יום שישי, 6 בינואר 2012

הברכות - Happy Birthday

הברכות...


אז כפי שהבטחתי.. רשומה נוספת בהמשך לזו שאני כתבתי.. והפעם, רובה - ממכם.

ראשית עלי להגיד תודה מכל הלב, לכל החברים, לאנשים שמלווים אותי שנים על גבי שנים. בלי קשר לעיסוקיי והם בטוח יודעים שהעיסוקים שלי לא גווים אף פעם. שחולקים איתי ימים, פגישות, שיחות ועוד. להם אני גאה מעומק לבי לקרוא- חברי.
 לכל האנשים שהכרתי השנה, אם מהבלוג או אם מעיסוקים אחרים, שנכנסו ללבי גם כן. אז גם לכם; אני גאה להכיר, להתרגש עמכם ולחלוק אתכם כל דבר שאני יוצר, אומר או עושה. בתקווה לשמור על קשר הדדי, מקסים וטוב, בדיוק כפי שאני שומר עם חברי הוותיקים יותר.

ברשומה הזו אני מביא אסופת ברכות מדהימה, שקיבלתי במפתיע לחלוטין ממכם. ממש לפני כמה ימים.
כאשר קראתי אותם בהתחלה, הייתי צריך (ממש) לקחת קצת הפסקה כדי לנשום. ריגשתם אותי עד דמעות! ואני לא צוחק.
נשימתי נעתקה מהמילים החמות, המחבקות, המעריכות והאוהבות שלכם. אז תודה לכם מקרב לב, שוב ושוב ושוב.
אתם האור בקצה הבלוג הזה והוא בעצם, כפי שכבר כתבתי ברשומת יום ההולדת, הפך להיות שלכם לא פחות מאשר שלי, אם לא יותר!. "בית" כפי שלא מעט ממכם התבטאו בתגובות בבלוג.
אתם האנרגיה שמזיזה אותי ואותו קדימה וכל עוד תהיו כאן הרוח במפרשי והכוח המלבב, אמשיך לעשות את המקסימום כדי להביא לכם עוד ועוד. תודה ענקית! אני אוהב את כולכם!

ובנימה קצת "פולנית" אך מתרצה.
האמת שחשבתי רבות אם בכלל לפרסם את הברכות הללו. זאת מכיוון שהם נראות לי כל כך אישיות וכל כך נוגעות, שאם אפרסם אותם לכל דכפין, זה כאילו הזנתי אותם מעט. ומאותו צד רק ממקום אחר- לא היה לי כל כך נעים. בעיקר בגלל שהברכות כל כך משבחות ומדברות עלי דברים נהדרים, שזה הרגיש לי קצת כמו "מזבח אישיות פרטי". אבל, בסופו של דבר, חשבתי על כך והבלוג הזה הוא הסלון שלי שבו אני מארח את כולכם, יום יום, שעה שעה, בכל שני וחמישי, בכל לילה, בכל רגעבכל רגע שלמישהו בא להסתכל על מתכון, הגיג, או צילום. כך שלמעשה, זה הסלון שלכם גם כן. מה שהופך אותנו למשפחה גדולה\קטנה (תלוי במוצא שלכם ובהרגלים ;) )
כך, שבסופו של דבר,  אין מקום טוב יותר "לתלות" את כל הברכות הללו, בטח ביום הזה, כדי להיזכר שבני ביתך כה אוהבים אותך.. ! אז תודה לכם!

אני כמובן, לא שיניתי או נגעתי במאומה. המכתבים מובאים כאן בדיוק כפי שקיבלתי אותם ממכם 



לייזי:
איך מתחילים? מסתבר שזה לא כל כך פשוט כיוון שאני מתחבט פרק זמן מפתיע באורכו...
ננסה שוב. מהו בישול עבורי? בישול זו מלאכת אהבה של אדם למשפחתו וידידיו. נכוןזו דרך נהדרת "לסחוט" מחמאות
על ביצוע מרשים במיוחד, אבל הרבה יותר כיף זה כשהחמאות מגיעות בטבעיות, בפה מלא מביס שרודף ביס.
אבל גם זה לא הדבר הכי מופלא בבישול. הקסם האמיתי הוא היכולת להיות בבית כשאני טרוד ומותש מענייני היום יום. אמנם האבא או הבעל לא נמצא בבית לארוחת צהרייםאך אם במקרר מצטופפים להם כמה פיירקסים מלאים בבישוליו אז לפחות חלק ממנו כן נמצאהכי כיף זה לקבל טלפון באמצע היום כשאשתי והילדה אומרים לי "אבא, איזו טעימה הייתה הפסטה!". זאת היא תמצית הבישול עבורי.

אבל הכתיבה הזו נועדה לברך את אביעד במלאת שנה לבלוג המרנין שלו. אז ברשותכם ניגש אליו...
מה שהכי מרשים לדעתי באביעד, זהו סירובו העקבי להיכנע לשגרות שבחיים. כאשר אני מבשל, אני נוטה לקנות חומרי גלם דומים יחסית, במספר קבוע פחות או יותר של מקומות. בסופו של דבר אני מתקבע על "רפרטואר" מסוים ולתקופות ארוכות.
אצל אביעד, כמובן שאין דבר כזה. הברנש הזה לא מפסיק לאתגר את סיטונאי חומרי הגלם בסביבתו. זה מעבר ל"סתם" יצירתיות. זו חתירה קבועה ללימוד, להתפתחות ולביטוי עצמי. אני מוצא שזה לא פחות ממדהים. כה שונה מדפוס ההתנהגות של רוב האנשים שאני מכיר, ובהם אני כמובן.
לכן אני מקפיד לבדוק את הבלוג, ואמשיך לעשות כן כל עוד מר בריד לא יחליט למצוא פורקן אחר לגייזר היצירתיות שלו.
כי לבשל לא אפסיק לעולם, ואנשים כמו אביעד גורמים לי לעשות את זה יותר מעניין. על כן אודה לו פעם נוספת ועוד אחת ועוד מאתיים..
אסיים בלברך את אביעד בעוד שנים רבות של טיגון, צלייה, רידוד, דילול, צימצום, השרייה, אפייה, קיפוי, אידוי, טיבול, חריכה, כריכה, קיצוץ, מיצוי, בחישה וקיפול...
"מלאכת אהבה" כבר אמרנו?

LazyBoy, Hungry like a wolf



ראובן:
כשכבר אתה מאמין שכמעט ראית הכול, טיילת וגרת בעולם הגדול...
כבר טעמת כמעט את הכול, ממסעות בשר קרניבורים אפריקאים, זוחלים ושרצים בסין,
ועד מסעדות גורמה אירופאיות מעוטרי כוכבים של מישלן.
הנה צץ לו פתאום ידידינו אביעד, בלוג של מחרוזת פניני התפריטים.
מחרוזת התפריטים העשירים/פשוטים/מגרים את כול החושים.
שבכתיבתו/שפתו הציורית והעשירה הנקראת כמו שירה- המחרוזת שזורה.
מתיאורי ביטנו המקרקרת ת'חמישית של בטהובן, ועד הסבריו על 'טורנה' ו'בטונה'
וכדרכו של אביעד, הכול מוקפד וחד, וכל מנה כדוגמנית, מצולמת כתכשיט.
והבטן גם אם מלאה, פתאום לא רק שומעת היא, היא גם רואה ומרגישה והכול מיתוך צילומי המנה.
אז תודה לך אביעד שאתה מה שאתה.
ראובן




יאיר:
אביעד,
אני לא בטוח שרוב קוראיך כאן יודעים כמה גלגולים עברת בבלוגוספירה עד שמצאת את הבית הכל-כך מיוחד הזה שלך.
מה היה לנו שם? זה התחיל בבלוג מוסיקה, המשיך בבלוג אודיו (או אולי להיפך?) ועכשיו בלוג האוכל (ושים לב שאני בכוונה לא אומר בלוג בישול, כי העיקר הוא ללא ספק האוכל) שהוא ללא ספק הטוב והמושקע ביותר ברשת.
בכל הגלגולים תמיד היית נאמן רק לעצמך, תמיד רדפת אחר השלמות ותמיד בסטנדרט הכי גבוה. ידענות ומקצוענות,
יודע כל מי שמכיר אותך, תמיד הולכות אצלך יד ביד. ואף הבלוג הזה אינו חריג.
יש אנשים שהפרפקציוניזם משתק אותם. הם רוצים הכל מושלם ובגלל שאי אפשר – "הכל" ו"מושלם" הם נמנעים.
אבל אתה מוכיח כבר שנים ובשנה האחרונה כאן, פעמיים בשבוע, פוסט אחר פוסט, מתכון אחר מתכון ותמונה אחר תמונה שאפשר. אפשר הכל, אפשר מושלם, ואפשר גם להישאר תלמיד, סקרן עם ראש פתוח, ולחבק כל הזדמנות ללמוד, להתנסות, להשתפר ולשאוף כל הזמן למעלה.
למרות שרוב המתכונים כאן הם הרבה מעבר ליכולותיי ו/או לזמני ו/או לסבלנותי, אני חוזר לקרוא כאן שוב ושוב בגלל התשוקה המדבקת לאוכל ולא פחות חשוב... בגלל התמונות. מי בכלל צריך לאכול את זה כשזה נראה כל כך טוב ?
מאחל לך ולבלוג - שיהיה הרבה במזל טוב ליום הולדת שנה, ומצפה כמובן להמשיך לעקוב אחרי המסע שלך, להיכן שלא תבחר להוביל. יהיה מעניין זה בטוח.
 יאיר


מורן –
אביעד

פעם סיימתי תגובה בבלוג שלך במילים האלה: "תודה ענקית על עוד מקום להיות בו. מקום חמים, טעים, יפה, אסתטי, מזמין, מלמד, מושקע ומעל הכל "אישי"
וזה מוזר לפתוח מכתב במה שלכאורה אמור לחתום אותו אבל הנה אני עושה את זה...
אני עומדת אחרי כל מילה ומילה ומאז כמובן נוספו עוד כמה, אבל זה הציטוט, כמו שהוא בלי לגעת. אז ראשית, תודה.
ועכשיו לסיבה לשמה התכנסנו... הבלוג שלך (של כולנו למעשה) חוגג שנה מאז עלה.
אתה יודע אביעד? נראה כי היה כאן מאז ומתמיד ובכלל אני שהתוודעתי אליו "כי חיפשתי משהו" רק לפני מספר חודשים מעטים, מרגישה שאני אורחת קבועה מאז יומו הראשון.
יום גורלי שכזה שבו השעמום איים להרוג את נשמתי (הלכה למעשה), יום בו החלטתי לחפש מתכון שמתקרב למנת ניוקי חלומית שאת טעמה לא אשכח... היום בו גיליתי אוצר וכמה צחקתי בעת גילויו שכן לא מנת ניוקי אחת היתה שם, אלא כמה... (ומאז עלו עוד כמה...)
מתכון הביא למתכון תמונה לתמונה ומרשומה לרשומה הבנתי שאני את המקום הזה לא עוזבת!!! וכך היה.
לאחר קריאה מרובה, ייצור ריר בכמויות מסחריות, חלומות בהקיץ, פנטזיות וטיולים גם הגבתי, וגיליתי שהשד לא כזה נורא.
להיפך... שמחתי לגלות שיש עניין בתגובותיי ושאתה ככותב הבלוג מעריך זאת עד מאוד.
לא אחת כתבת שהמתכון אולי "כזה וכזה" ואני יכולה רק לחזק את דבריך אבל כמו שכתבתי פעם, כל מתכון שלך, יוצר רעיון אצלנו. נכון, לא תמיד נכין בול אותו הדבר מכורח הנסיבות... ולעיתים דווקא כן. כולנו הגשנו לא אחת מנה שנעשתה בדיוק לפי הוראות השף. ההסברים שלך כל כך מדוייקים שאפילו מאותגרי מטבח בעליל יוכלו לעמוד בנטל (לפחות בחלק מהמתכונים). מה שמזכיר לי שלא תמיד יצא לי לחזור לרשומה ולספר איך יצא אבל כן כתבתי באופן כללי באחת מהתגובות. אז בהזדמנות חגיגית זו אני מבטיחה (ואני תמיד מקיימת הבטחות!!!) לכבד כל מתכון וכל תמונה שגרמה לי להתאוות לטעמיה ולספר לקוראים שעוד יבואו ולך כמובן על החגיגה בחיך והלשון.
אני בטוחה שתוסיף להפתיע, לחדש, לרגש, להסעיר וכמובן לצלם כל כך יפה וכל כך מושלם עד כי הכל יהפוך שוב לתעתוע... (קשה שלא להושיט יד ולרצות לקחת ביס או משהו דומה...)

ולסיום, כמו בפוסט הקודם תודה ממני ומכל המשפחה  על לא מעט מתכונים שהרימו את מצב הרוח, גרמו להתענג על ימים רחוקים ,סתם ערבו לחיכנו או הציפו בזכרונות...
וגם לא מעט מתכונים שסתם "הרגו" אותנו כי התמונות פשוט..."אלוהיות"

אז יום הולדת שמח
מורן



איתמר:
חבר יקר,

אתה יודע שאני לא מאלה ששולחים זרים ו-THUMBS UP על כל שטות.
אבל פה מדובר במשהו אחר לגמריי.
מאז שאני מכיר אותך תמיד התפעלתי מבקיאותך ברזי הגסטרונומיה וכמובן שטעמתי לא מעט מפרי עבודת ידך שתמיד החזירו אותי הביתה בשקיקה לחזור לטעום עוד ועוד.
שנכנסת לתחום הצילום, לא היה לי ספק שתיקח את זה עד הסוף, עם כשרון אדיר הצלחת לגרום לכולנו לא רק להתפעל מהידע ומהיכולת הגסטרונומית שלך אלא גם להביט בה כאילו היא מונחת לפנינו (רק PLUG-IN של אדי ריח חסר והחוויה היא ממש "להיות שם").

הבלוג הזה הוא צעד טבעי שלוקח את אחת האהבות הגדולת שלך ביחד עם אהבה חדשה ויוצר שילוב ייחודי (אני עוד לא נתקלתי בבלוג כזה) שאין כמותו.

אני מאחל לך שתמשיך לתת לנו מבט לתוך האהבה הזו ושתקבל אותה בחזרה תמיד מכולנו.
אני בטוח שאתה תיקח את היכולות הללו למקום הכי רחוק והכי טוב עבורך.

המון בהצלחה,
אוהב אותך,
איתמר




איציק בן בסט
אביעד,המון מזל טוב ליום ההולדת הראשון!אני עוד מאלה שזוכרים את הרקע עם היין, הצהוב ואותנו יושבים על הפוטושופ ומנסים לעשות את ה - 
-watermarסעמק...

אחי, היה לי ברור שתצליח,הרמת את אחד הבלוגים הקולינריים הטובים שיש... ever רמת הצילום, אין מה להרחיב, ההשקעה בפרטים, הכל, פשוט הכל.
מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם ושתמשיך לעשות את מה שאתה כ"כ אוהב.המון בהצלחה :-)
ממני,איציק



אלון:
אביעד היקר,
כשהרמת את ה-"בלוג", זאת היתה בשבילי הפתעה גמורה, אך מהכרותינו ידעתי שזה לא יגמר שם.
עשית פה עבודה יפהפייה, אתה מפיץ השראה ומעורר את בלוטות הרוק של קוראיך בלי חשבון...
התמונות כמובן משגעות, הן אומנם רק החלק הטכני אך כזה שמעניק מימד מציאותי (לפעמים על-מציאותי) ליצירה האמיתית. סדרת ברצלונה היתה מאסטרפיס, צריך לשלוח אותך דחוף לעוד קצת חו"ל!
תמשיך בעבודת הקודש, האיחול הגדול ביותר שאני יכול להעניק לך זה שתמיד תשמור את המקום הזה במסגרת הפאן ולא ה-"עבודה".

איתך בכל שתעשה,
אלוני והחברים מהיפי מיוזיק.




ליאור דרזי:
אביעד היקר,
את הסיפור שלנו התחלנו בפורום של hifimusic ביום בו העלית שאלה בנושא צילום מאקרו ומאז זה כבר היסטוריה... אחרי מאות מיילים בנושא צילום ועיבוד תמונה, שיחות טלפון ושני מפגשים אישיים אני רק יכול לומר שפגשתי איש שיחה מדהים, פדנט ברמה יוצאת דופן, אוטודידקט שמפתיע אותי כל יום מחדש. ובשלן בחסד עליון.
אביעד, אני שמח שיצא לנו להכיר ולהיות גם קצת שותף לחלק מהצילומים שלך ולהתוודע לתחביב הנפלא שלך שהוא בישול. בשנה האחרונה הצלחת לחשוף את כישרון הבישול, הכתיבה והצילום שלך. ובכך לטעמי העלית את רמת בלוגי האוכל בישראל לרמה מאד גבוהה שלדעתי אין כמוה עוד בארץ.
אני מאחל שיהיו לך עוד שנים של תשוקה ויצירה בעולם האוכל, הכתיבה והצילום. ומי ייתן ותוכל לפתח את האהבה שלך לעסק משגשג. (רק שמור לנעה ולי מקום בפתיחה).
שלך בידידות,
ליאור דרזי




מרים טומין פיקסלר
אביעד היקר,
כבר כמה זמן שארי משגעת את כולנו במשפחה על הבלוג שלך, המתכונים שלך ועליך.
רק מלשמוע את התיאורים  והאהבה הרבה שלה אליך הבנו כולנו שמדובר במשהו אחר ושונה מכל מאות או אלפי החברים המוכשרים והמוצלחים שלה.
לקח לי זמן עד שנכנסתי לראשונה לבלוג שלך, למרות שארי שלחה לי קישורים לכל הפוסטים , אבל מאז שנכנסתי נכבשתי.
הבנתי מיד ממה היא התלהבה ומדוע התעקשה להלהיב את כולנו.
 כמו שכתבתי לך באחת התגובות אני קוראת רק את הבלוג של ארי, ועוד בלוג אחד, גם של חברה טובה שלה, ועכשיו את הבלוג הנפלא שלך. 
היום אני מעבירה לכל החברות שלי את הקישורים  לפוסטים שלך שארי מעבירה לי . 
זו חוויה גדולה לקרוא אותך.
תודה על ההשקעה שלך.
יישר כוח
עלה והצלח
חיים טובים ומאושרים לך ולמשפחתך.
בברכה,
מרים טומין פיקסלר, אמא של ארי


גבי:
אביעד
אומנם ההיכרות שלנו היא בעקבות תחביב אחר, אך לאט לאט, בהצצה בבלוג הנפלא שלך גיליתי עולם אחר בו נפגשים שתי אהבות אחרות שלך. בישול וצילום. הכל מעוטר בכישרון הכתיבה המוכר שלך.
אהבתך לתחום ניכרת בכל אות שיוצאת מהמסך ובכל פיקסל המוקרן.
כמו כל דבר, אתה לא לוקח שבויים, שם דגש עד לפרט האחרון, כדי ליצור משהו מושלם בכל קנה מידה. מכל זווית שניסתכל, הכל במקום ,במידה הנכונה עד התיבול האחרון של כל מנה, כל תמונה, כל מילה.
תודה רבה על הבלוג המושלם הזה, אומנם קטונתי כדי לדבר על עינייני הבישול אבל כ"לקוח" זה באמת משהו לא מהעולם הזה.
הרבה הצלחה, תמשיך, תמשיך.
כמו המלך מידס, כל דבר שאתה נוגע הופך לזהב.
לכן, המלך א., קבל תודה ענקית, לא רק על הבלוג, זה רק תירוץ טוב לשמור על קשר.
בחברות, גבי


אייל:
אח יקר,
לפני שהתיישבתי לכתוב, רפרפתי שוב בבלוג. הבטתי במתכונים, בתמונות, בדפי ההסברים. קראתי את מה שהספקת לחלוק איתנו בשנה האחרונה, כדי לקבל קצת השראה.
והשראה קיבלתי. לא סתם השתמשתי במילה הזו. לעתים רחוקות אתה נתקל במשהו שמישהו יצר, ומרגיש מיד השראה. מה שמייחד את היצירות הללו הוא שהן חוצות קוים, כלומר שבעצם לא משנה על מה הן נכתבו, כיון שהן משדרות דבר הרבה יותר רחב מהנושא עצמו.
במקרה שלך ושל הבלוג הזה, מדובר בדוגמא לשאיפה למושלם, לדיוק, לתשומת לב לפרטים הקטנים, להליכה בדרך שלך ללא פשרות, להשקעת זמן ואנרגיות בלתי נדלות, ובעיקר לאהבה. אהבה לתחום, ואהבה לקוראים. זו דוגמא למה שקורה כשכשרון, אהבה והשקעה נפגשים. ולכן כל אחד, גם מי שלא בענייני אוכל ובישול, יכול לקבל השראה מהבלוג.
אבל מי שכן אוהב את התחום זוכה להרבה יותר מזה. מתכונים מדהימים, מדוייקים, מאוזנים, מקוריים ומפתיעים. הסברים ברורים, ותמונות... אחחח, התמונות מקפיצות הכל בשתי רמות למעלה. מדהים איזו התקדמות עשית בזמן הקצר שלמדת את התחום. כשרון, כבר אמרתי? כל מנה שאתה מפרסם אתה מבשל קודם, טועם, ומצלם. הרבה שעות של מחשבה וביצוע, והקוראים יכולים להיות שקטים שאם פרסמת את זה, זה כיון שזה טעים לך. זה לא דבר של מה בכך. ומי שהתמזל מזלו וגם טעם... נו, מה אומר, שיחק אותה בגדול.
הדברים שאנחנו יוצרים הם ראי של הנשמה שלנו. זו שלך יוצאת דרך כל רשומה, כל מתכון, כל תמונה. וזאת נשמה גדולה ויפה ואוהבת. אז נכון שאתה משחק קשוח, לא מתייפיף ולא מתחנף. אבל מתחת לכל זה, אתה בן אדם, וזה אחי, לא הולך ברגל.
אז תודה. על הבלוג, על החברות, על מי שאתה.
מאחל לך עוד הרבה שנים של יצירה ואהבה,
מזל טוב.
אייל




אריאלה פיקסל אלון 
אביעד,
לפני קצת פחות מארבעה חודשים נכנסת לחיי. זה היה בתאריך 14.09.2011
זה התחיל מזה שקיבלתי מסר בתיבת המסרים שלי בתפוז.
מי שמכיר אותי יודע שאני לא עונה למסרים. הסיבה לכך נעוצה בכמות האסטרונומית של הפניות שאני מקבלת בתיבות המסרים השונות ובמייל. 'הם' רבים, 'אני' אחת ועוד עם
ADHD וזה מכבר הרמתי ידיים בכלל מלנסות להתחיל לענות, 'הם' התרגלו להשיגני בדרכים אחרות (זו אחלה מסננת לרציניים שבחבורה...) :-)
בכל מקרה גם אם אני לא עונה -  אני קוראת הכל, בדיוק כמו שקראתי את שלך, ומשהו במסר שלך מאוד קסם לי וגרם לי לענות. בעצם, אתה אביעד הוא שקסמת . 
אין ספק שמה שכתבת ואיך שכתבת עשה לי משהו מאד מאד חזק בבטן ובלב והוא זה שהביא אותנו לאן שהגענו... וכן ממש "מאז הכל היסטוריה".

אני זוכרת את עצמי מרקדת בין המילים והמשפטים ובעיקר בין האותיות והשורות.
נפעמתי ממי ומה שאתה, כפי שנגלה לעיניי באותו המסר, ובאלו שבאו מיד אחריו.
לחלוטין התגלית כאדם מלא אהבה ותשוקה למה שאתה עושה, וזה ריגש אותי מאוד.
התיאורים שלך, רהיטות השפה, הזיקה, העדינות, האיזון, הדיוק, המקצועיות, המקצוענות, האמוציות, ההומור, הפרפקציוניזם ומעל לכל השזירה של הכל ביחד יצרו סינרגיה מדהימה של איכויות שרק התעצמו כשנכנסתי לראשונה לבלוג שלך.
זה היה אחרי שכתבת לי שלפני כמה חודשים פתחת לעצמך בלוג מתכונים קטן אך מושקע והזמנת אותי לקפוץ ולהתרשם. הוספת עוד שאין כמעט תגובות בבלוג  ואנשים לא ממש מגיעים אליו. ואני קפצתי ו.... נשארתי שם עד היום.

אני שועלה וותיקה מאוד בבלוגים בכלל ובבלוגי הבישול בפרט, ובשנייה קלטתי שפה יש משהו אחר. אחר לגמרי.
משהו שעולה בכמה מונים על כל בלוג אפשרי בארץ וגם על כמה מהטובים בחו"ל.
אני זוכרת את עצמי מדפדפת חזור ודפדף בפוסטים השונים ומכל אחד יצאתי עם תחושה אחת ברורה : "אני רוצה עוד"!! 
ובכל פעם ה 'עוד' הזה רק הלך והתעצם.
מעולם לא פיתחתי 'בולימיה' לבלוגים, ואצלך זה קרה ובגדול.
מצאתי את עצמי חוזרת וקוראת שוב ושוב פוסטים שכבר קראתי קודם, ובכל פעם היה להם אימפקט אחר. פעם התרשמתי מהתמונות ובפעם הנוספת התעמקתי במתכון ואז הפתיח הרשים אותי ,או התגובות, או התשובות שלך לתגובות וכו'...
ואז מצאתי את עצמי 'רצה לספר לחבר'ה', כי אני לא שומרת רק לעצמי דברים טובים, והיום - כל 5000 החברים שלי בפייסבוק מכירים את "האביעד הזה שלך" (לדבריהם).

בכל שני וחמישי זה ריטואל קבוע- אני מחכה להודעה הפרטית המקדימה בוואטס אפ על הפוסט שבעוד שנייה הולך להתפרסם ו..טאדאם!  אני בהיכון, זה מתפרסם ובכל פעם אני מתמוגגת, מוקסמת ומתענגת מחדש.
בכל פעם אני מוצאת עצמי יושבת מול המחשב ומנסה להחליט איזו תמונה היא התמונה המנצחת של הפוסט הזה, כי בפייסבוק אני יכולה לשים רק תמונה אחת כקישור לפוסט, וזהו, שכמעט אף פעם אני לא מגיעה לידי החלטה, וכן, בתכלס זו בעיה טובה כי זה אומר שכולן מעולות, ומצד שני התהליך מתסכל ממושך ומתיש, אבל שוב- שכל בעיותינו יהיו כאלו...

אתה יודע אביעד, זה כבר לא באמת חשוב מה אתה מפרסם, גם אם זו תהיה פרוסת לחם עם ממרח השחר העולה-  זה לבטח ייראה כמו בר רפאלי של הפרוסות המשוקולדות, כי יש בך את היכולת המופלאה להנדס את המצלמה שלך כך שהעדשה תתרגם הלכה למעשה את תחושותיך, אחת לאחת,  ואת זה אין לכל צלם.
אצלך תמיד האובייקט ייצא הכי מושלם שאפשר, כי כך אתה רואה אותו ובעקבות זה כולנו רואים כמוך, וזוהי יכולת מדהימה שאין לרבים.
התמונות שלך מדברות, ואנחנו, הגולשים, מבינים יופי את השפה.

היכולת לגרום לנו הקוראים להיות חלק אינטגראלי מהסט, מהסשן, כאילו היינו איתך במטבח, חתכנו  בישלנו , תיבלנו, טעמנו, הרחנו, התענגנו, והכל יחד איתך- היא יכולת נדירה ואתה בורכת בה.

הבלוג הזה לחלוטין מהווה דוגמא ומעורר השראה לכל מי שרוצה לעלות רמה, הן מבחינת הקולגות שלך ושלי בעולם בלוגי הבישול והן מבחינת הבשלנים הביתיים.
על פניו המתכונים שלך אינם מיועדים למאותגרי המטבח, שהרי מדובר במתכונים מקצועיים פר אקסלנס, אך הוראות ההכנה המפורטות שמוסברות בשפה נהירה הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי מבחינת כמעט כולם, וזה מה שיפה כאן.
הבלוג פותח חשקים ומפתח אהבה למטבח. אי אפשר להישאר אדיש.
הבלוג מכיל אוקיינוס שלם של רעיונות מופלאים, יש את אלו שייצמדו למתכון כלשונו ויש את אלו שרק יבואו וייקחו רעיון וימריאו לבד למחוזות אחרים, או דומים. זה בעצם מאפשר להפוך כל מתכון למשהו אחר, אישי, או אפילו לא כשר לכשר למהדרין וזה לכשעצמו פלוס מאוד גדול.
הפלייטינג המקסים שמובא ומובע בכל פוסט שדרג לכולנו את הארוחות. פתאום כולנו חושבים אחרת. אנו חושבים "יפה", וזו נקודת חוזקה אמיתית כאן בבלוג. אפילו אני, עם שלל תעודות ההצטיינות שלי מהמסלולים השונים בבישול וקונדיטוריה לקחתי המון ממך ומהפוסטים שלך. ההקפדה הדקדקנית על מה שהעין רואה, מעבר למה שהחיך טועם הוא שיעור אחד גדול, ויש המון מה ללמוד ממך, ועל כך, כמו גם על דברים רבים נוספים הערכתי הרבה לך, וכמובן תודתי.

בנוסף לכל הצלחת ליצור כאן בית חם לכמה פודי'ס שיודעים להעריך רמה. הכיף, כמו שאמרתי קודם, לא מתחיל או נגמר במתכונים והתמונות אלא גם באווירה החמה והחברית שנוצרה סביב הצלחות, ולא רק. ראה איזה אימפקט עשתה 'סינקולוגיית' ברצלונה קולינאריה..., חמשת הפרקים האלו ריתקו והלהיבו לא פחות ממנת ה-'לינגוויני שחור עם פסטו פלפל חריף,שרימפס וסופרסטה'  ההורסת של מאריו בטאלי אהובי. בקיצור-
איטס לגמרי אבאוט פוד כאן, אבל לא רק.  
היום אני מוצאת עצמי חוזרת שוב ושוב כדי לקרוא את תגובותיהם של החבר'ה הקבועים, וכמוני גם האחרים, כלומר נוצר כאן איזשהו סוג של ביחדנ'ס שעשה אדפטציה מקסימה לכל הבלוג הזה, אז אביעד- שאפו גדול.
קודם כל שאפו על מי שאתה, על מה שאתה, על הכישורים והיצירתיות האינסופית ועל הכל בעצם.  תודה על הבית החם הזה, תודה על הרצון לשתף, ועל ההשקעה ועל החשיבה ועל הירידה לפרטים ועל הביצוע המושלם. פשוט תודה על הכל, בעיקר על מי שאתה.

אז נכון שדה פאקטו מדובר בקצת פחות מארבעה חודשים בלבד שאנו מכירים, שזה לא הרבה במונחי הזמן האוניברסאליים, אך לא אחת אמרנו שזה נדמה כנצח, ולא בגלל שעמום חלילה, אלא בגלל שהפכת לחלק אינטגראלי מחיי, כמו מחיי כולנו, כאן.

אביעד, המחמאה הכי גדולה שקיבלתי בשבילך הייתה (שוב ושוב ומאנשים שונים) שאתה מצדיק בכל פוסט ופוסט את כל מה שאני מספרת עליך לכל מי שרק מוכן להקשיב (ובעיקר לאלו שלא) :-)

אז ביום ההולדת הראשון של הבלוג, אני מאחלת רק דבר אחד: תמשיך ! כל היתר כבר יבוא לבד.

מרימה כוסית לחייך ולחיי כל אלו שאתך ואיתנו כאן.

אאא
ארי






ההגרלה כמובן ממשיכה עד ה 12 לינואר, יום חמישי הבא כאמור. כל התגובות כמובן אמורות להשתרשר לרשומת יום ההולדת עצמה. 


אביעד.

4 תגובות:

  1. זו אחת הפעמים הבודדות שנותרתי ספיצ'לס.
    מגיע לך !
    כל אות כאן מגיעה לך !

    זה הזמן שלך להתפרקדן וליהנות.
    זוהי תודתנו לך (וכן, אני מדברת בשם כולנו).

    אוהבת ומעריכה המון.

    8873

    ארי

    השבמחק
  2. והתמונה...
    ליאור כפרה עליך יותר מסתם ביג טיים !

    השבמחק
  3. מרגש מאוד לקרוא את שלל התגובות החמות, מי אם לא אתה מסוגל להוציא החוצה את הרגש מכל אחד..

    השבמחק
  4. מזל שיש את אריאלה שמדברת בשם כולנו... כי אצלי המצב בכי רע...
    ממש ממש קרובה לאילמות.
    כמה מילים אני שופכת, אלוהים ישמור.
    אני חושבת שאין שום מקום ברשת שכתבתי בו ולו אלפית
    ממה שכתבתי כאן... תעריך! (-:
    כייף לקרוא את כולם ובטח ממש כייף להיות אתה ברגעים אלו...

    עוד לא נגמרו החגיגות ומחר כבר פוסט חדש (יששששש)

    אז ניפגש מחר
    מורן

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...