יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

מסע קולינארי בברצלונה.. חלק רביעי.

פירות ים סושי ועוד..
{הרשומה הזו מספרת על כמה מקומות, בגין כך – ארוכה משהו}.


ברסלונה (ה ס' בשביל גבי) היא עיר נמל אימתנית לחופי הים התיכון כידוע. מן הסתם בהיותה אחת כזו וגם מדינה אירופאית פירות הים והדגה בכלל, הם מהמשובחים שישנם. אין פינה בעיר שמוכרת מצרכי מזון, שאין בה דוכן לדגים ופירות ים. אנחנו מדברים על אליפות העולם בפירות ים כן? דוכנים עמוסים בשרימפסים ענקיים, לנגוסטינים, סרטנים, לובסטרים, טונה אדומה מרשימת מראה וצבע, סלמון, מיני דגים קטנים וגדולים, תמנונים, דיונונים, אוייסטרים וצדפות רבות כולל קטנות, גדולות, תער, מולים ומה לא!? הדוכנים הללו לאוהבי הטרפה (כמוני) הם פשוט מראה מרייר מאין כמוהו. לא היה דוכן שעברתי לידו ולא ערגתי בעיני ובליבי לצלחת אימתנית של פירות ים עסיסיים.  על הפלנצ'ה, בטיגון עם שום, חמאה, שמן זית, פטרוזיליה.. וגם מבחינתי, חי ככה מהקרח הנקי שכל הכבודה שכבה עליו. בקיצור.. הבנתם את המצב.


בכל אופן, במסעי בברצלונה (מצטער גבי, ה ס' הזו משגעת אותי J ) אכלתי מיני פירות ים ודגים שכאלו לא מעט. בכל טפאס בר בעיר, יש כמובן, גם פירות ים בשיטות בישול שונות- צלייה, פלנצ'ה, מטוגנים עם מעטפות פריכות כאלו ואחרות ועוד. כמובן שגם במסעדות שמוקדשות לז'אנר.. כמו "לה פרדטה" La Paradeta)) ברובע העתיק של העיר, או מאריסק (Marisc Co) המודרנית והיקרה יותר באזור החדש והיקר של העיר, אכלתי גם ואכלתי היטב.  בשתיהן נהניתי מאד.. עוד על כך מייד. אחת המנות הנהדרות שאכלתי באחת ממסעדות העיר, הייתה דווקא מנה שמוכרת מאד, פה בארץ ובעולם כולו. טבעות של קלמארי שטוגנו במעטה פריך וזהוב כאשר רק לימון ומלח מתבל אותן. זהו טפאס נפוץ מאד בכל ברצלונה ואין חור פה שלא מגיש אותה. אכלתי אותה לא מעט במשך השבוע, אך ב "טפאס בר ברצלונה" שברובע הגוטי, הקלמארי התגלה כענק והטבעות היו מהגדולות ביותר שצפיתי בהן אי פעם. צלחת מרשימה הגיעה לשולחן יחד עם כוס בירה מקומית וכך העברתי את אחד משעות הצהריים בטיוליי ברובע הזה.




מנה ספרדית מפורסמת אחרת היא כמובן הפאייה שכולם מכירים כמובן. בטפאס ברים רבים בעיר מגישים גרסאות כאלו ואחרות של פאייה. פירות ים, עוף, בשרי, צמחוני, פאייה שחורה ו"רגילה" עם תועפות צבע כתום, שמגיע מזעפרן כמובן.  באחת מעצירותיי בעיר לאכול (שזה היה כל כמה דק' כאמור :-) ), טעמתי גם מחבת פאייה מהבילה שכזו. שהתגלתה
כ "הדבר האמיתי". בחרתי את המשולבת כדי לטעום מהמגוון הרחב של חומרי הגלם שמשתמשים באותו המקום. קיבלתי מחבת מתכת רחבה, מלאה בכל טוב הארץ (והים). אורז עשיר עם ירקות גינה, עוף רך כחמאה ופירות ים שכללו גאמבאס, מולים, צדפות, קלאמרי ואפילו חתיכות דגים קטנות שהיו כנראה "קוד". כל זה תובל בזעפרן ובציר ריחני שהוסיפו לתבשיל הנהדר הזה את הארומה, הצבע והטעמים הכה אופייניים לחלק הזה של העולם.


כאמור, הדגה בעיר היא משובחת לא פחות מפירות הים והבשרים. הדגים כולם ככולם מגיעים מן הים, טריים יום יום ואף מאותה השעה אפילו. יש מסעדות שמקבלות מספר פעמים ביום דגים טריים, מהדייגים והסוחרים בעיר וכך מבטיחים חומרי גלם משובחים מאין כמותם.


באחד משיטוטי האינטרנט שלי לפני הטיול, נתקלתי בלא מעט סקירות על מסעדות סושי בעיר. חשבתי לעצמי, "אני אסע לברצלונה ואוכל סושי?" נראה לי מעט הזוי שבאותה הקלות אפשר לאכול עוד סלסיצ'ה או חאמון כמובן ;-). אבל שעושים אחד ועוד אחד, מגיעים לכך שאם יש בעיר נמל כל כך טוב ודגה הכי טרייה שאפשר לבקש, אזי, הסושי חייב להיות מעולה שבמעולים! אז.. הלכתי גם לאכול סושי.
האמת? היה מדהים! יותר מדהים מכל מה שטעמתי בארץ לפחות, אני מבטיח לכם. נתחי טורו של טונה אדומה, דג חרב, צלופח ועוד, נבלעו בתאווה ובכיף גדול.. ואפילו שילמתי על זה די מעט יחסית. זאת מפני שהגעתי לאכול בצהריים, במקום בערב, שהפרמיה על "להיראות" שם, משחקת תפקיד לא קטן בסצנה של העיר.


אכלתי בעיקר סשימי אבל לא רק וניסיתי לבחור הכי נטוראל שיש. מבלי משחקים וקשקושים שיש כאן בארץ בסושיות "נחשבות". אין שם גבינה בפנים, בטטה או כל מיני המצאות הזויות כאלו. הסושי הותקן באופן יפני על גבול המסורתי. עם הדגים הכי טריים ובשרניים שאתם יכולים לחלום עליהם. האורז היה עשוי מצוין, מעט חמצמץ מהחומץ המשובח וזהו. הדגים היו טריים כאמור, מהנתחים המשובחים (טורו) ובחיתוך מקצועי. ההגשה הייתה אלגנטית, נאה ומעוררת תאווה. הסושי מאסטר היו נחמדים מאד ואף נתנו לי לטעום מהדגים שהיו להם בוויטרינה ללא תשלום{כנראה הכרטיס עבד היטב גם פה} כדי ל"ראות" אם אני אוהב. ללא ספק אחת הסושיות המגניבות והאוטנטיות שהיה לי העונג לבקר בהן בזמן האחרון. בארץ, מעטים המקומות שבכלל מתקרבים להכנה מדוקדקת של סושי טוב, שלא לדבר על איכות הדגים שבכלל רחוקה שנות אור מהסטנדרט הברצלוני, שלא לדבר על היפני.



 אך דגים עד כמה שאני אוהב ומחבב מאד, בעיקר כארוחות קלות, נקיות ונהדרות. פירות ים אני אוהב אף יותר. הטעם המיוחד, המרקמים השונים, הרעננות, החמאתיות ועוד, מהמגוון הכה רחב שיש בהם מעוררים אצלי את התשוקה למנה כזו ואחרת מהדוכן הצבעוני over and over.


מנות פירות ים בטפאס ברים אכלתי גם אכלתי כפי שאתם קוראים, אך את השוס הגדול קיבלתי ב:
 Marisc Co SeaFood Resturant.
המסעדה ממוקמת לא רחוק מהצומת המחברת את פסג' דה גראסיה ודיאגונאל.. והיא מתמחה בפירות ים בעיקר. המסעדה מעוצבת באופן מודרני, בצבעים של שחור לבן, והיא גדולה יחסית לשאר המסעדות שהייתי בהן בברצלונה. המון שולחנות, קטנים, גדולים וארוכים, ערוכים ומסודרים מאד. בר גדול בכניסה כאשר פוגשים את דוכן הדגה מייד בכניסה למסעדה.


כל הצבעים, הדגים, פירות הים, הצדפות ועוד, מסודרים כמו חיליים, חלקם עוד חיים ומזיזים מחושים וחלקם רק לפני דק'
או שעות ספורות, איבדו את חייהם שמשו אותם מהמים עיני הדגים שקופים ועדיין בוהים! הצדפות מבריקות ממי מלח ועוד. המסעדה פועלת באופן פשוט ביותר. מגיעים למול הדוכן העמוס ובוחרים מה רוצים לטעום ולאכול. לכל מוצר יש מחיר, אם ליחידה (למשל לובסטר,סרטן או לנגוסטין) או במשקל (למשל מולים, קלאמרי, סרדינים, טונה ועוד).
הבחור אוסף לכם בשקיות ניילון כאשר הוא עוטה כפפות את הכבודה שברצונכם לאכול ושואל אתכם איך תרצו שיבשלו עבורכם כל אחד מהמוצרים. במקביל לשאלותיו, הוא גם מציע מצידו את צורות הבישול הנפוצות או הטעימות ביותר לטעמו, שמתאימות למה שביקשתם. את המצרכים שלכם, הוא מעביר למלצר אחר שמביא את הכול למטבח שפונה אל האולם הגדול של המסעדה.
לאחר מכן מתיישבים באחד השולחנות, כאשר המארחת לוקחת אתכם אליו ומלצר נוסף ניגש עם תפריט נוסף של טפאסים, מנות ראשונות ותפריט משקאות, יינות. את כל שאר החוויה המלצרים מעבירים כרגיל כמו בכל מסעדה ואת תפקידכם מלבד לאכול את הכול, סיימתם.




נדגמו במסעדה הזו כמה וכמה דברים, בעוד אני יושב שם עם עוד זוג שאינם אוהבים פירות ים ואכלו במסעדה הזו מנת אנטריקוט וצ'יפס ומנת המבורגר וצ'יפס (מצאתי לנכון להדגיש את הנושא, מכיוון שאם תמצאו את עצמכם עם אנשים שאינם נמנים עם אוהבי הדגה, יש להם עדיין מה לאכול שם ולא תפסידו את החוויה בעצמכם) המנות שלהם נצפו כמושקעות, עם בשרים איכותיים שהותקנו בדיוק כפי שהתבקשו. טעימה קטנה מכל אחד מהם אוששו את מה שהנחתי כאשר צפיתי בגווני הבשר ובצלחות.
הן היו לא רעות בכלל, בטח ובטח במסעדה שמתמחה במשהו אחר לגמרי וממש לא בבשר.
כמו כן, המחירים במסעדה למנות הללו היו זולות משמעותית משאר העיר, די במפתיע אם לומר את האמת. אבל לא באתם לשמוע על זה, נכון?

אלא על מה אני הזמנתי.. :
למה ראשונה, כמובן את הפאן קון טומאט של המסעדה, כאשר סלסלת "פאן" נוספת (בלי הטומאט) התבקשה גם כן כדי "לסחוב" את הרטבים שעוד יגיעו (כך חשבתי) עם שאר המנות שהזמנתי.
הפאן קון טומאט של המסעדה היה מעולה. הלחם היה קריספי על גבול הטוסט, עם שמן זית איכותי ביותר ועגבנייה כידוע שהתמסרה לבשר הלבן של הלחם.


המנות הבאות, הגיעו אחת אחרי השנייה, אך רק בגלל שכך ביקשתי. זאת כדי שהשולחן לא יהיה עמוס לי במנות ואוכל לאכול אותן אחת אחת. אפשר וניתן כמובן שכל המנות יגיעו יחדיו, למשל עם כל השולחן חולק אותן יחד.
הזמנתי מנה גדולה של צ'יפירון (Chipiron) שהם למעשה בייבי דיונונים שבמקביל לבחירת הכמות מדלי הקש הגדול שעמד בצד הדוכן.. ביקשתי אותם מטוגנים בבלילת בירה.
בברצלונה ובכלל באגן הים התיכון, הדיונוני בייבי הללו הם מעדן מדהים. מקבלים את הדיונון כולו כולל הראש והם בגודל ננסי. טעמם מדהים, חלק וכמעט נפיץ בפה בעוד הם מיטגנים בבלילה קריספית. לימון ומלח הם הלוויה היחידה שהייתי צריך וכל זה מצטרף למנת תאווה מטורפת ותוספת כמעט מושלמת לדעתי, לכמה ליטרים של בירה. קיבלתי אותם שהם טריים מאד כמובן, מטוגנים באופן מצוין עם פלחי לימון וכמה מטליות לחות כדי לנקות לאחר מכן את האצבעות (לאכול אותם במזלג זה די חטא).


המנה הבאה שהגיע הייתה מנת תמנון. בחרתי שתי זרועות שנראו לי מגניבות בדוכן והזה שאוסף שאל אותי איך אני רוצה שיעשו לי אותו.. (חשבתי בליבי כמו שעשו לי במסעדה שהייתי אתמול..כאילו דה!) והוא הציע בעצמו, עם זה בסדר שיטגנו אותו בשמן זית ותבלינים אחרי קיצוץ גס. הנהנתי בהסכמה, נשמע לי מגניב ואחר.. אז זרמתי איתו. צלחת התמנון הגיעה ונראתה מגניב. חתיכות גסות של זרועות תמנון, שטוגנו בשמן זית ריחני ותבלינים אדומים וכתומים. אני מניח שלפי הטעם אלו היו פפריקה וקצת כמון. היה חסר לי מעט מליחות אז הוספתי בעצמי. חוץ מזה, זה היה מצוין. התמנון שאכלתי אמש במסעדת TRAGLUZ היה פי אלף טוב יותר, אבל אין מה להשוות, לא לרמת השף, המסעדה ולא למעוף שהביאו בו שם. אבל מה שכן, הפשטות וההכנה במקום, היו סופר מדויקים, כך שהיה לא רע בכלל. בגדול? תמנון זה לא משהו להשתגע עליו, אלא אם הוא עשוי כמשהו מטורף במיוחד.. אבל בגין החוויה של אתמול, בחרתי גם פה.. אולי ציפיתי לקבל משהו דומה.. למרות שידעתי שהסיכוי לכך קלוש. לא התבאסתי , ההיפך. ממשיכים הלאה.


את "צדפות התער" שמקשטות את כל הדוכנים בברצלונה, כבר הייתי מת לטעום ובכל המקומות הקודמים שהייתי לאכול פירות ים בעיר, לא הגעתי אליהן. הפעם אמרתי לעצמי שזה הזמן. הן נראו מקסימות, קשורות בעלומות קטנות וגדולות של זוגות, שלישיות או שמיניות. בחרתי בשני זוגות ואמרתי לבחורצ'יק (150 קילו, שבע מטר גובה.. עלייק בחורצ'יק) "תעשו אותם איך שנראה לכם לנכון.. אין לי מושג איך אוכלים את זה". הגיעו כל הרביעייה בצלחת לבנה גדולה כאשר הן פתוחות לרווחה ו"בשריהן" נראה צרוב ומתובל בעדינות. זו הפעם הראשונה שאני טועם את המאכל הזה והתחלתי "בעדינות". תוך הצדפה התגלה במרקם שמזכיר מעט קוקי סאן ג'ק ומעט מהתמנון שאכלתי קודם. הטעם היה ימי אך עדין ביותר.
התבלינים העדינים הקפיצו מעט את הטעם המקורי, אך לא השתלטו. מה שהיה נהדר עבורי. סה"כ אחת הצדפות הנהדרות שטעמתי. היא הרבה יותר טעימה מ"מולים" למשל וגם מהתמנון שאכלתי קודם לכם. אמרתי בליבי שאם כמות האוכל שבחרתי אינו יספיק לי, אזמין כאלו עוד לאחר מכן. אהבתי נורא! וחבל כל כך שבמדינת ישראל המוצר הזה אינו קיים, אפילו קפוא (עד כמה שאני יודע) לא שיש לזה הרבה סיכוי להיות דומה.

 

לפני המנה האחרונה אכלתי עוד כל מיני קשקושים שהזמנתי לטעום.. צדפות קטנות עגולות שנראות כאילו הם יצאו מסרט מצויר, דגים קטנים מטוגנים בשמן עמוק ועוד.. לא צילמתי ועל כך אני מבקש את סליחתכם.. אבל תאמינו לי שכל מה שאכלתי נראה ונטעם מגניב לחלוטין.

המנה האחרונה לאותו הערב, הייתה זו שגם המתנתי לה הכי הרבה. מנת "גאמבאס" צלויים על פלנצ'ה עם חמאה, פטרוזיליה ושום. בחרתי לי ברביעיית ג'מבו שרימפסים אימתניים מהדוכן המטריף בכניסה, כאשר מבחינתי זה חומר הגלם מס' אחד בברצלונה. השרימפסים הללו ענקיים, עם המון בשר ומיצים נהדרים. כל מקום בעיר יודע לעשות אותם היטב ואולי מכיוון שהכנתם מצריכה ידע של ילד בן 6. זורקים אותם על פלנצ'ה רותחת, מזליפים כף חמאה מזוקקת, מפזרים פטרוזיליה קצוצה וכמה פירורים של שום. הופכים פעם אחת לצד השני ומוציאים לצלחת. תוך 2 דק' בדיוק יש לכם את אחת מהמנות המדהימות שאפשר לטעום. פה ובעולם כולו לטעמי! זה טעים בטירוף ופה לא היה שונה. השרימפסים היו טריים כל כך ובדוכן נראו כאילו הם מסתכלים עליך בעיניהם השחורות הקטנות והמבריקות. המנה הגיעה בהתקנה מעולה ומדויקת (אמרתי לכם) ובטעמים מטורפים. מצצתי את השריונות עד יובש (נגב) אחרי שפשוט בלסתי בתאווה ובסנטר רטוב מנוזל החמאה את בשריהם הלבן כתום ששלפתי מתוכם. עם כל אחד שפירקתי לכיוון הסוף, ליבי התמלא רחמים. על עצמי. שזה עומד להיגמר! (אך חשבתי, שמחר יום חדש ומנת "גאמבאס" ענקית נוספת, תמצא את עצמי לפני שוב!).



יחד עם הארוחה הזמנתי לי בקבוק קאווה מצוינת שהשתלבה עם מנות הים וכל העדינות בטעמים. תוספות ושאר קשקושים לא הוזמנו חוץ מהפאן קון טומאט שהיה מחויב המציאות הברצלונאית. בלחם "הרגיל" לא נגעתי בסופו של דבר, חבל על המקום שגם ככה הלך והתכווץ מאכילה לאורך היום.

האטרף שלי לפירות ים ודגים, לא הסתכם במה שכתבתי לעיל בשורות אלו. אלא המשיך להימתח לאורך המסע בברצלונה כולו. הבאתי לפניכם באופן מדגמי את הדברים היותר מעניינים לטעמי וגם מאלו שלקחתי מעט מהזמן לצלם עבורכם. המאכלים הללו הם חוויה קולינארית עילאית בעיר נמל כמו ברצלונה ולא דומה לשום דבר אחר אחר שנמצא בארצנו הקטנטונת לצערי הרב. לא במחיר ובטח לא בטריות הבלתי מתפשרת (שמן הסתם מצויה כאן בלי הרבה בעיה לשמחתם של תושבי העיר ומיליוני התיירים.. ).

אביעד..

17 תגובות:

  1. אההההה...
    אוההההה...
    אמממ...

    איך עושה שלולית?
    כי זה מה נהיה ממני!

    די, לא יכול יותר.

    השבמחק
  2. גם אני מה שאייל אמר.
    הפעם אין לי משהו אחר לומר.
    תחבר את אייל ואותי יהיה ים.

    מטורף.

    }{

    השבמחק
  3. ואני חשבתי שהייתי במסעדות טובות בברצלונה....טוב, עכשיו אני מחפשת טיסה....

    השבמחק
  4. דיייייייי
    שמע זה גובל כבר בפלילים!
    עוד פרק אחד ואתה חשוף לתביעות

    זהו אני מת.

    השבמחק
  5. לכל השלוליות שלום.
    על פי בקשת הקהל זה יהיה הפרק האחרון (למרות שכל מה שעלה עד עכשיו היה סהכ יומיים מתוך החמישה שהייתי שם..)
    ;-)

    תודה לכולם!

    השבמחק
  6. מה? למה פרק אחרון? אני מתמוגגת ודורשת עוד ועוד ועוד. BTW הייתי עושה קפיצת ראש לדוכן של השרימפסים שמה..

    השבמחק
  7. יופי... א את א בע"מ (קרי אייל ואראילה)
    תודה רבה לכם...
    אביעד יש כאן שלוליות שדורשות עוד (ועוד ועוד ועוד) (ואז עוד קצת אם אפשר)

    השבמחק
  8. מורן, חסרת !
    מה זו הנפקדות הזו, יקירתי?
    יש פה כמה שאף פוסט אינו פוסט בלעדיהם. את ו-א' הם שניים מהם.
    בחיי אלוהים בספר הג'ונגל שהתגעגעתי אליך.

    אביעד בריד, ראה הוזהרת,השבט הולך להגיד את דברו..
    נכון, אנחנו לא יכולים יותר, אבל במסגרת המאזוכיזם שקרוב לוודאי מהווה חלק מכולנו זה על תקן : "די, תמשיך"!

    איאן דיורי שר בשנות ה- 80 את - Hit Me With Your Rhythm Stick, ובשינוי מילולי קל זה יכול לתאר בול את המצב...

    על החתום: אייל, מורן ואריאלה (נכון שאתם מרשים לי לדבר בשם כולנו?)

    די, תמשיך , הוא שאמרנו.

    אז יאללה בלגן !

    השבמחק
  9. מצטערת אריאלה אחרי כל פוסט שלו מצאתי את עצמי מחוסרת הכרה על הרצפה...
    כשהתעוררתי לא יכולתי לחשוב צלול... או בכלל...
    לאט לאט הבהירות תחזור למחוזותיה.
    עד אז אני בטוחה שתמצאי אותי מגיבה רטרו...
    שבת מקסימה לך יקירתי.

    השבמחק
  10. הוו, יפתי, עכשיו נרגעתי.
    עם כמה שאני ארגנטינאית פסיכית יש גם איזה צד רחוק פולני, ואת יודעת מעבר לתחביב הישיבה המבודדת בחדר חשוך יש גם את אלמנט הדאגה, אז...
    עכשיו אני נושמת חזרה.

    חיבוק גדול גדול מותק. באמת האור שלך היה חסר כאן.

    }{

    השבמחק
  11. איזו מדהימה. תודה. מילאת אותי הרגשה טובה וחום.
    חיבוק ענקי גם לך בחזרה!!!

    השבמחק
  12. מדהים! מדהים! מדהים!
    הבייבי דיונונים בא לי לטרוף אותם ישר מהמסך...
    והלחם הזה - אוףףףף, ממש אפשר להריח אותו.
    איזה כיף המסע הזה - מחכה כבר לחלקים הבאים (אל תקשיב לאלה מלמעלה P-:)

    השבמחק
  13. מורן- אין, יש לך את זה (את כרטיס הכניסה ללבי). שתדעי .
    אם יש דבר שאני טובה זה קריאת סאב טקסט, ואת לא רק בין השורות נקראת מדהימה, אז..

    חיבוק נוסף חזרה יקירה, ובאמת תודה.
    }{

    השבמחק
  14. אריאלה, את ממשיכה... וזה גובל בזה שעוד רגע הפוסטים של אביעד
    מרגשים עד כמה שיהיו (ולא חסר בהם רגש) מתגמדים...
    אבל יש בזה המון היגיון לא?
    את כותבת לי באופן אישי.
    אישי תמיד נוגע אחרת.

    תודה לי??? על מה ומה?!?
    תודה רבה לך על דברייך החמים.

    השבמחק
  15. וואוווו!!!!!!!!!!! בלעתי בשקיקה את ארבעת הפרקים פעמיים ואני מחכה להמשך... תבורך אביעד, כשרון כתיבה ציורי, תמונות משגעות פשוט תענוג!
    תודה לך
    סמדר

    השבמחק
  16. הפאייה הזו נראית פשוט....
    אם היא טעימה כמו שהיא נראית אז אני לא הייתי חוזר.

    שאר הרשומה זה בדיוק מה שאני אוהב (ויורק דם כדי להשיג בארץ באיכות פחותה..)

    LazyBoy, Hungry like a wolf

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...