אני ממשיך במסעי לסקור את שלל המסעדות הרומניות הפזורות ברחבי הארץ...
צלחות חמוצים – מלפפון חמוץ מקופסא (קצת מבאס האמת במסעדה רומנית), זיתים שחורים גדולים וטובים וצלחת של כרוב כבוש (מהסוג הקצוץ עם גזר) הגיעו לשולחן יחד עם סלסלת לחם אחיד לבן טרי עוד לפני שפצינו פה. הכרוב היה קצת "מושי" ונטעם בקטנה בשביל – הטעימה. אני אוהב את הסלט כרוב החמוץ שלי קראנצ'י יותר ולכן הסלט הזה הוזז הצידה לשאר הארוחה.
אחרי שהמנות הראשונות הסתיימו, הגענו להזמין גם מהמנות העיקריות. הבשר אצל יוז'י טרי ונעשה במקום כמובן. ניתן להזמין שם את המנות הקבועות של מטיטיי, פטריצ'ן, סטייק לבן מכמה אזורי החזיר ואף גם בשר שלא נמנה עם המרעה הגרמני. חלקי פנים תוכלו להזמין שם גם כן, בתלות מה עלה בגורל - מהקצבייה הקבועה. שקדים, חוט שידרה, מוח וכדומה.
אביעד.
את לאון ויוז'י אני אישית לא מכיר 40 שנה ולא את הוריו של הבן שהיום מנהל ובעל המקום יחד עם יוז'י עצמו שממונה עדיין על הגריל. את הסיפורים שמעתי; ככה מיד שנייה. או מהבן עצמו שישב איתי פעם והעלה זיכרונות\עובדות על המקום, על האוכל, על לאון ועל הסועדים שבאים ופוקדים את המקום באופן רצוף כמעט כל חייהם.
החיפאים הוותיקים בוודאי מכירים את מסעדת הפועלים הרומנית הזו ברח' הנביאים. ואני מניח שרובם אכלו שם פעם או פעמיים בחיים. אלו שלפחות נמנים עם העדה וגם כאלו שלא
המסעדה קטנה מאד, מה זה קטנה? שייבה ורבע. 4-5 שולחנות שבקושי ניתן לשבת ארבעה אנשים ועוד 3-4 שולחנות עץ (כמו פיקניק כזה) על המדרכה הצמודה. אבל כנראה שזה מספיק והקבועים כבר רגילים לשבת גב אל גב כמעט או לאכול בלי הרבה מרפקים. אנחנו הגענו בשעת אחה"צ מוקדמת, כך שנהנינו מהמקום שהיה כמעט ריק לגמרי.
לצד מספרת גברים, עוברי אורח מעשנים, מבוגרים, צעירות ועוד, ענן של שום, שומן חזיר ולא מעט אוכל נישא באוויר סביב הרדיוס של המסעדה. מה שיכול רק להקפיץ זיכרונות מהבית, בעיקר לרומניים שבייננו. מיצי הקיבה שלי עבדו שעות נוספות לאחר שבאותו היום וויתרתי על ארוחת הצהריים התעשייתית בעבודה בעוד אני משאיר מקום ודפנות לאוכל האמיתי.
כאמור, הגענו בשעת אחה"צ מוקדמת, ונכנסנו למסעדה ריקה מאדם. התיישבנו מתחת לאחד מהמזגנים בתוך המבנה והבטנו בתפריטים הקבועים מצופי הלימינציה. הגריל מן סידר לנו פליסמנטים מנייר וסכום. והתחלנו להזמין.
אני מכיר את המקום ומקומות זהים\דומים די טוב, כך שבדרך כלל אין לי שום צורך בתפריט.
אני פולט "מה טעים היום?" לבעל המקום והוא כהרגלו עונה "אצלנו כבר חמישים שנה כל המנות אותו הדבר, מה שאתה אוהב, תקבל בדיוק את זה".
צלחות חמוצים – מלפפון חמוץ מקופסא (קצת מבאס האמת במסעדה רומנית), זיתים שחורים גדולים וטובים וצלחת של כרוב כבוש (מהסוג הקצוץ עם גזר) הגיעו לשולחן יחד עם סלסלת לחם אחיד לבן טרי עוד לפני שפצינו פה. הכרוב היה קצת "מושי" ונטעם בקטנה בשביל – הטעימה. אני אוהב את הסלט כרוב החמוץ שלי קראנצ'י יותר ולכן הסלט הזה הוזז הצידה לשאר הארוחה.
צלחת של סלט גמבה קלויה וסלק (מה שנראה כמו חזרת) הוגש גם כן "על הבית" והיה מוצלח מאד עם טעם ביתי, משובח וטרי!.
הזמנו למנות ראשונות בנוסף:
כבד קצוץ – מנה מצוינת של כבד קצוץ הארד קור ללא הרבה תוספות של ביצה, לחם, תפוח אדמה וכאלה. אלא בשר רך ולח של כבדים שניצלו על האש ונטחנו במכונת בשר עד דק. על הכבד הבצל המטוגן המסורתי שהיה שבור לרסיסים וטעים מאד וכמות גדושה של בצל חי ליד. מנה מקסימה, טרייה ושוב, ביתית מאד שיד המטבח מורגשת בה.
סרמורה – זוהי מנה מסורתית של פרוסת דג קרפיון שנצלית על גריל פחמים ומוגשת ברוטב חם של שום ופלפל חריף. מנה מטריפה וטעימה מאד שנעשית על המקום אצל יוז'י. הרוטב הפעם היה פחות חריף ממה שאני רגיל במקום ולכן הצלחתי לאכול ממנו ומהדג הרבה יותר. הדג היה רך ומותקן בדיוק רב. פצצת טעמים אדירה ואחת המנות הראשונות הטובות בעיר לדעתי.
שעועית ברוטב עגבניות – אצל לאון ויוז'י משום מה, אין סלייטה (ממרח שעועית ושום), אבל יש תבשיל של שעועית לבנה שהתבשלה שעות רבות ברוטב עגבניות סמיך עם כמובן-תועפות בצל מטוגן שמעטר את הצלחת. אני סאקר גדול של שעועית והמנה הזו פשוט הורידה לי דמעות מהעיניים. השעועית הייתה כה רכה ורוטב העגבניות שלמרות שנעשה מחומרי גלם תעשייתיים התחבר מצוין לכבודה הזו וכן גם לבצל המטוגן שהביא קראנצ'יות וטעמים משלו.
אדיר!.
השולחן היה גדוש בצלחות. חמוצים, לחם, שעועית, דג על הגריל, כבד ועוד, שהגיעה צלחת עמוסה בחצאי פיתות שנקלו על גריל הפחמים ונמשחו במושדיי (רוטב שום). הפיתות היו חמות וטעימות כל כך. זוהי מנה שמקבלים ככה מי שאוהב ומבקש "על הבית"... ומנסיון, קשה מאד לעצור "מלנשנש" את כולה.
אחרי שהמנות הראשונות הסתיימו, הגענו להזמין גם מהמנות העיקריות. הבשר אצל יוז'י טרי ונעשה במקום כמובן. ניתן להזמין שם את המנות הקבועות של מטיטיי, פטריצ'ן, סטייק לבן מכמה אזורי החזיר ואף גם בשר שלא נמנה עם המרעה הגרמני. חלקי פנים תוכלו להזמין שם גם כן, בתלות מה עלה בגורל - מהקצבייה הקבועה. שקדים, חוט שידרה, מוח וכדומה.
החלטנו ללכת על מן מיקס מהגריל בסגנון חופשי=שלנו.
חצי מנת קבבים (מונה זוג במקום רביעייה) – קבבים שמנמנים שנעשים כמובן במקום, בעבודת יד עם תיבול שקשור רק ללאון ויוז'י. במסעדות רומניות כל קבב נטעם שונה לגמרי. מדהים כמה גרסאות ניתן לייצר מאותו מתכון פחות או יותר. הקבבים של המקום מאד שונים מאלו של מעיין הבירה, יונק, הגריל הרומני במוריה, אברום או נלו ביפו, הניצחון באשקלון או סמי וסוסו בבאר שבע למשל...
זה מאד תלוי מאין אתה ולאיזה קבב אתה רגיל. בגדול, הבשר טעים מאד, ארומת שום אופיינית אבל לא חזקה במיוחד, מכניסה את הקבבים שלהם לאמצע סקאלת הכבדות מתוך שלל האופציות שאני מכיר.
פטריצ'ן בודדת – נקניקיה רומנית, בייצור עצמי גם כן במקום. בפועל מגיעה נקניקיה חיוורת שעלתה על הגריל וקיבלה חריכה יפה וזהובה. הבשר היה כמעט לבן לגמרי בתוכה ובמרקם חצי עסיסי וחצי פירורי. התיבול פה קצת פחות מוכר לי ואני תמיד מתאמץ להבין אם אני אוהב או לא, אבל על האיכות אין לי שום מילה להגיד. אחלה מנה.
סטייק לבן – הגיעו שני נתחים בגודל של 150 גר' לערך עם מעט שומן בשוליים. ההתקנה הייתה מדויקת להפליא והוא היה רך וטעים נורא! את הגריל יוז'י מבריש בשומן חזיר מוצק ולא בחצי בצל עם שמן. מה שנותן לאוכל שעולה על הפחמים טעם מוסף, מדליק ועסיסי במיוחד. הסטיקים הושרו בבריין לפני כן והמרקם היה חלק וחזק בטעמים. מנת סטייק מקסימה ועילאית לעניות דעתי.
תוספות לא הזמנו, חבל על הנדל"ן בלהזמין צ'יפס וכדומה. המנות הראשונות, הלחם, החמוצים והבשרים השתלבו מספיק טוב כדי שלא נצטרך שום דבר אחר.
שתינו במשך הארוחה 2 כוסות ענקיות של "שפריץ" כמיטב המסורת מיין כרמל הוק ומסודה.
מה שהיה מרענן והיה ליווי מושלם לטעמים החזקים של השום, שומן, בשר ובצל.
כל הארוחה הזו עלתה לנו 170 ₪ סה"כ, סכום מצחיק לאור הדיונים שאנו חווים לאחרונה בסלונים פרטיים על יוקר המחיה, המסעדות התל אביביות וגודל המנות ביחס.
השארנו 20 ש"ח תשר בשביל הכיף והלכנו לשתות קפה במעלה רחוב הרצל בבריזה נעימה של בין ערביים חיפאיים.
אביעד.
