת
    עם אורז לבן חם וסלט עגבניות קר
    עוקץ מלימון ודוקר מכוסברה
    ומעלה דמעות חריפות של בצל בעיניים.

    אחר כך גדלתי.
    למדתי למדוד את החורף בדקות.
    שממהרים אותן, להספיק לבית הספר, להספיק לעבודה.
    ויש לו טעם של אוכל שמזמינים אונליין
    שעושה כאב בטן כשאוכלים ממנו יותר מדיי.
    וקשה לעבור את החורף
    בלי להידקר מידי פעם בזכרונות
    שללב שלהם אין כבר שום טעם.

    אולי בסיפור אחר של חיי הייתי האמא הזו שתמיד בבית
    אופה קרואסונים טריים לילדיי שרצים הביתה בגשם.
    שמודדת את הסתיו בספירת ציפורים נודדות,
    לא במספר הפעמים שנשבר לה הלב.

    אולי באיזה חורף כשארוץ הביתה בגשם
    מישהו יכין לי צלחת ויניח אותה מפתה על אדן החלון
    בטוח תהיינה לי דמעות בעיניים.

    השבמחק
  28. אבוי, בהתיחס לרשומה הקודמת... זה צריך להיות חורף, מה פתאום סתיו ? (בגלל הציפורים הנודדות התבלבלו לי המילים...)
    מה, אי אפשר לתקן ?

    השבמחק
  29. תלך, כבר יום הולדת? אני זוכר אותך שהיית כזה קטן :)

    קודם כל עלי להתוודות, לא ביקרתי בבלוג מזה חודשים מסיבות שונות אבל ת י ר ו צ י ם !
    חזרתי, זה מה שחשוב.

    אני רוצה לציין שהבלוג שלך מושקע בצורה יוצאת מן הכלל. האוכל התמונות הכל. כל הכבוד.

    בתור זה שאכל את המנה הראשונה שהכנת לזולת :) אני רוצה להגיד שיכול להיות שאני לא האח הכי מפרגן בעולם אבל שמגיע מגיע!

    הייתי איתך בברצלונה, ואם מה שעניין אותי זה הקאמפ נואו אותך זה היה האוכל. הטעם והריח והתמונה ועוד זווית ועוד ועוד, והמנה הבאה ושוב התחקור, ממה היא עשויה ומה יש בפנים ואיזה רוטב ואיזה תבלין...ואז הדבר הראשון שעשית בחדר זה לרשום הכל ולתעד הכל, בקיצור שיגעון {תרתי משמע :)} רק אז הבנתי את הרצון שלך לשתף את כולם, ובלי לקבל תשלום...

    מי שמכיר אותך טוב כמוני יודע כשאתה מספר על ארוחה שאכלת {עם כל התיאורים וכל ההסברים וההתלהבות האין סופית מהדבר הזה שנקרא אוכל} מתחיל לחשוב תוך כדי הסיפור שלא משנה אם הוא אכל את הארוחה הכי טובה שלו בחיים באותו היום, פתאום תחושת הפספוס עולה והוא מתחיל להצטער שהוא לא הצטרף אליך לארוחה האלוהית שאתה מתאר.

    זו הגדולה שלך.
    היתה איזו תגובה של מישהו בבלוג {לא זוכר שמות} שכתב על הפרפקציוניזם שלך בכל נושא האוכל {ועכשיו גם בצילום} הדבר היחיד שהוא לא מבין או לא מכיר זה שהיה לך את אותה תחושה בתור ילד, זה לא רק בשביל הבלוג! בתור נער שבישל יותר טוב מ... ומנסה כל הזמן וטועם כל דבר, ברור שתגיע למה שהגעת ואני מאחל לך שתמשיך קדימה.

    כשאני מבשל {זה קורה לעיתים קרובות יחסית} אני חושב על, מה אביעד {למרות שאני לא קורא לך ככה כבר 20 שנה בערך} היה חושב? האם הייתי רואה חיוך? האם הוא היה אוכל את זה בלי פרצוף? לדעתי זה אומר הכל.

    תודה שלימדת אותי מה זה לבשל ומה זה לבשל "ליד".

    אם ייצא לך ואתה תפתח מסעדה אני מבטיח לך שאבוא לאכול אצלך {מה אכפת לי, חינם!}

    אני מאחל לך עוד שנים של עשייה בבלוג או בכל דבר שתרצה.

    אני גאה להיות אחיך!

    גלעד {למרות שאתה לא קורא לי ככה כבר 20 שנה בערך :) }

    מזל טוב

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...