ביקור ב לה אוטרה - תל אביב

נגד כל הסיכויים וגם הטבע שלנו שלא למהר ולעלות על רכבת ההייפ התל אביבית ולנסות כל בר או מסעדה שנפתחת בתקופה האחרונה, אם הביקורות לגביה טובות או גרועות, עשינו זאת.

בשבת בצהריים הרמנו טלפון ל "לה אוטרה" שבירקון, לבדוק אם יש להם זוג מקומות עבורנו באותו הערב.

בהפתעה רבה, הציעו שנגיע בתשע וחצי ושיש להם שולחן עבורנו אך לא מקום על הבר שביקשנו במקור (שהגענו, נתנו לנו לבחור בכל זאת...על בסיס משחק כיסאות עם זוג אחר שרצה שולחן למרות שהזמין בר)

שמחנו בצהריים שלא צחקו עלינו בשל ההתארה המאוחרת לליל שבת והגענו בשעה הנקובה לרחוב הירקון.

מול מלון אימפריאל ישנו גם חניון במחיר מופקע ושם חנינו בדיוק מול דלת הכניסה ל לה אוטרה.

את המקום פתחו בעליהם של האימפריאל בר הכה מבוקש ונחשב שנמצא בסמוך, אך הפעם על בסיס קצת פחות פנסי וטייט כביכול, עם השפעות מקסיקניות ומהקריבים, לפחות כך היה כתוב על התפריט וכרטיס הביקור של המקום.

הבר\מסעדה ממוקמת במיקום מושלם לתיירות פנים וחוץ, ממש בליבה של הפיילה המהבילה מלחות- שסביבה, מלונות תל אביב שמעטרים את הרחוב והרחובות מסביב. המקום אמנם קטן יחסית כאשר בפנים כעשרה אולי קצת יותר שולחנות שפזורים בחדר בודד שבסופו בר- שיכול לאכלס כ 10 אנשים נוספים לערך.

האווירה חמימה עם תאורה מעוממת ותפאורה של בטון חשוף, מתכות וקש אך הכל בטוב טעם, בעדינות וברכות. המוסיקה שהתנגנה בכל העת הייתה אקלקטית ובסגנונות אתניים ואמריקאים, אך ניכר שנבחרה בקפידה לאווירה מושלמת. צ'יל אוט מקסיקני\ספרדי, פולקלור אמריקאי ועוד.

אותנו הושיבו כאמור בשולחן לזוג שהיה גדול מהסטנדרט כך שיש המון מקום לצלחות וכוסות שנערמים בהמשך הערב, אך מצד שני גם מרחיק אתכם קצת מבן\בת הזוג... בחרנו לשבת שנינו אחד ליד השניה על הספה הארוכה שהייתה מצידו האחד של השולחן ועדיין היה לנו נוח, מרווח מהשולחנות שהיו ליד וקרוב אחד לשנייה (בכל זאת באנו לבלות יחד).

מלצרית דוברת אנגלית ומעט מאד עברית ניגשה אלינו עם תפריטים, הציגה את עצמה ושאלה אם אנגלית זה בסדר כי היא מעט מתקשה בעברית, קטע קצת מוזר בעוד זה מקום שנמצא בישראל, אבל כנראה שהם מאד רוצים למצב את עצמם לתירים, אז זה מקובל עליהם. תכלס לא היה לנו ממש איכפת ומבחינתנו זרמנו.

הבטנו מעט בתפריט המעוצב אך המינימליסטי משהו לכמה דק למרות שהכרנו את רובו מקריאה והסתכלות לפני כן בבית. התפריט מורכב ממנות אוכל כאלו ואחרות בלי חלוקה אמיתית של ראשונות עיקריות וכן הלאה, אבל אפשר להבין את הזרימה הקולינרית שניסו לעצב בו. כמו כן, כמה וכמה סוגי מסקל וטאקילות, סקצייה של קוקטלים מיוחדים (שאלו, מעבר לאוכל המיוחד די הקטע של האימפריאליסטים בכל זאת...) ועוד מעט שתייה כזו ואחרת גם מהצד השני של התפריט. יש במקום עוד הרבה שתייה שלא רשומה בתפריט הקטן יחסית, אז תמיד אפשר לשאול את המלצרים אם יש משהו מסוים מעבר לרשום.

בחרנו יחד עם קצת עזרה מהמלצרית האמריקאית, שהתברר שהבינה היטב את מרכיבי הקוקטלים, דרך הכנתם, המאכלים וסוגי הטעמים - זוג קוקטיילים מהרשימה המיוחדת של המקום וכמה מנות מהתפריט שנראו לנו מיוחדים, טעימים או סתם שרצינו לנסות. היא הבטיחה לנו שלא להוציא הכל יחד ולהעמיס אותנו, אלא ללכת עם זה לאט ובהדרגה כך שנוכל להנות, לטעום יחד ושהערב יתפתח מעצמו. הסכמנו בחיוך ושמחנו שהיא מבינה עניין.

זוג המשקאות הראשונים לאותו הערב, היו כאמור מרשימת המיוחדים של המקום, השראות מקסיקניות ומהסביבה הביאו שבסיס הקוקטיילים יהיו מרום, מסקל, טקילה וכיוצ' כאשר התוספות הן של פירות אקזוטיים ותבלינים. הרשימה מאד מיוחדת ולי אישית היה קצת קשה לבחור. לא רק בגלל שלא מעט מהאופציות נראו לי מעניינים, אלא גם בעיקר שאני איש של סינגל מאלט נקי ותו לא אז אני לא ממש בכיווני קוקטיילים בדרך כלל, אבל הפעם זרמתי בכיף.

Oaxaca Confidential – טקילה, אפרסק, היביסקס ופלפל שחור.

הקוקטייל הזה היה מצמד "קפואים" ברשימה ונלקח בהמלצת המלצרית שלנו, הגיעה כוס נמוכה, עם משקה קפוא על בסיס קרח כתוש בצבע ורדרד שעל פניו נראה כמו מרגריטה מברד בטעם מסטיק, אך היה משקה מדהים עם טעמים מדויקים ולא מתוק מידי בכלל.

הקוקטייל השני שהציעה המלצרית היה ה

KALINGO old fasion- 4 סוגי רום, טיקי ביטר ואננס, בעקבות שהצהרתי שאני איש של משקה "נקי" ופחות אוהב קוקטיילים... היא קרצה בחינניות ואמרה שאוהב. צדקה! בכוס וויסקי עגולה עם סלע של קרח בפנים, משקה בצבא קרמל בהיר, חזק אך ארומטי עם נגיעה ממש עדינה של אננס שהיה כמעט ולא מורגש אך איזן את טעמי הרום המרובים במשקה. הצלחה מסחררת מבחינתי, אחד המשקאות המגניבים שיצא לי לשתות לאחרונה.

יחד עם המשקאות כמובן שהזמנו לאכול, התפריט נראה מאד מעניין והתפללנו לאלוהי הוודו שהמטבח אשכרה יודע מה הוא עושה... יחד עם המלצרית הידענית הינדסנו רשימת טעימות...

אל השולחן הגיע קודם

* סלסות וקריספי טורטייה – כלי עם טורטיות פריכות משולשות ו שלישת פנכות עם מתבלים שונים.

פיקו דה גאיו, מתבל על בסיס תירס מקסיקני ברוטב אדום, עגבניות עם פלפלי האבנרו – חריף!, ומלון וסקורפיון ערבה שהרגיש כמו קוואקאמולי נוזלי עם המון ליים וכוסברה.

מנה לנישנוש כיפי ללא ספק ובמחיר שסה"כ לא עושה בעיה בכיס... מי שבא לשתות ולא רוצה לאכול בכלל, הייתי ממליץ לפחות לקחת את הקומבינה הזו, היא נותנת קצת "פלפל" לישיבה בבר.

עוד הגיעו אך לא מהר מידי,

* שרימפס קוקוס סלסת אננס וצ'ילי ויוגורט קוקוס, למעשה מקבלים שלושה שרימפסים בינוניים בגודלם על שיפוד עץ במעטפת זהובה של פנקו ושבבי קוקוס שעברו טיגון קל. על הצלחת מעטרים הסלסת אננס הטעימה, יוגורט קוקוס שאנחנו לא נגענו בו (אנחנו משתדלים להימנע ממוצרי חלב) ושמן ירקרק.

השרימפסים טוגנו במידה הנכונה ונשארו פריכים בפנים המעטפת. שבבי הקוקוס וסלסלת האננס היוו נפח מתקתק חריף לכל הכבודה ויחד עם פירות הים נרשמה מנה מעוררת רעננה וכיפית מאד.

נשאלת כמובן שאלת המחיר שעל שלושת השרימפס הללו נדרשים לשלם כמעט 40 שקלים, אך בשביל לא לבאס את הערב, העברנו את השיחה על המנה הזו ועל תימחורים אחרים לדרך חזרה הביתה. תכלס, המסקנות הן – ששילמנו בכיף - היה פה גם משהו מעבר לסתם לשים פירות ים בבלילה בצ'יפסר ומצד שני באנו ליהנות ולא להתלונן על המחיר. אלו המחירים בארץ לדאבוננו, ובמקומות ברמה הזו, צריך להכניס את היד עמוק לכיס, בעיקר כי במנה הזו זה לא נגמר.

* טאקו שוק אווז – גוואקמולה, עגבניות שרי, איולי צ'יפוטלה – מגיעים זוג טאקו בעבודת יד, דקים ורכים ובמרכזם שוק אווז שבושל בישול ארוך מפורק לפיסות ארוכות. הגוואקמולה נמרחה לפני והאיולי הוזלף מבקבוק לחיץ מעל כל הבשר. קיפול של הטאקו לצדדים ובשני ביסים מחסלים אחד כזה די בקלות. הטעמים נפגשים עם כל הפה, עסיסיות, חריפות עדינה, מרקם רך בעיקר מהטאקו הבשר והממרחים והמון המון טעם. אחת המנות הטובות של הערב לטעמנו, מה שגרר שלמרות הרשימה שהנדסנו בהתחלה יחד עם המלצרית, הוספנו מנת טאקו נוספת

* טאקו חזיר מפורק – פריחולס, סלסה ורדה וצנונית, גם פה נרשמה הנאה לכל אורך הביסים שחלקנו. אמנם המנה קטנה מאד, שוב, רק שני טאקו די קטנים עם מעט מילוי באמצע אך האוכל פה מיוחד ומקורי במחוזותינו ואמור לבסס מצע בקיבה לקוקטיילים משובחים. זוהי לא מסעדה פר סה... אבל האוכל מהנה ללא ספק ברמה אחרת לגמרי מגסטרונומית פאב בנאלית וידועה.

\

מנה נוספת שהגיעה בין לבין היא

*הטרטר בקר במסקל – חלמון, שאלוט, וקרם בצל. המנה שהגיעה נראתה נפלא. צבע הבשר היה בורדו עכור וניכר שעשו פה מנה מבשר שיושן היטב. חלמון הביצה היה שלם ונפוח ומסביב לפיאצה הבשרית המון עלים ושאלוט מופרדים. בין לבין מן קרם שהרגיש שעשו מפטריות דווקא ולא מבצל. אך זה התאים.

עם כף שהוגשה ערבבתי את החלמון עם הבשר והוספתי קצת מהעלים, הבצל והקרם מסביב.

הדבר היחיד שהיה חסר לי זו מליחות (צלפים בטרטר הקלאסי), אך מלח או פלפל לא נחו על השולחן ובסופו של דבר טרפנו את המנה מבלי למצמץ. טוב אני טרפתי, החצי השני פחות התחברה למנה, למרות שהיא אוהבת טרטר מאד, אולי זה העלים שמיהרתי לשלב שם. הצטערתי בפנייה, היא נשקה לי, הכול בסדר.

מנה נוספת שהיינו חייבים לנסות, בעיקר בגלל שהחצי השני לא אכלה מעולה, הייתה

*צ'יקן מולה שחורה, תירס, כוסברה – אמנם אכלנו בצהריים פרגית שלמה צלויה בתנור, אך זה לא מנע מאיתנו להזמין גם עוף לארוחת הערב. העניין עם השוקולד סיקרן את המלאך שלי וזו מנה שהייתה נעולה מראש בחשבונית מבחינתה. בכלי חרס נתח עוף שהיה פרוס, שליכטה של רוטב מולה שוקולדי וחריף וכמה גלגלים של תירס שבושל ונצלה על הגריל עם תבלינים מעוטר בעלי כוסברה.

העוף היה מקסים בטעמו, עסיסי, עם עור פריך ומתובל. במולה המקורי הרוטב עוטף את הנתחים בשלמותם אך פה הגישו גירסה "לפחדנים" והיה אפשר פשוט לטבול עוף ממש טעים ברוטב הסמיך. תוספת התירס גם אם קמצנית משהו הייתה טעימה ומתובלת והלכה היטב הם המנה הבשרית. סה"כ מנה מעולה, עד שמגיעים ל VFM... אבל החלטנו שאנחנו עוזבים את זה הפעם כן?!

יחד עם הצ'יקן מולה הגישו לנו באדיבות המטבח זוג פלחי תפוח עם סוכר הביסקוס שנשרף מלמעלה, מרענן חיך מקורי שהיה ממש במקום.

בהמשך הערב, יחד עם בקבוק של פרייה, המשכנו להזמין זוג קוקטיילים נוסף שהראשונים עמדו ריקים ליד צלחות האוכל. שוב בהמלצתה של המלצרית האמריקאית לקחנו עוד מהמיוחדים והפעם,

* Many Face God  - רום בקרדי 8, רום ג'ימיקני, פאפאיה, ליים, ציפורן ותבלינים – בכוס שמפנייה נמוכה משקה בצבע צהבהב, אחד הטעימים שיצא לנו (שוב) לטעום לאחרונה. זוהו ללא ספק בר שיודע מה הוא עושה עושה זאת היטב לכל אורך הדרך. גם המשקה הזה השאיר איפקט רציני מאד. הטעמים היו מדויקים עם יד חזקה מאד ובטוחה. משקה אדיר ומסוגנן לאללה.

את המשקה שחשבתי לקחת El Machete  שמבוסס על טקילה, סלרי, תמרינדו, ואננס, החלפתי להמלצה אחרת

* Tequila Nagroni – טקילה במקום ג'ין, ורמוט ואמפרול... עם טוויסט תפוז בכוס מיוחדת וגבוהה.

משקה שמתחיל מתקתק אך בסופו אוחז בגרון במרירות איטלקית אופינית. קוקטייל לא קל אך מורכב בעל עומקים רבים בעוד הטקילה עושה פה משהו מיוחד וחמים יותר מהג'ין האלגנטי והלבן. ללא ספק דג'סטיף משובח לערב מקסים, באווירה מאד מאד מיוחדת וטובה.

לה אוטרה, היא "האישה האחרת"... אני מניח שהחברה של האימפריאל בר שיחקו פה עם המושג בעקבות הפעלת הבר הנוסף שצמוד אליהם. אם האימפריאל בר היא האישה הקלאסית, התלויה על ידו של הג'נטלמן בחליפת שאנל, לה אוטרה היא זו שממתינה לו באישון ליל לבילוי באחת הסמטאות, חושנית, סקסית ומזיעה.

זהו ללא ספק מקום עשיר בטעמים ובאווירה סקסית ומיוחדת, ניתן בשקט לצאת שם ליציאה רומנטית, עם האישה, או עם האחרת... אוכל טוב ומשובח, אם כי המנות קטנות ובשביל לשבוע לרעבים שביננו, תתכוננו להזמין את רב התפריט אם לא את כולו. המחיר ליציאה מלאה שם לא זול. אך אני לא חושב שזה גם מסוג המקומות שארצה ללכת אליהם כל שבוע. אשאיר את לה אוטרה להזדמנויות סקסיות במיוחד... 

אביעד

חזה עוף ברוטב שקדים וכוסברה בנוסח הודי

מנה עם המון רוטב וטעמים עצבניים כמעט, של כוסברה, פלפל ירוק חריף ותבלינים רבים שמגיעים ממסורת תבלינים ענפה מאזור הודו. כאן עוטפים בנדיבות חזה עוף שחתוך לנתחים קטנים.

הטעמים העזים מתאימים במיוחד להגשה עם אורז לבן שיספוג ויתאים בצורה מושלמת למנה העשירה והעמוקה הזו. צבעה של המנה לבן עם גוונים ירקרקים והטקסטורות הם קרמיות, ועשירות במיוחד מפירה השקדים והשמנת שמוסיפים כדי לעבות את התבשיל. רשימת המצרכים אולי נראית ארוכה במיוחד, אך אחרי שקוראים אותה, מבינים שאין שם שום דבר רציני או בעייתי להשגה. בעצם, אני כמעט בטוח שברב המקרים, יש לכם כבר הכול בארונות המטבח. זה באמת קליל להכין, פשוט ויחסית לא אורך זמן רב.

מצרכים: (6-8 מנות)

2 חזות עוף שלמים, חתוכים לקוביות

4 בצלים קלופים ופרוסים

50 גר חמאה מזוקקת (לא חובה, אפשר ברגילה גם)

2 עלי דפנה

2 עלי קארי טריים או יבשים (אופציונאלי)

מלח לתיבול

2 שיני שום גדולים

2-4 ס"מ שורש ג'ינג'ר קלוף

2 גבעולי למון גראס (אופציונאלי)

2 פלפלי צ'ילי ירוקים (מי שלא אוהב כל כך חריף, יכול להוריד במינון)

1 כפית פלפל שחור גרוס טרי

1 וחצי כפיות אבקת כמון

1 וחצי כפיות גרגירי כוסברה כתושים לאבקה

1 כפית אבקת צ'ילי

1 כפית כורכום

1 וחצי כפיות פפריקה מתוקה

1 כוס מים

1/2 כוס שקדים לבנים מרוסקים

1 מיכל שמנת מתוקה 38%

1 צרור כוסברה טרייה קצוצה

הכנה:

1 – במעבד מזון או בלנדר מצרפים את השום, הלמון גראס, הפלפל החריף, כל התלבינים והג'ינגר וטוחנים למשחה חלקה יחד עם חצי כוס מים.

2 – בווק גדול, מחממים את החמאה ומוסיפים את הבצלים יחד עם עלי הדפנה והקארי ומעט מלח לתיבול על אש נמוכה כ 20 דק' עד שהבצל מתרכך. מוסיפים את תערובת התבלינים ומערבבים קלות. מבשלים ל 3 דק' נוספות. מוסיפים את המים הנותרים ומכסים את הסיר. מבשלים כ 10-15 דק'.

3 – מוסיפים את קוביות העוף, מערבבים אותם היטב בתוך הנוזלים, מחזירים את המכסה ושוב מבשלים על אש נמוכה בינונית כ 10-15 דק' בערך.

4 – בקערה ערבבו את השקדים המרוסקים יחד עם השמנת. הוסיפו את פירה השקדים כאשר מוכן אל הסיר עם העוף והרוטב וערבבו היטב כדי לעטוף את נתחי העוף. טעמו לתיבול והוסיפו אם יש צורף מלח ופלפל שחור. בשלו עד לסמיכות רצויה.

5 – לסיום המנה, הוסיפו את הכוסברה הקצוצה וערבבו פעם נוספת. כבו את האש והגישו על אורז בסמטי

או על אטריות שונות.

בתאבון,

אביעד.

צלי קורקבנים עם תפוחי אדמה ושמיר

זה מצחיק,
"מצחיק" עם מרכאות כמובן, כמה שמספיק ריח, או מראה של חבילת בשר במעדניית הסופר יכולה להביא
זיכרונות מילדות.
אחד מהמאכלים שאכלנו מידי פעם על שולחן אימי (היי אימא!) היה צלי של קורקבנים ותפוחי אדמה.
מבחינתי זו אולי אחת מהמנות שמתויגת בראשי "בציניות" כ הכי שנות ה 80 שיש! שמשפחות עמלו רבות על לגמור את החודש ובשר זול כמו קורקבן וכמה תפוחי אדמה יחד עם קצת כשרון, הביאו ארוחה מלאה למשפחה שלמה (שני ילדים וכלב, אבל עדיין, שלמה ;-) ).

לפני כמה ימים טיילתי לי בסופר השכונתי לקנות כמה מצרכים "להשלמות" ובעוברי בוויטרינת הקצב, צדה את עיני חבילת קורקבן קטנה ונקייה. הסתכלתי סביבה וראיתי שתג המחיר המצחיק מאשש את התאוריה על בשר "זול" לארוחת משפחתית... אז למזלנו אנחנו כבר לא חושבים באותן הסטנדרטים ולרכוש בשר קצת יותר יקר זו לא מילה גסה בארץ ואצלי בטח. אבל לשם הנוסטלגיה, גם חבילת הקורקבנים הזו נוספה אל הסל, יחד עם זר של שמיר, כי בתוכי ידעתי מה אני הולך להכין, למרות שמעולם לא הכנתי!
המנה די קלה להכנה, אם כי לוקחת זמן הכנה די ארוך, בעיקר כדי לרכך את נתח הבשר המעצבן הזה. כשעתיים בסיר עם המון מים ואז עוד כ 30-40 דק' עבור התבשיל עצמו, או עד שתפוחי האדמה מתרככים כמו שאומרים.
אז, הנה המתכון, רק שתדעו שיצא פצצות לגבות! וגם אם עשיתי את זה קצת שונה מאמא, זה היה טעים מאד וזיכרונות מהבית עלו לי בכל זאת.

מצרכים (2-4 מנות)
2 כפות זמן קנולה
500 גר' קורקבן טרי
4 תפוחי אדמה זהובים קלופים וחתוכים לקוביות (2X2ׂ)
חופן שמיר טרי קצוץ (ועוד קצת לקישוט ורעננות)
2 בצלים לבנים פרוסים אמינסה
1 שן שום כתושה
חצי כפית מלח
חצי כפית פלפל שחור
כפית פפריקה
כפית רסק עגבניות משובח (אני משתמש בשפורפרת של MUTI)
חצי כפית כמון
חצי כפית חוואיג' למרק (אופציונאלי).



הכנה -
1 - בסיר בינוני מוסיפים את הקורקבן וממלאים במים עד לכמות של פי 3-4 מגבוה הבשר. מניחים על הגז ומבשלים ברתיחה ל שעה וחצי בערך עד שעתיים (שימו לב שלא יגמרו לכם המים באמצע). מסננים למסננת ושוטפים את הסיר.
2 - מחממים את השמן בסיר ומוסיפים את הבצל והשום על אש נמוכה. מטגנים עד להזהבה. מוסיפים את הקורקבנים המורתחים (ניתן לחצות אותם לפני התחלת התבשיל לגודל ביס, אני אוהב להשאיר אותם שלמים) ומטגנים יחד לשתי דקות בערך.
3 - מוסיפים את התבלינים ומערבבים היטב. מוסיפים את קוביות תפוח האדמה והשמיר הקצוץ ומכסים במים פושרים עד לגובה המצרכים ועוד קצת. מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לבינונית קטנה ומבשלים יחד לחצי שעה או עד שתפוחי האדמה מתרככים. אם צריך, מוסיפים מים באמצע הבישול. (קחו בחשבון שבסופו של דבר, הרוטב צריך להיות סמיך ולא מרק!).
מכבים את האש ומפזרים שמיר טרי בנוסף ומערבבים. מגישים עם לחם טרי וסלט חי.

בתאבון,
אביעד.

חזה עוף בנוסח קיג'ין, יחד עם פירה כפרי

עוף, או חזה עוף, משולים אצלי לנייר לבן, קנבס ציור שמחכה להתיז עליו צבעים.
לעוף יש טעם מאד ייחודי (איזה טעם יש לעוף?), אך בד בבד, הוא גם סופג ומתמזג עם כמעט כל טעם שתוסיפו לו.
בבלוג זה, ניתן כבר למצוא כמה וכמה מתכונים עם עוף, פרגית וכדומה..בתוספות טעמים מגוונים משוקולד ועד תבלינים הודים. הפעם, אנו מזנקים לאזור אחר בעולם.. ל לאויזיאנה- ארצות הברית.
חזה העוף שלנו היום, מושרה ומתובל בתערובת קיג'יין חריפה ואדמדמה, שנותנת טעם מדהים ועשיר כל כך
לחלק היבש וחסר הטעם ביותר בעוף. החזה. (בעצם, אתם יכולים להכין את המתכון, עם כל חלק עוף, או בשר אחר שתחפצו).

את תערובת הקיג'יין ניתן לרכוש בחנויות המתמחות, או בחוות התבלינים השונות. כל אחד מכין אותה טיפה שונה
אבל בכולן המצרכים שעורבבו פנימה, זהים. מה שמשתנה אלו בדרך כלל המידות כמובן.
אז, עבורכם, אתן גם את המתכון לתערובת כזו, שתוכלו להכין לעצמכם בבית ולתבל בכל פעם שתרצו כמעט כל דבר.. אפילו קלחי תירס לפני ששמים אותם על מנגל, או על בצל מטוגן, פירות ים, דגים ובשר.

הנה המתכון ורשימת המצרכים לצנצנת קטנה של תערובת קיג'יין ביתית שתוכלו לשמור לכם..
מצרכים (CAJUN = קיג'יין):
2 כפות מלח
1 כף פפריקה אדומה
2 כפית פפריקה אדומה חריפה
2 כפיות תבלין שום (אבקה)
2 כפיות תבלין בצל (אבקה)
2 כפיות טימין יבש טחון
1 כפית טרגון טחון
1 כפית אורגנו
2 כפיות פלפל שחור גרוס
2 כפיות פלפל קאיאן (אדום) גרוס\אבקת צ'ילי

מערבבים הכל היטב, מכניסים לצנצנת אטומה ושומרים בהקפאה.
מי שרוצה להכין כמות גדולה יותר, פשוט שיכפיל בדיוק באותם היחסים.. (ד"א מי שרוצה את התערובת יותר שומית,
יכול להוסיך מאבקת השום, מי שרוצה יותר חריף, מוזמן להוסיף מהפפריקה או מהקאיאן, וכן הלאה)

מפה, נעבור היישר למתכון המלא.
מצרכים: (2 מנות):
4 כפות שמן קנולה
2 כפות חמאה
שליש כוס חלב
2 חזות עוף מנוקים ויפים
4 תפוחי אדמה בינוניים, קלופים, חתוחים לקוביות ומבושלים עד שהם רכים לגמרי, מסוננים.
תערובת קיג'יין
1/2 בצל סגול פרוס לרצועות דקות
6-7 גבעולי עירית
מלח ופלפל שחור גרוס

1 - בקערה, שמים מעט מתערובת הקיג'יין ומצפים את חזות העוף, עד שהם עטופים באופן מושלם בתערובת. מכניסים לשעתיים במקרר לפחות (עדיף 6 שעות או יותר).
2 -ממש לפני ההגשה, במחבת- ממיסים חמאה ומטגנים את הבצל הסגול עד להזהבה, מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה ומתחילים לערבב בעזרת כף עץ, בעוד אנו מועכים את הקוביות למחית גסה. מוסיפים את החלב, מתבלים במלח ופלפל וממשיכים את תהליך הערבוב והמעיכה, עד שתפוחי האדמה ספגו את הנוזלים. מוסיפים את העירית ומערבבים פעם נוספת. מוציאים לצלחת הגשה. (אפשר ליצוק לתוך "פורמה" כמו בתמונה, או בצורה "גסה")
3 - באותה המחבת (שהיא נקייה משאריות), מחממים את שמן הקנולה ומטגנים את העוף כ 3 דק' מכל צד עד שהוא מוכן לגמרי (זמני הצלייה יכולים להשתנות בגין עובי הנתח וגובה האש כמובן). מוציאים ומגישים עם פירה תפוחי האדמה. אפשר לפרוס את הנתחים לרצועות, או להשאיר אותם בצורתם השלמה, לפי טעמכם.
מקשטים בעירית קצוצה, פטרוזיליה רעננה, או\ו פלח לימון.

בתאבון,
אביעד.

לחיצה על התמונה תגדיל אותה לרזולוציה המקסימלית שלה.
אל תשכחו כמובן להגיב, ולספר לי מה אתם חושבים..

C YA.

עוף מטוגן בפירורי לחם ותבלינים

לפני כמה שבתות, כמו בכל שבת, כבר בבוקר, אני חושב מה בא לי לאכול בצהריים.
אחד הדברים הראשונים שקפצו לי בראש זה, איך בא לי עכשיו "דלי ענקי מ KFC..."
הרשת הזו לא בדיוק ההצליחה בארצנו הקטנטונת, אני לא בטוח בדיוק למה, אבל אני מניח שעוף מטוגן לא ממש התחבב
על יהודים שאוכלים עוף כמעט כל הזמן בבית.. ולטגן זה לא בדיוק הדבר הכי נפוץ כאן, למרות שכולנו מתים על שניצלים למשל וצ'יפס וכל דבר אחר שמטוגן.. אבל שוב.. לא יודע. משהו השתבש. אני לא שולל גם חוסר ידע בניהול הרשת ועוד כל מיני חולאות כאלו ואחרות. אבל לא על זה באתי לדבר היום.
הקרייבינג שלי שהכתיב את ארוחת הצהריים באותה השבת, הוא המושא העיקרי בסיפור וכמובן העוף שהכנתי בעקבותו.

בכל מקרה, אני לא יודע אם ידוע לכם או לא, אבל את העוף המיוחד הזה שמכינים ב KFC, זה שמצופה במן ציפוי פריך ומגניב כזה, עושים כאשר משרים את העוף לכמה שעות (או עדיף ללילה שלם) ב"חלב- חמאה" (Buttermilk). שבעצם התחליף "הישראלי" לעניין הזה הוא לבן חלבי, או בשפת היהודים "רויון". (כך לפחות עושים בניכר, לא ממש מודע אם הרשת שלנו פה בארץ היית כשרה או יש לה "טריק" אחר לעניין)
אני, שיש לי מן אלרגיה לא מוסברת ובעייתית ביותר עם מוצרי חלב וגבינה (אבל עם סייגים, שוב לא ממש ברור איך)
לא מסוגל אפילו להריח את ה'רויון' הזה, בעוד שמיותר לציין שלשים אותו אצלי באוכל, זה מתכון לבעיות עיכול קשות.
כך, שהתחלתי לחשוב מה עושים כדי שעדיין אוכל לטגן עוף ושיצא לי עם ציפוי פריך ומגניב.
בגדול, לא צריך להיות גאון רציני בשביל זה, הרי אני מכין שניצל קטלני כבר מכיתה ב'.. אז זה אמור להיות בסיס טוב.
רק במקום חזה פרוס, יש פה שוק, או ירך, נו ביג דיל.

אז יאללה מתחילים.. אה כן, המתכון הזה כשר לגמרי, אין פה חלב, חמאה, או בייקון.. אז לכל אלה שפוחדים להמשיך איתנו .. אל! מה שכן עשיתי, זה תיבלתי את העוף לא מעט, כך שזה יוצא פיקנטי ודי מיוחד.

מצרכים: (לכמה שבא לכם, פשוט תכפילו מנות, קל ופשוט)
8 שוקי עוף (אפשר גם חלקים אחרים, כנפיים למשל, או ירך. רק שיהיו קטנים יחסית. חזה זה חלק שלא מומלץ, מכיוון שהוא יבש מידי. אנחנו מחפשים עסיסיות מבפנים וקרנצ'יות מבחוץ!)
2 ביצים
הר של פירורי לחם מסוג "פירורית זהב"
2 כפות רוטב ווסטשייר
1 בקבוק שמן צמחי (חמניות, קנולה וכו) לטיגון עמוק.

{תבלינים}-
1 כף קמח לבן רגיל
1 כף פפריקה מתוקה
1 כף פפריקה חריפה (לא חובה למי שלא רוצה חריף)
1 כפית אבקת צ'ילי (לא חובה למי שלא רוצה חריף)
1 כפית אבקת שום
1 כפית טימין יבש
1 כפית מלח גס
1 וחצי כפיות פלפל שחור גרוס

הכנה:
1 - בקערה גדולה מערבבים את כל התבלינים, דוקרים קלות את השוקיים עם מזלג, או עם שפיץ של סכין ומסובבים אותם בתוך התבלינים עד שהם מצופים לגמרי, מניחים במקרר (מכוסים בניילון נצמד) לכמה שעות, מינימום שעתיים.
2 - בקערה גדולה טורפים את הביצים, מוסיפים את רוטב הוויסטשייר ומעבירים את השוקיים מהמקרר אל תוך הביצים. מוודאים שכל העוף שוכב ומצופה בבלילה.
3 - מכינים בקערה נוספת את ערמת פרורי הלחם ומתחילים להעביר כל פעם שוק אחד לתוך הערמה. מסובבים ומצפים אותו היטב בפירורים ומניחים בצד, כך עושים עם כל העוף.
- מחממים תנור אפיה על 160 מעלות.
4 - מחממים שמן בסיר טיגון עד לחום בינוני (שלא יעשן) ומטגנים את העוף עד להזהבה עמוקה.
(שימו לב, לא לטגן הכל ביחד, אלא להעביר אל הסיר (תלוי בגודל) 2-3 שוקיים בכל פעם. כך תשמרו על חום השמן מאוזן) מוציאים את השוקיים מהשמן, היישר לנייר סופג וממנו לתבנית מרופדת בנייר אפיה. לאחר שסיימתם לטגן את כל העוף והוא מסודר בתבנית, הכניסו אותה לתנור ל-10 דק' נוספות.
הוא יתבשל קצת יותר (כי לא תמיד הטיגון מסיים את בישולו עד הסוף) ויקשה את הציפוי עד לפריכות מקסימלית.
הוציאו והגישו עם רטבים לבחירתכם (קטשופ, מיונז, איולי, חזרת לבנה ועוד )

בתאבון,
אביעד.

מרק עדשים ועצמות מח, מהפרובנס

למרות שאנו כבר בקיץ, לא שהיה ממש חורף השנה..הינה מתכון למרק נוסף, על מה שהיה לנו עד כה. אני מניח שעם הזמן, מרקים רבים נוספים, יציפו את הבלוג. אך בינתיים, אנו "מאוזנים" עם כמה ממש ממש טעימים שתמיד נחמד (בלשון המעטה) שיהיו על הכירה בבית.

זהו מרק שההשפעות שלו הן מהפברונס... מרק עשיר מאד, עם טעמים מאד ברורים של אדמה, בשר
(למרות שהוא "כמעט" בלי..), עשבי תיבול שונים, כמו טימין, רוזמרין ואפילו בזיליקום. כשאת התפקיד המרכזי כאן, לוקחות העדשים הירוקות.
אין כאן ים מרכיבים, אך כל אחד מאלו שכן נכנסו, חשוב מאד ונותן את טעמו הייחודי.

מצרכים: (6 מנות בערך)
1/2 כוס שמן זית.
6 כוסות = 1.2 ליטר, ציר מרק בשר\צח (מים, כתחליף הרבה פחות טוב!)
2 כוסות עדשים ירוקות, מושרות במים כשעתיים ומסוננות.
6 עצמות מח נקיות, מקומחות ומנוערות.
1 בצל לבן גדול קצוץ דק
1 גזר חתוך לקוביות קטנות - "ברונאז"
3 עגבניות בשלות, חלוטות וחתוכות לקוביות קטנות
1/4 שומר (בישבש) חתוך לקוביות קטנות (אפשר להשתמש בגבעול סלרי אמריקאי כתחליף)
4 שיני שום כתושות
1 כפית פלפל שחור גרוס
2 כפיות מלח גס
1 כף פפריקה מתוקה
2 כפיות פפריקה חריפה
חופן פטרוזיליה קצוצה
2 גבעולי טימין טרי
2 גבעולי רוזמרין טרי
6 עלי בזיליקום גדולים חתוכים "שיפונד"
1 עלה דפנה

איך מכינים:
1 - בסיר גדול מחממים את השמן ומאדים על אש קטנה, את הבצל, השומר והגזר למשך 10 דק' ומעת לעת מערבבים קלות, כדי לגרד את המשקעים. מוסיפים את השום וממשיכים לאדות את הירקות.
2 - מוסיפים את עצמות המח ומסובבים אותן קצת, כדי שייספגו מהשמן אליהם.
3 - מוסיפים את העדשים, העגבניות ואת כל התבלינים ועשבי התיבול. מערבבים היטב את התערובת ומוסיפים את הציר.
4 - מרתיחים פעם אחת על אש גבוהה, מכסים את הסיר ומנמיכים את האש לקטנה- בינונית ומבשלים כשעה וחצי.

מגישים עם רבע לימון ועצם לכל סועד.
בתאבון,
אביעד.