ביקור במסעדת Beer and Breakfest - חיפה

שאתה מגיע מבית שבמקרר היו מגוון פסטרמות לבנות, נקניקים מיוחדים, פריזר מלא בנקניקיות, קבבים וסטייקים, אתה חי עם פרספקטיבות קולינריות קצת שונות משאר ילדי השכונה והחברה שבסופו של דבר חיה סביבך כל חייך (אלא אם יש כאלו שגדלו בבית דומה). בייקון זה משהו שלי יש במקרר מאז שאני זוכר את עצמי, כמו גם חמאה, שמנת, ביצים ועוד מלא דברים שהם לא רק חומרי גלם כל אחד לעצמו, אלא פשוט רבדים של ארוחה שלמה.

שנים שאני מפנטז על מקומות שיגישו ארוחות בוקר כמו בארה"ב ואירופה. די כבר עם הכשרות, די כבר עם הריבוע הבנלי של חביתה, פנכות גבינה קטנות, סלט ערבי קצוץ מיץ תפוזים וקפה הפוך ב 69 ₪...

תנו לאכול, תנו להתלכלך, הביאו לנו בייקון וחלמון נוזלי. תנו לנו בגט עם שינקן וחמאה, פיינט בירה ב 10 בבוקר, תנו לנו פנקייקים ונקניקיות עם תפוחי אדמה מושחמים... תנו לנו לאכול לעזאזל!

אז כן... יופי, אתם עכשיו מזדקפים בכיסא ומתחילים להריץ את כל המקומות החדשים שקמו בתל אביב בשנים האחרונות שמוכרים איזה 2 רצועות בייקון עם הביצים, או ממלמלים שמות כמו "בנדיקט" ועוד. אבל בייננו, זה באמת רק בזמן האחרון ועדיין במיעוט מחפיר לטעמי.

ששמעתי שנפתח מקום דומה לפנטזיות התהומיות שלי ממש ליד הבית, אוזניי נזקרו, נצנצו עיני ומרקם עורי נהפך לברווזי מהתרגשות. מיד חקרתי חבר שזרק בדרך אגביות על המקום, את מיקומו של מקדש האוכל הזהוב הזה ושמתי פעמי לכיוונו מיד ביום שאחרי בשעות הבוקר המוקדמות.

אז, למרות שהמקום קורא לעצמו Beer and Breakfast  אם תגיעו אליו בשמונה בבוקר, תמצאו תריס סגור. המקום הקטן שנמצא ברחבה פסטורלית (ממש בפינה הפנימית אחרי ארומה) בדיוק מול הכניסה לכרמלית בשדרות הנשיא בחיפה, נפתח ב 10 בכל יום וסוגר את שעריו בערך ב 02:00 בלילה ובשישי שבת אף מאוחר מזה.

הבעלים אייל, בחור ירוק עיניים ופנים מכוסות בזקן עבות בצבע ג'ינג'י נראה כמו ההיפסטר המקומי, אבל אחרי 2 דק', פשוט מתאהבים בדבקות, באהבה לאוכל, בכנות התמימה וברצון להצליח ולארח את הקהל שמגיע. חוץ מזה שהוא התגלה כמו אחלה גבר, מסוג האנשים שאתה אומר אחרי כמה דק' שהוא היה יכול להיות אחד החברים הטובים ביותר שלך. והוייב מהמקום די דומה.

תפריט מודפס אין שם, אבל שני לוחות גדולים עם רב ההיצע מתנוססים גם בחוץ וגם בפנים רשומים בגיר. בוויטרינה שפונה לרחוב, עומדים נתחים ענקיים של פסטרמות, שינקן, גבינות משובחות ועוד ובארון גבוה בפנים מוצגים בקבוקי בירה שמתארים בעיקר את ההיצע הענק שיש במקום.

52 סוגי בירה מ 15 חברות שונות. כולן בוטיק ישראלי ד"א! קונספט מדליק ומאד מפרגן.

אז מה יש לאכול במקום, בעיקרון מגוון לא גדול מאד, אבל מה שיש, עשוי בטוב טעם.

יש שתי ארוחות בוקר "מלאות" נקרא לזה... כריכים על בסיס קרואסון עם סוגי נקניקים וגבינות, קינוחים ועוד כמה דברים קטנים. סה"כ מטבח מאד פשוט שמבוסס על COLD CUTS בגדול, אבל שהונדס בקפידה עם המון אהבה לנושא ועם תמחור שפוי מאד שזה מרענן במיוחד.

אני את "ארוחות ההכרות" שלי מתחיל הכי חזק ומגביר עוד בהמשך, אז התחלתי עם כוס קפה כדי לרפד קצת את הבטן לפני הגל הראשון. במקום אין מכונת אספרסו משוכללת (עדיין) והם מגישים קפה פילטר של פעם... טאצ' חמוד אם כי הייתי מעדיף משהו הרבה יותר עדכני, אבל זה סתם לחפש אותם. שיחה קצרה עם אייל הבעלים על הכוס קפה, סיגריה ומתחילים להרביץ.

לראשונה לקחתי -

* כריך קרואסון עם שינקן מעושן, גאודה, ביצה עלומה ובצל ירוק (32 שח).

הקרואסונים מגיעים בכל יום טריים ואחרי 2 דק' בתנור עם כל המרכיבים הוא יוצא קריספי ובוהק.

מוגש על צלחת מלבנית צחורה; קרואסון בגודל יפה עם כמות נאה של שינקן טרי, גבינת גאודה שמנונית, ביצה עלומה שהתחילה לנזול על כל הכבודה ובצל ירוק שנותן קצת רעננות לטעמים השמנים.

הקרואסון היה פריך בעל טעם חמאתי וכל הטעמים שהוכנסו בו היו מתאימים פיקס בכל ביס.

חלמון הביצה הצהוב חלחל בין נחשולי הבשר והגבינה והיווה לא רק טעם משכר נוסף בסיפוניה הזו אלא גם את הלחות של הכריך, במקום ממרח כזה או אחר. פשוט לא צריך כלום מעבר לזה.

יחד עם הכריך נמזגה עבורי כוס בירה מהברז המתחלף ושתיתי כבר ברבע ל 11 בבוקר את הפיינט הראשון שלי להבוקר ממבשל בזלת.

אחרי סיום הכריך שאני מניח שיספק כמעט כל אחד לארוחת בוקר, בעיקר אם מוסיפים לו פיינט של בירה כהה וסמיכה, סימנתי לאייל שאני מוכן להמשיך. עלם החמודות שאל עם מה בא לי להמשיך, ואמרתי לו "בוא נלך על הקלאסית", וזה מה שקיבלתי.

*ארוחת בוקר קלאסית – זוג ביצי עין, תפוחי אדמה מושחמים עם בצל מטוגן, עגבנייה, נקניקיות חזיר, בייקון, שעועית ברוטב עגבניות ומגוון לחמניות עם חמאה (39 שח).

את הצלחת העמוסה אייל הגיש לי עם עריכת הסכו"ם מחדש וכל המתלווה לארוחה, כמו רוטב טבסקו למשל וכן הלאה. הכבודה לא מביישת את כמויות הגשה בדיינרים בארצות הברית וניכר על המקום שהוא פשוט מגיש ברוחב לב ובאהבה גדולה.

ביצי העין היו עשויות בדיוק רב עם חלבון מטוגן בשומן הבייקון על הפלנצ'ה וחלמוניים נוזליים, הנקניקיות הקטנות התפצפצו בפה בקנאק מסורתי, הבייקון היה חצי קריספי והסתלסל מחום הצלייה ותפוחי האדמה היו מבושלים עד לרכות עם מעטפת קרספית משגעת. הדבר היחיד שפחות אהבתי בצלחת הייתה השעועית שנלקחה מקופסת שימורים (די מתאים לארוחות האנגליות ד"א) וקצת "הרסה" לי את הטעם. אבל בקרוב גם זה הולך להשתנות שם לפי מה שהבנתי מאייל והשעועית תהיה מוכנה במקום. המנה תישתדרג פלאים לדעתי הצנועה כאשר זה יקרה, אבל גם עכשיו התלונות שלי די בטלות בסופו של דבר... הלחמניות שליוו את ארוחת הבוקר היו קטנות וטריות ובכמות נאה. לא משהו מאד מיוחד מבחינת המאפים, אבל זה די התאים לקונספט ולמנה בכלל. את ארוחת הבוקר הם מתמחרים ללא שתייה.

עם המנה הזו שתיתי פיינט נוסף של הבזלת הכהה והסמיכה וכבר ב 11 וחצי שהשמיים היו כחולים ביום מקסים, הרגשתי אופטימי ונרגש על מצבי בחיים באותו רגע.

 

עשיתי הפסקה של כמה דק' והדלקתי סיגר קטן (כן מעשנים שם מסביב, ישבתי בחוץ, אבל גם מי שישב בפנים אני מניח שיראה אנשים שיעשנו לא רחוק ממנו, המקום לא סגור ואין כל כך הפרדה) עם הטיפות האחרונות של הפיינט השני.

אייל הגיח לפתח לשאול לשלומי ואם הכול בסדר וזרקתי לו את נושא השעועית שהזכרתי קודם. כך למעשה הבנתי שיש תוכניות לשינוי כי זה מציק לו אישית למרות שאף אחד לא התלונן על העניין עדיין.

הסכמנו יחד שאין ארוחה מסתיימת ללא קינוח והחלטנו שהוא מוציא מה שבא לו...

אז קיבלתי שני קינוחים לפרצוף...

*ערימת פנקייקים עם חתיכות בייקון, רוטב מייפל ותות בננה טריים –

מוגשים בצלחת מאורחת שלושה פנקייקים שנעשים באותו הרגע על הפלנצ'ה עם חתיכות בייקון קריספיות, רוטב מייפל מעל ובצד בקערית להופסה עצמית נוספת ופירות חתוכים. בננה ותותים.

מנה ענקית, מתוקה מלוחה ובעיקר מדהימה! חבר טוב שעבר בדיוק במקום ובא להגיד שלום שאל:

"איך אתה מסוגל לאכול בייקון עם מייפל ופנקייק" התשובה שיצאה לאייל הבעלים ולי בצורה טבעית ובסימולטניות בלתי מתוכננת "איך אפשר אחרת?" זו מנה שנכנסת בדיוק לפרספקטיבה המיוחדת הזו שהזכרתי בתחילת הכתבה... מבחינתי זה הכי טבעי בעולם... ולא רק זה אלא כל מה שאכלתי באותו הבוקר.

יחד עם הקינוח, אייל הציע לי לשנות קצת את הבירה לקלילה יותר, אז הלכנו מהברז השני על האלכסנדר הבלונדינית. כי בלונדיות נהנות יותר לא?! ;-)

הקינוח השני שהגיע בערך שהייתי בחצי מנת הפנקייקים, היה;

*קרואסון חמאת בוטנים, נוטלה ובננה בתנור (19 שח) –

גם פה התגלתה מנה מדהימה, עם טעמים מתוקים, דביקים שהתחברו באורח מדהים וטעים במיוחד.

אייל ציין שהרבה מאד אוהבים את המנה הזו והוא תמיד משיב שהוא לא עשה פה כלום, כולה מרח קצת נוטלה עם חמאת בוטנים וחתך בננה בפנים ושם הכול כמה דק' בתנור.

עשה או לא, זה טעים רצח! ואפשר להגיד על כל מנה בערך בכל מקום שזה סה"כ להרתיח, לטגן, לאפות לערבב וכן הלאה... בסופו של דבר, מישהו צריך לחשוב על זה, לנסות ולהגיש, שאנשים אחרים ייהנו. ופה הם עושים את זה בגדול.

את אחרות הבוקר שלי סיימתי קצת אחרי אחת בצהריים, זה היה מסע נהנתנות שמן במיוחד שכלל בין היתר קרואסונים, ביצים, שינקן, גבינות, פנקייק, שוקולד, המון בייקון, נקניקיות, פירות, חמאת בוטנים והמון בירה! דידיתי לאיטי הביתה שמח וטוב לב עם הבטחה אישית וגם פומבית שאני הולך לפקוד את

Beer and Breakfast כמה שיותר. שחס וחלילה לא יסגרו!

לא פשוט לפתוח עסק בארץ, על אחת כמה שמתעסק באוכל ועוד נישתי כזה... כולי תקווה שהמקום ישגשג ויצליח ועוד כמוני יבואו ייהנו ויעריכו את האוצר הבלום שנפתח ממש בכרמל בחיפה.

גראטן תפוח אדמה, פטריות יער, פורצ'יני וכמהין עם עשבי תיבול ושבבי בייקון

זוכרים את המנות הללו של שנות השמונים שהיו מגישים לנו בכל מיני מקומות, של תפוחי אדמה אפויים בנייר כסף, מלאים בפטריות מקופסת שימורים מוקרמים בגבינה צהובה וקצת חלב?..אז בין המנות הדלוחות הללו לבין הגראטן הצרפתי שהוא כנראה האבא והאימא של מנת האיטיז הזו, אין שום קרבה..

טוב נו, אולי תפוח האדמה הוא המקשר, אבל חוץ מזה.. זה שונה לחלוטין. גראטן בצרפתית זה "מוקרם"

מילה מהאיטיז גם כן, נכון? J ובגדול, מן תבשיל אפוי של פרוסות תפוח אדמה איכותי, שנאפה בתנור יחד עם שמנת וגבינה קשה משובחת. השילוב הזה נותן את אחת המנות או התוספות (במקרה שלי) הנהדרות, המנחמות והיפיפיות ביותר שיכלו הצרפתיים להמציא עבור האנושות.. אבל גם את זה, עברנו בשלב כזה או אחר של המאה ה 20.. ושילובים נוספים, מעניינים, מרעננים, יפים וכיוצ' התחילו למלא את דפי ספרי הבישול, הרשת והמסעדות כמובן. עדיין המתכון המסורתי והישן, נאכל בתאווה על כל שולחן כמעט, אבל אני נוטה בדרך כלל להמיס עליו קצת  טעמים מעבר. לטעמי זה הרבה יותר מעניין כך כאמור והמתכון יכול להיחשב כבר למנה של ממש לצמחוניים למשל (אם להוציא את שבבי הבייקון שאני מעטר את המנה שלי) או לתוספת, אך הרבה יותר איכותית. המתכון די קל להכנה, אך כמו תמיד אצלי (מצטער חברים), יש דרישה לכמה תהליכים, קלים, אבל עדיין. המצרכים הפעם חלקם קצת "בעייתים" וחלקם די קלילים.. אתם מוזמנים כמובן להוסיף או להחסיר לפי כיסכם, טעמכם ו... טוב נו.. הבנתם.

מצרכים: (2 מנות גדולות ויפות)

4 תפוחי אדמה זהובים בינוניים

1 מיכל שמנת מתוקה (32 אחוז ומעלה בבקשה)

2 כפות חמאה

1/2 כוס פטריות יער טריות חתוכות לרצועות

1 חופן פטריות פורצ'יני שהושרו כ 30 דק' במים חמימים, סוננו, נסחטו ונקצצו

2 בצלצלי שאלוט קצוצים

1 כפית מחית פטריות כמהין

3-5 טיפות שמן כמהין

3 כפות פטרוזיליה קצוצה

6 פרוסות בייקון קצוצות ומטוגנות לידי קריספיות

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

פרמז'אנו ראג'יאנו מגורדת

עירית קצוצה לקישוט

הכנה:

חממו תנור אפייה ל 190 מעלות

1 – בשלו את תפוחי האדמה כאשר הם שלמים עם הקליפה, ל 20 דק' בסיר מלא במים (זה יזרז את אפיית הגראטן). כבו את האש, סננו וצננו מעט את תפוחי האדמה לטמפ' החדר. קלפו אותם בעזרת האצבעות (הקליפה תרד כמו כלום) ופרסו אותם לפרוסות בעובי שמתאים לכם (יש כאלו שאוהבים אותם דקיקים, אני דווקא אוהב אותם קצת יותר בשרניים, אז חותך קצת יותר עבה). הוסיפו את מטבעות תפוח האדמה לקערה גדולה.

2 – חממו מחבת והמיסו בה את החמאה. הוסיפו את השאלוט הקצוצים ורככו על להבה נמוכה כמה דק'.

הוסיפו את פטריות היער, חצי מכמות הבייקון והפורצ'יני הקצוצות. הגבירו את הלהבה וצלו את התערובת עד שהפטריות מוכנות. הוסיפו פטרוזיליה ותבלו במלח ובפלפל שחור גרוס בנדיבות. כבו את האש והוסיפו אל הקערה יחד עם תפוחי האדמה.

3 – הוסיפו לקערה בנוסף; מחית ושמן פטריות כמהין. ערבבו בעדינות בעזרת כף או אפילו בידיים. הוסיפו את השמנת ו תבלו במלח ובפלפל שחור לפי הטעם. ערבבו בפעם אחרונה.

4 – העבירו את התערובת ל 2 כלים אישיים עמוקים ויפים ובזקו מעל פרמג'אנו לידי כיסוי כמעט פני השטח. העבירו את הכלים לתבנית והכניסו לתנור לכ 20 -30 דק' או עד שהגראטן מזהיב ומבעבע.

הוציאו את הגראטן מהתנור, קשטו בעירית קצוצה ובמה שנותר משבבי הבייקון. הגישו על צלחת או מגש עץ, זהירות זה רותח!

בתאבון, 
אביעד.

אורז עגול מוקפץ עם אפונה ירוקה, בייקון ובצל ירוק.

מנה מקסימה, קלילה להכנה, מהירה מאד וטעימה כל כך. אוכל עם השפעות אסייתיות אהוב עלי ביותר כידוע לכם כבר.

אני מניח שזה בעקבות כמה סיבות עיקריות. זמני ההכנה והתהליכים הבלתי תלויים שהם דורשים, או לא דורשים בעצם.. ובהמשך לזה; הטעמים מאוזנים מאד. המנות בדרך כלל קלילות וכיפיות לאכילה. אך כמו כל דבר בחיים, תמיד יש קאטצ'.

בשביל להצליח במתכונים הללו, צריך לא מעט תשומת לב לכמויות ומידות, גם של חומרי גלם וגם של זמנים. אוכל אסייתי הוא מעט כמו אפייה. יש קצת מזה וקצת מזה אמנם ועם "עין" ויד מיומנות, ניתן להצליח מבלי למדוד יותר מידי. אבל, מי שרוצה להצליח "על המכה הראשונה"... כדאי שבמנות אסייתיות - יהיה זהיר. יתבל ויוסיף את המרכיבים במידות הנכונות ויבשל בזמנים הנכונים. פשוט חבל שהמנות שלכם, תצאנה עמוסות במלח בגלל עודף בסויה. או חריפות מידי או סמרטוטיות במרקם למשל, מעודף זמן בישול. בסופו של דבר, המתכונים והמנות שמגיעים מהמזרח הרחוק- עברו כברת דרך אדירה באיזון הטעמים והמרקמים ע"י מליוני אנשים. נראה לי שכדאי להשאיר אותם כאלה גם אצלנו בצלחת :-).

מצרכים: (2-4 מנות)

2 כפות שמן צמחי

1 וחצי כוסות אורז עגול (לסושי) שבושל במים עד להכנתו המושלמת

2-3 גבעולי בצל ירוק קצוצים

1/2 בצל לבן קלוף וקצוץ (או בצלצל שאלוט אחד)

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר קצוץ או מגורד

2 שיני שום כתושות

1 כוס אפונת גינה ירוקה (אפשר קפוא של סנפרוסט מבלי לחשוש)

6-7 פרוסות בייקון חתוכות לרצועות או קוביות

חביתה מ 2 ביצים

3 כפות סויה בהירה

1 כפית מירין

הכנה:

1 – במחבת רחבה ועמוקה טגנו את הבייקון ללא כל שומן עד למצב קריספי. בעזרת כף מחוררת הוציאו את הבייקון לנייר סופג. סננו את השומן שנשאר במחבת בחצי בערך והוסיפו אל המחבת את הבצל הלבן ואת הג'ינגר. אדו אותם על חום נמוך. הוסיפו את האפונה וחצי מהבצל הירוק הקצוץ. ערבבו לכ 2 דק'.

הוסיפו את הבייקון חזרה ואת השום. ערבבו שוב. כבו את האש והוסיפו אל קערה יחד עם החביתה לאחר שנחתכה לקוביות.

2 – במחבת נקייה הוסיפו את 2 כפות השמן והוסיפו את האורז המאודה בשטח פנים אחיד. טגנו אותו על חום נמוך כדקה וערבבו. שטחו שוב ושוב טגנו לדקה. כך המשיכו עד שהאורז מקבל צבע זהוב עדין.

3 – הוסיפו אל המחבת את שאר התערובת, הבצלים, הבייקון האפונה והחביתה וערבבו הכול יחד.

הוסיפו את הסויה ואת המירין וערבבו בעדינות פעם אחרונה. חממו ל 2 דק' נוספות והגישו בצלחות אישיות. קשטו בבצל הירוק שנותר.

בתאבון,

אביעד.

קאפליאצ'י 'דלעת חמאה' בקרם מרווה וקריספי בייקון

מנות פסטה שונות כבר הצגתי למכביר בבלוג, ועוד המון בדרך. קלות להכנה לצד קשות יותר, קלילות ונעימות לצד כאלו עם טעמים חזקים ועוקצניים. על בסיס עגבניות, בשר, דגים, פירות ים, אלכוהול, ירקות ועוד ועוד. הנישה האיטלקית הזו של "פסטה" היא אולי אחד התחומים הרחבים והעשירים ביותר ברפרטואר המגוון שיש בתחום הקולינרי העולמי, אפשר להגיד. אין חומר גלם אי שם שהוא -הבסיס לאלפי מתכונים! הצורות הרבות, השוני והווריאנטים שמביאה המילה "פסטה" הם כביכול אין סופיים. הפעם קאפליאצ'י.. לא עוד פסטה קצרה , חלולה, או ארוכה ורחבה.. אלא מסוג הפסטות המלאות בכל טוב.  הקאפליאצ'י (cappeliacci) מתורגמים מאיטלקית בתור "כובעים". בשל צורתם המיוחדת שמזכירה מן כובעים עתיקים. הם מלאים בדרך כלל בגבינות, או במרקמי ירקות שונים בעיקר ומוגשים למנה ראשונה, או שנייה במסעדות השונות {אתם כמובן יכולים ללמוד עוד המון על סוגי הפסטה השונים, ברשומה בראש הבלוג "קדימה פסטה"} הפעם, מנה קלסית ומפורסמת מאד של קאפליאצ'י מלאה בדלעת חמאה (זו דלעת קטנה יחסית עם קליפה ירוקה) וקרם של חמאה עם מרווה. אני כמובן הוספתי קצת, החסרתי קצת ועשיתי מנה מדהימה ויפיפייה לטעמי. מקווה שתוכלו לקחת על עצמכם לנסות. היא  פשוט מקסימה בטעמה העדין ומרשימה מאד. המנה הזו מעבירה בי תחושות שקשה לי להגדיר, האהבה, הקלסיות וליד זה התחכום העז אך המרומז. הפנים מדהים, חלק, מתקתק, מגרה, מטורף. שנעטף בעור רך ושוחה בקרם אלוהים חיים של בשמל שמנת ומרווה. המנה הזו גורמת לי "לשיר".

מצרכים: (4-6 מנות)

לקפליאצ'י:

500 גר' קמח לבן

5 ביצים

2 חלמונים

מעט שמן זית

למילוי:

3 כוסות דלעת חמאה (או דלורית) קלופה חתוכה לקוביות ומבושלת במים עד לריכוך מושלם

מלח ופלפל לבן לפי הטעם

קורט אגוז מוסקט

2 כפות חלב

1 כף חמאה

לרוטב –

50 גר' חמאה

1 כף קמח לבן (לא יותר מזה)

1 מיכל שמנת מתוקה 38%

10 עלי מרווה

מלח ופלפל לבן לפי הטעם

3 פרוסות עבות מאד של בייקון חתוכות לקוביות שוות

15 עלי מרווה גדולים ויפים

שמן לטיגון

הכנה:

1 – מצרפים את כל מרכיבי הבצק יחד ולשים כ 20 דק' עד שהבצק גמיש וחלק..

מלטפים אותו עם קצת שמן זית, מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לכמה שעות שיתייצב.

2 – מועכים את הדלעת לפירה חלק ומעבירים למחבת עם ציפוי שאינו דביק עם כף חמאה. מערבבים שהחמאה תיספג ונוזלים מהדלעת יתאדו. מוסיפים את החלב ומתבלים במלח ופלפל לבן. מקפלים שוב את המסה שתספוג את החלב ומבשלים כך כ 2-3 דק' נוספות.. מתבלים בקורט אגוז מוסקט מערבבים היטב פעם אחרונה ומכבים את האש. מצננים לטמפ' החדר.

3 – מכינים את הפסטה.. (למי שיש מכונת פסטה, זה הזמן להוציא אותה חברים) מוציאים את הבצק ומחלקים ל 4 חלקים שווים. כל חלק מרדדים על משטח מקומח לעלה גדול ודק מאד (עד שאפשר לראות את היד שלכם מאחור).

ע"י קורץ ריבועי, או סכין חותכים ריבועים שווים (7X7). בעזרת כפית מניחים באמצע כל ריבוע כמות קטנה מהמילוי.

סוגרים פינה לפינה ממולה, כדי ליצור משולש. לאחר מכן מפגישים 2 קודקודים קיצוניים כדי ליצור צורת "קאפליאצ'י" יפה. מעבירים את אלו המוכנים למגש מקומח.

4 – מחממים סיר קטן עם שמן בשליש הגובה וכאשר הוא חם, מכניסים כמה עלי מרווה לכמה שניות עד שהם נעשים קריספיים. מוציאים לנייר סופג בעזרת כף מחוררת ובוזקים עליהם מלח גס מייד. ממשיכים כך עד ל 15 עלים בערך.

(שימו לב שאם השמן יהיה חם מידי, העלים יהפכו להיות חומים ולא ישמרו על צבעם הירוק)

5 – במחבת ממיסים חמאה על אש נמוכה ומוסיפים כף קמח. מערבבים היטב לרביכה חלקה ומוסיפים שמנת מתוקה. מבשלים על אש קטנה כאשר מוסיפים לשמנת 7-10 עלי מרווה. מצמצמים את הנוזל בחצי עד לסמיכות הרצויה. מתבלים במלח ובפלפל ומכבים את האש. מעבירים את הרוטב דרך מסננת קטנה וצפופה. בעזרת כף משטחים בתחתית צלחות ההגשה שכבה נאה.

6 – במחבת נקייה מטגנים את קוביות הבייקון עד למצב קריספי, מוציאים בעזרת מלקחיים לנייר סופג, בוזקים עליהם מעט מלח גס מייד.  ומחלקים בשווה בין צלחות ההגשה מסביב על הרוטב.

7 – מבשלים בסיר גדול עם המון מים ומלח את הקאפליאצ'י עד שהם צפים. מוציאים ומחלקים בשווה לצלחות ההגשה באמצע הרוטב.

מקשטים בעלי המרווה המטוגנים.. ופרמז'נו ראג'אנו מגורדת בעדינות.

אני הוספתי מעט שמן זית עם ארומה של עשבי תיבול מטוסקנה (ניתן לרכוש היום בשווקים המתמחים)

בתאבון,

אביעד.

אפרסמון עטוף בבייקון עם רוטב חמאה וברנדי.

האמת שזה יותר מן אפרטיף או אמוז אביוש מאשר טפאס.. נניח. אבל השילוב הזה של פירות יחד עם בשר די מקובל בארצות הים התיכון ובייחוד בספרד בברי הטפאס השונים. בכל זאת. לא קראתי לזה טפאס. את האפרסמונים אנו חותכים לפלחים, עוטפים בבייקון או פנצ'טה ומכניסים לתנור חם ל 12 דק' בערך עד שהאפרסמון מתרכך והבייקון נהפך קריספי.

את הרוטב אנו מכינים ממה שניגר בעת האפייה, גם מהפרי וגם מהבייקון. לו אנו מוסיפים קצת ברנדי, חמאה ומעט תיבול של מיץ לימון, מלח ופלפל. שמעו.. נעשה לי גם חם וגם בלאגן בבטן מהרעב. אז אם תסלחו לי, אני ניגש להכין.. ושאסיים.. אצלם כמה תמונות שתוכלו לראות איך נראה הדבר המדהים הזה!!!!!!!!!!!..

מצרכים: (וואלה, לא יודע.. כמה שיצא לכם מ 2 אפרסמונים נגיד)

2 אפרסמונים

פרוסות ביקון דקות חצויות לחצי לאורך ושוב לחצי ברוחב (מכל פרוסה יוצא 4 חתיכות)

מלח ופלפל לפי הטעם

2-3 כפות ברנדי משובח

1 כפית מיץ לימון

25 גר' חמאה

הכנה:

1 – מסירים את ליבת האפרסמון וחותוכם אותו לפלחים נאים (נניח 8 פלחים מאפרסמון בודד)

2 – עוטפים כל פלח בפרוסת בייקון ונועצים קיסם כדי שיחזיק אותם יחד. מסדרים את המתאבנים שלנו בצורה מסודרת בתבנית קטנה מרופדת בנייר אפייה.

3 – מכניסים לתנור ל12 דק' בערך או עד שאתם רואים שהבייקון נחרך ומתקשה מסביב לאפרסמון.

מוציאים מהתנור ומכבים. מוציאים את המתאבנים בזהירות לצלחת הגשה

4 – את המיצים שניגרו מהאפייה מעבירים לסיר קטן מאד ואל להבת הכיריים. מחממים את השומן ואת מיץ האפרסמון שניגר בתחתית התבנית יחד עם ברנדי ועם החמאה. מערבבים יחד במטרפה ידנית קטנה עד שמקבלים אמולסיה. מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים היטב שוב. מתבלים במעט מלח ופלפל שחור לפי הטעם ובוזקים מעט על המתבאנים.

מגישים לשולחן.

בתאבון, אביעד.

לחיצה על אחת התמונות תגדיל את כולן לרזולוציה המקסימלית.

אל תשכחו להגיב ולספר לי על מה אתם חושבים.

C YA... 

מרק פטריות, תימין ובייקון – אנת'וני בורדיין

כבר המון זמן שאני רוצה לדבר על אנת'וני בורדיין, אולי אחד מהשפים, כותבי הספרים ומנחה הטלוויזיה(?) האהובים עלי ביותר בעולם. בלי שום קשר לפעילותו כיום ברחבי המדיה (אינטרנט, טלוויזיה, ספרים ועוד) ובכלל בשנים האחרונות, תמיד התחברתי לסטייל שלו, לחוש, לשפה, לטעם שלו כמובן ולכל דבר אחר שהוא מייצג, אומר או אוכל. נראה שלבורדיין ולי יש לא מעט במשותף. האובססיה לכל מה שקשור לחזיר, אהבה מטורפת עד כדי תשוקה אדירה לאוכל והקלילות שאנחנו.. או יותר נכון העצבים שאנחנו מקבלים, מכל דבר שלא ממש מעניין אותנו J. טוב נו, צריך לראות המון פרקים שלו ולהכיר אותי קצת, כדי להבין על מה מדובר, אבל אני מניח שאלו שכן מכירים, לפחות אותי, יודעים.

בקיצור, אנת'וני בורדיין כתב בין שאר ספריו, גם ספרי מתכונים שקשורים למסעדה שלו les halles..בניו יורק. המתכון הזה, משם. עם קצת שינויים ברשותכם, גם כדי שזה יהיה קצת יותר מגניב מבחינתי וגם בתור הומאג' לבורדיין ולאהבתנו הבלתי נלאית לחזיר ולבייקון בפרט.

עליו, על הקשר שלי איתו ועוד.. אכתוב בעתיד.. אני כבר המון זמן רוצה ומחכה לדבר עליו ועל מי שהו עבורי.

המנה הזו, היא סה"כ מרק, אבל איזה מרק טעים זה! חבל"ז.

אין פה יותר מידי עבודה, או תהליכים פנסים של מטבח גורמה, אבל זה מרק שתוכלו להגיש בצלחות מעוטרות ולקשט עבור ארוחה מאד מאד מיוחדת, או שתוכלו אפילו להכין אותו לעצמכם סתם לערב קריר ולאכול עם חתיכת לחם מדהימה, חמאה וקצת פרשוטו. God know that what I do.!!

מצרכים: (4 מנות~)

4 כפות חמאה משובחת

1 כף שמן זית

2 בצלצלי שאלוט קצוצים (או חצי בצל לבן)

3-4 ענפי תימין טרי

400 גר' של מיקס פטריות, נקיות וחתוכות גס (ניתן לשלב, שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי, שימאג'י, מלך, פורצ'יני ועוד ועוד.. מה שבא לכם. אפשר גם לעשות משמפיניון סולו.. אבל זה יוצא פחות "מורכב" בטעם, אם כי המרק נראה לבן ו"חגיגי")

1 ליטר ציר עוף צח (ניתן לראות מתכון לציר ברשומת "צירים ורטבים")

1/3 כוס שרי יבש משובח (או יין מרסלה)

4 פרוסות בייקון עבות יחסית

עלי תימין או עירית לקישוט

 

הכנה:

1- בסיר בינוני, המיסו 2 כפות חמאה יחד עם שמן הזית ואדו את השאלוט יחד עם התימין על להבה קטנה עד לשקיפות. הוסיפו את 2 כפות החמאה הנותרות ואת כל הפטריות. ערבבו וטגנו עד שהפטריות מוכנות וכל הנוזלים בסיר מתאדים כמעט לחלוטין.

2 – הוציאו את ענפי התימין העציים והשליכו לפח. הוסיפו את ציר העוף וכסו את הסיר במכסה. בשלו

ל 40 דק' עד שעה. כבו את האש והמתינו כמה דק' לצינון הנוזל.

3 – העבירו את המרק (אם צריך אז בכמה סבבים) לבלנדר* (או השתמשו בבלנדר מוט) ועבדו למחית בטקסטורה על פי טעמכם (ניתן לעבד לקרם של ממש, או קצת יותר גס למי שאוהב שיהיו חתיכות מידי פעם על הכף). העבירו חזרה אל הסיר והוסיפו את השרי. בשלו לכמה דק' נוספות, עד שהאלכוהול מתנדף מהמרק. טעמו ותקנו תיבול עם מלח ופלפל שחור טרי.

4 – טגנו את הבייקון ללא שומן במחבת עד שנעשה קריספי, העבירו למשטח עבודה ושיברו לפיסות נאות.

* שימו לב (ואת זה גם בורדיין ציין) - השענו על מכסה הבלנדר שלא יעוף לכם.

 

צלחתו בקערות עמוקות, יחד עם מקלות בייקון קריספיים ותימין או עירית קצוצה לקישוט.

הגישו יחד עם בגט וחמאה.

בתאבון, אביעד

"קנטאקי סנדוויץ'" – פרגית, בייקון, עגבנייה ורוטב מורניי.

כולם מכירים את KFC כן? העוף הפריך המטוגן שמגיע מקנטאקי שבארה"ב. נו, העוף המשגע הזה, החרפרף.. זה שבטיפשותנו הישראלית, לא הצלחנו להשאיר אותו בארץ כמו שצריך כפי שהוא נטעם ברחבי העולם???. יופי, אז לא על זה אנחנו מדברים היום.
הפעם, רציתי להביא אליכם מתכון אחר משם, ממקום הולדתו של אברהם לינקולן... אבי האומה האמריקאית.

מן סנדוויץ' מדהים, שבנוי מדברים "קלילים" שאמורים להיות לכל אחד במקרר ובבית בכלל. טוב נו... בגלל שאנחנו בארץ ישראל.. אז אני מניח שאולי לחלק ממכם יהיה צורך לצאת לקניית קטנה, במעדנייה האהובה עליכם למשל. אבל בגדול, זו מן מנה כזו שמכינים מלחם פרוס, שאריות מארוחת ההודו האחרונה (מתי פעם אחרונה אכלתם הודו???), עגבנייה בשלה, כמה רצועות של בייקון ו"רוטב מורניי".
הרוטב הזה הוא משהו כמו "בשמל" קלסי, רק שבמקום חלב, משתמשים פה בשמנת מתוקה. יוצא טעים יותר! באחריות. \
את המתכון הזה לקחתי והזזתי (כמובן...) למקום אחר.. לא אומר אם למעלה או למטה.. אבל למקום אחר ללא ספק. בעצם, השארתי את המתכון "המסורתי" כפי שהוא מוצג בקנטאקי.. בדיינרים או על השולחן "המשפחתי", אך עם כמה שינויים ממש קטנים. למשל, את ההודו האנמי החלפתי בפיסות פרגית (או חזה עוף למשל), שניצלות עם "מעט" תבלינים. את פרוסות הלחם הפרוס, החלפתי בחלת שבת שהרבה יותר מגניבה וטעימה, אתם יודעים- זו המרובעת. את הבייקון, העגבנייה והרוטב, השארתי בדיוק מופלא, כמו שהם אמורים להיות במתכון. אותם אין לי שום סיבה להחליף- thank you very much.

המנה הזו היא לא לשומרי הכשרות, הדיאטה, הכולסטרול או השומנים בדם. זו חגיגה מטורפת של מרקמים קטיפתיים, חמימות לימי חורף ועושר שנותן המון אושר. בקיצור.. לאכלנים ;).

מצרכים: (2 מנות)

4 פרוסות חלה בעובי 1 וחצי עד שני ס"מ.

8 או יותר, פרוסות "רו בייקון" (אפשר גם בייקון "רגיל")

1 עגבנייה בשלה פרוסה לפרוסות יפות

4 נתחי פרגית נקיים מגידים ושומן (אפשר להחליף בחזה עוף)

1 כף תבלין קאייג'ין (או פלפל קאיין כתחליף הולם)

2 כפות שמן זית

פטרוזיליה קצוצה לקישוט

1 כוס גבינת פיקורינו מגוררת (אופציונאלי)

לרוטב מורניי -

2 כפות חמאה

2 כפות קמח לבן

1 וחצי מיכלי שמנת מתוקה

קורט אגוז מוסקט

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

1 חופן גבינת פיקורינו מגורדת (אפשר להחליף בפרמז'אנו ראג'יאנו)

הכנה:

1 – "מורניי"; בסיר רטבים קטן או במחבת עמוקה, המיסו 2 כפות חמאה והוסיפו את הקמח. ערבבו למשחה חלקה ללא גושים. הוסיפו בהדרגה תוך כדי טריפה במטרפה ידנית (או בכף עץ) את השמנת המתוקה. המשיכו לערבב עד לקבלת רביכה חלקה וריחנית. תבלו באגוז מוסקט ובמעט מלח ופלפל שחור וכבו את הלהבה. הוסיפו את הגבינה וערבבו שוב לאחד את כל המרכיבים. הניחו בצד להמשך.

2 – במחבת קטנה טגנו ממש קלות את הבייקון עד שהוא מתחיל מעט להיחרך ולהגיר מהשומן שלו.

כבו את הלהבה. הוציאו למשמרת להמשך. (שימרו את השומן!)

3 – במחבת בינונית, חממו את שמן הזית והוסיפו את נתחי הפרגית. תבלו בקאיג'ין מלח ופלפל וטגנו את הנתחים עד שהם מוכנים לחלוטין. כבו את הלהבה. פרסו את הנתחים לפרוסות דקות.

4 – חממו תנור אפייה ל 200 מעלות. הברישו את פרוסות החלה בשומן הבייקון שניגר קודם במחבת והכניסו אותם לכ 2-3 דק' לתנור החם לקלייה קלילה.

5 – בכלי חסין חום (מחבת ברזל אישית, צלחת, רמקין.. ) הניחו פרוסת חלה ומעלייה פרוסות פרגית ועגבנייה. הניחו את הפרוסה השנייה ומעליה הוסיפו פרוסות נוספות של פרגית. צקו מצקת גדולה של רוטב מורניי על הכול ופזרו מסביב חצי מכמות גבינת הפיקורינו המגורדת. הכניסו לתנור החם לכמה דק' עד שהגבינה והרוטב מבעבעים ומזהיבים.

הגישו עם סרטי בייקון פריכים ופטרוזיליה קצוצה מעל לקישוט צבע ורעננות.

בתאבון,

אביעד.

לחיצה על אחת התמונות תגדיל את כולן למצב אידיאלי..

אל תשכחו כמובן להגיב ולספר לי על מה אתם חושבים.

C YA..

  

ביצי שטן עם בייקון, תרד ופרמז'ן

זו אחת הווריאציות שיש למנת "ביצי השטן" הסטנדרטית שאני הכרתי כל חיי כאשכנזי מבית טוב.

חצאי ביצים קשות ממולאות במן תערובת שעשויה מחלמונים, מיונז וקצת מלח ופלפל. שמעל הכול, מן סלט עגבניות, מלפפון חמוץ ולפעמים בצל (איך אפשר בלי בבית רומני?).. תכלס? אני מת על המנה הזו.. זה משהו שמזכיר לי בית אולי הכי הרבה מכל מאכל אחר בעולם..(טוב, זה ועוד כמה דברים קטנים)

אך אחרי שנים על גבי שנים שאני מכין העתק כמעט מושלם לזו של סבתא או אמא.. החלטתי לתת למנה הזו אינטרפרטציה קצת יותר "עכשווית".. קצת יותר ממני.. טוב נו.. קצת יותר פלצנית! (ניצחתם).

מהון להון... אין לי שום העדפה לאחת מהן באופן מובהק.. שתיהן טעימות לי מאד. אחת מעוררת רגשות נוסטלגיים עם טעמי בית פשוטים לכאורה והשנייה.. פנסית ומתאימה מאד לאורך חיי הקולינאריים.. אני מקווה שבעתיד הקרוב, אציג בפניכם עוד כמה כיוונים נחמדים למנה.. שהבסיס המקשר בכולן הן כמובן הביצים הקשות שמלאות בדברים טובים.

 

מצרכים: (6 מנות = 12 חצאים)

6 ביצים גדולות

1 כפית שמן תירס\חמניות...

5 פרוסות בייקון חתוכות לקוביות

חופן עלי תרד חתוכים

1 כף מיונז

2 כפות פרמז'ן מגורדת

מלח ופלפל טרי גרוס

עירית קצוצה לקישוט

הכנה:

1 – בסיר בינוני מלא במים הרתיחו את הביצים לכ 7 דק'. כבו את האש והשאירו בצד להתקרר ל טמפ' החדר. קלפו את הביצים וחצו אותן לשניים לאורכן. הוציאו את החלמונים לקערה.

2 – במקביל, במחבת חממו שמן וטגנו את קוביות הבייקון ל 2 דק' עד לפריכות. הוסיפו את עלי התרד וערבבו עד שהם קמלים מעט. כבו את האש.

3 – הוסיפו לקערה עם החלמונים את תערובת הבייקון והתרד, כף מיונז, את הפרמז'ן המגורדת ותבלו במלח ופלפל. בעזרת מזלג ערבבו היטב תוך כדי מעיכת החלמונים לתערובת הומוגנית.

4 – בעזרת כפית, מלאו "עם בטן" את חצאי החלבון שהמתינו בצד בתערובת החלמונים, הבייקון והתרד.

הגישו בצלחת מרכזית. קשטו עם עירית קצוצה לטאצ' אחרון.

 

בתאבון,

אביעד

לחיצה על אחת התמונות תגדיל את כולן לרזולוציה המקסימלית. 

ואל תשכחו להגיב ולספר לי מה אתם חושבים.

C YA.. 

ניוקי ברוטב בר נוזט, פירורי לחם טריים, מרווה ורו בייקון.

הנה דוגמה למנה סופר סופר מהירה, בלי מצרכים כמעט בכלל, קלה מאד וטעימה רצח.

בגלל ספיגת הטעמים הבסיסית של הניוקי, החמאה הריחנית נותנת כאן את הטעם, כך שבוודאי תרצו להשקיע באחת שיש לה גם את זה. ז"א לא קונים את אלו של תנובה שמגיעות ברדיד. אלא מחפשים סוגי חמאה קצת יותר טובים. יש כיום במקררי הסופר, מגוון רחב של סוגי חמאה. מהולנד, נורווגיה, צרפת ועוד.

אני הולך על הצרפתיות בדרך קבע או על הולנדיות בדרך כלל. אך על אחת ספציפית איני מוותר- זו שמעדניית הקבע שלי(״שמחה״) מייבאת בעצמה, מאירלנד.

לחמאה טובה יש טעם עדין, שמנתי ומעולה. הן טהורות ובדרך כלל ללא מוצקים מוספים כך שהן נשרפות לאט בהרבה.

לחמאה שבחרנו סוף סוף, אנו מוסיפים פרורי לחם, כדי שיתנו לנו מעט קרנצ'יות שובבה למנה. זה באמת מרענן לצד המרקם הקטיפתי של הניוקי והחמאה. המרווה מעשירה את רובדי הטעם ורו הבייקון שמצטרף.. כי.. טוב נו.. כי אני לא יכול בלעדיו.

אם בא לכם להוריד אותו, אתם יכולים. אבל זה הרבה יותר כיף שהוא שם.

מצרכים: (4-6 מנות)

500 גר' ניוקי טריים או קנויים מחברה טובה (ניתן ללמוד איך עושים ניוקי: פה)

3 פרוסות עבות של לחם שעור קלוי ומעובד לפירורים במעבד מזון

100 גר' חמאה לא מלוחה מסוג משובח

4-5 עלי מרווה (ועוד כמה לקישוט)

מלח ופלפל שחור גרוס טרי

פרוסות רו בייקון

הכנה:

בסיר גדול עם מים רותחים, בשלו את הניוקי ל 2-3 דק' עד שהם צפים במעלה המים, הוציאו עם כף מחוררת בעדינות לקערה בצד.

1 – במחבת גדולה המיסו את החמאה ותנו לה להתחיל לשנות צבע לחום בהיר. הוסיפו את פירורי הלחם. וערבבו בעדינות במשך 1-2 דק' בערך, עד שהם נעשים זהובים. (שימו לב לחום האש, שלא תשרפו את החמאה בדרך!)

2 – הוסיפו את עלי המרווה לרוטב וערבבו לכמה שניות עד שהם צורבים את ריחם וטעמם בחמאה ובפירורי הלחם.

3 – הוסיפו לרוטב החמים את הניוקי וערבבו בעדינות עד שכל הפסטה נעטפת ברוטב אגוזי חמים ופירורי לחם נעימים.

תבלו במלח ובפלפל שחור גרוס לפי הטעם.

הגישו וקשטו עם מעט גבינה קשה מגורדת מלמעלה ובעלה מרווה טרייה. סדרו בצדדים סרטים של רו בייקון לטאצ' אחרון.

בתאבון,

אביעד.

לחיצה על אחת התמונות תגדיל את כולן לרזולוציה המקסימלית שלהן

ואל תשכחו להגיב ולספר לי מה אתם חושבים..

C YA.

רולדת חזה עוף עם מרווה עטופה בבייקון קריספי

מתכון מדליק במיוחד, שנראה מליון דולר וגם טעים לאללה.

אפשר להכין כמתאבן, או אפילו למנה עיקרית "קלה". הרולדות די קטנות. רומנטי ואלגנטי מאד על הצלחת.

אני מבין שלחלקכם עניין הבייקון אולי קצת בעייתי, אם כך אפשר להחליף אותו בחזה אווז מעושן למשל.. או אפילו ב"פסטרמה איטלקית" שעכשיו מוכרים בסופרים הגדולים. השומן של הבייקון חודר לחזה ומעשיר את עסיסיותו. לעוף יש נטייה מאד מהירה להתייבש והשמירה בעזרת פרוסת הבייקון, או הפסטרמה ישמרו עליו. ד"א נסו לא לתבל במלח יותר מידי, לבייקון יש מליחות משלו והוא כבר ימליח את המנה באופן די אינטנסיבי. כך שאל תתפתו לפזר. 

אורך הכנת המנה זריז ביותר, הרבה יותר קל לעשות את הרולדות הללו משניצלים אפילו. וזה טעים ונראה וואו לגמרי.

נסו פעם הבאה שיגיעו אורחים או אפילו סתם כדי לגוון את ארוחת הצהריים בשבת. 

מצרכים: ( 8 רולדות קטנות = 4 מנות פתיחה, או 2 עיקריות)

4 פרוסות חזה עוף (כמו לשניצל) גדולים חבוטים עד דק, חתוכים לחצי לאורכם.

8 רצועות בייקון פרוסות לעובי בינוני (לא דף שקוף ולא עבה שאי אפשר לגלגל)

8 עלי מרווה ארוכים

מלח ופלפל לפי הטעם

2 כפות שמן זית משובח

הכנה:

1 – מניחים על משטח עבודה נתח עוף לפניכם כאשר הוא פרוס לאורך, מתבלים במלח ובפלפל ומניחים בקצהו עלה מרווה. מתחילים לגלגל עד סופו לרולדה. סביבו מגלגלים נתח בייקון ודוקרים עם קיסם כדי להחזיק אותם יחד.

ממשיכים כך עם כל הנתחים.

2 – במחבת עם משטח שאינו דביק, מחממים את שמן הזית ומטגנים את הרולדות (חצי כמות בכל פעם) על הצד של הבייקון. מסובבים בעזרת מלקחיים באופן תדיר שלא יישרף ויהיה קריספי מכל הצדדים.

(סבלנות). מורידים מעט את הלהבה ונותנים לרולדות להתבשל עוד קצת עד שרואים שהעוף בפנים לבן ועשוי לגמרי.

3 - מוציאים לנייר סופג ומפזרים מייד מעט מלח גס (הוא יספוג שאריות שמן ויקשה את הציפוי)

מגישים על מצע של עלי בייבי תרד, סלט ירוק, או פירה למשל.

בתאבון,

אביעד.

סלט שרימפס עם פול ירוק, תירס טרי, עגבניות שרי, אבוקדו ובייקון מעושן.

אי אפשר להתכחש לכוחם של הסלטים בחיינו. אך כמובן שאנו כאן לא מדברים על חומוס טחינה, סלט ירקות ערבי
(בלי שום קשר שחומוס זה אחד מאבות המזנות הישראלי ושלי על אחת כמה וכמה).
אנו מדברים על סלטים מעניינים שמתלווים כיום בכמעט כל מסעדה, סעודה, אירוע ואפילו בבית סביב שולחן המשפחה.
ירקות יש כאן בארץ בשפע וטעימים במיוחד. כל מה שצריך כדי להצליח, זה מעט דמיון. החלטתי שליד המנות האיטלקיות
והבשריות לרב שאני מעלה כאן בבלוג, אנסה גם מידי פעם להבזיק מעט צבעוניות לצלחת. תודה ל Zen can cook שלימד אותי להגיע גם לזה.. המנה שאובה מהבלוג המדהים! שלו.
כבר היו לנו לא מעט מנות ירוקות, כתומות ועוד.. שהיוו תוספות יפות למנות אחרות. אך הפעם החלטתי להגיש לכם
מתכון שיכול להוות לא רק כ"עוד" סלט על השולחן, אלא מנה בפני עצמה. ראשונה או כארוחה קלילה ביום קיץ מהביל
שחייבים משהו קליל ומרענן.

המנה נפלאה, יפה מאד, מרשימה ומרעננת בטעמים מדהימים. היא אורכת כמה דק' בודדות של הכנה ויש לכם את אחת
המנות הנפלאות והמדהימות שתראו אי פעם על הצלחת. היא גם טעימה מאד ;).
הנה, הנה.. כבר מתחילים.. אני שותק!

מצרכים: (מנות 2-4)

1 כף שמן זית

12 חסילוני ג'מבו נקיים

200 גר בייקון חתוך למקלות עבים (בקשו במעדנייה לפרוס לכם 2-3 פרוסות בעובי 0.5 ס"מ)

1 קלח תירס טרי, מבושל ומפולט (פשוט העמידו את התירס לאחר בישולו והחליקו סכין מלמעלה למטה)

1 וחצי כוסות פול ירוק חלוט ומקולף

1 כוס עגבניות שרי חתוכות לחצאים

1 אבוקדו נקי וחתוך לקוביות

2 כפות בזיליקום טרי קצוץ

2 כפות פטרוזיליה טרייה קצוצה

1 כפית של טימין קצוץ

2 גבעולי בצל ירוק קצוץ

מלח ופלפל לפי הטעם.

לתיבול הסלט:

1 שם שום כתושה עד דק

3 כפות מיץ ליים סחוט (או לימון)

1/3 כוס שמן זית משובח

מלח ופלפל לפי הטעם

להכנה:

1 – במחבת טפלון הקפיצו את הבייקון למשך כמה דק' ללא שמן, עד שהוא נעשה פריך. הוציאו בעזרת כף מחוררת לנייר סופג.

2 – באותה המחבת חממו כף שמן זית וטגנו את החסילונים עד שהם נעשים ורדרדים ומוכנים. הוציאו למשטח נקי וחיתכו אותם באופן גס במיוחד (בערך לגודל ביס).

3 – בקערה קטנה, טירפו במרץ את השום עם הלימון והמלח\פלפל. הזליפו לאט לאט את שמן הזית בעוד אתם ממשיכים לטרוף. עד לקבלת רוטב חלק (ויניגרט).

3 – בקערה גדולה, הוסיפו את כל מרכיבי הסלט יחד עם ה ויניגרט וערבבו קלות, כאשר אתם מנערים את הקערה באוויר, או למי שלא פוחד להתלכלך בעזרת כפות הידיים בתנועות דגדוג מלמטה למעלה.

(שימו לב- הסלט לא צריך לטבוע ברוטב. אלא רק להיעטף בו בעדינות. אז; עם רגש לפי הכמויות שיוצאות לכם).

4 – צלחתו: הגישו לכל סועד חלק מהסלט המתובל, יחד עם לחם משובח, חמאה ויין לבן צונן.

בתאבון,

אביעד.