קשה שלא לפתוח בהשוואה הרלוונטית או לדבר על הפיל הלבן שבחדר - חומוס ישראלי\יהודי? בחיפה?
קצת קשה ליישום הייתי אומר, התחרות גדולה מאד וזה קרב דמים אמתי,
ועוד עם בעלי ותק של עשרות שנים שעדיין עובדים ב"פול" גז באזור העיר התחתית. ועדיין, הנה צצה לה חומוסיה בכרמל, ולא סתם חומוסיה, אחת שמתהדרת ביהדותה, בכשרותה (למהדרין) ובחיוך מזמין.
רק ככה לפני שנתחיל, הם לא הראשונים. לפני כשנה לערך נפתחה החומוסיה היהודית\עברית whatever - הראשונה בכרמל בחיפה "הבוטקה", ממש לא רחוק מזאת. כ 200 מטר וכ 2 דק' הליכה. ממש מעבר לפינה.
שם, נראה שהם עדיין עובדים (כולל סניפים נוספים בצפון אם אני לא טועה ליד טבעון\רמת ישי), אך אני אישית אחרי פעם אחת, לא נכנסתי שוב. הכל נחמד נקי ומגניב, אבל חומוס טעים, אין שם. שוב, לטעמי כן?!
המשכתי ללכת למקומות העוגן שלי - אבו (אום) שאקר, אבו מארון ואחרים.
ולא הבטתי ימינה או שמאלה שוב. עד לפני כמה ימים.
החומוס ה"יהודי למהדרין" עבר מרחוב פיק"א אל מעבר לפינה במרכז הכרמל.
בשמועה חרישית מחבר קרוב, הבנתי שהוא אכל אז, במקומם הישן ואמר שהיה טוב. אבל לא ייחסתי לזאת חשיבות יתרה, למרות שחובב חומוס מושבע אנוכי. הפעם, יצאתי לבדוק הכצעקתה.
בתחילת רחוב ווג'ווד מייד לאחר הפנייה של פלאפל הנשיא, ישנו מקום שהחליף ידיים בשנים האחרונות לרב.
לפני כמה ימים אחרי שבמקום נסגרה לה חנות לסידקית, איפור, תיקים ועוד נסגרה לה - הגיחה לה החומוסיה החדשה. או בעצם אחת ששינתה מקום כאמור.
על השלט הצבעוני הפונה לרחוב, כתוב באותיות צבעוניות "חומוס ברדיצ'יב" וצל של חרדי מפזז לא משאיר שום צל של ספק שמפעיל את המקום "מתחזק".
הבעלים שחזר בתשובה לפני כמה שנים, החליט לעשות את מה שהוא אוהב ופתח יחד עם שותף (אם אני לא טועה) את המסעדה\חומוסיה.
הגעתי באחד מימי אמצע השבוע לקראת שעת הצהריים. על דלת הזכוכית בכניסה רשומים מועדי הפתיחה ונחרדתי לגלות שהם פותחים רק ב 11 בבוקר.
כנראה שהם לא שמעו את המשפט (הערבי):
"חומוס בבוקר ארוחת הנסיך, בצהריים של הפועל ובערב של החמור".
אז אמנם הם סוגרים ב 17, כך שחמורים לא יכולים לאכול שם, אבל אולי הכוונה להאכיל את הפועלים (במרכז הכרמל?).
בכל זאת, נכנסתי, הבטתי סביב והתיישבתי באחד הספסלים\שולחנות הפנויים ליד החלון הגדול הפונה אל הכביש.
המקום מעוצב בפשטות ייתרה. ספסלים ושולחנות עץ פשוטים לגמרי, ללא משענות עם תחושה גולמית, אך מזמינה ונחמדה.
המקום חדש, כך שהוא נראה לבן ונקי, כאשר הצבע במקום מתקבל מהמדפים המאולתרים מארגזי פלסטיק שנתלו מעל המטבח ומהשלט גיר המתנוסס על אחד הקירות עם התפריט הממצא של המקום.
עובד צעיר שנראה חדש במקום, ניגש לפנות את השולחן מסועדים קודמים מבלי לשאול אותי מה ארצה... המתנתי.
הבעלים המזוקן שהיה אמון על חומוס וסידורים אחרים במטבח הפונה אל הקהל, שאל אותי מבעד לחלל אם אני רוצה חומוס ואפילו סיפר לי שזה בא עם הכל בחינם (פול, גרגירים) את הביצה ניתן להוסיף בעלות של 2 שקלים.
אמרתי לו, בלי פול, עם ביצה. תודה.
חמוצים הגיעו וגם פיתות באיחור מה ע"י הבחור הצעיר ואת המים, לקחתי לבד ממתקן שתייה שהעמידו לצידו של המטבח. כוס לימונדה בשישה שקלים, ניתן לקחת גם כן באופן עצמאי.
החומוס בברדיצ'ב נטחן פר הזמנה.
הוא מגיע בתצורה עכואית\ירושלמית בתור תל בצלחת עמוקה (להבדיל מה"סיבוב" הערבי המסורתי). החומוס היה חמים, והוגש עם טחינה, גרגירים חמים, ביצה לפי הזמנה, שמן זית ותובל בכמון מעל.
המנה גדושה ונדיבה והמרקם משחתי, כמעט על גבול חמאת בוטנים.
ניכר שאין במשחת החומוס של המקום טחינה לרב וצבעו הבז' העמוק- מסגיר את צבע הגרגירים והתיבול. אני מחובבי החומוס הכבד יותר, אז זה התאים.
הפיתות המוגשות היו טעימות ומזן שלא פגשתי למכירה בחיפה. הן היו עבות, טריות ובצקיות!
טעם החומוס שלמענו הגעתי על הלום היה נחמד מאד, אבל משהו היה קצת חסר. יש שם יד בטוחה ונכונה שעושה חומוס טעים(!), אבל בהשוואה (אני חייב!) לאלו הטובות בחיפה, עכו והסביבה, חסר לי הפינאלה! שאוכל להגיד: "הו! יש תחליף! לא צריך לרדת לעיר בשביל חומוס". החומוס באמת היה נחמד מאד ואם אזדמן שוב בפינה ובטני תקרקר בשעה שהם פתוחים, אכנס בלב שלם ואוכל מנה.
אבל את טקס יום השישי שלי (חומוס על הבוקר) כנראה שלא אעביר אליהם, לצערי.
עוד הזמנתי - סלט קצוץ קטן (12 ש"ח) שנקצץ על המקום גם כן ותובל בשמן זית ולימון. הוא היה טרי ונחמד מאד. עזר לי קצת לרכך את היציקה.
סיימתי את המנה שלי עם פיתה בודדת והמשך ניגוב עם "סירות" בצל ומזלג - כי חומוס שאפשר לאכול עם מזלג ככה סתם, הוא סטנדרט בפני עצמו.
החמוצים, בצל ועגבנייה המנדטוריים בחומוסיות הוגשו טריים וטובים ודגמתי גם מהם בכיף.
לסיום, הציעו לי קפה שחור ונעניתי להצעה, רק שהקפה היה פושר וזה קצת ביאס.
יש לי כמובן המלצות והערות, אבל לא נשכרתי לחוות דעה מקצועית, אלא באתי לרשום על חוויה אישית :-)
סה"כ האווירה מאד ידידותית, חברית וכיפית. היה קצת מוזר לשהות בחומוסיה ששירי אריק איינשטיין מתנגנים מלפ טופ וכמעט ואין המולה סביב, אבל זה משהו שאני דווקא יכול להתרגל אליו בקלות.
מפה אני יכול לאחל לשותפים בברדיצ'ב הצלחה! ושתדעו פרנסה טובה! אני אחזור בקרוב שוב, מבטיח.
אביעד.
