ביקור בגריל הרומני - חיפה

כבר מזמן שרציתי להתחיל לעשות סדרת ביקורים מסודרת לכל המסעדות הרומניות בארץ.

יש אפילו תכנית כזו, לחבר קרוב ולי, לעבור בכולן מדרום ועד צפון הארץ, יחד. בחלק מהן - היינו כבר...

אני אישית מכיר כנראה את כולן. מדרום ועד הצפון. בתור ילד להורים רומניים ואחד כזה שלא רק גדל על המטבח והגריל הזה, אלא גם למד לאהוב אותו יותר מכל דבר אחר כמעט בחייו זה מנדטורי עד כדי לפתוח אחת בפנסיה :-).

ישנן כמה וכמה מסעדות ששמן הולך לפניהן ובתקווה שאסקור את מרביתן, בזמן כזה או אחר אם לא את כולן (אשתדל) - פה בבלוג. אז יש למה להמתין, אני מקווה.

הפעם, הגריל הרומני במרכז הכרמל יוצאת הראשונה בסדרה. או בעצם השנייה? "מעיין הבירה" שלא ממש נחשבת למסעדה רומנית פרופר, שאותה כבר סקרתי בעבר, יכולה מן הסתם להיחשב למסעדה מהז'אנר. אבל כאמור, היא לא מתיימרת להיות מקום שמחשיב את עצמו כמסעדה רומנית טהורה. אז אתם תחליטו אם כבר התחלתי אז או רק היום.

הגריל הרומני שבמרכז הכרמל בבעלותו ובניהולו של פאול התחיל את חייו לפני כ- 20-30 שנה.. לא ממש מסעדה משנות ה 50 או 60. אבל לא כזו שהתחילה את חייה בשנים האחרונות. בעצם כשחושבים על זה, אין ממש מסעדות רומניות חדשות. זה לא משהו ששף צעיר או משפחה תפתח עבור ביזנס חדש. ואולי טוב שכך.

המסעדות הללו שחיות כל כך הרבה שנים ורב הקהל שלהם מורכב מקהילה בגיל גריאטרי או חובבים מושבעים - מבשלות באהבה ועם חופן אמיתי של מסורת, שלא משתנה דרך היד של מי שבמטבח לאורך הזמן.

אחרת, החברה הקבועים יצביעו ברגליים. אלו לא מקומות\מסעדות שמשנות את התפריט!. לפעמים לצערי, גם את הכיסאות, השולחנות והמפות,  כמו גם את העיצוב הכולל הן משאירות כפי שהיה לפני 30-40 או 50 שנה, זו אולי הנקודה הבעייתית ביותר, או יש כאלו שיגידו הנחמדה יותר שניתן לחוות במקומות הללו.

השעון עצר מלכת גם בגריל הרומני שבחיפה. המסעדה ממוקמת ממש על גבול שד' הנשיא עם ציר מוריה, ליד החנייה שמול "אגדיר" בצמוד לחנות החיות הגדולה שעל הכביש.

האזור נחל לא מעט שינויים בזמן האחרון. שיפצו שם כמה בניינים, חנויות בגדי מעצבים אישיות נפתחו, פיצה האט שהייתה ממוקמת במרכז חורב עברה ממש ממול ואילו מסעדת ג'קו המודרנית, אחותה של זו המקורית בשוק התורכי שבעיר, נסגרה מניהול כושל. חומוס יש במקום גם כן (לא ממליץ עליו כל כך) וגם חנות תקליטים. הכל ממש ברדיוס של 200-300 מטר יחד עם סופרסל, בית קפה חמוד, פארק נחמד עם מזרקה, חנות פרחים ועוד . נהדר.

בשבת המקום די שקט וחנייה ניתן למצוא בשפע. בגריל הרומני ישנם כמה שולחנות בודדים, כך שהמקומות די ספורים, בייחוד שבימי שבת בצהריים יש מזמינים מראש. בדרך כלל משפחות גדולות.. (טוב נו, גדול...רומנים כן?! גדול אצלנו זה שישה מקסימום).

באמצע השבוע, אין בעיה והמקום עובד עד 20~ בערב מלבד יום ראשון. מקום ישיבה יהיה תמיד.

במטבח, פאול, זה שגם בעל המקום ומנהל אותו. בימי השבוע, הוא גם ממלצר. בקיצור אימפריה של בן אדם אחד. ככה זה כשעובדים עם קהל יעד קטן וללא כל פרסום.

אך האוכל, כנראה הטוב בחיפה מכל הרומניות שבסביבה.

הגעתי די מוקדם, כך שהייתי בין הראשונים שנכנסו אל המסעדה באותו צהריי שבת חמימה.

התיישבתי באחד השולחנות הקטנים (ל-4) ליד החלון ואמרתי שלום בפנטומימה לפאול כהרגלי.

המלצר התורן (בשבת יש נוסף מלבד פאול שעובד במטבח בעיקר) הביא לי תפריט למרות שאני לא ממש צריך. "זרקתי" על המלצר כמעט באותה השנייה את כל ההזמנה והוא נעלם אל המטבח בחיוך וחזר תוך כמה שניות עם שלוש קערות.

צלחת חמוצים שהכילה כרוב כבוש בסגנון הפלחים הגדולים, לא הקצוץ, ומלפפון חמוץ ביתי ענקי.

צלוחית של גמבות קלויות קצוצות עם חומץ ושום

וכמובן לחם אחיד לבן, טרי שנחתך לפרוסות עבות וגדולות (את כל אלו ימלאו לכם כמה שתרצו).

הזמנתי לראשונות:

כבד קצוץ –

כבד קצוץ הוא אחד מאבני הפינה של העדה. אצלנו בבית - פיירקס ענקי מלא בכבד קצוץ מטריף היה אחד הדברים הראשונים שהיו מוכנים לארוחת שבת או חגים. אחי ואני היינו מתבדחים שעל כבד קצוץ ו"סלט דה בף" (סלט תפוח אדמה גזר ואפונה במיונז) אין נדלן בבטן ואנחנו יכולים להמשיך לאכול מהם עד שהסלט נגמר או הלחם. מה שמגיע קודם!

הכבד הקצוץ של פאול הוא אחד הטובים שמגישים במסעדות הארץ. זה לא פטה ולא קישקוש מלא בביצה או בתפוח אדמה\ גזר כתוספת לנפח. הוא עשוי מכבדים שניצלים על הגריל עם המון בצל וטחונים ביחס של 90:10 עם ביצה קשה או כל תוספת אחרת. הסלט של הגריל הרומני אמנם כבד ו"יבש" יותר מאלו שאתם מכירים במקומות אחרים, אבל הוא האמיתי והטעים ביותר לטעמי.

אוכלים כבד ולא איזה ממרח שיש בו *גם* כבד. מעל הסלט, כמובן, נערם הבצל המטוגן המסורתי שהפעם היה מעולה, אך לא תמיד הוא טרי ונעשה על המקום...לא משהו שגורע כל כך, אבל הרבה פחות נחמד ומושלם מאיך שזה מוגש בדרך כלל.

פלוקאיטה –

ממרח\סלט שעועית לבנה עם שום. זה בעצם החומוס של הרומנים וסלט שהתחלתי או יותר נכון למדתי לאהוב בגיל מבוגר יחסית. סלט שרק סבתא שלי (עריכה - ז"ל) יודעת לעשות אצלנו בבית והיא גם היחידה שהייתה מכינה, בייחוד בחגים.

הפלוקאיטה של פאול הוא הקרוב ביותר של זה שהכרתי מהבית, למרות שהוא מעט פחות שומני מזה של סבתי המדהימה. גם על הסלט הזה הונחה ערמת הבצל המטוגנת כמיטב המסורת הרומנית. מקשטת ומשלימה את טעם השום הדומיננטי, שנטרף יחד עם השעועית הלבנה המבושלת לסלט לבן ומושלם.

פטרואצ'ן -

לראשונה נוספת, החלטתי לנסות גם את הפטרוצ'ן של הגריל הרומני ולשמחתי גיליתי מנה נוספת מהרפרטואר של פאול.

ב 22 ₪ בלבד מקבלים זוג נקניקיות רומניות שנעשות מבשר לבן, בגודל בינוני עם עסיסיות מדהימה וטעם עדין עד כמעט מצוין. הנקניקיות נצלו על גריל הפחמים במטבח, עד להתקנה מושלמת! והיו טעימות מאד! יחד עם עיטורי עגבנייה ומלפפון טריים (ארכאי, אך מתאים), זו אחת המנות הראשונות הטעימות שיש מבחינתי.

המשכתי משם לעיקריות;

מבחינתי, במסעדה רומנית הקונפליקט האלמותי בין הסטייק הלבן לבין הקבב הוא אחד הקרבות ההיסטוריים ביותר שיש. עד שפעם לפני המון שנים, אבי לימד אותי שניתן במסעדות הללו להזמין סטייק ולידו זוג קבבים "לקינוח". כך שאין צורך "להתפשר" ;-).

אצל פאול, להזמין זוג קבבים זה בעייתי. בעיקר מכיוון שהקבבים שלו כה אוויריים וטעימים שאת הרביעה הנכבדה שמקבלים כולל צ'יפס ב 45 ₪~ שואבים לפני שהרדיו מנגן "הו יונל"... כך, שתי מנות עיקריות הוזמנו באותה השבת, בעיקר כדי למלא את הצורך הנוסטלגי וגם זה של הרעב.

סטייק לבן –

בתפריט יש כמה וכמה אופציות לסטייק לבן, כמו צלע או צוואר כמובן. אך כשאני מגיע, אני נותן לפאול להחליט עבורי איזה נתח טוב יותר לדעתו באותו המעמד. כך יצא שקיבלתי נתח צוואר בגודל 300 גר' לערך עם טעם שמימי ואיזון מושלם של בשר ושומן. ניכר שפאול לא טירון ואת הסטיקים שלו הוא מניח בבריין מסורתי של מי מלח כדי להקנות להם את הנימוחות המטורפת שלהם. לא היה חלק בסטיק שלא היה חמאתי! ממש כך. אחד הסטיקים הטובים בז'אנר.

הערה: פאול משווק את האנטריקוט (עגל) שלו באדיקות ובכל פעם שאני מגיע לשם ולא רק לי כמובן. מניסיון, הסטייק שמתומחר ב 69 ₪ יכול להתחרות באלו של מסעדות גריל דרום אמריקאי בשקט!

סטייק מדהים! רך ונמס בפה. לאלו שלא אוכלים או אוהבים לבן – זוהי אופציה שכנראה עולה על כל מנת בשר במקום.

קבבים + צ'יפס –

כנראה המנה הפופולארית ביותר בכל מסעדה רומנית ופה אצל פאול ללא ספק גם כן. רביעית קבבים שמנמנים וצמיגיים, עם טעם עדין ומרקם שלא מהעולם הזה. פאול מתבל את הקבבים בהרבה פחות שום משאר מסעדות הארץ בז'אנר, מה שמוביל אותם כולל המרקם העדין כל כך, להיות כמעט הכלאה של קבב בולגרי עם רומני. מבחינתי זה עונג כפול וצרוף!

הקבבים כפי שכבר אמרתי, נשאבו חיש קל תוך כדי אכילת הסטייק והצ'יפס הטרי שהוכן מתפוחי אדמה אמתיים שנושנשו מעט לעט כתוספת פחמימות שלא ניתנת לוויתור במקום.

את כל הארוחה הזו שטפתי עם בקבוק חצי ליטר של גולד-סטאר כמובן... וכוס שפריץ שפאול הזמין אותי בעודי סועד את ליבי כמעט בבדידות במסעדה, עד שיגיעו המשפחות שהזמינו מקום.

ארוחה כזו היא לא כבודה קלה לבן אדם אחד ואף לזוג מה שהזמנתי ייחשב ללא מעט אוכל.

אך הקיבולת שלי כמו מידותיי כבר ידועה בכל הארץ, אז מכשול רציני זה לא היווה עבורי J. 

המלצר הנחמד הגיע לאסוף צלחות מן השולחן וישר שאל האם מתאים לי קפה או תה על חשבון הבית.

את קפה הבוץ של המקום אני מכיר ומוקיר כמובן וזו חתימה נאה ואף נוסטלגית עבורי (קפה כזה שמוגש בצלחת מצוירת כזו תמיד מזכירים לי את סבתי). אך מחשבות למתוק אחרי כל המלח והשום הזה היו מנדטוריות בהחלט – כך חשבתי.

מוס שוקולד ביתי -

עשה את דרכו יחד עם הקפה ואתו גם;

פפנאש -

מסורתי שנעשה וטוגן על המקום. זאת עשיתי כדי באמת להשאיר חותם על היום המיוחד הזה וקצת בשביל שיהיה לי לצלם לכם.

מה שפאול לא ידע זה שפפנאש אני לא ממש אוכל, בעיקר בגלל הגבינה שמשולבת פנימה.

עבור המנה הזו נקרא מישהו אחר לדגל. חבר שבדיוק התקשר והיה באזור הוזמן ובמקרה גם מגיע ממשפחה טובה (רומנית כמובן) שיידע לתאר עבורי את הפפנאש בדיוק רב, למול האופציות שניתן להזמין ברחבי חיפה והארץ כולה.

התברר שהמוס היה נחמד מאד ונעשה משוקולד איכותי עם מרקם אוורירי וטעם ממ.. מתוק. קצת יותר מידי עבורי וזאת כנראה בגלל רוטב השוקולד התעשייתי שהוזלף מעל כ פרפרזה לבוואריה האלמותית שבדרך כלל אותה אני מזמין ומעדיף.  נו שויין. את חלקו בפאזל הוא עשה בכבוד רב גם ככה...

הפפנאש היה טרי והמתנו לו כחמש עשרה דקות לערך עד שיצא מהמטבח. סופגנייה עגולה שטוגנה לצבע זהוב ויפה משולבת חתיכות גבינה (ברנזה) אמתית בבצק, עם כף של שמנת חמוצה וריבת תות שדה על יד לטעמים נוספים. החבר שנהנה מהפפנאש אמר שזה אחד הטובים והאותנטיים המוגשים כיום בארץ וטעמו דומה ל "מליי" ולא לסופגנייה של חנוכה עם שמנת חמוצה ליד וריבה. לכל אלו שמגיעים מבתים רומניים ויודעים טעמו של פפנאש או מליי כהלכתו... התיאור הנ"ל ידבר עברית\רומנית – אני בטוח.

הגריל הרומני במרכז הכרמל בחיפה, הוא ללא ספק מקום עם המון מסורת, אהבה למטבח ואוטנטיות מפתיעה. זו אחת המסעדות הטובות מצפון ליפו בז'אנר ואחת משלוש - ארבע הטובות ביותר בארץ לעניות דעתי.

מסעדה שגם הראשונות וגם הבשרים בה מעולים. לא דבר שקל למצוא, אפילו בצביר החיפאי -האיכותי מן הסתם.

הארוחה הזו שהייתה מספיקה לזוג או אפילו לשלישית אנשים לא ממש רעבים, עלתה לי קצת יותר מ- 200 ש"ח. ללא ספק מחיר מצחיק לאור כמות האוכל האימתנית שהונחה על השולחן.

השירות מאד ביתי וצמוד אך מי שמחפש שסומליה יבוא וימליץ לו על יין כולל כל הטקס, כנראה שלא קרא את הסקירה או הבין אותה. 

אני מידי פעם מגיע גם למסעדות הרומניות האחרות בחיפה (יש חוץ מזו עוד שלוש, לא כולל את מעיין הבירה), אך תמיד מבליט את זו שעל ההר הרבה יותר... לפחות בתקופה האחרונה.

אביעד.

ביקור במסעדת שיין & שארפ

זו מסעדה שדובר עלייה המון שהיא נפתחה והאמת שהיא די הדליקה אותי כבר בסקירות הראשונות, אבל משום מה, לא הגעתי אליה עד כה.
חבר שנפגשתי עמו באותו היום בבוקר, שילב ארוחת צהריים בפגישתנו ועל הדרך שהיינו כבר בסביבת הסינרמה, זו הייתה הזדמנות מעולה לפקוד את המקום ולסעוד עסקית "קלילה" בשעות הצהריים המאוחרות. אני מאד אוהב להגיע בשעות הללו, מכיוון שהמקום פחות הומה מיד לאחר הסרוויס העמוס לעייפה של עובדי הסביבה ועוברי אורח כמובן. כך המסעדה עדיין מתפקדת אך היא שקטה יותר ונעימה יותר לסעוד ולהביט סביב.

את שיין אנד שארפ פתחו צוות מסעדנים עתירי ניסיון. כמו יענקלה שין כמובן והשף שרון סבח. אלו ועוד שניים יחד עם דרק שארפ, שחקן הרכש של מכבי תל אביב בכדורסל חזו והקימו סטייק האוס מעוצב בפשטות אך עם קלאס, עם מגוון מאכלים שמתאימים לכמעט כל אירוע.
לצד תפריט בשרי משובח ניתן למצור שם גם מנות פירות ים, דים סאם בעבודת יד, מנת קריספי דאק על בסיס מתכון סיני ועוד. מן תמהיל מאכלים ומנות שמתאים אחד לשני אך לא מושתת על קונספט יחיד.



עיצוב המסעדה פשוט כאמור, מבוסס על צבעים כהים, שחור חום וברזל מה שמקנה למקום מראה "גברי" משהו. בצמוד למסעדה ישנו גם בר עישון שנקרא "פטרון" שאותו ראיתי רק מבעד לזכוכית הדלת (עריכה: כיום יש שם מסעדה אסייתית של אותם הבעלים). בין המטבח לבר ישנה ויטרינת ענק שמשקיפה למקרר עמוס בשר שעומד ליישון, לא מחזה שיתחברו אליו הצמחוניים, אבל קרניבורים שכמותנו ישבעו בתמונה הזו ואם היינו יכולים (טוב אם אני הייתי יכול) לפתוח ויטרינה כזו גם בבית.

התיישבנו ליד החלון הפונה לרחוב (כך יש לי אור לצילום המנות) והבטנו בתפריטי הארוחה העסקית. הזמנו זוג מנות ראשונות וזוג מנות עיקריות שחלקנו ביננו.
הארוחה עצמה מתומחרת כמחיר המנה העיקרית שמגיעה עם תוספת. מנה ראשונה לבחירה מהמגוון הרשום, סלסלת לחם וחמאה ובקבוק של מים קרים רגילים או מוגזים. שתייה מעבר לכך מחויבת במחיר מעבר לעסקית וכן גם תוספות אחרות של מנות מהספיישלים או מהתפריט הרגיל לרבות קפה בסוף, קינוחים וכדומה.
סה"כ עסקית נחמדה מאד שיכולה להשביע בקלות רבה כל סועד באשר הוא ובכל שעה, עם מגוון נחמד מאד של מנות ראשונות ועיקריות. לא בטוח שלא תפזלו קצת הצידה לתפריט הרגיל, אבל בגדול לא חייבים בשביל ליהנות.



זוג המנות הראשונות שבחרנו היו:
סיגרים מטוגנים עם תערובת בשרים מתובלת – פרגית וכבש, על מצע של טחינה.
מנה קטנה מאד של סיגר בינוני המחולק באלכסון. הסיגר טוגן רק הרגע והיה קריספי וחם מאד. תערובת הבשרים הייתה מתובלת מאד, אך לא חריפה (פיקנטית מעט) ועם טעם עמוק ועשיר. מנה טובה מאד, קצת בנאלית, אבל בתור פתיח הייתה מצוינת והתאימה לי בול.
את המנה הזו הוסיפו להיצע העסקית, אך היא לא הייתה כתובה בתפריט עצמו, אלא דוקלמה ע"י המלצר הנחמד ששירת אותנו באותו הצהריים.



למנה ראשונה נוספת, הזמנו היישר מהתפריט הפורמלי:
חציל בטמפורה על מצע של טחינה וסלט של בצל ירוק וצנונית.
התגלתה מנה מקסימה של שני נתחי בשר חציל קלויים על האש, עטופים בציפוי טמפורה ומטוגנים עד למרקם קריספי וזהוב. החציל היה ללא גרעינים במרקם מעולה ובטעם מעושן מהגריל.
בדרך כלל אני נמנע להזמין מנות חציל בטחינה בשנים האחרונות על גרסותיהן, אבל הפעם חרגתי ודווקא די נהניתי מהטוויסט של המקום. מנה מוצלחת מאד לטעמי.





יחד עם מחבת אלומיניום שבו היו 4 לחמניות בגט קטנות שאפויות במקום ופנכת חמאה צהובה,
סיימו את חלקו הראשון של הארוחה בעוד אנחנו מנשנשים את הלחם, יחד עם הרוטב שנהיה מהטחינה, עגבנייה וסלט הבצל ירוק וצנונית שהחציל נח עליו. עד להגעת העיקריות.



בתחילת הארוחה הזמנו בקבוק גדול של סודה שליווה את הארוחה במסירות קרירה .

למנות העיקריות הזמנו שוב אחת מהספישלים המדוקלמים ואחת מהתפריט עצמו.
פילה בשר לבן צלוי על הגריל – צלחת גדולה וחמה מאד מעוטרת בפלפל שחור גרוס שעלייה נתח פילה שלם של בשר לבן. הבשר היה "מסומן" ע"י רשת הגריל הגדול של המסעדה וטעמו היה מצוין.
ניכר בו טעם של בשר טרי וטוב והתקנתו הייתה מדויקת עם עסיסיות שנשארה לכל אורכו. לא דבר של מה בכך, לפחות לא לנתח חסר שומן שכזה. היה מספיק כדי לחלוק וסה"כ זו מנה עם VFM  גבוה מאד לאוהבי בשר לבן.



למנה העיקרית השנייה הזמנו :
נתח קצבים צלוי על הגריל. (יש ב 98 ₪ מנות סטייק שונות לבחירה)
פה היה קצת מצחיק, מכיוון שהמלצר שלקח את ההזמנה שאל אותנו באיזה דרגת עשייה נרצה אותו.
מי שמבין בשר ויודע קצת מסביבו, מבין שנתח קצבים, בדיוק כמו פילה הלבן יכול להיות מותקן בדרגת עשייה אחת בלבד.
עוף, לבן ונתח קצבים אינם משתנים בדרגת ההכנה שלהם. זה או שזה מוכן או שזה לא אכיל, או כמעט לא אכיל.
כך או כך, נתח הקצבים אמנם הגיע במלוא הדרו ובמשקל מכובד מאד! (על אף מחיר העסקית יש לציין!), אך הגריל-מן פספס בחצי דקה את הוצאתו של הנתח מן האש. הנתח כבר התחיל להסגר ומרקמו התקשה בקצוות, אם כי ברובו היה מותקן כראוי והיה בטעם נהדר ובשרי למדי!



יחד עם המנות העיקריות מגיעות גם זוג תוספות. הזמנו מהן את הסלט הירוק, סה"כ סלט חסה מסוג אייסברג עם עגבניות שרי ובצל סגול בוויניגרט. הוא היה קריספי וטרי מאד והוויניגרט היה מאוזן וסביר למדי. לא רע למנת ירקות שהכנסנו גם לכל תועפות הפחמימה והחלבון שספגנו בארוחה.



לתוספת השנייה הוספנו שבעה שקלים לעסקית עבור צ'יפס HAND CUT, שהגיע מעט שרוף יחד עם המנות העיקריות והמלצר שלבד ראה את מידת העשייה, הציע להביא לנו קערה חדשה ומושלמת (מלצרית אחרת שעבדה בסרוויס הביאה לנו את המנות העיקריות ולא המלצר "שלנו"), הודנו לו וכך היה. הצ'יפס הזה מהסוג הגדול אך בחיתוך דק ולא כמו של סטייק צ'יפס. טעים ונהדר.

חתמנו את הארוחה בזוג מקיאטו שהגיעו חיש קל ובחשבון שנרשם סביב 200 ש"ח לא כולל טיפ לכל הארוחה הזו.
אני עדיין לא יכול לשפוט את טיבם של שיין אנד שארפ באופן גורף, אך בצהריים, לעסקית הם היו מצוינים. האוכל אמנם לא מתוחכם או פנסי לתפארת, אך המקום היה באווירה רגועה (בשעות שאנחנו היינו) עם שירות לעילא (איתמר המלצר שלנו היה פשוט מודע בכל רגע והיה מצוין! למעט הקטע עם מידת עשיית הנצח קצבים בעת ההזמנה, אבל זה שטויות וזה כנראה כוחו של הרגל לנתחים הרגילים) ועם אוכל טרי וטעים עד מאד.
אני מתכוון לדגום אותם גם באחד הערבים בהזדמנות ולהזמין מנות קצת שונות מתפריט ה א' לה קארט שלהם ואולי אז אוכל להיות קצת יותר ערב להמלצתי. בינתיים, אני לא צופה נפילות רציניות גם אם מישהו ינסה ובכל שעה.

אביעד

צלעות חזיר על תבשיל שעועית לבנה ועגבניות שרי

חזיר, שעועית, עגבניות ו.. עשבי תיבול.. מה יכול להיות רע? או מה שבאמת צריך לשאול, מה יכול להיות יותר טוב מזה?!

צלעות חזיר הן נתח יחסית זול, שאפשר להשיג די בקלות היום וכמות המנות שאפשר לייצר סביבם הן כמעט אינסופיים. הנה מתכון עם השפעות טוסקניות מובהקות, בעיקר בגין השעועית הלבנה שמתבשלת לאיטה, יחד עם ציר עגל, עגבניות שרי מתקתקות ועשבי תיבול ריחניים כמו רוזמרין, תימין ועוד.

את ההכנה אנו מחלקים ל 3 בעקרון. זמן ההשריה של השעועית לפני, בישול התבשיל עצמו עד לרכות עדינה וקטיפתית וצליית הצלעות הבלתי תלויה. כך אנו מבטיחים שכל המרכיבים יתמזגו בסוף בצורה מושלמת וכל מרכיב במנה, יקבל את תשומת הלב המגיע לו. שבה הוא יהיה הטעים ביותר.

לגבי השעועית, כבר דסקסנו בעניין בעבר. יש היום בארץ מבחר מאד גדול של סוגי שעועית ואתם יכולים לבחור לעצמכם את אלו שלטעמכם. יש לא מעט דרכים לבשל אותן כדי שיהיו רכות, אך הכלל החשוב ביותר שתוכלו לקחת עמכם מפה, זה עניין המלח.

לא! אני חוזר, לא! להמליח את תבשיל השעועית אלא רק בסוף ההכנה. מלח בנוזל הבישול של קטניות, ימנע את התרככותם. אז הישמרו לכם. שאר המתכון מאד מאד קל. התבשיל הזה מתאים גם לחורף אך אני אוהב משום מה להכין אותו באביב או בסתיו, זה הולך לי מעולה עם מזג אוויר ככה באמצע.

את המתכון ביססתי על זה של Chuck Hughes מתכנית הטלוויזיה "Chuck Day Off"

מצרכים: (2-4 מנות)

4 צלעות חזיר גדולות ויפות

4 פרוסות בייקון קצוצים

2 כוסות שעועית יבשה שהושרתה לילה שלם בהמון מים

2 כוסות עגבניות שרי שלמות או חצויות

600 מ"ל ציר עגל צח (מתכון תוכלו לראות ברשומת "צירים ורטבים")

4-5 גבעולי תימין טרי

2 גבעולי רוזמרין טרי

1 עלה דפנה

חצי ראש שום חצוי באמצע

1 בצל סגול קצוץ

שמן זית

גרידה מלימון שלם

מלח ופלפל שחור טרי

הכנה:

1 – בסיר כבד מחממים כ 1/3 כוס שמן זית משובח ומוסיפים את הבצל יחד עם הבייקון. מטגנים על להבה נמוכה עד לריכוך. מוסיפים את השעועית, העגבניות ואת ציר העגל ומערבבים היטב. מוסיפים את הרוזמרין והתימין קשורים יחד עם עלה דפנה. מכניסים אל הסיר גם את השום ומכסים. מבשלים יחד כשעתיים או עד שהשעועית רכה מאד.

2 – לקראת סיום הבישול, מחממים תנור ל 180 מעלות. מנגבים היטב את צלעות החזיר ומתבלים במלח ובפלפל שחור גרוס לפי הטעם. יוצקים על צלחת 2 כפות זמן זית ומטבילים את הצלעות משני הצדדים.

מחממים מחבת מברזל יצוק לחום גבוה וצולים את הסטיקים כ 3 דק' מכל צד. מעבירים לתבנית ומכניסים לתנור חם ל 10 דק' נוספות להשלמת הצלייה (שימו לב, הזמנים יכולים להשתנות מתנור לתנור, כך ש שימו לב שהבשר לא יתייבש לכם מעבר למידת הצלייה הנכונה).

3 – טועמים את תבשיל השעועית ומתבלים במלח ובפלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם.

מגישים בצלחת חצי עמוקה- כף הגשה של התבשיל ומעליו צלע צלויה וריחנית. מפזרים את גרידת הלימון מלמעלה לקישוט וארומה ומזליפים עוד מעט שמן זית לטאצ' אחרון. צרפו גם בגט טרי וחם.

בתאבון, 

אביעד.

סינטה חזיר ברוטב קרם מרסלה, שמנת ופטריות. Braciole alla Panna

רטבים ובמיוחד עם המון שמנת, זה עניין צרפתי קלאסי. החברה האלה לא חוסכים באמצעים. לחם לבן טרי, יין אדום כמו מים, בשר מכל המינים ומכל הסוגים, שמנת, נקניק וגבינות. אין בצרפת אחוזי שומן על המוצרים הטובים.. כי את אף אחד זה לא מעניין.. את אלה שאוהבים לאכול הכוונה.. לא אלו שנמצאים בדיאטה תמידית לכל חייהם.

בכל מקרה, הנה. מנה צרפתית כמעט קלאסית (השפעות איטלקיות נכנסו לפה ברגע האחרון) של נתחי בשר חזיר (אפשר להחליף בבשר אחר אם רוצים) מטוגנים באמבט רדוד של חמאה וטובעים ברוטב מטורף של יין מרסלה, שמנת כבדה ופטריות שמפיניון טריות.

את כל הרוטב שיישאר על הצלחת ובמחבת, תנגבו עם כיכר בגט חם ופריך. אוך..אני חושב שאני מת כבר מהריח.

מצרכים: (4 מנות)

4 נתחי סינטה חזיר (או אמצע צלע ללא עצם, או צוואר ללא שומן)

2 כפות חמאה

1 כפות שמן זית

מלח ופלפל לפי הטעם

1/2 כוס יין מרסלה (או שרי)

1 מיכל שמנת מתוקה (32% ומעלה!)

1 כפית קמח לבן רגיל

1 סלסלת פטריות שמפיניון טריות פרוסות "אמינסה" 

הכנה:

1 – במחבת כבדה המיסו את החמאה ושמן הזית יחד. תבלו את הבשר במלח ובפלפל וטגנו משני הצדדים

עד שהם נצבעים בצבע זהוב ועשויים כמעט לגמרי. כבו את האש והוציאו את הבשר לצלחת חמה (שימרו במקום חמים)

2 – בקלחת, או בסיר רטבים הוסיפו את כוס היין. חממו וצמצמו לחצי הגובה. לתוך השמנת הוסיפו את כפית הקמח וערבבו היטב עד שהם מתאחדים. הוסיפו את השמנת אל היין ובעזרת מטרפה ערבבו היטב.

המשיכו לבשל על להבה בינונית. תבלו במלח ובפלפל גרוס טרי ובשלו ברתיחה ל 5 דק'.

3 – הוסיפו את פרוסות השמפיניון לתוך הרוטב והמשיכו לבשל ל 5 דק' נוספות, או עד שהפטרייה מוכנה

וכבו את האש.

4 - החזירו את נתחי הבשר אל המחבת הגדולה, על להבה בינונית קטנה. צקו את הרוטב על הנתחים וחממו הכל יחד ל 1-2 דק'. כבו את האש והגישו.

כדאי לכם לקנות בגט טרי וחם בשביל המנה הזו, תאמינו לי, הרוטב הזה לא ייאמן! ולנגב אותו כנראה יהיה השיא של הארוחה.

בתאבון,

אביעד. 


אם תקליקו על התמונות , תוכלו לראות אותן באיכות הגבוהה ביותר.
אל תשכחו להגיב ולספר לי מה אתם חושבים.. 
C YA.

סלט שרימפס עם פול ירוק, תירס טרי, עגבניות שרי, אבוקדו ובייקון מעושן.

אי אפשר להתכחש לכוחם של הסלטים בחיינו. אך כמובן שאנו כאן לא מדברים על חומוס טחינה, סלט ירקות ערבי
(בלי שום קשר שחומוס זה אחד מאבות המזנות הישראלי ושלי על אחת כמה וכמה).
אנו מדברים על סלטים מעניינים שמתלווים כיום בכמעט כל מסעדה, סעודה, אירוע ואפילו בבית סביב שולחן המשפחה.
ירקות יש כאן בארץ בשפע וטעימים במיוחד. כל מה שצריך כדי להצליח, זה מעט דמיון. החלטתי שליד המנות האיטלקיות
והבשריות לרב שאני מעלה כאן בבלוג, אנסה גם מידי פעם להבזיק מעט צבעוניות לצלחת. תודה ל Zen can cook שלימד אותי להגיע גם לזה.. המנה שאובה מהבלוג המדהים! שלו.
כבר היו לנו לא מעט מנות ירוקות, כתומות ועוד.. שהיוו תוספות יפות למנות אחרות. אך הפעם החלטתי להגיש לכם
מתכון שיכול להוות לא רק כ"עוד" סלט על השולחן, אלא מנה בפני עצמה. ראשונה או כארוחה קלילה ביום קיץ מהביל
שחייבים משהו קליל ומרענן.

המנה נפלאה, יפה מאד, מרשימה ומרעננת בטעמים מדהימים. היא אורכת כמה דק' בודדות של הכנה ויש לכם את אחת
המנות הנפלאות והמדהימות שתראו אי פעם על הצלחת. היא גם טעימה מאד ;).
הנה, הנה.. כבר מתחילים.. אני שותק!

מצרכים: (מנות 2-4)

1 כף שמן זית

12 חסילוני ג'מבו נקיים

200 גר בייקון חתוך למקלות עבים (בקשו במעדנייה לפרוס לכם 2-3 פרוסות בעובי 0.5 ס"מ)

1 קלח תירס טרי, מבושל ומפולט (פשוט העמידו את התירס לאחר בישולו והחליקו סכין מלמעלה למטה)

1 וחצי כוסות פול ירוק חלוט ומקולף

1 כוס עגבניות שרי חתוכות לחצאים

1 אבוקדו נקי וחתוך לקוביות

2 כפות בזיליקום טרי קצוץ

2 כפות פטרוזיליה טרייה קצוצה

1 כפית של טימין קצוץ

2 גבעולי בצל ירוק קצוץ

מלח ופלפל לפי הטעם.

לתיבול הסלט:

1 שם שום כתושה עד דק

3 כפות מיץ ליים סחוט (או לימון)

1/3 כוס שמן זית משובח

מלח ופלפל לפי הטעם

להכנה:

1 – במחבת טפלון הקפיצו את הבייקון למשך כמה דק' ללא שמן, עד שהוא נעשה פריך. הוציאו בעזרת כף מחוררת לנייר סופג.

2 – באותה המחבת חממו כף שמן זית וטגנו את החסילונים עד שהם נעשים ורדרדים ומוכנים. הוציאו למשטח נקי וחיתכו אותם באופן גס במיוחד (בערך לגודל ביס).

3 – בקערה קטנה, טירפו במרץ את השום עם הלימון והמלח\פלפל. הזליפו לאט לאט את שמן הזית בעוד אתם ממשיכים לטרוף. עד לקבלת רוטב חלק (ויניגרט).

3 – בקערה גדולה, הוסיפו את כל מרכיבי הסלט יחד עם ה ויניגרט וערבבו קלות, כאשר אתם מנערים את הקערה באוויר, או למי שלא פוחד להתלכלך בעזרת כפות הידיים בתנועות דגדוג מלמטה למעלה.

(שימו לב- הסלט לא צריך לטבוע ברוטב. אלא רק להיעטף בו בעדינות. אז; עם רגש לפי הכמויות שיוצאות לכם).

4 – צלחתו: הגישו לכל סועד חלק מהסלט המתובל, יחד עם לחם משובח, חמאה ויין לבן צונן.

בתאבון,

אביעד. 

פסטה צרפתית ברוטב בשמל

זהו אמנם מתכון לפסטה, אך עם שורשים צרפתיים. האמת שאם נסתכל בשורשים הקולינאריים
הצרפתיים, נראה שם את האיטלקים.. בכל מקרה..

זוהי מנה גדושה בכל טוב, עם טעם עשיר מאד, שממלא את הפה בארומות ובטעמים.
המתכון הספציפי הזה כולל גם בשר לבן, (חזיר), אך ניתן להחליפו בכל בשר אחר שתחפצו בעקרון..
למרות שמי ששומר על עניני כשרות, זה גם ככה לא מתכון עבורו..
בואו נתחיל.. אני נהיה רעב!

מצרכים: (2 מנות)
300 גר' פסטה מסוג "פנה"
300 גר' בשר לבן מנתח צוואר, קצוץ לקוביות קטנות מאד (לא טחון, קצוץ)
1/3 כוס שמן זית איכותי
1/2 כוס יין לבן יבש איכותי
1 גזר, קלוף וחתוך לקוביות
1 גבעול סלרי אמריקאי, חתוך לקוביות
1 בצל לבן, קטן, נקי וקצוץ דק
2 שיני שום כתושות
7 עלי בזיליקום טרים, חתוכים לרצועות (שיפונדל)
10 פטריות שמפיניון טריות, פרוסות.
מלח, לפי הטעם
פלפל שחור גרוס, לפי הטעם
4 כפות פרמזן מגורד

לרוטב באשמל:
50 גר' חמאה
2 כפות קמח
1 כוס חלב.

להכנה:
חממו תנור על מצב "גריל" בחום גבוה.
1- במחבת עמוקה, חממו את שמן הזית וטגנו את הבצל, הגזר והסלרי עד לקירמול עדין (הם צריכים להזהיב קצת).
הוסיפו את הבשר, הפטריות, השום ואת הבזיליקום וערבבו היטב את כל הרכיבים שלא ישרפו.
2- צקו את היין הלבן וצמצמו אותו כמעט עד הסוף, תבלו לפי טעמכם במלח ובפלפל וסיגרו את האש.
3- בסיר קטן, המיסו את החמאה, הוסיפו 2 כפות קמח וערבבו עד לקבלת רביחה חלקה, הוסיפו את כוס החלב
והמשיכו לערבב עד שמתקבלת משחה חלקה ולבנה. כבו את האש.
4- בינתיים, הרתיחו בסיר גדול כ 5 ליטר מים עם 2 כפיות מלח, ובשלו את הפסטה עד לדרגת אל דנטה (סננו את הפסטה
כ 2 דק לפני גמר בישולה, לפי הוראות היצרן)
5- הדליקו חזרה את המחבת עם תערובת הירקות והבשר והוסיפו לה את הפסטה. הוסיפו כ 3 כפות מרוטב הבשמל
וערבבו היטב לעוד דקה אחת. הסירו מהאש.
6- העבירו את התערובת מהמחבת לתבנית אפיה בינונית, צקו מעל הכל את רוטב הבשמל שנשאר בסיר הקטן ומעליו
את הפרזמן המגורד. הזליפו מעט שמן זית והכניסו לגריל (שכבר חם מאד) ל 10 דק (או עד שהשכבה העליונה מקבלת
קראס זהוב ויפה).

בתאבון,
אביעד.

"French Pasta in Béchamel Sauce"

This is in fact a Pasta recipe, but with French root. The truth is if we look at the French culinary roots we can see the Italians there also... in any case…

This is a well filled, rich taste dish which fills your mouth with aromas and different flavors.

This specific recipe includes Pork meat but it can basically be replaced with any other meat you desire. Although, the ones who cares about Kosher, this is not a recipe for you.

Lets get started, I'm getting hungry!

Ingredients: {2 dishes}

300gr "Penne" Pasta

300gr of very tiny cubes chop {not grounded} Neck cut Pork meat

1/3 glass of fine Olive Oil

1/2 glass of fine Dry White Wine

1 peeled cube diced Carrot

1 cube diced American Celery Stalk

1 small chop clean White Onion

2 crushed Garlic Cloves

7 strips cut fresh Basil Leaves {

10 spreads fresh champignon Mushrooms

Salt by taste

Grinded Black Pepper by taste

4 tablespoons of grated Parmesan

Béchamel Sauce:

50gr of Butter

2 tablespoons of Flour

1 glass of Milk

Cooking:

Set you oven on "Grill Mode" at the highest heat.

1. In a deep pan, heat the Olive Oil and fry the Onion, Carrot and Celery till you receive a gentle "Caramel" {they need to turn slightly golden}. Add the Meat, Mushrooms, Garlic, Basil and mix them well so they won't burn.
2. Pour the White Wine and reduce it almost all the way, spice it for your liking and closed the stove.
3. In a small pot, melt the Butter and add 2 tablespoons of Flour. Mix it until you received a smooth roux. Add a glass of Milk and keep mixing until getting white smooth paste. Turn off the stove.
4. In the meanwhile… in a large 5 liter pot with 2 teaspoons of Salt, cooked the Pasta till receiving 'al dente' level{filter the pasta 2 minutes before finish cooking according to manufacture instructions}
5. Turn on the pan (again) with the vegetable and meat mixture. add the pasta. And 3 tablespoons of the béchamel sauce. mix it well for another 1 minute and pull off from the stove.
6. Move the mixture from the pan to a medium size cast, pour the béchamel sauce that left in the small pot all over it and some parmesan on top, drizzle some Olive Oil and place it in the already heated grill for 10 minutes {or till the top layer gets a beautiful gold crust}.

Bon appétit

Aviad

Translation by - @Gilad Barid

צלעות לבן, בחמאת מרווה עם תפוחי אדמה בתנור

אני מודע לכך שלא כולם אוכלים, או מכירים את סוג הבשר הנהדר הזה.

חוץ מענייני כשרות (שכפי שאתם רואים, אינם נמצאים באתר זה), יש מיתוסים על בשר מלוכלך וכדומה.

זהו בשר לבנבן, נקי מאד ועדין. שטעמו עסיסי וחלק, בתלות כמובן בעשייה.

את הבשר הלבן, אנו צולים עד הסוף, ולא משאירים מדיום או, נא כמו בעגל\בקר...

הוא טעים כאשר הוא צלוי במידה הנכונה בלבד. הדרגה הבאה תהיה, שהוא יהיה יבש וסולייתי..

את בשר החזיר, אנו בדרך כלל נתבל, או נוסיף רטבים, מכיוון שהוא, כמו העוף..סופח טעמים מצויין.

לכן אפשר כמובן לאכול אותו, במגוון רחב מאד של דרכים..

הנה אחת מהן שאפשר להכין בבית, מבלי להדליק מנגל והבשר עסיסי ורך כמו חמאה..

מצרכים: (4 מנות)

שמן זית כתית משובח

4 צלעות חזיר טריות

1 קילו תפוחי אדמה בינוניים, קלופים וחתוכים לקוביות

24 עלי מרווה טרייה

50 גר' חמאה

4 משמשים יבשים

4 פרוסות פרושטו קצוצות

2 רצועות בייקון, חתוכות בעובי 1/2 ס"מ

ראש שום (כן, ראש שלם..) מופרד לשיניים, כולל הקליפה

מלח גס

פלפל שחור גרוס

להכנה:

חממו תנור אפייה על 220 מעלות.

1- בסיר עמוק, בשלו במים רותחים את תפוחי האדמה כ 7 דק' (המטרה לבשל אותם כחצי בישול), סננו והניחו בתבנית גדולה.

הוסיפו לתבנית את רצועות הבייקון, שיני השום (עם הקליפה!),8 עלי מרווה והזליפו שמן זית בנדיבות.

2- את הצלעות הניחו על קרש חיתוך והחדירו סכין מהצד כדי לפעור "כיס" קטן (שימו לב לא לפצוע את עצמכם).

3- בבלנדר; ערבבו את החמאה עם 8 עלי מרווה, שן שום קלופה וקצוצה, הפרשוטו, ומשמשים. תבלו במלח ובפלפל.

את החמאה המתובלת מירחו ב"כיסים" הקטנים שפערתם בצלעות.

4- מירחו 8 עלי מרווה נוספות, בשמן זית והצמידו לכל אחד מצידי הצלעות.

5- כעת, הכניסו את התבנית, עם תפוחי האדמה לתנור.

6- בינתיים: במחבת, חממו שליש כוס שמן זית וטגנו את הצלעות עד להזהבה מכל צד. לאחר שסיימתם, תפוחי האדמה בתנור כבר הזהיבו בתקווה. הוסיפו אליהם את הצלעות שעתה טיגנתם והמשיכו לצלות ל 10 דק' נוספות.

הוציאו והגישו.

בתאבון,

אביעד.

Pork chops in a sage butter with oven baked potatoes

I'm well aware that not everyone eats or knows this fine type of meat.

Beside kosher business {as you can see, there are non in this site} there are a lot of myths on dirty meat and such.

It is a whitish meat, delicate and very clean. It taste is smooth and juicy, depends on how you cook it of course.

White meat, we grill all the way, we are not leaving it medium or rare such as beef/veal.

It is tasty when it is the right cooking degree. The next degree will turns it to be dry and chewy. The pork meat, we usually spice or add sauces because it is, like the chicken, excellent in absorbing flavors. Thus, you can eat it in a wide variety of ways.

Here is one of them you can make in your home without turning on the grill outside and the meat will be juicy and soft as butter.

Ingredients: {4 dishes}

Fine olive oil

4 fresh pork chops

1kg of medium potatoes, peeled and cube diced

24 leaves of fresh sage

50gr of butter

4 dry apricots

4 chopped prosciutto

2 bacon stripes, 1/2cm thick cut

1 Garlic head {yes a whole head} separate to cloves including the shell

Coarse salt

Grounded black pepper

Cooking:

Heat the oven to 220 degrees.

1. In a large pot, cooked the potatoes in boiled water for a bout 7 minutes {the goal is to half cook them}, filter them and place them in a big cast. Add the bacon stripes, garlic cloves {with the shell!}, 8 sage leaves and generously drizzle olive oil.
2. Place the chops on a cutting board and insert the knife from the side to create a small "pocket" {be carful not hurting yourselves}
3. In a blender, mix the butter with 8 sage leaves, 1 peeled chopped garlic clove, the prosciutto and the apricots. Spice with salt and pepper. The flavor butter you received, smear in the small pockets you made in the chops.
4. put another 8 sage leaves in olive oil and tight them to each side of the chops,
5. Place the cast with the potatoes to the oven
6. In the meanwhile, in a pan, heat 1/3 glass of olive oil and fry the chop until golden from each side. After you done, the potatoes in the oven are hopefully golden. Add the chops you just fry to them and keep on roasting for 10 minutes more.

Pull them out and serve

Appetite

Aviad

Translation By - Gilad Barid