מרק ארומאטי עם כדורי בשר ושרימפס.

באחד מלילות החורף האחרונים, נכנסתי לישון די מאוחר אחרי יום מפרך במיוחד.

האדרנלין ומאורעות השבוע\חודש האחרונים רצו כמו סוסי פרא בראשי ולא נתנו לי מנוח. כך למעשה אני הולך לישון בתקופה האחרונה, אך לא על בסיס רע, אלא רק פשוט מעומס של דברים סה"כ טובים.

נדודי השינה גורמים לי גם לצפות קצת במרקע, משהו שאני בדרך כלל לא ממש עושה במשך היום, הדמויות המרצדות מדי פעם גם מרדימות אותי, או שמה הקרינה הבוהקת מהמסך היא שמכניעה אותי לבסוף.

בכל מקרה, כאמור, באחד מהלילות הללו, צפיתי כהרגלי בשעת לילה מאוחרת באחת מתוכניות הבישול שמשודרות לעייפה בשלל ערוצי הטלוויזיה ויצא שזו הייתה כזו בהגשתו של גורדון רמזי האחד והיחיד (לטוב ולרע),
זו הייתה תוכנית שאני בטוח שאתם מכירים- בה הוא פשוט מלמד בסדרת תוכניות שמופקות לעילא 100 מתכונים שלו עם טיפים מועילים ועוד. תכלס, אחת התוכניות היפות שראיתי, הכל מאד זריז מבלי לבלבל את המח שעה על להכין פאקינג סלט חסה. מצולמת בצורה מקצועית ועם הטאצ' הידוע של שף מכוכב.

לא אלאה אתכם בכל המתכונים שהיו בתוכנית, אך אחת קפצה לי בצורה יוצאת דופן, אולי בשל הקור ששרר בדיוק בחוץ או אולי מכיוון שמזמן לא הכנסתי משהו בנישת המזרח הרחוק הכה אהובה עלי.

הוא הכין מרק צלול מלא בטעמים ארומאטיים עם כתיתות עגולות ויפות מבוססות שילוב של חזיר טחון ושרימפס – מה רע? מיד אחזתי באייפון שהיה קרוע תחת אחוזים בודדים אחרי היום העמוס מחובר למטען...ומייד באפליקציית ה NOTE.
כתבתי באמצע הלילה בהקלדה קלוקלת את המצרכים לפחות.

להכין ממה שקלטתי - זה די פשוט.  בסדרה הזו אין ממש כמויות, ורמזי, כמו רמזי, מהיר מאד, מדבר ומכין הכול בשניות – ככה זה בטלוויזיה.

בכל מקרה, בצהריים של היום לאחר מכן, פשוט נסעתי ורכשתי כמה דברים שהייתי צריך בשביל להשלים את המתכון והנה הוא כאן לפניכם.

ד"א יש ברשת את המתכון בבלוגים כאלו ואחרים, מסתבר שיש לרמזי כנראה ספר שיצא בעקבות הסדרה הטלוויזיונית הזו או להיפך ושם המתכון מופיע. הסתכלתי קצת בין מה שיש ברשת, כדי להשוות, שלי שווה יותר. לקחתי את המתכון והקפצתי אותו דרגה, במיוחד לאור ניסיון כזה או אחר עם מתכונים דומים.

כמו תמיד, ארמוז ליד כל פעם שאני עושה שינוי, כך תוכלו להיצמד או לא להיצמד למקור.

מצרכים (6 מנות)

לקציצות:

400 גר' בשר חזיר טחון (פולקע\צוואר)

100 גר' שרימפס ללא זנב קצוץ

2-3 סמ ג'ינג'ר טרי מגורד

רבע צ'ילי טרי קצוץ (אין במקור)

3 כפיות עירית טרייה קצוצה

מלח ופלפל לבן לפי הטעם

רבע כפית אבקת סודה לשתייה (לא במקור – מומלץ מאד לשים!!!)

למרק –

1 וחצי ליטר ציר עוף צח (ראו מתכון ברשומת צירים ורטבים)

2 כפות סויה

2 כפיות רוטב צדפות

1 כף מירין (לא במקור)

1 כף חומץ אורז (לא במקור)

1 כפית שמן שומשום (לא במקור)

2 סמ ג'ינג'ר חתוך לגפרורים

רבע צ'ילי פרוס

2 כוכבי אניס

4 פטריות שמפיניון פרוסות אמינסה (לא במקור)

חופן עלי תרד טריים ויפים

בצל ירוק פרוס

הכנה:

1 – בקערה ערבבו את מרכיבי הקציצות ולושו עד למסה הומוגנית ודביקה.

כסו בניילון והכניסו למקרר.

2 – בסיר בינוני, חממו את ציר העוף, הוסיפו את הסויה, רוטב צדפות, מירין, חומץ אורז, הג'ינג'ר, הצ'ילי וכוכבי האניס. כסו את הסיר ובשלו ל 10 דק' אחרי רתיחה.

קבעו מסננת דקה (לנוזלים, לא לפסטה) מעל סיר נוסף, או קערה עמוקה וסננו את המרק. החזירו לסיר הבישול את הנוזל הנקי והריחני להמשך בישול.

3 – הכינו מחבת בינונית עם שמן צמחי לטיגון, צרו קציצות בגודל של כדורי גולף מהבשר שהמתין עד עתה במקרר וטגנו עד להזהבה מכל הצדדים (אין צורך לבשל אותם עד תום, הם הולכים להתבשל במרק גם ככה). טגנו בסבבים קטנים עד תום הבשר. זה שלב הזהבה וקירמול.

4 – חממו שוב את סיר המרק, הוסיפו את הפטריות, התרד והקציצות המוכנות ובשלו ל 5 דק' נוספות.

5 – הוסיפו את הבצל הירוק ממש לפני סיום, כבו את האש והגישו בקערות אישיות.

בתאבון,

אביעד.

ביקור במסעדת TAYA - קדימה

בעקבות הסקירה שכתבתי לפני כמה ימים על מסעדת "Buckaroo" קיבלתי גם כמה הצעות לניסיון באזור 09...

אז אני ממושמע, מיד קמתי וניסיתי אחת מהן שנראיתה לי מספיק מעניינת כדי לפקוד אותה מייד לאחר ההצעה.

והנה אנחנו מוצאים את עצמנו, אנוכי ורב נשמתי שתחייה חיים ארוכים... במסעדה חדשה.

לא רק חדשה עבורנו, אלא גם חדשה בסצנה הקולינרית.

כמו רב האנשים אני מניח שמסתובבים באזור השרון, שמחנו על עוד נקודת ציון קולינרית על המפה האזורית וכל כולנו קיווינו לערב סביר עד טוב. על "טוב מאד" אנחנו קצת פחות חושבים\מפחדים לחשוב... כי בסופו של דבר מניסיון, קשה למצוא, גם בתל אביב. לא רק בפריפריות אם להגיד את האמת. אבל זה כבר דיון ארוך, אחר, שעשינו בעבר ועדיין קיים בחדרי חדרים.

את טאיה (TAYA) שנמצאת באזור התעשייה קדימה-צורן פתח השף הצעיר ירון שנבל אחר השכלה במסעדות שונות מעבר לים ועוד. טאיה באה לתת מענה לאוכל מזרח רחוק במסעדה מעוצבת עם אירוח מקסים ואוכל שמושתת על מסורות אסייתיות עתיקות בהתקנה בעזרת טכניקות מודרניות, כך לפי האודות של המסעדה.

הגענו אמש, יום חול בשעה שמונה בערב לאחר שהזמנתי מקום עבורנו דרך הרשת. אחת המארחות\מלצריות וידתה את הגעתנו ביום הארוחה בשעות הצהריים. התחלנו לחשוב האם זה נעשה כדי לדעת אם לפתוח את המסעדה (ע"ע המסעדה הריקה לפני כמה ימים) או שהם באמת עמוסים וזו דרך מצוינת כדי להסדיר את הסרוויס שעומד לבוא. כמובן שאלו היו מחשבות ציוניות מצידנו, אך מובנות לאור המצב בארץ בתקופה האחרונה וכו...

אפליקציית וויז הביאה אותנו בקלות אל המרכז המסחרי שבאזור התעשייה המדובר ולאחר שורה של חנויות ומסעדות כאלו ואחרות עם חנייה סמוכה, נמצאת טאיה. מרפסת רחבת ידיים עומדת בחזית המסעדה ובפנים חלל לא קטן גם כן שעוצב בקלילות עם אלמנטים של עץ, בטון ואור.

השולחנות והכיסאות קצת צרמו לי בעין בפשטותם, אבל אני מניח שזה זרם למעצב ככה, אז זרמנו גם אנחנו. מארחת הובילה אותנו לשולחן זוגי קטן (ד"א היא אפילו לא שאלה אותנו אם הזמנו, מה שלמעשה די "חירב" את הקטע של וידוי ההגעה מהצהריים) ולאחר בקשה מנומסת, עברנו לשולחן גדול יותר עטוף ספה נוחה בפינת החלל.

המסעדה הייתה מוארת מאד וקרה ממזגן חזק. לי זה פחות הפריע, אבל לחלק הטוב של חיי זה די הטריד. הסועדים שראינו בהמשך הערב היו במגוון רחב של שילובים. משפחות עם ילדים, מבוגרים, חיילים\סטודנטים על הבר שאכלו סושי ובירה ועוד. המסעדה הייתה די ריקה כשנכנסנו, אך בהמשך הערב התמלאה קצת יותר.

הבטנו בתפריטים וחשבנו איך אנחנו "תוקפים" בכמה מישורים- כדי לטעום ולתהות באופן אמיתי על ייחודה, סגנונה וטיבה. החלטנו שאנחנו מנסים מגוון רחב של מנות ולאור המחירים הדי זולים יחסית, זה גם די ראלי. בדיעבד, טוב שגם עשינו זאת מכיוון שמלבד שהיינו רעבים מאד, המנות לא היו מספיקות לנו אם היינו מזמינים ראשונה ועיקרית אחת לכל אחד.

אך לפני שאני עובר למה הזמנו ואיך היה, מילה אחת על המשפט האחרון –

המנות עצמן לא קטנות או קמצניות בשום אופן וזה משהו שחשוב להבהיר. המנות סטנדרטיות לחלוטין, לא ענקיות, אבל גם ממש לא קטנות. זה אנחנו שמגיעים עם קיבולת אימתנית. אז אחרי שהבהרנו את זה, אפשר להמשיך J

התפריט עצמו מאד מסודר, נקי ומציע מנות בכמה חלקים; מנות פתיחה, בעיקר סלטי ירקות אסייתים, פירות ים על בסיס קלמרי ועוד מנה או שתיים מבוססות עוף.

מרקים גדושי מרכיבי, כמו אטריות, פירות ים ועוד, מנות עיקריות על בסיס דגים, פירות ים, עוף או בקר ותפריט סושי שמגיע מדוכן שנמצא בהמשך לבר המסעדה מחוץ למטבח.

כאמור, החלטנו להזמין מגוון רחב מכל חלק...

לפתיחה הזמנו שלוש מנות: (כל התיאורים מאתר המסעדה)

סלט זואי פאפיה  (29 ₪) -          

פאפיה, עגבניות שרי, בצל, שום, בוטנים, כוסברה, שום, צ'ילי ברוטב ליים,

קיבלנו קערה עמוקה עם מנה גדושה של הסלט החרפרף הזה. הוא היה מרענן, חריף במידה נכונה, לא שרף לי בפה (אני שונא את זה שזה משתלט מידי, למרות שיש אנשים שהיו מוכנים לעוד כמה רמות של חריף בה) ומרכיבי הסלט התמזגו באופן מעולה. היה לי קצת מעצבן שהפאפיה עצמה הייתה מעט סיבית, אבל זה התרכך אחרי הביס השני או השלישי. סה"כ מנה טובה מאד שפותחת את התיאבון.

יחד עם הסלט, לקחנו מנה נוספת מהפתיחות והפעם חשבנו לקחת משהו קצת יותר "בסיסי" ובחרנו את

קלמרי קריספי (34 ₪)    

טבעות קלמרי בטמפורה, רוטב צ'ילי מתוק, ואיולי וואסבי

אני כמעט בטוח שאמרנו את הסלט קלמרי קר, מנה אחרת בתפריט, אבל אולי ברגע האחרון המוח אותת לזו במקום. בדיעבד אולי חבל. אבל יש עכשיו תרוץ ללכת לבחון עוד מנה לפחות.  המנה עצמה יפה מאד אך "בנאלית". רינגים של קלמרי מסוג קפוא שטוגנו בציפוי טמפורה פריך,  מוגשים עם זוג רטבים רגילים לחלוטין ו"קערית" חסה מלאה בבצל ירוק, כוסברה ופלפל צ'ילי חריף טרי לרעננות, צבע ויופי. מנה שהותקנה נהדר, חמה ופריכה, אבל שום עילוי, או משהו שיש ללכת ולספר לחברה. במחיר שלה קיבלנו כמות יפה מאד אבל חוץ מזה נרשם ציון בינוני. הציפוי היה עבה מידי לגודלם של מעגלי הקלמרי, כך שכמעט ולא הרגשנו "ים". שיהיה.

למנת הפתיחה השלישית החלטנו לקחת משהו מסקצית הסושי ובחרנו בזו שנראית לנו הכי גדושה ומעניית -

RAINBOW (42 ₪)   

אבוקדו, מלפפון, אספרגוס, עירית, עטופים ברצועות סלמון, דניס, טונה אדומה ואבוקדו

הסושי מגיע מתצורת I\O, ולמרות הרשימה הארוכה, בפועל היו קצת פחות לדעתי. הסושי מגיע על מגש עץ מסורתי עם הג'ינג'ר המוחמץ ללא צבע המאכל הורוד ו ווסאבי. כמו שאר מסעדות הסושי בארץ גם בטאיה הציעו לנו אם נרצה רטבים נוספים כמו ספייסי מיונז, טריאקי וכדומה... נו, שויין.

קצת סויה וגמענו שמונה חתיכות די מהר. הסושי נחמד, לא יותר מזה. האבוקדו שהיה בפנים קצת השתלט לי על המרקם והאורז היה קצת חסר טעם כמו בדרך כלל בסושיות ארצנו. אמנם הסושי לא ברמה ירודה כמו ג'פאניקה\הסושיה, אבל הוא לא ברמת הטובות בארץ שגם טיבן עומד בע"מ.

קחו מזה מה שנראה לכם.

המשכנו הלאה, שעיננו נושאות לכיוון חלקו הארי של התפריט – המנות העיקריות.

גם פה, הזמנו שלוש כאשר ניסינו "לכוון" לכמה כיוונים שונים.

אני מתחיל הפעם דווקא מהפחות טובה והיא זו שקיבלנו אחרונה. שהזמנו את המנות העיקריות, רמזתי למלצרית החיננית ששירתה אותנו נאמנה בכל הערב שאין לנו רצון לסדר מיוחד ושהמטבח יוציא את מה שבא לו, אך העיקר שזה יהיה בהדרגה ולא את שלושת המנות יחד.

אז כאמור, המנה השלישית שהגיעה הייתה –

באזִיל בּיף (51 ₪)          

בקר, בצל, צ'ילי, בזיליקום, סויה, קרמל בוטנים, פטריות, פלפל אדום

שקראנו את תיאור המנה מהתפריט, די קרץ לנו הנושא של בקר מכיוון שכמעט ולא אכלנו בשר בארוחה הזו וזה היה גיוון מתבקש על ידי קרניבורים שכמותנו. הבעיה שהבשר עצמו במנה היה ברמה מאד נמוכה. חתיכות גדולות ועבות מידי לז'אנר, שחו ברוטב עם טעמים חזקים של סויה, בזיליקום ואניס עם פיסות של פלפלים ירוקים (במקום אדום שבתפריט), בצלים ופטריות. אמנם נשנשנו מהצלחת כמעט את כל הבשר מה שלא היה קשה במנה הזו (היא הייתה הקטנה ביותר בארוחה יחסית) אך התאכזבנו ממנה ובעיקר מזה שזו דווקא חתמה לנו את הארוחה. המנה הוגשה עם קערית אורז פושר שהיה בטעם חזק של אניס (הרגיש כמו קימל!) שממש לא אהבנו. ציפינו לקבל מנת אורז לבן מאודה ומהביל שיעזור לנו לספוג את הרטבים מהצלחות...אך כנראה שגם אתם לא תוכלו לקבל זאת בטאיה (שאלתי).

זוג המנות העיקריות שהזמנו בנוסף היו הרבה יותר טובות, אך פשוטות גם כן עם אחידות בהתקנה טובה מאד ובאיזון טעמים, אך ללא מעוף או הברקות מיוחדות.

מנת אטריות עם שרימפס שהוזמנה באחת הסקירות שקראתי יום לפני הייתה –

טאיה שרימפס (51 ₪)   

אטריות אורז, שרימפס, פלפל אדום, בצל ירוק, נבטים, בוטנים, כוסברה, צ'ילי

ונאמר עלייה שהיא הייתה מוצלחת לז'אנר, אז החלטתי לתת לה צ'אנס משלנו. זו הייתה מנה שללא ספק הייתה מוצלחת ביחס לארוחה שחווינו במקום, אך שום ציון מעל לעובר לא הייתי יכול לרשום לה.

איזון הטעמים וההתקנה היו טובים מאד והיה אפשר להרגיש במרכיבי המנה. שמחתי שהמטבח לא נפל לסגנון הרטבים המתוקים והכבדים מידי כמו בשאר מסעדות הז'אנר ושמר על איפוק ועל איזון טעמים קצת יותר נחמד ואוטנטי. השרימפס עצמם היו שוב מהצד הקפוא של האוקינוס אז טעם רב לא היה להם.

סה"כ מנה נחמדה מאד עם התקנה טובה. לא יותר מזה.

במנה השניה שהגיעה בסדר המנות שוב נרשמה התקנה מעולה ואפילו רעיון עם "קטע" וזו מנה שנהניתי ממנה מאד, אך אני לא יכול להגיד שגם בגינה אחזור שוב.

קריספי פיש (89 ₪)

קוביות דג יש בקמח טמפורה מוגש עם שלושה מטבלים: מטבל טאם טאם, איולי צ'ילי, קרם טראגשי –

מנה מעוצבת ונחמדה מאד לאוכלי כל ולאלו שלא איכפת להם לראות ראשי דג. דג דניס שלם שפולט, נחתך לקוביות, נעטף בקמח מתובל וטוגן עד לקריספיות משכרת. הדג עצמו היה עסיסי ביותר והטיגון יחד עם הקמח שציפה אותו שמר עליו מהתייבשות. מצוין.  המנה מעוצבת כך שקוביות הדג המטוגן נערמו בצילו של גוף הדג והדרתו, גם הדג הוגש עם קערית אורז פושר עם טעם קימל (אניס) אך פרט לזה, זו הייתה מנה נהדרת לטעמי, חמה וטעימה מאד. "קערית החסה" עם הכוסברה והבצל הירוק עזרו לנו לרענן את הפה מידי פעם בין ביס לביס והתייחסנו ל"גארניש" כמו תוספת בהעדר אחת אכילה לטעמנו.

ב 89 שקלים מצפים לקצת יותר (טעמים, כמות וכו), אבל בהינתן ששאר התפריט על הצד הבינוני או הזול וזו המנה הכי יקרה בתפריט, ועדיין לא יקרה מאד, לא נורא.

אחרי שש מנות שונות, נרשמו סה"כ תגובות מפרגנות מצד אחד ומצד שני מעוקמות פה עם סייגים רבים מידי. תכלס סטטיסטית הארוחה הייתה טובה, אך הנפילות היו בעיקר בחוסר המעוף, בינוניות פה ושם וסתמיות במקרה הנחמד של המשוואה. האורז שהוגש פעמיים עם זוג מנות שונות היה פושר ולא אכיל מצידנו, כך שאם היינו מסתמכים עליו כמשתנה שהיה אמור להשביע אותנו עם מנה לכל אחד, היינו נעשים מאוכזבים הרבה יותר.

קינוחים -

לקינוח הזמנו את קרם הברולה "שכבות" שעל פי המלצרית "הוא אחד הטובים"... אני חשבתי אחרת.

הוא כנראה נעשה במקום, אך נשמר בפריזר עד להגשה וחימום שכבת הסוכר העליונה ומרקמו היה כשל גלידה ולא של קרם ברולה. דפי הבצק שהיו בתחתית ובין זוג שכבות הקרם היו כשל קרם שניט, אבל הוא התפורר והיה קשיח מידי ולא מספיק פריך בנגיעת כפית קינוחים.

יחד עם המנה האחרונה שהזמנו, קיבלנו אחת נוספת "על הבית" שנרשמה באותו היום כמנת ספיישל.

קרפ במילוי בננה ונוטלה עם רוטב וניל ובוטנים. דווקא המנה הזו הייתה מעולה, הותקנה במקום, הייתה חמה, טרייה ומנחמת מאד. יחד עם אספרסו לא רע בכלל שהזמנתי, אלו היו השריקות האחרונות של הארוחה שארכה כמעט שעתיים.

יחד עם בקבוק גדול של סאן פלגרינו לפני טיפ, שילמנו קצת יותר מ 350 שקלים... מחיר בדיחה ביחס לכמות המנות שנאכלו על ידנו, אך לא זול אם פורטים את חומרי הגלם הזולים יחסית וכו.

השירות היה מקצועי, לבבי ומתוזמן והאווירה במסעדה הייתה סה"כ נעימה מינוס מוסיקה הזויה בחלק מהערב וכמובן המזגן המקפיא.

טאיה נתגלתה כמסעדה סבירה עד נחמדה לתקציבי "כל כיס" כביכול, אבל מבחינתי לא איזו מוקד קולינרי שכדאי לנסוע או לעלות אליו לרגל. אני גם לא בטוח שנחזור אליה כל כך מהר אפילו שאנחנו 15 דק' משם. הדבר שהכי "הזיז" לי שניסו לצייר אותה בתור אלטרנטיבה אזורית כתחליף לקולינריה אמיתית סטייל תל אביב – מה שזה לא אומר. נו שויין.

טאיה מבחינתי היא "עוד" מסעדה אסייתית סבירה פחות או יותר במגוון המסעדות שפזורות ברחבי הארץ עם מחירים נוחים מאד שניתן לשבוע ולאכול בכיף מידי פעם אם נמצאים באזור.

רצועות עוף ברוטב לימון

"עוף בלימון" היא מנה שמגישים בהמון דרכים במטבח האסייתי למשל ובכלל זה שילוב מעניין וכיפי במיוחד. העוף שבסיסו "חסר טעם", מקבל אליו טעמים רבים ואפשר כנראה על פי ניסיוננו להרכיב לו כל מתכון שרק עולה בדעתנו. יש פה בבלוג לא מעט כאלו- משוגעים וסטנדרטים כאחד. הפעם, מן מתכון מסורתי. של רצועות עוף מטוגנות במעטפת פריכה ומיוחדת שעליהן אנו יוצקים רוטב לימוני, עשיר, מתוק חמוץ. אחד השילובים המסורתיים והמפורסמים ביותר במזרח הרחוק.
טעם האוממי הזה ממלא את החך ואת הלב באושר גדול. המנה מאד צבעונית, יפה וכמובן טעימה מאד! סה"כ זמן ההכנה די מהיר ואין כאן תהליכים קשים או בעיתיים. קצת השרייה של העוף לספיגת טעמים, טיגון קצר והכנת הרוטב שאורכת כמה דק' בודדות. זה הכל.
אני בטוח שתצליחו מעל המצופה. גם למנה זו כמו ללא מעט מנות כאמור, יש אופציות לשינויים.. כבר אמרתי בהתחלה שזו מנה שמגישים לא מעט במסעדות ובמשפחות רבות במזרח הרחוק.. לכל אחת אני מניח יש גם כיוון קצת שונה ומשלה.
הנה אופציה אחת מתוך רבות שניסיתי. האמת, אני כבר לא זוכר של מי זה.. אבל היא הייתה הכי מוצלחת מכולן.

מצרכים: (4 מנות)

500 גר' חזה עוף נקי חתוך לרצועות או לפיסות בינוניות

1 ביצה טרופה

שמן לטיגון

למשרה –

1 כפית סויה רגילה

מעט שמן שומשום

פלפל לבן

לציפוי –

חצי כוס קמח~

חצי כפית סודה לשתייה

מלח ופלפל

לרוטב לימון

2 כפות מיץ לימון טרי

2 כפות רוטב שזיפים ממותק בהיר (ניתן להשיג בחנויות מתמחות)

1 כף סוכר

קורט כורכום (לצבע)

1 וחצי כפיות קורנפלור מהולות ב3 כפות מים בערך

פלחי לימון לקישוט. 

הכנה:

1 – ערבבו את מרכיבי המשרה ואת הביצה הטרופה והניחו בפנים את רצועות העוף. המתינו כ 10 דק'.

2 – ערבבו את חומרי הציפוי והעבירו את רצועות העוף מהמשרה אל תערובת הקמח. צפו ונערו מעודפים.

3 – חממו שמן חצי עמוק במחבת עם ציפוי שאינו דביק (טפלון, קרמי..) וטגנו את רצועות העוף עד לגוון זהוב. העבירו בעזרת מלקחיים לנייר סופג.

4 – בסיר רטבים קטן הוסיפו את רוטב השזיפים, הסוכר ומיץ הלימון ובשלו על להבה קטנה עד לרוטב הומוגני. הוסיפו בהדרגה את תערובת הקורנפלור תוך כדי ערבוב עד שאתם מגיעים לרוטב סמיך ויפה.

הוציאו לקערה קטנה. הוסיפו קורט כורכום וערבבו היטב עד שהוא צובע את הרוטב בגוון צהבהב.

הגישו את הרצועות יחד עם הרוטב מלמעלה ופלחי לימון לקישוט.

בתאבון,

אביעד.

בטן חזיר בטיגון מהיר עם פטריות יער, ברוקולי, שום ואגזוז קשיו

זוהי מנה שנולדה במקביל למנה שהכנתי מצלעות גב של חזיר (baby back rib). יחד עם הצלעות רכשתי גם חתיכה של בטן חזיר שנראתה לי עסיסית במיוחד. בהתחלה חשבתי להכין ממנה פשוט מנה של בטן חזיר צלויה עד לקריספיות בתנור, אבל אחרי שחלק ממנה ש"יישרתי" נשאר על הקרש, התחלתי לעבוד על המנה הזו שלפנינו. מתכון לבטן חזיר צלויה בתנור, עוד יגיע. היה טעים מאד ;-)

המנה הזו היא בעצם איזו מן הכלאה של כמה מנות שאני מכיר מהמטבח הסיני ונגזרותיו.

תכלס, יש לי מתכון של פילה חזיר עם ברוקולי, יש לי מתכון של פיסות חזיר מטוגנות עם קשיו ופטריות וכן הלאה. אבל הפעם, חשבתי לעשות איזה מן היתוך מגניב כזה (לא ממש פיוז'ין, כי הכל על טהרת המזרח הרחוק בסופו של דבר) שיצא טעים לאללה. 

את בטן החזיר שהיא משולבת לא מעט שומן, הורדתי קצת "במשקל" בעזרת חיתוך שכבות השומן למינימום הכרחי. את הקוביות חתכתי בגודל של פחות מביס כך שבטיגון מהיר בווק יספיקו להתבשל ולהתרכך מספיק עבור מנה מהירת הכנה. 

ברוקולי היה לי של סנפרוסט (טפו!), אבל כמובן שכדאי להשתמש בטרי ופטריות יער, יש לי כמעט תמיד במקרר, כמו גם שמפניון טריות ועוד. זהו מצרך כמו גם אגוזי קשיו שאני מחזיק באופן יום יומי. 

מצרכים (2 מנות)

200 גר' בשר מבטן חזיר חתוך בניגוד לסיבים לקוביות קטנות

1 בצל לבן פרוס חצי אמינסה

1 כוס וחצי פרחי ברוקולי קטנים

1 כוס וחצי פטריות יער (אפשר לשלב מה שרוצים)

1 כף סויה כהה

1 כף סוכר חום

1 כף סויה "רגילה" מופחתת סודיום

1/2 פלפל צ'ילי 

3 שיני שום קצוצות

1 כפית מירין

הכנה:

1 – מחממים 2 כפות שמן בוטנים בווק גדול ומטגנים את קוביות החזיר עד לצבע מקורמל ויפה.

מוסיפים את הסויה הכהה וכף מים ומערבבים ל 5 שניות נוספות. מוציאים את תכולת הווק (כולל הכל! לקערה בצד).

מנגבים את הווק. 

2 – מחממים 1 כף שמן בוטנים ומוסיפים את הבצל, הצ'ילי, השום והברוקולי. מקפיצים ל 30 שניות.

מוסיפים את הפטריות, הסוכר, מירין, סויה ואת תכולת הקערה עם הבשר. מקפיצים יחד לדקה על חום גבוה ומכבים את האש. 

מגישים עם אגוזי קשיו קצוצים לקישוט מעל. 

בתאבון, 

אביעד.

שיפודי שרימפס בטריאקי

אני "חולה" על שרימפס. טוב אפשר להבין את זה מכמות המתכונים המטורפת שיש כאן בבלוג עם פרי הים הזה, נכון? יופי.

אז הנה עוד אחד J. הפעם בסגנון אסייתי עם המון רטבים, שמרכיבים בסה"כ את זה שאתם מכירים בתור "טריאקי".

היה לנו כבר בבלוג מתכון עם טריאקי, זוכרים? "שיפודי עגל בטריאקי". שם כבר דיברתי על לקנות רוטב מוכן או לעשות לבד. כמו שם, גם פה תוכלו להכין לבד לפי המתכון או לקנות רוטב מוכן אם תרצו. ד"א הטריאקי שאתם מכירים מסושיות וכיוצ'- הסמיך והמתקתק הוא לא בדיוק הטריאקי המקורי והרוטב שקונים בשווקים האסייתים. הרוטב שבא בבקבוקים מאסיה הוא למעשה מן שילוב של הנוזלים שיש כאן במתכון והוא מימי כמו סויה. אותו אנו נמזג עם שום, ג'ינג'ר וגם סוכרים כדי להסמיך מעט לסירופ אותו תברישו על שרימפסים ענקיים. 

אה כן, נסו למצוא כאלו גדולים במיוחד. שרימפסים הכוונה, עסיסיים כאלו, שתוכלו לשפד על שיפוד במבוק מגניב ולא קטנטנים כאלו שלא תרגישו בפה. הרוטב מאד מהיר להכנה ולבשל שרימפס זה עניין של שניות מכל צד.

בקיצור, אחלה מנה, מהירה מאד ואדירה בטעמים, שתלך טוב גם על שולחן סלון לנשנוש לצד בירות או יין ועל שולחן האוכל כמובן גם כן.

מצרכים: (4 מנות ראשונות נגיד)

1 כף שמן בוטנים לטיגון

16 שרימפס טייגר גדולים

3 כפות סויה כהה

3 כפות סויה בהירה

1 כפית מירין

1 כפית חומץ אורז

1 שם שום כתושה

2-3 ס"מ ג'ינג'ר מגורד או קצוץ

2 כפות מי סוכר\דבש\או סוכר חום*

בצל ירוק לקישוט

*אני משתמש בדבש תפוזים, זה נותן טעם מאד מעניין בסופו של דבר

הכנה:

1 – בסיר קטבים קטן מוסיפים את הסויה, המירין, החומץ, שום, ג'ינג'ר וממתיק. מבשלים על להבה נמוכה מאד עד שמקבלים רוטב סמיך והומוגני. מכבים את האש.

2 – מחממים מחבת עם ציפוי שאינו דביק מזליפים כף שמן בוטנים ואת השרימספים בשטח פנים אחיד.

מברישים מעליהם בעזרת מברשת מהרוטב ומטגנים לחצי דקה עד דקה (השרימפס מתחיל לשנות צבע ורוד. הופכים את השרימפסים לצידם השני ושוב מברישים בנדיבות מהרוטב על צידם המטוגן הפעם.

מכבים ומוציאים לצלחת הגשה (ניתן לדקור בשיפוד או בקיסם) מקשטים בבצל ירוק ומגישים.

בתאבון,

אביעד.

נגיסיי אווז דבל קריספ, עם סלט מלפפונים, צנוניות וצ'ילי

יא וואראדי, זו מנה מטורפת. אני פשוט חולה עלייה בכל נימי נפשי. פיסות אווז שמטוגנות בשמן עמוק לאחר צלייה בתנור ומרינדה מצוינת, מונחים על סלט של מלפפונים וצנוניות פריכות. כל הכבודה הזו מריחה, נראית וניטעמת מדהים מדהים מדהים או בשפתנו אנו "בן ז$%^!".

את המתכון הזה למדתי מאחת המלכות הטלוויזיוניות בנישת האוכל הסיני – צ'ינג הא הואנג.

צ'ינג המדהימה, מבשלת בצורה כמעט מסורתית  או יותר נכון על פי ירושה. אמא וסבתא לימדו אותה את "כל מה שהיא יודעת" וכיום היא מופיעה בשלל תוכניות בישול ואוכל ברחבי העולם והרשת. היא כמובן משדרגת ויוצרת ורסיות מודרניות לפעמים, עבור אלו שרוצים שינויים ופיתוחי פיוז'ן נניח, או סתם מן מעוף על המתכונים המסורתיים מהבית בסין.

את המתכון הזה ספציפית היא הכינה באחת התוכניות בדיוק שצפיתי והנה הוא לפניכם. אני כמובן שהכנתי את המנה והתאהבתי, בתקווה שתתאהבו גם אתם. זמן ההכנה כולל הכול יוצא משהו כמו שעה.. מהיר מאד! למנה מטורפת בטעמים. נסו. לא תתאכזבו, מבטיח.

מצרכים: (2 מנות~)

2 רגלי אווז טרי

קורנפלור לציפוי

שמן בוטנים לטיגון עמוק

שבבי צ'ילי יבשים

מלח ים אטלנטי

למשרה -

2 כפות יין שאושין (או שרי יבש)

2 כפות דבש

1 כף רוטב צ'ילי

1 כף סויה רגילה

2 שיני שום כתושות

1/2 כפית קנמון

1/2 אבקת ג'ינג'ר

1/2 אבקת פלפל אנגלי

לסלט –

10 צנוניות חתוכות לברנואז

1 מלפפון ללא זרעים חתוך ברנואז

1/2 פלפל צ'ילי טרי ללא זרעים קצוץ דק

1 כף חומץ אורז

1 כפית סוכר לבן

1/2 כפית יין שאושין

חופן עלי כוסברה קצוצים ועוד כמה לקישוט

הכנה:

1 – הניחו את רגלי האווז בשקית נאטמת וצקו פנימה את מרכיבי המשרה, נערו ואטמו. הכניסו למקרר לספיגת טעמים ללילה.

2 – חממו תנור ל 180 מעלות. הוציאו את הרגליים מהשקית והניחו על תבנית מרופדת בנייר אפייה. הכניסו לתנור ואפו ל 50 דק' שצד העור למעלה והתבנית מכוסה קליל ברדיד אלומיניום. העלו את חום התנור ל 220 מעלות וצלו בלי הכיסוי ל 5 דק' נוספות. הוציאו מהתנור והמתינו כמה דק' כדי שהבשר יירגע.

3 – ממש לפני הטיגון, חתכו את הירקות וערבבו יחד עם שאר מרכיבי הסלט.

4 – חממו שמן עמוק בווק, חתכו מהרגליים את הבשר והפרידו לרצועות או חתכו לקוביות. הכניסו את הבשר לקערה עם קורנפלור וערבבו לכיסוי. נערו היטב משאריות (אנו רוצים מעטפת דקיקה!) הניחו את הבשר בספיידר או ברשת טיגון והורידו אל השמן החם. טגנו  עד להזהבה וקריספיות. הוציאו לנייר סופג.

5 – סדרו את הסלט על צלחת הגשה ומעל את הנגיסים המטוגנים. פזרו צ'ילי יבש ומלח ים לטעם וקשטו עם עלי כוסברה נוספים.

בתאבון,

אביעד.

 לחיצה על אחת התמונות תעלה אותה ואת השאר, לפורמט צפייה יפה יותר.

צ'או מיין - עוף - Chow Mein

עוף, נודלס, הקפצה עם קצת ירקות וכמה רטבים והופה.. יש לנו מנה סינית למהדרין. אבל, כפי שאתם בטוח מבינים ויודעים. לא כל אחד עושה את זה כמו שצריך ומי שהתנסה ואכל אצל כל מיני כאלו "שניסו" וחושבים שהם יודעים מה הם עושים (בעיקר אלו שתקועים עם ספרי בישול ישראלים משנות ה 80 אודות בישול סיני, מי אמר סרקיס?!) יודע שיש פה גם עניין של מיומנות, זמנים, כמויות ועוד.

ז"א שאוכל סיני הוא לא הדבר המסובך ביותר להכנה בעולם, אבל דורש כמו כל דבר אחר בחיים שרוצים לעשות היטב, קצת תשומת לב וניסיון כמובן. הפעם אנו מול מתכון מסורתי עתיק יומין ומאד מאד נפוץ באסיה ובכלל בעולם. זו אחת המנות הנפוצות ביותר במסעדות אסייתיות ברחבי העולם והיא קלילה מאד להכנה. הייחוד שלה הוא שילוב של מרקמים וטעמים. האטריות מטוגנות לאחר שהן מורתחות ובכך אנו יוצרים קריספיות מטורפת. הרוטב של התבשיל, מתקתק, מלוח וחמוץ, כל הטעמים שיוצרים את טעם האוממי הכה נחשק. שימו לב לזמנים, ולכמויות, יצליח לכם בכל פעם.

מצרכים: (4 מנות~)

שמן לטיגון (הסינים אוהבים שמן בוטנים)

500 גר' אטריות ביצים להקפצה

300 גר' חזה עוף חתוך לקוביות בגודל ביס (YMMV)

1 כפית סויה

1/2 כפית שמן סויה

למשרה:

1 חלבון ביצה

1 כפית שמן שומשום

1 כפית סויה

לצ'או מיין –

4 גבעולי בצל ירוק קצוץ

1/2 בצל סגול

1 פלפל אדום חתוך לקוביות

6-7 פטריות שמפיניון או שיטאקי פרוסות (אופציונאלי)

1 כף רוטב צדפות

1 כפית שמן שומשום

1 כפית סויה כהה

1 כף סויה רגילה

1/4 כוס ציר עוף צח

1 כפית קורנפלור (שימו בציר יחד)

הכנה:

1 – הרתיחו מים בסיר ובשלו את האטריות עד לדרגת אל דנטה ועוד קצת. סננו.

2 – ערבבו את מרכיבי המשרה יחד עם קוביות העוף והניחו בצד (בערך הזמן על לרתיחת המים

ובישול האטריות).

3 – חממו ווק על להבה גדולה וצקו 3-4 כפות שמן צמחי. המתינו כמה שניות והוסיפו את האטריות לשמן. שטחו מעט עם מלקחיים והוסיפו כפית סויה וחצי כפית שמן שומשום והמתינו להזהבה מצד אחד. הפכו את האטריות לצידן השני וטגנו שוב להזהבה. הוציאו לצלחת גדולה מרופדת בנייר סופג.

4-  חממו שוב את הווק וצקו שוב כ 4 כפות שמן צמחי. הוסיפו את העוף יחד עם המשרה וטגנו במהירות תוך כדי הפרדה זריזה של קוביות העוף אחת מהשנייה עד לצבע לבן אטום (החלבון יעטוף את העוף במן קטיפתיות כזו). הוציאו בעזרת כף מחוררת לקערה בצד. זירקו את השמן לפח.

5 – חממו את הווק בשלישית וצקו כף אחת של שמן. הוסיפו את הבצל הסגול, הפלפל והפטריות וערבבו לחצי דקה בערך. הוסיפו את הבצל הירוק, רוטב הצדפות, שמן השומשום, הסויה וציר העוף יחד עם הקורנפלור. ערבבו והניחו להתבשל עד לצמצום הנוזלים בחצי והסמכתם. הוסיפו פנימה את קוביות העוף ובשלו לדקה נוספת לחימום.

6 – סדרו את האטריות המטוגנות על צלחת הגשה גדולה וערמו מעליהן את תבשיל העוף. ניתן לקשט בבצל ירוק קצוץ טרי בנוסף.

הערה: ניתן לוותר על שלב הטיגון של האטריות ולערבב יחד את התבשיל יחד עם האטריות הרכות.

אך המתכון המסורתי דורש טיגון האטריות. כך אנו משלבים מרקמים פריכים עם רכים וקטיפתיים מהעוף.

בתאבון,

אביעד.

לחיצה על אחת התמונות תגדיל את כולן לרזולוציה מקסימלית. 

עוף קונג פאו -kong pao chicken - 宮保雞丁

אני מת על אוכל אסייתי, כבר כתבתי את זה בכמה וכמה מתכונים פה בבלוג.
מהירות ההכנה של המנות האלו, החום תרתי משמע לפעמים מחריפות וכמעט תמיד מאש אדירה שמחממת את הווק בשניות
ועושר הטעמים מהרטבים ומהמגוון - מסחרר את החיך תמיד!
הכנת המנות הללו, מצריכה סדר מאד ברור והכנה זריזה לפני, כדי לא לבזבז זמן שמתחילים להדליק את האש מתחת למחבת. אחרת כל המרכיבים קמלים, נהיים סמרטוטיים והטעמים נעלמים. האוכל מאבד מהחן הרב שלו וזה כבר לא אותו דבר. לכן, שאתם מגיעים להכנת אוכל מהמזח הרחוק, זכרו: קודם כל מכינים הכל לידכם, אחר כך מבשלים. הכל אורך כל כך מעט זמן עד לצלחת, שחבל על כל שנייה שצריך לחתוך בצל ששכחתם, או להביא את הצנצנת עם הסוכר עבור חצי כפית.

"קונג פאו צ'יקן", זאת אחת המנות המפורסמות ביותר שישנן ברפרטואר הסיני.
זו מנה לבעלי לב חזק, אלו שאוהבים אוכל חריף, פיקנטי ועוקץ. השום והצ'ילי פה משתלטים ורוטב ה'הויסין' מחדיר טעמי עישון ומתיקות שמתלווה לחריפות בדיוק מופלא.
שימרו בדיוק על המידות שרשמתי למטה, אתם לא תטעו ותמיד תמיד יצליח לכם.

מצרכים: (1-2 מנות)

2 כפות שמן קנולה

200 גר' חזה עוף נקי משומן וחתוך לקוביות

1/2 או קצת יותר - פלפל ירוק כהה חתוך לקוביות (נקי מחרצנים)

4 פלפלי צ'ילי יבשים חתוכים גס

חופן בוטנים טריים קלויים

3-4 שיני שום קצוצים

1 כף יין שאושין, או שרי יבש

מרינדה:

2 כפיות סויה

1 כפית קורנפלור

1/2 כפית סוכר

1 כפית יין שאושין

מעט שמן שומשום לטעם

מעט פלפל לבן

רוטב לבישול:

1 כפית סויה

1 כפית קורנפלור

1/2 כפית סוכר

1 כפית רוטב הויסין

1 כפית חומץ לבן

1 כף מים

הכנה:

1 – ערבבו את מרכיבי המרינדה והשרו את העוף במשך 30-15 דק'.

2 – חממו שמן קנולה בווק על חום בינוני והקפיצו לדקה או שתיים את השום והצ'ילי עד שהם נעשים ארומטים. הגבירו את הלהבה למקסימום. הוסיפו את העוף לווק מהמרינדה וערבבו עד שהם נעשים לבנים. התיזו את היין מסביב וערבבו במרץ.

3 – הוסיפו את הפלפל הירוק וערבבו לדקה בדיוק. הוסיפו את כל מרכיבי הרוטב והגבירו את האש עד לצמצום הנוזלים לחצי (זה לוקח 15 שניות מקסימום). פזרו את הבוטנים הקלויים וכבו את האש.

הגישו בצלחת עם אטריות, או אורז חמים.

בתאבון,

אביעד 


הקליקו על התמונות כדי להציג אותן הכי טוב שאפשר.. 
וכמובן, אל תשכחו להגיב ולספר לי מה אתם חושבים. 
C YA

סלט סלק, קולרבי ושורשים בוינגרט אסייתי.

לפני זמן מה, פנה אלי חבר מהעבודה ושאל אם אפשר לאכול סלק מבלי לבשל אותו.. אמרתי כן, אם חותכים אותו דק והוא נצרב מעט מלימון, שמן, או חומץ.. זה דווקא יכול להיות לא רע. בסלט אולי, או אפילו מן קרפצ'יו כזה. 

בכל מקרה, הוא הוסיף שאכל לפני כמה ימים מן סלט מדהים של סלק עם כל מיני שורשים ונבטים בטעם חריף שהזכיר לו אוכל אסייתי. אמרתי לו שאני מכיר דווקא סלט מאד דומה למה שתיאר ואם הוא רוצה את המתכון.. הוא כמובן הסכים בהמשך לכך שהוא אמור היה לארח באותה השבת, את משפחתו עבור ארוע משמח והסלט הזה התאים לו כעוד משהו שאפשר להכין ויהיה מצוין לאירוח. אז ישבתי לכתוב לו וכמובן גם לכם. אז הנה, סלט מדהים של סלק טרי, קולרבי, שורשים נוספים וירקות פריכים וטעימים. ההכנה אורכת זמן (אבל לא ארוך מידי) בגין חיתוך לגפרורים.. מה שאנחנו קוראים "ג'וליאן". אך סה"כ זה די מהיר והתמורה מדהימה לעבודת ההכנה.

מצרכים: (4-6 מנות)

2 סלקים חיים, קלופים וחתוכים ג'וליאן

1 קולורבי, קלוף וחתוך ג'וליאן

1-2 גזר קלוף וחתוך ג'וליאן

2 חופני נבטי שעועית עבים

4 צנוניות עם הקליפה חתוכות ג'וליאן

2 כפות ג'ינגר כבוש חתוך לרצועות

1 כף שורש ג'ינגר טרי חתוך ג'וליאן

1 גבעול סלרי חתוך אמינסה באלכסון (אופציונאלי)

2 גבעולי כוסברה עלים בלבד, קרועים ביד (אפשר כתחליף למי שלא שאוהב-  נענע)

 שפיץ צ'ילי אדום חריף טרי, קצוץ דק

לוינגרט –

3 כפות שמן קנולה

2 כפיות שמן שומשום

1 כף מירין

1 כף חומץ אורז

1 כפית סויה בהירה

קורט סוכר

הכנה:

1 – מערבבים את כל חומרי הסלט יחד בקערה גדולה.

2 – מערבבים בצנצנת קטנה את כל חומרי הוינגרט ומנערים היטב.

3 – יוצקים בעזרת כפית חצי מהרוטב אל קערת הסלט ומערבבים בעדינות בעזרת האצבעות. טועמים, אם חסר תיבול נוסף, ממשיכים להזליף בכל פעם כפית נוספת, עד שהסלט מתובל מספיק לטעמכם.

מגישים בצלחות אישיות.

בתאבון, 

אביעד. 

כמו תמיד, אפשר ללחוץ על התמונות כדי לפתוח אותן לגודל המקורי ולרזולוציה הטובה ביותר.
ואל תשכחו להגיב..לספר לשתף אותי במה שאתם חושבים.
C YA...

חזה עוף צלוי ברוטב הויסין, על ירקות מוקפצים.

הנה מתכון נחמד, טרי, פרש לגמרי ומהיר מאד להכנה.

יש מעט הכנה מראש. כמו השריית העוף במשרה מתקתק מלוח, עם ארומה מעושנת. כאשר בינתיים אפשר לחתוך את הירקות שילוו את המנה הזו. כך אתם מנצלים את הזמן כראוי ומתקתקים עניינים.

אפשר להגיש את המתכון הזה עם אטריות, או אורז. אך אני העדפתי  הפעם שהירקות עצמם יהוו לי כתוספת דיאטטית, רעננה ופריכה. חשבתי לעצמי שפעם אחת יהיה נחמד לאכול דווקא כך מבלי להוסיף פחמימות.

למעשה המנה מורכבת משני שלבי בישול. אחד זה צליית העוף על מחבת פסים (או על גריל פחמים אפילו עדיף.. אבל אני מבין שאף אחד לא יפתח מנגל בשביל מנה אסייתית.. ) והשלב השני הוא הקפצת הירקות החתוכים בווק חם מאד לשתי דק'. בדיוק כדי להביא אותם לספוג טעמים ולהתחמם, אך לא לאבד את פריכותם הטבעית. בכל מקרה, זו מנה משגעת מפוצצת בטעמים כיפים, עם הרגשה קלילה ובריאה בסופה.

מצרכים: (4 מנות בערך)

1 חזה עוף נקי, חתוך לחצי לאורך ושוב לרוחב (סה"כ 4 נתחים שמנמנים)

למשרה:

2 וחצי כפות רוטב הויסין

1 כפית מירין

1 כף סויה בהירה

1 כפית סויה כהה

1 שאלוט קצוץ

1 שן שום כתושה

1 כפית ג'ינגר קצוץ

1 זוקיני חתוך ג'וליאנים

1 גזר חתוך לג'וליאנים

1 בצל סגול חתוך לחצי ופרוס דק

1 פלפל אדום חתוך לג'וליאנים

1 פלפל ירוק חתוך לג'וליאנים

2-3 ס"מ ג'ינג'ר חתוך לג'וליאנים

2 שיני שום כתושות

3 גבעולי בצל ירוק חתוכים לסרטים

3-4 כפות שמן קנולה

2-3 כפות סויה

1 כף מירין

1 כפית שמן שומשום

1 כפית של שבבי צי'לי

מעט זרעי שומשום קלויים לקישוט

הכנה:

1 – מערבבים את כל חומרי המשרה היטב ומשרים את חזות העוף ל 30 דק עד שעתיים במקרר בכלי עטוף בניילון נצמד. מוציאים וצולים על מחבת פסים (בלי שמן) עד שהעוף מוכן ובנוסף מקבל פסי חריכה יפים (מידי פעם מושכים את העוף בנוזל המשרה בעזרת מברשת). מוציאים לצלחת חמה.

2 – בווק גדול מחממים שמן קנולה ומטגנים קלות את השום יחד עם שבבי הצ'ילי והג'ינג'ר, מייד מוסיפים את הגזר, הבצל, הפלפלים והזוקיני. מקפיצים כדקה בערך. מוסיפים את הסויה, המירין, שמן השומשום והבצל ירוק. מקפיצים ל 30 שניות עד דקה בדיוק ומכבים את האש.

3 – פורסים את חזות העוף לרצועות עבות ויפות.

4 -  מצלחתים. בצלחת עמוקה מניחים רבע מתערובת הירקות הריחנית וכמה רצועות עוף שהמתינו בחמימות בצד. מקשטים במעט שומשום ובצל ירוק טרי.

בתאבון,

אביעד


לחיצה על אחת התמונות תפתח לכם אותן ברזולוציה המקסימלית.
ואל תשכחו להגיב ולספר לי מה אתם חושבים.. 
C YA.. 

חזה מולארד על מצע של סלסה מנגו אסייתי

הנה שוב אני באזור הדמדומים של האוכל. לא רק הכלאה של אווז וברווז שיוצרת- 'מולארד' טעים ועסיסי במיוחד.
אלא גם פיוז'ן מעניין של טעמים על הצלחת עצמה. פירות עם פיקנטיות אסייתית וצלייה קלסית בשומן המקורי של החזה
ללא שום תוספות. זו מנה מאד מרשימה, טעימה ודי מטורפת בטעמים קונטרסטים.
החזה נצלה בשומן של עצמו פעמיים. במחבת כדי לקבל קריספיות ולאחר מכן בתנור כדי להגיע למידת עשייה מושלמת. הסלסה נחתכת ממש לפני ההגשה ומתובלת ברוטב בהשפעות אסייתיות בטעמים מלוחים, מתוקים וחרפרפים.

כיום, לא כזה קל להשיג אווזים, ברווזים ובטח לא 'מולארד' באופן טרי במעדניות, או אצל הקצבים.
אך אלו עם קצת מזל, יוכלו למצוא אצל הקצבים הטובים יותר שידעה הארץ, מוצרי אווז ו'מולארד' שהוקפאו בוואקום.
באלו אני משתמש גם כן. אלא אם אני מוצא למזלי הרב, איזה ספסימנט טרי - שאני חוטף לעצמי ורץ הביתה מפחד שמישהו יעצור אותי עבורו.

לגבי הסלסה, היא מבוססת על מנגו מאיה טעים ומתוק, פלפל אדום, בצל סגול ועוד כמה דברים טעימים וטריים.
אז בואו נתחיל, כי אני כבר חייב לאכול שוב פעם מכל הדיבורים האלו.

מצרכים: (לזוג, או לרעב אחד)
1 חזה מולארד מופשר, מנוגב ונקי

לסלסה:
1 מנגו מסוג מאיה, קלוף וחתוך לקוביות (ברנואז)
1 פלפל אדום נקי מחרצנים, חתוך לקוביות (ברנואז)
1/2 בצל סגול חתוך לקוביות
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד
1 כף כוסברה טרייה קצוצה
1/2 פלפל צ'ילי אדום טרי קצוץ דק

לרוטב:
1 כף סויה (מליחות בינונית)
1 כף חומץ אורז
1 כף מירין
קורט סוכר




הכנה:
מחממים תנור אפייה על 190 מעלות (טורבו)
1 - חורצים בעזרת סכין חדה, בעומק חצי ס"מ - פסים באלכסון במעטפת השומן שעל החזה.
2 - מחממים מחבת מברזל יצוק (לא פסים) עד שהיא מעשנת ומניחים את החזה כאשר העור כלפי מטה.
מטגנים כ 2-3 דק עד להזהבה מושלמת והופכים. ממשיכים לטגן לדקה נוספת ומכבים את האש.
(החזה "ישחה" באמבט של שומן שניגר מעצמו)
3 - מכניסים את המחבת כמו שהיא לתנור וממשיכים לצלות את החזה ל 10-5 דק' תלוי במידת העשייה הרצויה.
בתום הצלייה, מוציאים החוצה ומניחים לחזה "לנוח" ולהחזיר לעצמו את כל המיצים האבודים (אין לפרוס, או להזיז את
החזה לפחות לכ 5-10 דק'!)
4 - בינתיים ערבבו את כל מרכיבי הסלסה ותבלו ברוטב. ערבבו היטב והניחו לספוג טעמים עד שזמן ההגשה מגיע.
5 - הוציאו את החזה מהמחבת למשטח עבודה נקי ופירסו אותו לפרוסות בעובי 1.5 ס"מ.

צלחתו:
בצלחת ערמו 2-3 כפות של הסלסה ומעליה הניחו את פרוסות האווז. טפטפו מעט מהשומן ששוכב במחבת ומעט
מהרוטב של הסלסה מסביב ועל החזה עצמו.

בתאבון,
אביעד.

Mallard breast on a bed of Asian Mango Salsa

Here I'm again in the twilight zone of food. Not just Hybridization of goose and duck that creates a juicy and a very tasty mallard, but also an interesting fusion of flavor on the plate itself.

Fruits with Asian spiciness and classic roasting in the breast original grease without any additions.

It is very tasty impressive dish and quite crazy with its contrast flavors.

The breast is being roast twice in its own grease on a pan for crispy texture and after that it entered the oven to reach its perfect cooking degree. The Salsa is being cut just before serving it and spiced with a sauce that was influenced with Asian flavors of salty, sweet and light spicy flavors.

Nowadays, it is not so easy to find goose, ducks and of course not a fresh mallard in the delis or the butchers. But those who have some luck can find in the best butcher this country offers, goose and mallard products that have been vacuum sealed.

Those products are the one I use as well. Unless I find, to my fortune, some fresh specimen that I grab for myself and ran home with it, scared that no body will stop me and rob it from me.

The salsa is based on a tasty sweet Maya Mango, red pepper, purple onion and some other fresh and tasty stuff.

So, let's begin because I have to eat something again from all this talking.

Ingredients: {a pair, or one hungry diner}

1 defrosted cleaned and wiped mallard breast

Salsa:

1 Maya Mango, peeled, cube cut

1 seed free red Pepper, cube cut

1/2 purple Onion, cube cut

2cm scraped Ginger root

1/2 thin coped, fresh red hot chilly Pepper

Sauce:

1 tablespoon of soy sauce {medium salt}

1 tablespoon of rice Vinegar

1 tablespoon of Mirin

Sugar

Cooking:

Heat the oven to 190 degrees {turbo}

1. Use a sharp knife and pinch, 1/2cm depth, diagonal strips on the fat which covers the breast.
2. Heat an iron casting pan {not stripes} until it smoked and place the breast when the skin face downward. fry it for 2-3 minutes until they become perfect gold and than turn it.  keep on frying for another minute and turn off the stove. {The breast will "swim"  in a bath of fat that it dropped}.
3. Put the pan as is to the oven and keep on roasting the breast for 5-10 minutes according to your cooking degree. After roasting, pull out the pan and leave the breast alone so it will retract all its missing fluids {do not cut or move the breast for at least 5-10 minutes!}
4. In the meanwhile, mix all the salsa ingredients and add the sauce. Mix well and let the flavors absorbs until serving time.
5. Pull out the breast from the pan to a clean cooking plate and spread it to 1.5cm pieces.

Plating:

In a plate, stack 2-3 tablespoons of salsa and place the goose pieces on top. Drizzle a bit of the fat-grease that sits in the pan and some of the salsa sauce around and on the breast itself.

Bon Appetite

Aviad

Translation by- Gilad Barid