יום שני, 21 במאי 2012

ביקור בפאב "ליבירה"


בשבת האחרונה זו הייתה הפעם השנייה שאני מבקר בפאב המיוחד ביותר בחיפה – "ליבירה".
ליבירה קמה מתשוקה של איש אחד שלבשל בירה נהייתה לא רק אהבתו הגדולה ביותר (אחרי משפחתו כמובן), אלא גם עיסוקו ונצחונו בסצנה ההולכת וגדלה פה בארץ.

אנו עדים בשנים האחרונות להמון מבשלות קטנות וגדולות, אשר מבשלות בירה באופן עצמאי ע"י חומרי הגלם המשובחים בעולם ובייצור מקומי וקטן מידות (יחסית כמובן). זאת כמובן במקביל לייבוא מטורף של עשרות "שמות" מחול, ארץ ישראל נהייתה מעצמת בירה באופן יחסי.. (טוב נו, אנחנו לא באמת מעצמת בירה כל כך.. אבל נחמד לראות את ההתפתחות המאוד מרגשת הזו ואת ההכרה האמיתית של מבינים ושותים מזדמנים, לבירות איכות מהארץ ומהעולם).

אבל דחילאק, לא באנו לדבר על כל הסצנה, אלא על מבשלת ליבירה האיכותית והביתית שבחיפה.
מבשלת ליבירה נפתחה בשנת 2007 עם יכולת ייצור של 30,000 ליטר בשנה. חומרי הגלם כאמור הם מהמשובחים בעולם ובעל המבשלה בוחר אותם בקפידה. כמו כן, המבשלה מעבירה את המים שמתווספים- תהליך מיוחד, זאת כדי להתאימם לבירות. בכלל, כל הקונספט של ליבירה מיוחד מאוד, עם ראיה לתסיסה עילית או איך שאני מעדיף לראות את זה; "מבשלת גורמה". הבירות היוצאות מהמבשלה הן בעיקר איליים, ולאגרים אך כיום המבשלה מייצרת לא פחות מ 4-6 בירות שונות בכל זמן נתון. אותן היא משווקת בין כמה פאבים ומסעדות בארץ וכמובן בפאב שנפתח בשנת 2010 ברח הנאמנים (21) בחיפה, שנקרא על שמה של המבשלה – "ליבירה" (השם מגיע ממשחקי מילים שונים כמו למשל ליברל עם בירה, או אם לציין את הobvious  - לי+בירה).


הפאב עצמו ממוקם באזור בילוי לילי בעיר התחתית, כאשר ביום תוכלו לגלות סביב - חנויות סיטונאיות, מוסכים ואיטליזים רבים, לא רחוק מואדי ניסנס. בערב הרחוב שקט עם כמה וכמה בתי קפה ופאבים הפזורים ברחובות המקבילים המיקום מתאים בדיוק לקהל ליבירה שמגוון עד מאד... מתיירים, מבוגרים בשעות הערב המוקדמות ועד צעירים שיורדים היישר מהאוניברסיטה ומהטכניון בשעות קצת יותר מאוחרות ויושבים בקומה העליונה המעוצבת בצורה יותר צעירה, שם יש גם אפשרות לעשן.
מה שלא מתאפשר בקומה הראשונה המעוצבת קצת יותר בכבדות. עיצוב שמזכיר קצת את הפאבים הגרמניים, עם כסאות ושולחנות עץ כבדים, בר פינתי ותאורה מעוממת.
המיקום "המיוחד" מבדל את ליבירה לטעמי משאר סצנת הבילויים הרחבה יותר על ציר מוריה ושדר' הנשיא למשל שעל מרכז הכרמל וזה גם תורם לא מעט לאופי המקום, כמו כן גם לקהל שיושב שם.

ליבירה פותחת את שעריה בכל יום בשבוע בין השעות 19:00 ועד אמצע הלילה, כך נקרא באתר הבית שלהם ובפרסומים המקומיים בעוד שבהמשך לכך, גיליתי שלפני כשבועיים, הפאב התחיל לפתוח את המקום גם מ 13:00 בצהריים, בימי שבת. בעוד יש שם הופעת אורח בכל שבוע. אחלה מן אחלה! בדיוק זמן ואופי בילוי שדווקא יכולים מאד להתאים לי. בירה בשבת בצהריים עם כמה נקניקיות טובות וקצת מוסיקה חיה. מה יש טוב מזה?

בפעם הראשונה שהגעתי, נכנסתי לפאב בשעה שמונה וחצי בערך ביום ראשון.. יום שבהחלט אמור להיות ריק לחלוטין וכך גם היה פחות או יותר, למשך שעה או משהו כזה. כלומר עד שהתחילו להיכנס קבוצות צעירים (סטודנטים וקצת יותר מכך), שעלו בעיקר לקומה השנייה. אני התיישבתי על הבר ומייד זויה (הברמנית של המקום) התחילה לשרת, למזוג, לתת לי לטעום ו"לדקלם" לי בבהירות את כל המרכיבים, הטעמים הנלווים, חומרי הגלם וכל דבר אחר שהייתם רוצים לדעת על כל בירה ובירה שיש במקום.
לליבירה יש הצעת טעימות, כאשר מקבלים מן מגש עץ מיוחד ובו ארבע כוסות בירה קטנות (עלייק קטנות.. רביעייה כזו תמלא אתכם בליטר בירה לפחות כבר על ההתחלה, אז.. ראו הוזהרתם). כדי לטעום את המגוון של המבשלה, זה לצד זה בסדר ובמהירות שתבחרו לעצמכם. כבר בעת ההגשה ניכר השוני בין הבירות על פי הצבע והסמיכות במראה. הכוסות היו קרירות וכך גם הבירה. בדיוק בטמפ' הנכונה להגשה של כל אחת מהן.


טעמתי באותו הביקור וכן בשבת שלפני יומיים לכמה וכמה בירות (בשבת גם האזנתי וצפיתי בהופעה מדליקה בהחלט, של בחורה בשם חן. ששרה קאוורים וחומר מקורי משלה.  רק היא וגיטרה אקוסטית. עלייה, עוד אספר בהזדמנות אחרת. בחורה מאד מאוד מוכשרת שעשתה לי שמח וכיף בלב).

אהבתי הגדולה ביותר בגזרת השיכר הספציפי הזה, הולכת בדרך כלל יד ביד עם בירות בלגיות, מרות משולבות עם מתיקות מסוימת ובירות המבוססות על חיטה. פאולנר, וויס ביר, ווישטפן ושות לדוגמא.
להפתעתי ולשמחתי, גם בליבירה מייצרים ומגישים מאלו, כך שהיו לי בין הטעימות כאלו שמצאו חן בעיני מאד.



שתיתי במעמד הטעימות כמה וכמה כאמור, כאשר הראשונה הייתה "השטנית" (כמו הצבע שיער). אותה בדיעבד העדפתי הכי הרבה (לא סתם אומרים שבלונדיניות נהנות יותר ;) ) מכולן. זו בירת חיטה, בהירה יחסית, אך לא הכי בהירה במקום. צבעה זהוב עם מעט כתום. גוף בינוני, טבעית ורעננה מאד. הטעמים מאד פירותיים עם זכר לבננות וציפורן כפי שגם בעלי הבית מציינים בתיאור הבירה ולא בכדי. הסמיכות מושלמת לטעמי ויחד עם כיפת קצף שנוטה לא להעלם, היא נטעמה מאוזן ומאד כיפית בחיך. ה"וויס", הייתה הבירה אולטימטיבית מבחינתי, שאותה פשוט לגמתי ללא הפסקה כמעט. הנחתי את הכוס והמשכתי הלאה.

הבירה הבאה שטעמתי הייתה הבהירה ביותר במקום- "הדאבל פילס". .
זו בירה ממוצא גרמני עם קירבת משפחה לפילס הבאוורית. מראה צלול וצבע זהוב כמעט שקוף נראה מבעד לזכוכית הכוס ולכל אלו שאוהבים את הבירה שלהם כמו "מים" כפי שמוזגים לא מעט בגרמניה.. זו הבירה עבורכם. טעמים מאד מאוזנים וחלקים של בירה עם ריחות נעימים המזכירים פירות הדר כמעט.
זו דווקא יכולה להיות אלטרנטיבה מקסימה לוויס האהובה שלי, אך הייתי מעדיף לשתות אותה במקום קצת פחות "כבד" מליבירה למשל על הבר, עם אוכל טוב. משהו כמו שפת הים (אם הייתי הולך לים בכלל), על המרפסת בבית או באיזה מפגש BBQ מסורתי מלא בחברים. אחרי שטעמתי ולגמתי קצת, השארתי חצי בצד והמשכתי לכהות והחזקות יותר בחבורה.

השלישית שנטעמה באותו היום הייתה הביטר..
זו בירה במסורת בריטית. אייל ענברי, מריר עם המון קצף סמיך ויציב בראשה. הבירה הזו מעולה, אך לטעמי הייתה קצת מרירה מידי, למרות טעמים של קרמל שניכרו מאד בחיך ואיזנו מבחינתי את המרירות למרות זאת. הבירה הזו מיוצרת שבבסיסה זן כישות מסורתי שנקרא קנט גולדינגס (kent goldings) מה שתורם לטעם הכה מובחן של הבירה הספציפית הזו. בנימה אישית, כמו כל הבלוג שלי.. J, אני פחות מתחבר לאיילים ולסטאוט למשל, אך הערכתי מאד ללא ספק, את הבירה הזו מבחינה קולינארית.
בהמשך לזו, בשבת האחרונה, אחרי שסיימתי את חצי הוויס האהובה ששתיתי וכוסית גלנמורן בנוסף, זויה מזגה לי בירה שנקראת "וינה" שנראתה די זהה לביטר, אך היא הייתה לי הרבה פחות מרירה עם טעמים מעושנים, מקורמלים ומורכבים יותר. זו דווקא בירה מעולה לטעמי שכרגע נבחרה במקום השני לצד הוויס של המקום מבחינתי.


האחרונה שנטעמה בפעם הראשונה שהתוודעתי למקום; הייתה הפורטר המבוגרת והכהה מכולם.
זו בירה בצבע חום כהה מאד, על גבול השחור. עם טעמים חזקים מאד של קפה ושוקולד. ניתן להבחין בנקל גם בחיך אגוזים ועישון, שתורמים לא מעט לטעמים המורכבים מאד של הבירה הזו.
בהמשך לכל זה, אם הביטר הייתה קצת OFF מבחינתי, זו בכלל יוצאת מסקאלת הטעמים שאני מעדיף בבירות שאני שותה, כך שכמעט ולא לגמתי ממנה יותר מכמה שלוקים, כדי להבחין בטעמים המוגדרים והמתוארים ע"י בעל הבית. מצטער, אבל כל אלו לרבות גינס וכיוצ', לא ממש MY CUP OF TEAאלו שכן אוהבים ומתחברים לנישה הזו, יגלו כאן בירה פיצוץ!


אחרי הרביעייה המבלבלת, סימנתי לזויה היקרה שתמזוג לי כוס אחת גדולה של "וויס" (זו הבירה האהובה עלי גם בליבירה כאמור) והתיישבתי קצת יותר בנוחות כדי לספוג את האווירה ואף לעיין בתפריט האוכל של המקום. במקביל לשיחה ערה עם בעל הבית הנחמד, שהיום אני כבר מעז לקרוא לו ידידי.. הזמנו כמה מנות נחמדות לטעימה.
במקום תפריט אוכל חביב ביותר, שמאגד כמה מנות בארים טיפוסיות.
הוזמנו; נקניקיות צ'וריסו על מצע של כרוב כבוש המבושל עם בירה ובייקון. מנה שהתגלתה מצוינת, גם מבחינת בשר הנקניקיות השמנוני והגס אך גם או אפילו בעיקר, בשל המצע המיוחד של הכרוב שהעיף אותי מעלה, עם טעמי בייקון ובירה משובחים. הבירה של המקום כמובן. מנה מוצלחת המתומחרת בשפיות יתרה! (פלוס גדול למקום).
עוד הזמנו מנה של "רושטי", כאשר בהמשך התנצלו בפנינו שחומר הגלם להכנת המנה הסתיים, אך ממה שנותר (פחות ממנה שלמה) יכינו לנו דוגמית לטעימה על חשבון הבית. טעמנו. היה מצוין. נרשם לפעם הבאה למנה מלאה.
עוד בתפריט, מאכלים כמו קישים צמחוניים, מחבת רותחת של פירות ים ואפילו סטייק סינטה, פיצות דקיקות, קרפצ'יו בקר ולחמים עם מתבלים. את כל אלה לצערי עוד לא יצא לי לטעום בפעמים שהייתי, אך אני סמוך ובטוח שהם יצאו בצורה טובה אם לא מעולה, בעיקר כי אני מאמין שאם משהו לא יהיה מספיק טוב, יכוונו ויגידו לכם באופן גלוי ובלי בושה.
האווירה בליבירה מאד משפחתית, איכותית ופתוחה. הם ממש לא מתייחסים ללקוחות כארנקים מהלכים, אלא הרבה יותר כאילו זה היה בר של חברים וותיקים או משפחה רחוקה קרובה...
בפעמיים שהייתי במקום, יצאתי קצת מתנדנד, אך עם חיוך ענק על הפנים ועם הרגשה של מקום טוב, אשר דואג לא רק לחומרי גלם ולבירות איכותיות, אלא גם להכנסת אורחים מחבקת. העיצוב קצת כבד ומשרה בדידות מסוימת, אך אני מניח שזו גם הנישה שאני אישית מתחבר אלייה יותר. אין פה מוסיקה רועשת בקולי קולות או חבורות של HIGH TALKERS שמטרידים את הכיף והכניעה שבכוס הגבוהה. זהו פאב שכונתי, מסורתי ומשובח, אשר פונה לקהל מאד מגוון ויודע לתת מעצמו הלאה. אני חוזר לשם שוב בשבת הקרובה. אם אתם מזדמנים, הבירה עלי.



 אביעד

6 תגובות:

  1. אחח בירה... אחלה כתבה ויופי של תמונות. בהחלט מעורר סקרנות ואני אדגום את המקום הזה בשבת.

    השבמחק
  2. תענוג לקרא! כאילו שהייתי במקום. ויש לי תחושה נבואית שבטווח השבועיים הקרובים אהיה שם באמת :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. תענוג לראות אותך פה.
      לי יש תחושה שאתה נביא אמת.
      תודה.
      א.

      מחק
  3. נכון שאני יותר בקטע של יין, אבל הכתבה, הכתיבה והתמונות, עושים צימאון לבירה.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...