ביקור ב לה אוטרה - תל אביב

נגד כל הסיכויים וגם הטבע שלנו שלא למהר ולעלות על רכבת ההייפ התל אביבית ולנסות כל בר או מסעדה שנפתחת בתקופה האחרונה, אם הביקורות לגביה טובות או גרועות, עשינו זאת.

בשבת בצהריים הרמנו טלפון ל "לה אוטרה" שבירקון, לבדוק אם יש להם זוג מקומות עבורנו באותו הערב.

בהפתעה רבה, הציעו שנגיע בתשע וחצי ושיש להם שולחן עבורנו אך לא מקום על הבר שביקשנו במקור (שהגענו, נתנו לנו לבחור בכל זאת...על בסיס משחק כיסאות עם זוג אחר שרצה שולחן למרות שהזמין בר)

שמחנו בצהריים שלא צחקו עלינו בשל ההתארה המאוחרת לליל שבת והגענו בשעה הנקובה לרחוב הירקון.

מול מלון אימפריאל ישנו גם חניון במחיר מופקע ושם חנינו בדיוק מול דלת הכניסה ל לה אוטרה.

את המקום פתחו בעליהם של האימפריאל בר הכה מבוקש ונחשב שנמצא בסמוך, אך הפעם על בסיס קצת פחות פנסי וטייט כביכול, עם השפעות מקסיקניות ומהקריבים, לפחות כך היה כתוב על התפריט וכרטיס הביקור של המקום.

הבר\מסעדה ממוקמת במיקום מושלם לתיירות פנים וחוץ, ממש בליבה של הפיילה המהבילה מלחות- שסביבה, מלונות תל אביב שמעטרים את הרחוב והרחובות מסביב. המקום אמנם קטן יחסית כאשר בפנים כעשרה אולי קצת יותר שולחנות שפזורים בחדר בודד שבסופו בר- שיכול לאכלס כ 10 אנשים נוספים לערך.

האווירה חמימה עם תאורה מעוממת ותפאורה של בטון חשוף, מתכות וקש אך הכל בטוב טעם, בעדינות וברכות. המוסיקה שהתנגנה בכל העת הייתה אקלקטית ובסגנונות אתניים ואמריקאים, אך ניכר שנבחרה בקפידה לאווירה מושלמת. צ'יל אוט מקסיקני\ספרדי, פולקלור אמריקאי ועוד.

אותנו הושיבו כאמור בשולחן לזוג שהיה גדול מהסטנדרט כך שיש המון מקום לצלחות וכוסות שנערמים בהמשך הערב, אך מצד שני גם מרחיק אתכם קצת מבן\בת הזוג... בחרנו לשבת שנינו אחד ליד השניה על הספה הארוכה שהייתה מצידו האחד של השולחן ועדיין היה לנו נוח, מרווח מהשולחנות שהיו ליד וקרוב אחד לשנייה (בכל זאת באנו לבלות יחד).

מלצרית דוברת אנגלית ומעט מאד עברית ניגשה אלינו עם תפריטים, הציגה את עצמה ושאלה אם אנגלית זה בסדר כי היא מעט מתקשה בעברית, קטע קצת מוזר בעוד זה מקום שנמצא בישראל, אבל כנראה שהם מאד רוצים למצב את עצמם לתירים, אז זה מקובל עליהם. תכלס לא היה לנו ממש איכפת ומבחינתנו זרמנו.

הבטנו מעט בתפריט המעוצב אך המינימליסטי משהו לכמה דק למרות שהכרנו את רובו מקריאה והסתכלות לפני כן בבית. התפריט מורכב ממנות אוכל כאלו ואחרות בלי חלוקה אמיתית של ראשונות עיקריות וכן הלאה, אבל אפשר להבין את הזרימה הקולינרית שניסו לעצב בו. כמו כן, כמה וכמה סוגי מסקל וטאקילות, סקצייה של קוקטלים מיוחדים (שאלו, מעבר לאוכל המיוחד די הקטע של האימפריאליסטים בכל זאת...) ועוד מעט שתייה כזו ואחרת גם מהצד השני של התפריט. יש במקום עוד הרבה שתייה שלא רשומה בתפריט הקטן יחסית, אז תמיד אפשר לשאול את המלצרים אם יש משהו מסוים מעבר לרשום.

בחרנו יחד עם קצת עזרה מהמלצרית האמריקאית, שהתברר שהבינה היטב את מרכיבי הקוקטלים, דרך הכנתם, המאכלים וסוגי הטעמים - זוג קוקטיילים מהרשימה המיוחדת של המקום וכמה מנות מהתפריט שנראו לנו מיוחדים, טעימים או סתם שרצינו לנסות. היא הבטיחה לנו שלא להוציא הכל יחד ולהעמיס אותנו, אלא ללכת עם זה לאט ובהדרגה כך שנוכל להנות, לטעום יחד ושהערב יתפתח מעצמו. הסכמנו בחיוך ושמחנו שהיא מבינה עניין.

זוג המשקאות הראשונים לאותו הערב, היו כאמור מרשימת המיוחדים של המקום, השראות מקסיקניות ומהסביבה הביאו שבסיס הקוקטיילים יהיו מרום, מסקל, טקילה וכיוצ' כאשר התוספות הן של פירות אקזוטיים ותבלינים. הרשימה מאד מיוחדת ולי אישית היה קצת קשה לבחור. לא רק בגלל שלא מעט מהאופציות נראו לי מעניינים, אלא גם בעיקר שאני איש של סינגל מאלט נקי ותו לא אז אני לא ממש בכיווני קוקטיילים בדרך כלל, אבל הפעם זרמתי בכיף.

Oaxaca Confidential – טקילה, אפרסק, היביסקס ופלפל שחור.

הקוקטייל הזה היה מצמד "קפואים" ברשימה ונלקח בהמלצת המלצרית שלנו, הגיעה כוס נמוכה, עם משקה קפוא על בסיס קרח כתוש בצבע ורדרד שעל פניו נראה כמו מרגריטה מברד בטעם מסטיק, אך היה משקה מדהים עם טעמים מדויקים ולא מתוק מידי בכלל.

הקוקטייל השני שהציעה המלצרית היה ה

KALINGO old fasion- 4 סוגי רום, טיקי ביטר ואננס, בעקבות שהצהרתי שאני איש של משקה "נקי" ופחות אוהב קוקטיילים... היא קרצה בחינניות ואמרה שאוהב. צדקה! בכוס וויסקי עגולה עם סלע של קרח בפנים, משקה בצבא קרמל בהיר, חזק אך ארומטי עם נגיעה ממש עדינה של אננס שהיה כמעט ולא מורגש אך איזן את טעמי הרום המרובים במשקה. הצלחה מסחררת מבחינתי, אחד המשקאות המגניבים שיצא לי לשתות לאחרונה.

יחד עם המשקאות כמובן שהזמנו לאכול, התפריט נראה מאד מעניין והתפללנו לאלוהי הוודו שהמטבח אשכרה יודע מה הוא עושה... יחד עם המלצרית הידענית הינדסנו רשימת טעימות...

אל השולחן הגיע קודם

* סלסות וקריספי טורטייה – כלי עם טורטיות פריכות משולשות ו שלישת פנכות עם מתבלים שונים.

פיקו דה גאיו, מתבל על בסיס תירס מקסיקני ברוטב אדום, עגבניות עם פלפלי האבנרו – חריף!, ומלון וסקורפיון ערבה שהרגיש כמו קוואקאמולי נוזלי עם המון ליים וכוסברה.

מנה לנישנוש כיפי ללא ספק ובמחיר שסה"כ לא עושה בעיה בכיס... מי שבא לשתות ולא רוצה לאכול בכלל, הייתי ממליץ לפחות לקחת את הקומבינה הזו, היא נותנת קצת "פלפל" לישיבה בבר.

עוד הגיעו אך לא מהר מידי,

* שרימפס קוקוס סלסת אננס וצ'ילי ויוגורט קוקוס, למעשה מקבלים שלושה שרימפסים בינוניים בגודלם על שיפוד עץ במעטפת זהובה של פנקו ושבבי קוקוס שעברו טיגון קל. על הצלחת מעטרים הסלסת אננס הטעימה, יוגורט קוקוס שאנחנו לא נגענו בו (אנחנו משתדלים להימנע ממוצרי חלב) ושמן ירקרק.

השרימפסים טוגנו במידה הנכונה ונשארו פריכים בפנים המעטפת. שבבי הקוקוס וסלסלת האננס היוו נפח מתקתק חריף לכל הכבודה ויחד עם פירות הים נרשמה מנה מעוררת רעננה וכיפית מאד.

נשאלת כמובן שאלת המחיר שעל שלושת השרימפס הללו נדרשים לשלם כמעט 40 שקלים, אך בשביל לא לבאס את הערב, העברנו את השיחה על המנה הזו ועל תימחורים אחרים לדרך חזרה הביתה. תכלס, המסקנות הן – ששילמנו בכיף - היה פה גם משהו מעבר לסתם לשים פירות ים בבלילה בצ'יפסר ומצד שני באנו ליהנות ולא להתלונן על המחיר. אלו המחירים בארץ לדאבוננו, ובמקומות ברמה הזו, צריך להכניס את היד עמוק לכיס, בעיקר כי במנה הזו זה לא נגמר.

* טאקו שוק אווז – גוואקמולה, עגבניות שרי, איולי צ'יפוטלה – מגיעים זוג טאקו בעבודת יד, דקים ורכים ובמרכזם שוק אווז שבושל בישול ארוך מפורק לפיסות ארוכות. הגוואקמולה נמרחה לפני והאיולי הוזלף מבקבוק לחיץ מעל כל הבשר. קיפול של הטאקו לצדדים ובשני ביסים מחסלים אחד כזה די בקלות. הטעמים נפגשים עם כל הפה, עסיסיות, חריפות עדינה, מרקם רך בעיקר מהטאקו הבשר והממרחים והמון המון טעם. אחת המנות הטובות של הערב לטעמנו, מה שגרר שלמרות הרשימה שהנדסנו בהתחלה יחד עם המלצרית, הוספנו מנת טאקו נוספת

* טאקו חזיר מפורק – פריחולס, סלסה ורדה וצנונית, גם פה נרשמה הנאה לכל אורך הביסים שחלקנו. אמנם המנה קטנה מאד, שוב, רק שני טאקו די קטנים עם מעט מילוי באמצע אך האוכל פה מיוחד ומקורי במחוזותינו ואמור לבסס מצע בקיבה לקוקטיילים משובחים. זוהי לא מסעדה פר סה... אבל האוכל מהנה ללא ספק ברמה אחרת לגמרי מגסטרונומית פאב בנאלית וידועה.

\

מנה נוספת שהגיעה בין לבין היא

*הטרטר בקר במסקל – חלמון, שאלוט, וקרם בצל. המנה שהגיעה נראתה נפלא. צבע הבשר היה בורדו עכור וניכר שעשו פה מנה מבשר שיושן היטב. חלמון הביצה היה שלם ונפוח ומסביב לפיאצה הבשרית המון עלים ושאלוט מופרדים. בין לבין מן קרם שהרגיש שעשו מפטריות דווקא ולא מבצל. אך זה התאים.

עם כף שהוגשה ערבבתי את החלמון עם הבשר והוספתי קצת מהעלים, הבצל והקרם מסביב.

הדבר היחיד שהיה חסר לי זו מליחות (צלפים בטרטר הקלאסי), אך מלח או פלפל לא נחו על השולחן ובסופו של דבר טרפנו את המנה מבלי למצמץ. טוב אני טרפתי, החצי השני פחות התחברה למנה, למרות שהיא אוהבת טרטר מאד, אולי זה העלים שמיהרתי לשלב שם. הצטערתי בפנייה, היא נשקה לי, הכול בסדר.

מנה נוספת שהיינו חייבים לנסות, בעיקר בגלל שהחצי השני לא אכלה מעולה, הייתה

*צ'יקן מולה שחורה, תירס, כוסברה – אמנם אכלנו בצהריים פרגית שלמה צלויה בתנור, אך זה לא מנע מאיתנו להזמין גם עוף לארוחת הערב. העניין עם השוקולד סיקרן את המלאך שלי וזו מנה שהייתה נעולה מראש בחשבונית מבחינתה. בכלי חרס נתח עוף שהיה פרוס, שליכטה של רוטב מולה שוקולדי וחריף וכמה גלגלים של תירס שבושל ונצלה על הגריל עם תבלינים מעוטר בעלי כוסברה.

העוף היה מקסים בטעמו, עסיסי, עם עור פריך ומתובל. במולה המקורי הרוטב עוטף את הנתחים בשלמותם אך פה הגישו גירסה "לפחדנים" והיה אפשר פשוט לטבול עוף ממש טעים ברוטב הסמיך. תוספת התירס גם אם קמצנית משהו הייתה טעימה ומתובלת והלכה היטב הם המנה הבשרית. סה"כ מנה מעולה, עד שמגיעים ל VFM... אבל החלטנו שאנחנו עוזבים את זה הפעם כן?!

יחד עם הצ'יקן מולה הגישו לנו באדיבות המטבח זוג פלחי תפוח עם סוכר הביסקוס שנשרף מלמעלה, מרענן חיך מקורי שהיה ממש במקום.

בהמשך הערב, יחד עם בקבוק של פרייה, המשכנו להזמין זוג קוקטיילים נוסף שהראשונים עמדו ריקים ליד צלחות האוכל. שוב בהמלצתה של המלצרית האמריקאית לקחנו עוד מהמיוחדים והפעם,

* Many Face God  - רום בקרדי 8, רום ג'ימיקני, פאפאיה, ליים, ציפורן ותבלינים – בכוס שמפנייה נמוכה משקה בצבע צהבהב, אחד הטעימים שיצא לנו (שוב) לטעום לאחרונה. זוהו ללא ספק בר שיודע מה הוא עושה עושה זאת היטב לכל אורך הדרך. גם המשקה הזה השאיר איפקט רציני מאד. הטעמים היו מדויקים עם יד חזקה מאד ובטוחה. משקה אדיר ומסוגנן לאללה.

את המשקה שחשבתי לקחת El Machete  שמבוסס על טקילה, סלרי, תמרינדו, ואננס, החלפתי להמלצה אחרת

* Tequila Nagroni – טקילה במקום ג'ין, ורמוט ואמפרול... עם טוויסט תפוז בכוס מיוחדת וגבוהה.

משקה שמתחיל מתקתק אך בסופו אוחז בגרון במרירות איטלקית אופינית. קוקטייל לא קל אך מורכב בעל עומקים רבים בעוד הטקילה עושה פה משהו מיוחד וחמים יותר מהג'ין האלגנטי והלבן. ללא ספק דג'סטיף משובח לערב מקסים, באווירה מאד מאד מיוחדת וטובה.

לה אוטרה, היא "האישה האחרת"... אני מניח שהחברה של האימפריאל בר שיחקו פה עם המושג בעקבות הפעלת הבר הנוסף שצמוד אליהם. אם האימפריאל בר היא האישה הקלאסית, התלויה על ידו של הג'נטלמן בחליפת שאנל, לה אוטרה היא זו שממתינה לו באישון ליל לבילוי באחת הסמטאות, חושנית, סקסית ומזיעה.

זהו ללא ספק מקום עשיר בטעמים ובאווירה סקסית ומיוחדת, ניתן בשקט לצאת שם ליציאה רומנטית, עם האישה, או עם האחרת... אוכל טוב ומשובח, אם כי המנות קטנות ובשביל לשבוע לרעבים שביננו, תתכוננו להזמין את רב התפריט אם לא את כולו. המחיר ליציאה מלאה שם לא זול. אך אני לא חושב שזה גם מסוג המקומות שארצה ללכת אליהם כל שבוע. אשאיר את לה אוטרה להזדמנויות סקסיות במיוחד... 

אביעד

סלט שרימפס עם פול ירוק, תירס טרי, עגבניות שרי, אבוקדו ובייקון מעושן.

אי אפשר להתכחש לכוחם של הסלטים בחיינו. אך כמובן שאנו כאן לא מדברים על חומוס טחינה, סלט ירקות ערבי
(בלי שום קשר שחומוס זה אחד מאבות המזנות הישראלי ושלי על אחת כמה וכמה).
אנו מדברים על סלטים מעניינים שמתלווים כיום בכמעט כל מסעדה, סעודה, אירוע ואפילו בבית סביב שולחן המשפחה.
ירקות יש כאן בארץ בשפע וטעימים במיוחד. כל מה שצריך כדי להצליח, זה מעט דמיון. החלטתי שליד המנות האיטלקיות
והבשריות לרב שאני מעלה כאן בבלוג, אנסה גם מידי פעם להבזיק מעט צבעוניות לצלחת. תודה ל Zen can cook שלימד אותי להגיע גם לזה.. המנה שאובה מהבלוג המדהים! שלו.
כבר היו לנו לא מעט מנות ירוקות, כתומות ועוד.. שהיוו תוספות יפות למנות אחרות. אך הפעם החלטתי להגיש לכם
מתכון שיכול להוות לא רק כ"עוד" סלט על השולחן, אלא מנה בפני עצמה. ראשונה או כארוחה קלילה ביום קיץ מהביל
שחייבים משהו קליל ומרענן.

המנה נפלאה, יפה מאד, מרשימה ומרעננת בטעמים מדהימים. היא אורכת כמה דק' בודדות של הכנה ויש לכם את אחת
המנות הנפלאות והמדהימות שתראו אי פעם על הצלחת. היא גם טעימה מאד ;).
הנה, הנה.. כבר מתחילים.. אני שותק!

מצרכים: (מנות 2-4)

1 כף שמן זית

12 חסילוני ג'מבו נקיים

200 גר בייקון חתוך למקלות עבים (בקשו במעדנייה לפרוס לכם 2-3 פרוסות בעובי 0.5 ס"מ)

1 קלח תירס טרי, מבושל ומפולט (פשוט העמידו את התירס לאחר בישולו והחליקו סכין מלמעלה למטה)

1 וחצי כוסות פול ירוק חלוט ומקולף

1 כוס עגבניות שרי חתוכות לחצאים

1 אבוקדו נקי וחתוך לקוביות

2 כפות בזיליקום טרי קצוץ

2 כפות פטרוזיליה טרייה קצוצה

1 כפית של טימין קצוץ

2 גבעולי בצל ירוק קצוץ

מלח ופלפל לפי הטעם.

לתיבול הסלט:

1 שם שום כתושה עד דק

3 כפות מיץ ליים סחוט (או לימון)

1/3 כוס שמן זית משובח

מלח ופלפל לפי הטעם

להכנה:

1 – במחבת טפלון הקפיצו את הבייקון למשך כמה דק' ללא שמן, עד שהוא נעשה פריך. הוציאו בעזרת כף מחוררת לנייר סופג.

2 – באותה המחבת חממו כף שמן זית וטגנו את החסילונים עד שהם נעשים ורדרדים ומוכנים. הוציאו למשטח נקי וחיתכו אותם באופן גס במיוחד (בערך לגודל ביס).

3 – בקערה קטנה, טירפו במרץ את השום עם הלימון והמלח\פלפל. הזליפו לאט לאט את שמן הזית בעוד אתם ממשיכים לטרוף. עד לקבלת רוטב חלק (ויניגרט).

3 – בקערה גדולה, הוסיפו את כל מרכיבי הסלט יחד עם ה ויניגרט וערבבו קלות, כאשר אתם מנערים את הקערה באוויר, או למי שלא פוחד להתלכלך בעזרת כפות הידיים בתנועות דגדוג מלמטה למעלה.

(שימו לב- הסלט לא צריך לטבוע ברוטב. אלא רק להיעטף בו בעדינות. אז; עם רגש לפי הכמויות שיוצאות לכם).

4 – צלחתו: הגישו לכל סועד חלק מהסלט המתובל, יחד עם לחם משובח, חמאה ויין לבן צונן.

בתאבון,

אביעד. 

מרק תירס תאילנדי

מרק תירס, אפשר לאכול אותו כמעט צח עם גרעיני תירס שלמים בתחתית ועם טעם עדין..

ואפשר לאכול אותו סמיך יותר, קרמי יותר עם שכבות טעם עמוקות יותר וחזקות יותר.

אני אוהב אותו כך וכך, אך לאחרונה מצאתי שהמתכון התאילנדי מתאים לאנשים סביבי יותר.. הוא מזין

ומלא בכל טוב ודי קל להכנה.

מצרכים: (4 מנות וקצת)

3 כפות שמן תירס

1 בצל לבן קטן קצוץ דק

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר, חתוך למקלות

1 קופסה תירס מתוק, בקופסת שימורים

1 ליטר ציר עוף, או מים

1 כף סויה בהירה

1 כף סויה כהה

1 פחית חלב קוקוס

1 כפית חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

קורט מלח

1 כפית פלפל לבן גרוס
1 ביצה טרופה (לא הכרחי)
2 גבעולי בצל ירוק חתוכים באלכסון

הכנה:

1 - בסיר בינוני, מטגנים עד להזהבה את הבצל בשמן, מוסיפים חצי מקופסאת התירס, את הג'ינג'ר, שליש מהציר ואת חלב הקוקוס ומבשלים ל 3 דק'.

2 - מעבדים יחד לעיסה חלקה עם בלנדר מוט ומוסיפים את שאר ציר העוף, התירס, הסויה, החומץ ושמן השומשום. ממשיכים לבשל ל 10 דק' נוספות כאשר הסיר מכוסה, מורידים את המכסה וממשיכים לבשל על אש גבוהה 5 דק' נוספות כדי להסמיך.

3 - מערבבים היטב ותוך כדי עירבוב מזליפים בזרם דק את הביצה הטרופה לתוך המרק, כדי ליצור "נטפים".

4 - מפזרים את הבצל הירוק לטעם וקישוט ומכבים את האש.

מגישים בקערות אישיות, עמוקות.

בתאבון,

אביעד

Thai Corn Soup

Corn Soup, you can eat it almost pure with wholes corn seeds in the bottom and a delicate flavor or you can eat it thicker, creamier with a deeper, stronger taste layers… I like them both, but recently I found that the Thai recipe is more suitable for the ones around me, it's nourishing and fill with good stuff and pretty easy to make.

Ingredients: {4 dishes and a bit}

3 tablespoon of Corn Oil

1 small chop White Onion

2 cm sticks cut Ginger Root

1 can of Sweet Corn

1 liter of Chicken Broth or Water

1 tablespoon of Light Soy sauce

1 tablespoon of Dark Soy sauce

1 can of Coconut Milk

1 teaspoon of Sesame Oil

Pinch of Salt

1 teaspoon of grinded White Pepper

1 scrambled Egg {not necessary}

2 diagonal cut Green Onion Stalks

1. In a medium pot, fry the Onion till golden. add half the can of the Corn, the Ginger, 1/3 of the Soup and the Coconut Milk and cook it for 3 minutes.
2. With a blender – stick, process all to a smooth paste and add the rest of the corn, the Soy sauces and the Sesame Oil. Keep cooking it for another 10 minutes with the cover on. Pull off the cover and cook on a high fire stove for another 5 minutes.
3. Mix it well and while mixing it, pour in a thin drizzle, the scrambled Egg into the Soup to create stalactites.
4. Spread the Green Onion and turn off the stove.

Serve in deep bawls

Bon appétit

Aviad

Translation by -@ Gilad Barid