וואו לא כתבתי פה עידנים... אבל מי שעדין מציץ או מי שיכיר מעכשיו, יוכל לנבור בעשרות (אולי יותר) המתכונים והרשומות שיש פה בבלוג העתיק הזה.
בתקווה שאולי להתחיל לעדכן אותו שוב מידי פעם, במסעדות, במתכונים מדהימים ביתיים ואחרים וברשומות אחרות כמיטב המסורת.
אז עברו המון המון שנים מאז שהיינו פה יחד, והפעם הרשומה שפתוחת את העונה הנוספת של בלוג האוכל ANDIAMO היא בעצם סקירה או ביקורת של מסעדה חדשה שנפתחה ממש לפני כמה שבועות בהרצליה פיתוח.
בדרך כלל הייתי רושם רק על מסעדות מוצלחות מאד שהייתי ממליץ ונמנע מלכתוב על אחרות שפחות אהבתי, אבל למען שיווי המשקל החדש בחיים שלי הנה גם כזו שיהיה לי קצת קשה לחזור אלייה בעתיד הקרוב, אבל לא שולל לתת לה צ׳אנס נוסף.
CALATA 15
מסעדה איטלקית בים המסעדות ההרצליניות, ללא ספק זווית שלא ממש היה ניתן למצוא שם בסביבה בשנים האחרונות.
זוג נחמד עם כמה מסעדות באיטליה ובאנגליה, החליטו לפתוח גם בארץ. הסיפור מתחיל ממתאגרף חייכם וגדול גוף איטלקי שהתאהב בישראלית ויאדה יאדה יאדה, הם מסעדנים שעובדים כבר שנים בתחום.
אותו זוג החליטו להביא תנורים ואפילו חלק מהצוות האיטלקי איתם ולפתוח את calata15 בלב ליבה של הרצליה פיתוח (ממש בסמוך לאאוטלט של עזריאלי למי שמכיר) - מדינת היהודים 89 למי שרוצה לחפש.
כמובן כיאה למסעדה גדולה ועם סיפור שכזה, האיטמים לא איכזבו להגיע וכבר בחודש הראשון העיתונות סיפרה את סיפורם ופרסמה את המסעדה, אפילו שגיא כהן (הארץ) ״נפל מהרגליים״... אני? קצת פחות.
איטלקיות בארץ היו מבחינתי תמיד מן דיפולט משפחתי (לא המשפחה שלי) שלכולם יהיה מה לאכול. פיצה לילדים, קצת פטסה, סלט לשומרים, כולם מרוצים. אבל תכלס, אף אחת לא באמת הייתה שווה את הכסף או את הזמן האישי שלי בצורה משכנעת.
כיום שאפשר למצוא פיצות טובות בארץ, קפה טוב, ופסטות אני מבשל די על בסיס שבועי בבית... אני נוטה שלא ממש להכנס למסעדות איטלקיות פרופר, אבל הפעם, אמרנו יאללה...
החצי (הטוב) השני שלי ואנוכי מזמינים מקום למחרת בשעה 19:30 על הבר, כי אנחנו אוהבים את הבר. ברב המסעדות שאנו יוצאים אליהן בדרך כלל השירות אישי יותר, מפנקים יותר, יש תקשורת קצת יותר מהירה וישירה עם הצוות וגם מרגיש לנו יותר ״דייט״ ופחות ״באנו לאכול ארוחת ערב״)
על הבר היו 2 ברמניות\מלצריות שאחת נראיתה ממש חדשה, בר גדול מאד, לדעתי מעל 20 מקומות ישיבה, שמכיל גם תנור פיצות ענק ושף שעזק בזה ובפוקצ׳ות בלבד.
הזמנו כמה מנות חלוקה, מהראשונות, מהפיצות, מהעיקריות וקינוח.
לראשונה הזמנו מלנזלנה פרמאג׳אנו (60 שח), קיבלנו 2 פרוסות עבות של חציל רך, שעליו פוזר רוטב מרינרה ופרמז׳ן שהיה אמור להיות מותך בתנור או מתחת לסמנדרה... המנה הייתה נחמדה, אבל פושרת. נראה כאילו חממו אותה הרגע ולא ממש הכינו אותה פר הזמנה. היו חלקים קרירים וחלקים חמים.. ראשונה סבבה, אבל ממש לא שווה 60 שקל! (מגמה שהולכת להיות איתנו כל הארוחה ד״א).
לראשונה נוספת הזמנו פיצה ברזואלה, הגיעה פיצה חמה עם בצק טוב מאד עם בסיס חרוך מעט מהתנור אדיר המימדים.
הרוטב והגבינה היו על הפיצה בסטייל איטלקי, זאת אומרת לא בכבדות או בנדיבות אבל בדיוק בשביל שיכסה את רב בסיס הבצק על הגבינה פיזרו עלי רוקט, עגבניות שרי טריות וכמה פרוזות של ברזאולה... הפיצה הייתה נחמדה מאד אבל בכמעט 90 שקל לפיצה, ציפינו שיהיה קצת יותר ברזואלה ו\או קצת יותר מאמץ בתוספות... במקום לזרוק כמה דברים טריים מלמעלה. שוב, פיצה טובה, אבל יש טובות כמוהה ויותר בארץ די בקלות.
לעיקרית חלקנו בטליטאלה פירות ים. אולי נקודת האור האמיתית של המסעדה ושל הארוחה שלנו, למרות שגם פה יש לי קצת טענות בגזרת ה vfm... הפסטה הטרייה הייתה מעולה, הרוטב היה מדוייק ומקסים, אך פירות ים מה שהקפיץ את מחיר המנה ל 98 שקלים חדשים, היו מעטים ברמה כמעט קמצנית. 3-4 טבעות קלמרי קטנות, 2-3 מולים קטנטנים וסרטן שלם אמנם, אך ללא כלים כדי לנבור את בשרו (שיכול להגיע ל 20-30 גר׳ ביום טוב, וביננו... )
את הקינוח כמעט שעה וחצי מאז שהתיישבנו (נגיע לזה...) חתמנו עם טרמיסו שהיה טעים אבל נגמר תוך 3 כפיות...
מנה קמצנית ברמת אחרת לגמרי וב 58 שח... מה להגיד... הייתי קונה עוגת שמרים שוקולד ברולדין למשפחה שלמה.
עם זוג מקיאטו שהיה טוב מאד הגענו ל 400 שח (כולל 2 כוסות יין איטלקי) ולא כולל טיפ.
מנה ראשונה פשוטה מאד ללא חלבון, פיצה נחמדה, עיקרית אחת וקינוח שמתאים לילד בן שנתיים יחד עם 2 כוסות מים שילמנו 400 שקל, עכשיו אין לי בעיה עם כסף, ולא על לשלם במסעדות, אלוהים יודע שאני מוציא סכום אדיר כל חודש על מסעדות ואוכל, אבל בחיאת...
שירות - הם חדשים, בסדר. הברמנית חדשה, בסדר ואני לוקח את כל זה בחשבון, אבל;
אין שום סיבה שעל בר כל כך גדול ומסעדה ענקית שכזו לא יהיה צוות רציני ומספק לכמות הלקוחות שהם מביאים בגלל ההיפ. לא יכול שעל בר שאמור לספר גם שתייה, יין, קפה ועוד לקהל המסעדה יהיו 2 ברמניות שאחת מן חדשה ומה לעשות איטית.
ד״א סתם הארה אישית, על הבר הייתה עמדת אלכוהות וקוקטיילים מוכנה ומסודרת שפשוט לא אויישה, יותר מזה - לא הוצע לנו שום דבר מלבד תפריט יין, אני נוטה לשתות וויסקי ודברים אחרים שאני יוצא למסעדות, ולא הוצע לי שום דבר בכיוון בכלל. מסעדה שלא משקיעה בכיוון הזה, עושה לעצמה שירות רע מאד ברמת הרווחים. אבל זה עניין שלהם וחבלי הלידה של המסעדה.
לקח לנו המון זמן לקבל תשומת לב, לקבל תפריטים, להזמין, לקבל את האוכל ואפילו שביקשנו חשבון אחרי 10 דק שניסיתי להשיג את אחת הברמניות לקח להם כמעט 20 דק עד שלא היה לי שוב סבלנות ופשוט נפנפתי בידיים כמו איזה קוף כדי שיבואו ויקחו את כרטיס האשראי שלי לחייב אותי על הבון.
לסיכום, מסעדה נחמדה, אין ספק. מעוצבת, חדר פסטה טרייה, תנור פיצות ענק, מטבח פתוח, המון ווייב והמון אנשים, צוות שמדבר איטלקית ושמח, אבל ללא שטחים אינטימים למי שרוצה, ואפילו על הבר הרגשנו כל הזמן מלצרים שעומדים מאחורינו ומתגודדים ומדברים בין עצמם. חוויה מאד מפוקפקת. אוכל שסהכ עם פוטנציאל אך מחירים גבוהים למה שמקבלים ולכמויות. ישראלים לא פראיירים ובסוף יצביעו ברגלים.
יקח לנו לא מעט זמן לבוא ולתת להם את הצ׳אנס הנוסף, בינתיים יש המון הייפ על המסעדה הזו על ״הסיפור״ שלבם וכל הקטע, בתקווה שהם יתאפסו ויביאו באמת חוויה אחרת ואוכל שהם אולי מתכוונים לספק ללקוחות.
אביעד.
ברוך שובך! מזה זמן רב לא קראתי בקורת מאופקת, עניינית ומדוייקת - אז טוב ששבת!
השבמחקולגופ(ת)ה של המסעדה - אתה מציין בצדק שישראלים לא פראיירים. אבל משום מה, התכונה הזאת נעלמת ברגע שישראלים מגיעים למסעדה. נשגב מבינתי.
מקווה שכשנפגש, נאכל במקום מוצלח, אינשאללה.
אילן היקר מכל, שובי היה שווה רק כדי לקרוא את תגובתך ;)
מחקולגבי הפגישה ביננו, היא תוכננה ונקבעה. במזל גם נאכל טוב, כהרגלנו.