יום שני, 2 באפריל 2012

BLACKFACE - Whisky



לפני כמה שבועות, באחד מטיולי הרגילים, בימי שישי בבוקר. נחתתי כמו תמיד בחנות היין והסיגרים הקבועה שלי. יש שם אימפריה שמשתרעת על לא מעט מטרים רבועים, מלאה בבקבוקי יין מהארץ ומהעולם וכמו כן במגוון בירות ומשקאות אלכוהוליים אחרים, לרבות מיני וויסקי שונים, ברנדי ואחרים.

לקחתי עמי זוג בקבוקי יין אדום מחבל בורגונדי, כך שיהיו לי בעת "הצורך" ובעיקר בגלל שרציתי להכין מתכון מטריף שמבושל בבקבוק יין משובח שכזה והמשכתי לטייל קצת בין המדפים. בחור צעיר ואנרגטי עצר אותי והתחיל לתשאל אותי בקשר להרגלי צריכת האלכוהול שלי ואם אני אוהב וויסקי..
שרבבתי "במבוכה" שיש לי זיקה מסוימת (הוא לא יודע על מי נפל הבחור).. והובלתי אחריו לאחד מארונות הזכוכית שבחנות הענקית. בעדה ראיתי כמה עשרות קופסאות חומות עם לייבל וויסקי שאני אישית לא הכרתי. Blackface"".
שאל אותי הגבר, אם אני מכיר.. ועניתי שלא. הוא הוציא משם בקבוק שכבר נפתח (כנראה באותו בוקר לטעימות) ומזג לי לכוס וויסקי נקייה דגימה נאה.. (אזה טריפל שוט לפחות). הרחתי ומייד ריח העשן נישא באפי. ברקע אותו "הדייל" התחיל לתאר ולספר מהיכן הוויסקי, מה מקורו ומה ניסו לעשות כאן. מנה מיני מספרים, נתונים וסיפר סיפורי הלל על המזקקה המיוחדת ועל הבלנד (כן כן!) הזה, בעוד שנכתב על הבקבוק "דבל מאלט" ולכן בלנד.

אולי מיותר לציין בגין הסקירה כמובן, שרכשתי לעצמי בקבוק. אבל אני עדין מציין זאת, כדי שלא תחשבו שהסקירה מוזמנת או משולמת חלילה. אז לא. כמו כולן כאן.. הסקירה מגיעה ממקום של לחשוף אתכם לדברים שאני נהנה או שבא לי לכתוב (או לצלם J ) עבורכם.. ועבורי.

אז על מה מדובר?..
וויסקי זול יחסית – בין 250 ל 300 ₪ ברב החנויות שמצאתי שמוכרים אותו. בא בבקבוק מרובע, בצבע חום כהה עם לייבל גדול שמכסה את רב הבקבוק. הוויסקי משווק בשם Blackface ומתייחס לזן הכבשים בסקוטלנד שנקראות Black Face Sheep שהן חיות עבות בשר עם פנים שחורות והמון צמר על גופן. הן חיות אשר חיות בהרים והן קשוחות ביותר, בדיוק כמו טעמו של הוויסקי המצוין הזה.

המשקה מורכב מתערובת של כמה מאלטים ויחודו שהטעם הונדס כך שהוא פשוט יזכיר כמעט כל וויסקי מאזור ההיילנד. בטעימה או אפילו בריח הראשון שעולה ממנו, אנו יכולים לחוש כבר בדומיננטיות העישון הכה אופיינית עם האזור. לכל אלו ששתו או שותים מותגים כמו "לגאוולין 16", או "טאליסקר" למשל.. הגוון המעושן והמחוספס יתרומם ישר אל ליבכם והחיבוק החזק לבקבוק כה זול שעושה את העבודה, כמעט כמו אחיו היקרים יותר.. (400 וצפונה! לסינגלים כמו המוזכרים.. ) לא יאחר לבוא. בטעימות חוזרות ונשנות ניסיתי גם לנתח את טעמו המורכב של הבלקפייס וכמובן גם את הארומה והריח.

אך לפני כן, "אזהרה".
זהו לא וויסקי למתחילים. גם לאלו המתקדמים קצת בבחירת הוויסקי שלהם, בארון המשקאות הפרטי או בבחירת הכוסית בפאב הקובע, הייתי נותן מבט של "דירבאלאק". הוויסקי הזה נותן 'כאפה' והיא לא חלשה בכלל.
זהו וויסקי בחוזק 46% אלכוהול וטעמו גם אם פירותי וקרמי למגע לשון, מחוספס ולבעלי לב חזק במיוחד. או אם לתאר זאת אחרת.. למטיבי וויסקי קשוחים.
הייתי ממליץ על ארוחה טובה לפני שאתם מתפנים לכוס מה "בלקפייס" או לפחות תקפידו שיהיה לכם לידו קצת לנשנש.
הוא יפיל אתכם חיש קל אם לא תשימו לב.
בנוסף, פיוריסטיים כמוני לא יחלמו למהול אותו במים או לפחות בקרח, {למרות שקור דווקא יכול להתאים כאן ביותר (אולי קרח פלסטי שלא נוזל?.. )}, אבל בכל זאת, זה אחד מהמשקאות הללו, שדי דורשים את העידון לפי טעמכם. הוא עד כדי כך בועט. אז גם- לתשומת לבכם J.

ריח וטעימות:
לפני שניגשתי לרשום לכם את הרשומה הזו, לקחתי לעצמי כמעט שבוע כדי להבין על מה מדובר באופן אישי לוחץ. ז"א לא ממש התייחסתי או הפנמתי עד סוף איכותו של המשקה, בעת הדגימה בחנות..למרות שהוא הפתיע אותי ביותר, בעיקר בגין מחירו הנמוך (מחיר הכרות?).
ניגשתי איפה הביתה ובאותו הערב התחלתי להזיז אותו בסניפר קצת יותר, כדי לתהות על קנקנו.
צבעו של המשקה, חמים למראה ונחמד מאד, אני לא כל כך אוהב את פלטת הצבעים הבהירה בתחום הוויסקי (מישהו אמר "גלנמורן 13" ? ) כך שהצבע הכהה משהו שלו, כבר עשה אצלי עבודה לא רעה בשיווקו. הריח שנישא ממנו כאמור, כבר בהסנפה הראשונה פותח את הזיכרונות מכל ה"טאליסקר", "לאגאוולין 16", "ארדברג" ועוד ששתיתי אי פעם.. בקיצור.. החוף המעושן. הריח הזה שישר מגיש- חזיון של מאפרה גדולה עם גלילים כסופים מסיגר גדול. אני מת על זה!

עוד בריח מגיע גם ניחוחות של מלחי ים, מתיקות פרותית מסוימת, למרות שהיא מאד מוסוות וניתן להבחין בה רק אחרי כמה וכמה הרחות ואטימת ריחות אחרים שאולי מעפילים (לא משהו שקל לעשות). כמו כן יש כמובן וניל ועץ, כנראה מאלון שהוא הבסיס לחביות היישון של המאלטים המעורבבים כאן.
ד"א היצרנים עצמם מצהירים רשימה ארוכה של מזקקות וברנדים המרכיבים את ה"בלקפייס" המחוספס.
כמו; "לונגמורן", "טאליסקר" כאמור, "קאול אילה", "גלנרות'ס" ועוד.. כפי שעינכם רואות.. בעיקר מהאזור הקשוח של סקוטלנד.


אחר כל ההרחות, {הרגשתי כמו איזה כלבלב באמא שלי..} הגיעה שעת ה ש.. השתייה כמובן.
דמעות גדולות הופיעו בעת ניעור הוויסקי בסניפר (לפני שהתפניתי לנוח בכורסה עם דראם מלא) שגילו או יותר נכון אישרו, את כמות האלכוהול הגבוהה בוויסקי. בגין כך לקחתי נשימה ארוכה ולגמתי בכיווץ שפתיים כמות נאה אל הפה. חוזק הוויסקי אינו מורגש באותו הרגע, אלא רק כמה שניות לאחר מכן, שהוא מתחיל לצרוב קלות את החיך וכמובן לחלחל את דרכו בוושט. טעמו של הבלייקפייס מחוספס כאמור ולא ממש מזכיר סינגל מאלט טהור. עדיין, מורגשת עבודה מצוינת של מהנדסי הטעם ומורכבות השכבות שאותם היצרנים ניסו לייצר כאן, מערבוב כל המאלטים.
על פי החוק, על הבקבוק חייבת להירשם ספרת השנים הנמוכה ביותר מבין כל המאלטים המעורבבים. כך שהספרה ה"עלובה" 8 מתנוססת על הלייבל, אך מאידך הוויסקי מרגיש הרבה יותר מבוגר, בוגר ונכון. בחיפוש ובחקירה מול היצרנים, גיליתי שיש כאן בפנים מאלטים הרבה יותר מבוגרים ולכן הבגרות בטעם והרבדים הרבים. כך שאל לכם לפסול את הבקבוק רק על פי השנה "המצחיקה".. בעוד אתם רגילים ללא פחות מ 10 או 12 (כ מ ו ב ן). מקבלים כאן ללא ספק- וויסקי הדוק מאד וטוב.

לאחר האימפקט הראשון, התרגלות הפה לחוזק, לארומה ולטעמים, אפשר להתחיל לנתח וגם לבלוע קצת.
המרקם של הוויסקי הפתיע אותי והוא היה קרמי מאד ומזכיר קצת את הדבשיות שיש ל "לגוולין 16" בסיומת. אך כאן הוא ציפה ממש את החיך כבר בהתחלה, מה שבלגוולין למשל, לוקח מעט זמן וכמות של חצי מנה לפחות כדי להתחיל להרגיש את הציפוי המיוחל. מבחינתי זה אחד היתרונות שיש לסוגי הוויסקי האלה והוא ללא ספק משפר את ההרגשה ואת חווית השתייה מבחינתי. הייתה תקופה שהייתי שותה המון "ראסטי נייל" (וויסקי + דרמבוי), כדי לקבל את התחושה הזו, למרות שהיא הייתה מוגברת פי כמה ועם טעם מוסף של דבש.. אבל בכל זאת.
פה בבלייקפייס מקבלים את התחושה הזו (קצת פחות מראסטי נייל כמובן.. לא צריך להגזים) וזה נחמד מאד. כמו כן יחד עם טעמי הווניל כפי שהיה נוכח ב"אף" , הרגשתי די מבסוט מהרכישה החדשה שלי.

עוד בענייני הטעם..
שוקולד, קליפת תפוז, יובש מרוחק של עץ אלון וסיומות דומות של כל אלו המשיכו לזעזע את בלוטות הטעם והנוירונים במח. ללא ספק, שכבות טעם שאני מאד אוהב יחד עם העשן המאפיין את חוף המזקקות הללו .. ביחס לוויסקי ובכלל גם בעישון סיגרים.
זהו וויסקי עם VFM מטורף והוא אוכל לארוחת בוקר את כל הליין הבינוני שיש בחנויות האלכוהול.
אך כאמור, אלו שיודעים להעריך את הכתומים מהצד המעושן של הסקאלה, כמו אלו שכבר מניתי כמה פעמים בסקירה, יאהבו אותו מאד וכמובן את תג המחיר המעניין ביותר (בעיקר אם הם שותים בקצב שבועי כמוני).

לסיכום:
וויסקי מעניין מאד, עם טעמים של שוקולד, קליפות תפוז, וניל ואלון.. עם ניחוחות של עשן כמו גם טקסטורה דבשית וקרמית שמחוללת פלאים עם כל לגימה. זהו לא הסינגל מאלט המושלם שיש לכם בארון לחברים או לאירועים מיוחדים, אלא הוויסקי היומיומי שעליו היצרנים חשבו בכובד ראש.
זהו משקה כמעט מושלם מבחינת איכות למחיר לדעתי, אך אני לא בטוח שעדיין אעדיף אותו אם תתנו לי לבחור בינו וביל יקיר ליבי ונפשי הלגוולין 16. ובכל זאת, הוא ללא ספק יימזג הרבה יותר מלא מעט בקבוקים שמפארים את ארון המשקאות העמוס שלי. איזה כיף שמוצאים כאילו מציאות אה?


מומלץ,
אביעד.

הפוסט מוגש לאחד מחברי הטובים, שהתחיל לאחרונה להכיר את עולם הוויסקי והתאהב.

16 תגובות:

  1. יאאלה, מיד מריץ את הלינק לכתבה בכול המשפחה, חובבת הצהובים!
    אביעד ידידי, אין על הכתיבה שלך, כל פעם אני מופתע מחדש. גם אם זה יהיה בקבוק מים מינראלים, אתה תצליח לעשות לו כבוד :).

    השבמחק
    תשובות
    1. אלו בדיוק האנשים שירוויחו מזה, אני בטוח.
      תודה על המילים היפות איש יקר.

      א.

      מחק
  2. יא אללה שלך, אביעד.
    עוד לא עשר בבוקר ואני כבר ב"דודה" לאיזו כוסית ממשקה האלים הזה.

    מתיאוריך נראה לי שהוויסקי הזה קצת "מתקדם" עבורי, היות שאני, כידוע לך, עדיין מתענג על הטעמים המעודנים של איזור ההיילנד. אבל אין לי ספק שעוד אפגוש אותו בהמשל המסע המופלא הזה.

    והצילומים האלה.... אני לא אתפלא אם ב Blackface יבקשו לקנות אותם ממך ולהשתמש בהם לצרכי פרסום. תכל'ס, נראה לי שגם אם היית מצלם קופסת חמוצים מהסופר היא היתה נראית מיליון דולר.

    הרבה תודה, מנטור :)

    יאיר

    השבמחק
    תשובות
    1. אח שלי, תודה.
      אני בטוח שעוד שתגיע לחברה המעושנים, זה בלתי נמנע :)
      תודה על המילים היפות.

      א.

      מחק
  3. אני לא מחובבי הוויסקי בניחוח מאפרות... אבל הכתיבה והצילומים שלך ליגה לאומית. יאללה שלח ליבואן לינק לפוסט הזה ומי יודע אולי תקבל עוד כמה סמפלים להתנסות.
    מוריד בפניך את הכובע עם הצילומים האלו. שאפו אח יקר!

    השבמחק
    תשובות
    1. התכוונת לקבל סמפלים בכלל, לא עוד.. ;)
      בינתיים אני רוכש את הבקבוקים שלי, מקווה שבעתיד לא אצטרך :) (אבל אז לא בטוח שיקראו את מה שאני אכתוב כמו היום.. )

      תודה על המילים היפות אחי,
      א.

      מחק
  4. כולם אמרו כבר לפני, גם אם הוויסקי הזה לא טעים, אתה עשית לו כבוד. התמונות שלך משדרות אותו אלינו כאילו הוא מינימום משקה האלים.
    דובי

    השבמחק
  5. אחלה סקירה, אביעד, חתיכת משקיען שכמוך! :)

    יצא לי לטעום את הוויסקי הזה בפסטיבל וויסקי שהיה לפני כמה חודשים בארץ.
    הוא מרשים, והוא אכן צובט - שזה הפתיע אותי כשהתחיל לשתות אותו. כמוך,
    גם אני מצאתי כמה נקודות מחברות בינו לבין הלגאוולין האהוב עליי מאוד.

    עם זאת, את הבלקפייס פחות אהבתי. הוא כנראה קשוח לטעמים המעודנים בהם רגילה הלשון שלי,
    והצביטה הזאת...

    תודה על הסקירה!

    השבמחק
    תשובות
    1. ארז יקירי, כיף לראות אותך פה.
      תודה רבה על המילים היפות.
      הוויסקי ללא ספק צובט ובועט. צריך קצת חספוס כדי להכנס לשתות אותו :).

      א.

      מחק
  6. בדומה למקרה שלך, גם אני נתקלתי במשקה במקרה.
    כחובב ויסקי אני חייב לומר שזה אחד הקשוחים והטעימים שנתקלתי בהם, ועוד במחיר כה נמוך.
    ולכן, הבלאקפייס מחליף בקלות את הג'ק דניאלס בארון שלי. כמשקה לימי חול.

    זאבי.

    השבמחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  8. אביעד,
    לקח לי קצת זמן (בטח במושגים של שנות יישון) אבל הגעתי.
    איזו מציאה נהדרת (230 ש"ח בחנות המשקאות השכונתית) וחוויית וויסקי נהדרת.
    לדעתי ה Blackface וה Black Bottle נותנים את ה VFM הטוב ביותר בתחום הזה, ובכלל אני מאד אוהב את הקוספט של mixed singles.

    תודה רבה על ההמלצה ועל והדרך :)

    יאיר

    השבמחק
  9. כתיבה יפה, טעמת את הבלאקפייס עם התווית החומה?

    השבמחק
    תשובות
    1. טרם הספיקותי.
      ננסה בהזדמנות.
      אחרי לא מעט שנים, הוויסקי הזה מככב אצלי. הוא נהדר.

      מחק
  10. כתיבה יפה, טעמת את הבלאקפייס עם התווית החומה?

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...