יום חמישי, 9 בפברואר 2012

ביקור במסעדת "Meat in & out"

 

זה המון שנים שחיפה הייתה די יבשה מבחינה קולינארית. למרות שלאכול טוב פה, תמיד היה אפשר כנראה.
השווארמה הטובה בארץ ולה מתמודדים רבים בין מעריציה נמצאת ממש כאן, חומוס טוב כמובן ומיני מסעדות "מזרחיות" אמיתיות. אבל אוכל "רציני", כלומר מסעדות סטייל תל אביב והמרכז.. לא ממש.
כיום בחיפה, יש כמה וכמה המלצות ששגורות בפי המקומיים, כך שיוכלו בכיף להמליץ לחבריהם שבאים לטייל או לעבור בה. היא עדיין לא ממש נחשבת מעוז קולינארי ענף, או אפילו זרד.. אך אלו שכן הצליחו לעמוד כאן מעבר לשנת הייצוב הראשונה, עושות זאת לא רע. המסעדות הכוונה. אני מקווה שאט אט אוכל לסקור לכם את רובן (שבוע שעבר היה לנו את מעיין הבירה המצוינת), או לפחות את הטובות שבהן לטעמי. אבל עד אז, הנה אחת מעולה נוספת.


בצהרי אחת מהשבתות החורפיות לאחרונה, סרתי (פלוס אחד) למסעדת in & out MEAT שנמצאת במרכז הכרמל. המסעדה ממוקמת בחצר פנימית אשר מסתתרת מאחד מרחובותיה הראשיים של חיפה, ממש ב"צנטרום של הפיילה".
זוהי לא הפעם הראשונה שאני סועד בה את ליבי וגם לא הפעם השנייה, אך הפעם; החלטתי שאני גם סוקר, או מבקר אותה באופן קצת יותר רציני. לטובת הבלוג ולאלו שרוצים "המלצות". לדעתי היא כבר הגיעה לבשלות ויציבות, זאת אחרי קצת יותר משנה שהיא פועלת (אאל"ט), כך שזה "מתאים". את מסעדת הבשרים meaT (מעתה בקיצור), הקימו, אותם השותפים שהצליחו מעל ומעבר עם סניפי "זסטי" המעולים. אחד בחיפה באותו רחוב סואן ובתל אביב. החברה הצעירים, לקחו על עצמם לא מעט ושיפצו בית חיפאי עתיק ומהמם ביופיו ממש בלב העיר, שפעם שכנה בו מסעדה אחרת, שלא הצליחה.. בלשון המעטה.

המסעדה מתמחה בבשרים והיא נכנסת לנישה בה צצו לא מעט מסעדות בשנים האחרונות. מה שפעם האופציה הפתוחה לנו הייתה רק לבקר באחד מסניפי "אל גאוצ'ו" ומקסימום בעוד מקום בודד כזה או אחר, כיום נוכל למצוא מסעדות ואף רשתות רבות שעובדות בנישה העמוסה הזו. מרשת "רק בשר" ועד "לימוזין" ברמת ישי. נוכל גם לאכול ב"מיט בר" שלה זוג סניפים במרכז, ב "NG" המצוינת שבתל אביב, "בדוריס קצבים" שפתחה לפני תקופה גם סניף בזיכרון יעקוב בנוסף לזה שבצפון הרחוק יותר ועוד ועוד ועוד (ברשותכם אני לא מזכיר את הטרנד של "פאפאגיו" ושות.. שהיה סביר, אבל די בינוני בסופו של דבר). כאמור, יש כיום בארץ ובפריסה אדירה, מסעדות שעונות לנישה הקרניבורית הזו. אין כאן לצמחוניים מה לחפש, מה שגם לא נראה לי שהם ירצו להיכנס למקומות הללו. בנוסף לכך, לכל אלו שהתחילו לקרוא והם "מאלה".. אתם יכולים לוותר. התמונות קשות ולא לבעלי קיבה מדשא. ראו הוזהרתם J.


אז מה יש לנו כאן...
מסעדה כאמור בקונספט "בשרי", אך שלקחה את העניין ברצינות הראויה.
מהכרות השותפים בצורה שטחית מאד, זאת על בסיס ישיבתי ב"זסטי" פעמים רבות. ניכרת אהבתם והפדנטיות שלהם לתחום. אלו חברה צעירים, מבריקים שעושים עבודה ראויה ללא ספק, עם חשיבה לעתיד ועמידה ביעדים שהציבו לעצמם.
צחי ורון השותפים, אלו שפתחו גם את ה meaT, בוחרים את הנתחים המעולים ביותר שמגיעים מרמת הגולן בעצמם. בנו בנוסף חדר יישון עצמי וכן גם מעשנת פרטית, שמביאה ניחוח וטעמים עשירים ומיוחדים לחלק מהמנות' אשר מוצעות במקום. ללא ספק, בסיס איתן עם חתירה למצוינות.

המסעדה מעוצבת נחמד ומשתרעת על שני מרחבים עיקריים. הראשון סגור בתוך המסעדה עצמה, כאשר הגריל והמטבח נראים ממושבי הסועדים. העיצוב כבד וכהה אך נוח, מואר, עם כסאות בצבעי שמנת ותקרה בהירה. נחמד ואלגנטי.
השני, בחוץ. רחבה רחבת ידיים, שבחודשי הקיץ פתוחה כמעה לבריזה הלילית ובחורף סגורה כמעט כליל. כאשר תנורי גז עיליים מחממים ברוך את הסועדים. נוח, יפה ונחמד מאד. ברחבה החיצונית יש גם בר גדול עם ארון משקאות ויינות מצויד בכל טוב. עיצוב החוץ די "משפחתי", אבל זה לא משהו שיש להלין עליו לנוכח הקונספט. יש להזכיר שבמסעדה ישנו גם חדר VIP למי שמעדיף, או צריך. הנמצא בקומה העליונה (אני כבר בונה עליו בקרוב).


הושבנו לבסוף,  ברחבה החיצונית בשולחן זוגי, אך גדול מאד מהממוצע (חשיבה נבונה, לנוכח גודל המנות וריבוי הצלחות שמגיעות לשולחן בדרך כלל). במקום, תפריט רחב של יינות ובנוסף גם מצאי גדול מהם אשר ניתן לקבל בכמות של כוס יחידה. המלצר המצוין שליווה אותנו באותה הארוחה, התריע; שניתן לבחון ולטעום כל אחד מהם.. לפני ההחלטה "הגורלית" שתעשה בעניין (אחלה מהלך).

עיינו כמה דק' בתפריט היין וזה של האוכל כמובן והזמנו.

למנות ראשונות, שתיים.
* נקניקיות צ'וריסו במשקל 200 גר' בתוספת צ'ימיצ'ורי, על מצע עלים ירוקים ועגבניות שרי.
הגיעו שלוש נקניקיות קצרות ושמנמנות, עם מרקם גס של בשר ושומן, כמו שאני אוהב. הנקניקיות שעשויות מתערובת בשרים איכותית, המשלבת כמובן גם בשר לבן- היו עסיסיות במיוחד וטעימות מאד. לקרוא להן צ'וריסו זה קצת לא ממש קשור, מכיוון שהן הזכירו יותר נקניקיות רומניות (פטריצ'ן) מאשר צ'וריסו אותנטיות  אך למרות זאת, המנה נהדרת. אשר מותקנת בדיוק רב ע"י המנגליסט הארגנטינאי של המקום. המנה נאכלה עד תום יחד עם צ'ימיצ'ורי ביתי, שמוכן במקום ומגיע בכוסיות נירוסטה. מנה מצוינת ולטעמי (35 ₪).



* על כל שולחן יוגש לחם הבית בתוספת מטבלים - כך כתוב בראש התפריט;
יחד עם המנות הראשונות, מגיע לשולחן מגש עץ גדול ועליו כיכר לחם עגולה, חמה, פריכה וריחנית. כמו כן מתלוות יחד איתו, זוג פנכות חמאה שונות (שום וצ'ילי). הלחם נאפה במקום והיה טרי ונחמד מאד יחד עם הממרחים. אני אוהב מאד חמאה, בטח על לחם טרי וחם, אך הייתי מצפה לגיוון קצת יותר מעניין ממסעדה כזו. זו כמובן הלנה בשביל "לחפש" אבל עדיין. החמאה הייתה מעולה עם הלחם והוא נגמר כליל די במקביל למנה הראשונה. (לא ביקשנו למלא, כך שאין לי מושג עד כמה הם נדיבים עם הפתיח הזה. אני מניח שלא יעשו לכם פרצופים אם תרצו עוד, זאת מניסיון עם הנפשות הפועלות).


המנה השנייה שהזמנו לפתיח,
* קרפצ'יו סינטה – בליווי פטריות פורטבלו, סלט רוקט וגבינת פרמז'ן.
למרות בנאליות המנה, אני ממשיך להזמין אותה במקומות שונים. קרפצ'יו טוב זה אחד הפטישים שלי ובמקום כזה שמתהדר בבשרים מיושנים באופן מיוחד, היא חייבת להיות משובחת מאין כמותה וכך לשמחתי היה.
נתחי סינטה שנפרסו בעודו נא בעובי כמעט "שקוף", הונחו על צלחת שטוחה וגדולה. הבלסמי המצומצם היה מהזן הטוב, בטעם מתקתק שהשלים את הכבישה העדינה של הבשר. סלט הרוקט היה טרי ופריך, אך לא נמצא בפינו יותר מידי והוזז הצידה או הונח לשם הצילום ;-). גבינת הפרמז'ן נבזקה בנדיבות רבה, אך בהיותי קצת "רגיש" לנושא הלקטוז, היא נאכלה בעדינות יתר. המנה מגיעה בנוסף עם רצועות פוקצ'ה שנאפית במקום שהיוותה המשך מצוין ללחם, שהלך ונגמר מלפני כן.


מנה בנאלית כאמור, אך עשויה בדיוק ונכון. לכל החובבים, כדאי. למי שרוצה לנסות דברים "מעניינים" יותר יש.
למשל; פילה סלמון נורווגי שעושן במעשנת המקומית, יחד עם גבינת שמנת ובצל סגול. ועוד.


המנות הראשונות יחד עם הלחם וכמובן עם בקבוק היין שהזמנו ממש כמה דק' לאחר שהתיישבנו. מהווים ללא ספק כבר ארוחה כמעט שלמה ויש לאכול את הכבודה באיטיות ובאדרת כבוד. פן תכנסו ל"אובר חמצן" ותיחסמו עוד לפני המנות הכבדות באמת (תרתי משמע).

היין המעולה שהזמנו בהמלצתו של המלצר החביב (משה, תודה) היה - 
BRAVDO – 2009 – Cabernet Sauvignon *
זהו יין מקומי מכרמי יוסף, אשר יוצר מענבים בכרמים המזרחיים שעל הר יהודה. זוג הפרופסורים המוכשרים (פרופסור בן עמי ברבדו ותלמידו לשעבר פרופסור עודד שוסיוב) הצליחו לייצר יין מעולה, שמנתי, כבד ופרותי מאד, שהשתלב באופן מוצלח ומצוין במיוחד עם הארוחה הכבדה והעשירה הזו. היין נפתח לפנינו ונמזג לטעימה במיטב המסורת.
המלצר החביב התנהל לפי חוקי "הטקס" אך היה נטול יומרניות ופלצנות. מה שהותיר טעם טוב ולא מעונב מידי.
התלונה היחידה שיש לי בהקשר הזה, אלו כוסות היין עצמן שהיו מהסוג העבה וה"עממי". פשוט נראה לי שמי שמזמין יין במקום, יכול ליהנות מאד מכוס "נכונה" למאורע. זו לא פלצנות, פשוט הרגשה טובה ומכבדת יותר (160 ₪ ~).


במקביל לסיום המנות הראשונות, המלצר הגיע והודיע שהעיקריות אינן מתעכבות, אלא הוא ממתין לאישורינו כדי להמשיך ולהוציא. כך שנוכל לעכל, ליהנות מהיין ומהאווירה. ללא ספק מהלך הגיוני ומכובד, בטח שיש כמויות אוכל שכאלו. מה שגם זה מראה, שהמסעדה מוכנה לאורחיה ולא מנסה "לסלקם" כדי לאכלס את השולחן לבאים בתור (לצערי, לא מעט מהמסעדות  בארץ, מתנהגות אחרת לאחרונה).

ממשיכים הלאה..
המלצר בליווי אחת נוספת, נחמדה לא פחות. הגיעו כדי לפנות את כל הצלחות הריקות מהשולחן ולערוך לנו מחדש עבור אלו שיגיעו תכף.

הגיעו על פריז'דה  (Parillada) כמה וכמה מנות בשריות..

המנה הראשונה שעלתה על שולחננו הייתה האסדו המפורסם.
* אסאדו צלעות במשקל 800 גר'


זו מנה מדהימה במשקל לא קטן, שנחתכת מאזור צלע העגל. היא מותקנת בחום במשך זמן רב ולא על אש ישירה ומרקמה רך ועדין מאד. המנה גדושה בשומן עסיסי וטעים נורא, מה שמקנה למנה הזו את ייחודה.
על האסדו, המסעדה מוזגת רוטב BBQ מצוין בטעם מעושן ("היקורי") שמשתלב מעולה עם טעמי "הצלי" שהבשר הזה מקבל מבישול ארוך כל כך שהוכן בו.


האסדו של המקום, מעולה וטעים מאד! כאמור, טעמו דומה מאד לבשר צלי משובח (הוציאו מהראש פרוסות צלי של אמא או של אולם אירועים, זה משהו אחר לגמרי) ששזור עם מעטפת שומן עסיסית טעימה עד מאד וכן עצמות אובליות שמגירות טעם בכל זמן הבישול אל הבשר. המנה הייתה רותחת על הפריז'דה והמשיכה להצלות מעט, בעוד אנחנו חוטפים בכל פעם חלק מהנתח. אחת המנות המומלצות של המקום ולא בכדי (139 ₪).


המשכנו אפוא לנתחים נוספים.
אחד הדברים המעניינים והייחודיים של ה- meaT בחיפה, היא המעשנת הפרטית של המקום.
הם מעשנים לא מעט נתחים ויש להם חלק בתפריט, שמציג את מה שאפשר להזמין בתוספת העשן המתקתק והנפלא הזה, שמעשיר את טעמי הבשר בצורה כה יחודית.

החלטנו על -
* נתח אנטרקוט מובחר בצלייה איטית, מתנור העישון – 300 גר'
נתח האנטרקוט עושן "חם", במעשנת וספג את הארומה ואת טעמם של שבבי העץ שהותירו אותו עדיין בדרגת ריר. את סיום הבישול, עושים על הגריל ומביאים את הנתח לדרגת העשייה המבוקשת ע"י הסועד.
את שלנו הזמנו מדיום והוא הגיע בדיוק כך. התקנה מדויקת ומצוינת ששילבה טעם עישון יחד עם טעמו העסיסי והטבעי של העגל המשובח. הסיומת על המנגל הביאה את חיצוניות הסטייק להיות "מסומנת" באופן מסורתי ויחד עם המלח והפלפל הטרי שהתלוו לנתח, הוא היווה עילוי קולינארי בנוף הישראלי. אחד הסטייקים הטובים שאכלתי בשנה האחרונה בארץ, אם לא ה... מנה מושלמת של ממש ואני די בטוח שכל נתח שתזמינו מהחלק זה של התפריט, יערב לחככם. כמובן שצריך לקחת בחשבון את טעמו המיוחד של העישון המתלווה לבשר. לא כולם רגילים אליו (89 ₪ ל 200 גר', תוספת של 39 ₪ על כל 100 גר' נוספים).


הנתח השלישי שהוזמן היה אחד גדול במיוחד. למרות כמות הבשר הבלתי קשורה בעליל (יצאנו באותו היום לחלוטין מפרופורציות!!), הייתי חייב לנסות אותו. נתח טי בון גדול מימדים מבשר עגל משובח הגדל ברמת הגולן כמובן.

* פורטר האוס סטייק, החלק המובחר של ה T בון, חלק סינטה וחלק פילה שבאמצע עצם בצורת T.
הנתחים שמוצעים במקום (ובכלל בכל מקום שמציע נתחים שכאלו) באים במשקלים שונים והפעם היה למקום להציע את הנתח במשקל של 600-700 גר'.
את הסטייק אפשר לקבל רק במשקלים שהוא נחתך מבעוד מועד, למרות שהתמחור הוא לכל 100 גר' בשר.
זהו נתח אימתני עם שני סוגי בשר משני צידי העצם. כך שאפשר ממש באותו הזמן להשוות את טעמם השונה. הנתח הותקן בדיוק מופלא וזה לא דבר של מה בכך בגדלים אלו. אך מהניסיון לפני כן, ידענו שכך ייצא. הנתח מגיע שוב על גריל הפחמים "הקטן" והוא ממלא בגודלו את המגש כולו.  את הנתח יש לחתוך על הצלחת מפאת שלא להפוך את הגריל ואת הפחמים על השולחן, או חלילה על עצמכם. דבר שטוב בכל מקרה לעשות, מכיוון שכל דקה שהוא עומד על הפריג'דה הוא ממשיך להצלות ובכך מאבד את "דרגת העשייה" המומלצת.



הסטייק היה עסיסי וורדרד בדיוק כפי שדמיינתי. טעמי הסינטה היו עסיסיים ומיציים, למרות שבנתח הזה אין כמעט שומן למעט מעטפת השומרת על צורתו. מצידו השני, חלק פילה קטן יותר, אך מיוחד, רך כחמאה וטעים מאד. צלייתו של הסטייק יחד עם העצם שומרת על טעמו הטבעי, הבשרי והמיוחד. זהו ללא ספק "מלך הנתחים" בנישת הסטייקים. הוא מומלץ בעיקר למטיבי לסת וקרניבורים אמיתיים. גם בשל גודלו המאיים וגם בשל מאפייני טעמו.
בכל עת הגשת הסטייקים, הגיעו נציגי המסעדה, כדי לשאול על טיב התקנת הנתחים ועל שביעות רצוננו. הם הביעו עניין אמיתי והוסיפו גם שאם יש איזו שהיא בעיה, אף הקטנה ביותר, הנתח יוחזר ויעלה על הגריל אחד חדש במקומו. שאפו! (180 ₪)


בינתיים גם בקבוק היין עמד להיגמר כמו גם שני קראפים גדולים של מים קרירים עם פלחי לימון שהגיעו במשך הארוחה כדי להרוות את צימאוננו ואת גופנו שספח נוזלים, בקצב מהיר מאד עם כל ביס בשר שנכנס פנימה.

שבעים, או יותר נכונים מפוצצים מבשר, הורדנו מבט עד שלא ראינו בעיניים. כמות האוכל עד עכשיו הייתה ללא ספק אדירה והארוחה הזו הייתה יכולה להספיק לפחות לעוד זוג, אם לא ליותר. בחישוב מהיר, אכלנו קצת יותר מ 2 קילו בשר, זה כולל כמובן את  המנות הראשונות.


בכך טעמנו לא מעט ממה שהמטבח והגריל של המקום, יודע ויכול להציע. אך לא קרוב בכלל לרב מה שמוצע. יש כמובן בתפריט נתחים נוספים, כמו נתח העכביש המיוחד שיש ל meaT.. שהוא: "נתח מיוחד הנקרא בספרדית ארניטה על שם צורת השומן העדין העוטף את המנה ולו צורת עכביש. הנתח נדיר מאד ונמצא בכמות קטנה בכל עגל. לנתח מרקם רך וטעם בשרי עשיר". או למשל "נתח קצבים" שהוא למעשה סרעפת העגל. ישנן גם מנות מיוחדות מאד בתפריט על בסיס הבשרים המשובחים של המקום כמו: "דיאגיטו פילה – פילה 250 גר', ממולא ברצועות בייקון, מוקרם בגבינת מזדאם הולנדית". בקיצור, יש פה מה לאכול ולאכול טוב מאד!



ממשיכים..
כמו תמיד, לעצור מייד אחרי המנות העיקריות זה די חטא, בעיקר שיש למקום תפריט קינוחים שלדברי המלצר, לא רע ושומר על רמת המקום. לצערי, זה תחום שבדרך כלל במקומות הללו די מקלקל. בעיקר בגלל שהם נטעמים סינטטיים ודי תעשייתיים. כמו כן אני, שלא משתגע על קינוחים בכל מקרה, מוותר בדרך כלל על מגדלים באוויר, ומזמין משהו שוקולדי קטן יחד עם האספרסו לפינאלה.

המלצר הנחמד ששאל אם נרצה משהו מהם, החליט לדלקם לנו את תפריט הקינוחים, מאשר להניח לפנינו משהו מודפס, למרות שמניסיון העבר יש להם תפריט כזה לפחות ל"קבועים" ובכל זאת.
הבעיה שנוצרה הייתה, שאחרי מאסת הבשר, היין והלחם, רב הדם שאמור להעביר חמצן למוח כדי לעבד מידע מורכב, כמו מילים עד משפטים שלמים או ניסיון "לבחור" משהו.. היה באזור הקיבה, תוקף את המסות שעליו לעכל. כך יצא שחצי ממה שדיקלם המלצר, לא ממש שמעתי והחלק שכן שמעתי לא ממש תפסתי. זאת אומרת למספיק זמן כדי להבין ממנו משהו ישים. הדבר היחיד שאני זוכר שאמרתי זה:  "תביא מה שנראה לך.. "  J
יחד עם זוג ספלי אספרסו כפול לא רע בכלל, הגיעו בעזרתה של המלצרית החיננית שני קינוחים.

הראשון :
* כוס מוס שוקולד עם מילוי של קרם ברולה ורוטב וניל.
מנה כלבבי. מן פורמה של מוס שוקולד משובח ואוורירי עם שקע בתוכו ששם מילאו קרם ברולה רך ומתקתק. המנה הגיעה מעוצבת על צלחת גדולה, עם מן רוטב פטל לצבע וכוסית "שוט" בצד, אשר בתוכה רוטב הווניל. נאמר לנו ע"י המלצר החביב, שמומלץ לשפוך מעל הקינוח את הרוטב וכך לאכול.


למרות שאני לא אוהב להקשיב לאף אחד בנוגע לאוכל שלי, עשיתי זאת. כנראה שהדם כולו באמת היה למטה.. (לא לא כל כך למטה, תעלו קצת.. לאזור הבטן, סוטים!) ועשיתי כפי שהמליץ. המנה הייתה טובה מאד ופחות תעשייתית ממה שדמיינתי או חשבתי שתהיה. ניכר עליה שהוכנה טרייה (לא שאלתי מאין הם לוקחים את הקינוחים או אם מכינים במקום) ומחומרי גלם סבירים ומעלה. הקינוח השתלב יחד עם הקפה נחמד מאד ולא היה מתוק מידי, מה שהיה מצוין לדעתי.



הקינוח השני היה קצת יותר מידי עבורי ורק דגמתי אותו.
* טרופל לבן – קיפוד שוקולד לבן מלא בקרם וניל וקוקוס
קינוח כבד לטעמי, בטח אחרי ארוחה כזו ענקית. אך אני יכול בקלות לראות איך ילדים ובכלל משתגעים עליו. המון המון שוקולד לבן המעוצב בצורת "קיפוד", מלא בקרם של וניל בטעם משובח עם עוגית קוקוס בתחתית. גם המנה הזו הגיעה כפי שהגיעה הקודמת, מעוצבת על צלחת שטוחה וגדולה עם רוטב פטל לצבע פסטיבלי יותר. מדגימה כפולה או משולשת, ניכרת השקעה גם בחומרי הגלם וגם מעבודת ההכנה. קינוח מצוין יחסית לנישת המסעדות הללו, שבדרך כלל אינן מתהדרות בקינוחים טובים מספיק (לא שאני מצפה לנצורות וגדולות בכל מקרה). פינאלה ספק כבד, ספק מיותר עבורי. אישית הייתי מסתפק "בכוס המוס" הראשון וסוגר איתו את הסאגה הענקית הזו. שיהיה.


בסופו של דבר, אחרי קצת יותר משעתיים מרגע הגעתנו, הוספנו עוד כמה דק' כדי לפנות את עצמנו מהשולחן המרווח (היה קשה מאד וכבד). המקום היה כבד די גדוש בסועדים שמילאו עד כמעט אפס מקום את החצר הגדולה ואת המסעדה בפנים על כל שטחה. למרות זאת, בכל העת, לא הרגשנו לחץ, רעש, או ניסיון לדחוק בנו לסיים. מה שגם לא הורגשה ההמולה שהתנהלה סביב..ובכל זאת, יום שבת בצהריים. עניין טריוויאלי לא רק כאן כמובן. אז ציפינו לזה.
האוכל היה מעולה, היין, השרות והחברה שסעדתי עמה כמובן. זו מסעדה שאני ברצון רב אחזור אליה עוד ועוד. בנוסף כמובן אמליץ עלייה לכל אחד שעובר, מבקר, או מטייל בחיפה או בסביבתה. אך במחשבה שנייה, זו מסעדה מספיק טובה כדי להיכנס לחיפה במיוחד ולאכול בה. הבשר משובח ועדיף על לא מעט מהמסעדות שמניתי בתחילה הסקירה, לא פחות!. בעוד שהנתחים המשובחים שצחי ורון בחרו ימשיכו לזרום באותו הסטנדרט והתקנתם תעשה בדיוק רב ע"י הגריל מן שלהם, כפי שאנחנו חווינו. התחרות מולם תהיה תמיד קשה מאד ידידי. קשה מאד. 

כולי תקווה שרמתם תשמר והם ימשיכו להפעיל את המסעדה המופלאה הזו, לעוד שנים רבות.
ביציאה החוצה אל החצר הקדמית המובילה לרחוב הראשי, נתקלנו בחלון שמראה את חדר היישון שלהם, הוא ממוקם ממש בעמדת המארחת בפתח המסעדה וכנראה ש"פספסנו" אותו בכניסה. אמרתי לכם שזה לא מקום לצמחוניים ;)



אביעד.



7 תגובות:

  1. האפקט שהיה לסיקור הזה על הגוף שלי מזעזע...
    נתקפתי סחרחורת קשה, מה שהזכיר לי שרמות ההמוגלובין שלי זועקות וכמות הבשר כאן פשוט בלתי נתפסת...
    לכשאיזנתי את עצמי (בכיסא) הבנתי שבלוטות הרוק התחילו להציף
    והיה לי ברור שהפעולה הבאה תגיע מהבטן.
    וכאמור, רק אדם שלא לומד מטעויות כמוני- יעולל כזה דבר לעצמו...
    חייבת להודות שלא הייתי מסוגלת בשום מצב, גם אם הייתי מרעיבה את עצמי ימים רבים,
    להכיל את הכמות הזו אבל הייתי צורכת לכדי שובע והנאה מוחלטת!!!
    עבור הקיפודון הסקסי הזה הייתי חייבת לוותר על משהו בדרך
    אבל הוא שווה את זה
    (שילוב קוקוס וניל - היש טוב מזה? כל מכורי השוקולד - הססס)
    התמונה האחרונה מגניבה (-: וכל היתר כרגיל, עשויות לכדי שיגעון.

    merci

    השבמחק
  2. ואני עוד לא הייתי......
    תודה על הסקירה.
    סימנתי לביקור ASAP

    גבי

    השבמחק
  3. איזה דיווח מעורר תיאבון!
    התמונות והתיאור של האסאדו גרמו לי להזלת ריר רצינית!

    השבמחק
  4. וואו, אימאל'ה...
    אני חסר מלים.

    יאללה, אתה בא לעל האש?

    השבמחק
  5. נהדר, והכרטיס אשראי בסוף פשוט קורע (F)

    השבמחק
  6. כתבה מדהימה שמשאירה טעם של בשר עסיסי בפה !
    תודה

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...