שרימפס צלוי על תבשיל שעועית לבנה, עשבי תיבול ושמן נענע

הנה אנחנו שוב בגן עדן, עם מתכון שמשלב שניים מהאהבות הקולינאריות שלי.. טוב האמת שזה משלב

קצת יותר משניים הפעם.. אבל בכל זאת. שרימפס או ג'מבו שרימפס לייתר דיוק והשפעות איטלקיות היישר מהאיש והאגדה.. מריו בטאלי (בסוף יחשבו שהבלוג הזה הוא סניף עסקי לאימפריה המטורפת שיש סביב האיש הנחמד הזה).

המתכון היום הוא מן פיוז'ין של "סלט" איטלקי מבוסס על עשבים ושעועית לבנה מבושלת (אוך טוסקנה!) ומעליו, שרימפסים צלויים בגריל בטעמים טבעיים ועסיסיים. התבשיל עצמו למרות שהשעועית מבושלת, יכול להיות מוגש בטמפ' החדר – הוא עדיין יהיה חמאתי ומלא בניחוח משכר. בעוד פירות הים הצלויים ינחמו את החיך ויעבירו את טעם הים שישתלב עם האדמה שמתחתיהם.  זהו מתכון מופתי, קליל להכנה, למרות תבשיל השעועית שאורך כשעתיים בערך למרקם מושלם. את השרימפ ניתן לצלות על גריל פחמים, תנור או אפילו על פלנצ'ה רותחת. העיקר שיחרכו מעט ויישארו קריספים ועסיסיים במיוחד.

תעשו לכם ולי טובה. רכשו טריים או לפחות את אלו הקפואים מזן משובח בצבע אפרפר [לא את הורודים בשקיות ענקיות – הם נוראיים!].

המתכון כאמור של בטאלי עם רמזים על שינויים שנעשו ע"י.. יכתבו גם כן, למען אלו שרוצים קצת טוויסט. במקור יש במנה הזו גם עלים טריים ופריכים. עלי סלק אדום\אורוגלה וכן הלאה. אני העדפתי לקחת את המנה הזו לצד הכבד והפחות "ירוק".. ולעשות אותה כמנה עיקרית או אפילו כראשונה קטנה אם בא לכם קצת פחות כבדות בארוחה. השארתי את שורת המרכיבים שכוללת את העלים, אבל אני אישית הפעם לא השתמשתי בה.

מצרכים: (2-4 מנות~)

שמן זית איכותי!

1 וחצי כוסות שעועית יבשה שהושרתה ללילה שלם בהמון מים

לתבשיל -

1 בצל מחולק ל 4

4-6 שיני שום

3 גבעולי תימין

2 עגבניות בשלות מאד חתוכות לרבעים

2 עצמות מח

לסלט –

12-16 ג'מבו שרימפס

1 צרור של עלי סלק אדום, אורוגולה, בייבי תרד (במקור – Mache) – אופציונאלי למי שרוצה.

1 כף עלי רוזמרין טרי קצוצים

1 כף עלי תימין טרי קצוצים

שמן זית משובח

1 בצל אדום קטן-בינוני קצוץ

1 לימון סחוט וגרידה

1/2 כוס עלי נענע נבחרים

מלח ים אטלנטי ופלפל שחור גרוס טרי

הכנה:

1 – חילטו את עלי הנענע במים רותחים במשך דקה והעבירו לאמבט קרח לעצירת הבישול. העבירו למעבד מזון או בלנדר יחד עם 3/4 כוס שמן זית ועבדו לשמן ירקרק. הניחו בצד להמשך.

2 – לתבשיל – בסיר גדול הוסיפו את השעועית, עצמות המח, הבצל, העגבניות, התימין ומעט פלפל שחור. הוסיפו את השום וערבבו לחצי דקה על חום גבוה. הוסיפו מים לבישול ותנו לשעועית להתרכך עד לחמאתיות מושלמת. סגרו את האש.

2 – בקערה גדולה הוסיפו את השעועית החמה\פושרת, בצל קצוץ, רוזמרין, תימין והלימון. ערבבו היטב בעזרת האצבעות בתנועת הפיכה. הוסיפו כף שמן זית מסביב ושימרו בצד לספיגת  טעמים בטמפ' החדר.

3 – חממו גריל פחמים, פלנצ'ה או גריל. הברישו את השרימפסים בשמן זית בנדיבות.

צלו את פרות הים עד לחריכה קלה ושינוי הצבע לוורדרד. תבלו במלח ובפלפל שחור לטעם.

הגישו בצלחות אישיות את סלט השעועית [יחד עם עלים שעורבבו ממש ברגע האחרון – במקור אצל בטאלי] ומעל כמות שווה של שרימפסים. זרזפו שמן נענע מסביב לכל סועד, מייד לפני ההגשה לתיבול ולצבע.

בתאבון,

אביעד.

ביקור בגריל הרומני - חיפה

כבר מזמן שרציתי להתחיל לעשות סדרת ביקורים מסודרת לכל המסעדות הרומניות בארץ.

יש אפילו תכנית כזו, לחבר קרוב ולי, לעבור בכולן מדרום ועד צפון הארץ, יחד. בחלק מהן - היינו כבר...

אני אישית מכיר כנראה את כולן. מדרום ועד הצפון. בתור ילד להורים רומניים ואחד כזה שלא רק גדל על המטבח והגריל הזה, אלא גם למד לאהוב אותו יותר מכל דבר אחר כמעט בחייו זה מנדטורי עד כדי לפתוח אחת בפנסיה :-).

ישנן כמה וכמה מסעדות ששמן הולך לפניהן ובתקווה שאסקור את מרביתן, בזמן כזה או אחר אם לא את כולן (אשתדל) - פה בבלוג. אז יש למה להמתין, אני מקווה.

הפעם, הגריל הרומני במרכז הכרמל יוצאת הראשונה בסדרה. או בעצם השנייה? "מעיין הבירה" שלא ממש נחשבת למסעדה רומנית פרופר, שאותה כבר סקרתי בעבר, יכולה מן הסתם להיחשב למסעדה מהז'אנר. אבל כאמור, היא לא מתיימרת להיות מקום שמחשיב את עצמו כמסעדה רומנית טהורה. אז אתם תחליטו אם כבר התחלתי אז או רק היום.

הגריל הרומני שבמרכז הכרמל בבעלותו ובניהולו של פאול התחיל את חייו לפני כ- 20-30 שנה.. לא ממש מסעדה משנות ה 50 או 60. אבל לא כזו שהתחילה את חייה בשנים האחרונות. בעצם כשחושבים על זה, אין ממש מסעדות רומניות חדשות. זה לא משהו ששף צעיר או משפחה תפתח עבור ביזנס חדש. ואולי טוב שכך.

המסעדות הללו שחיות כל כך הרבה שנים ורב הקהל שלהם מורכב מקהילה בגיל גריאטרי או חובבים מושבעים - מבשלות באהבה ועם חופן אמיתי של מסורת, שלא משתנה דרך היד של מי שבמטבח לאורך הזמן.

אחרת, החברה הקבועים יצביעו ברגליים. אלו לא מקומות\מסעדות שמשנות את התפריט!. לפעמים לצערי, גם את הכיסאות, השולחנות והמפות,  כמו גם את העיצוב הכולל הן משאירות כפי שהיה לפני 30-40 או 50 שנה, זו אולי הנקודה הבעייתית ביותר, או יש כאלו שיגידו הנחמדה יותר שניתן לחוות במקומות הללו.

השעון עצר מלכת גם בגריל הרומני שבחיפה. המסעדה ממוקמת ממש על גבול שד' הנשיא עם ציר מוריה, ליד החנייה שמול "אגדיר" בצמוד לחנות החיות הגדולה שעל הכביש.

האזור נחל לא מעט שינויים בזמן האחרון. שיפצו שם כמה בניינים, חנויות בגדי מעצבים אישיות נפתחו, פיצה האט שהייתה ממוקמת במרכז חורב עברה ממש ממול ואילו מסעדת ג'קו המודרנית, אחותה של זו המקורית בשוק התורכי שבעיר, נסגרה מניהול כושל. חומוס יש במקום גם כן (לא ממליץ עליו כל כך) וגם חנות תקליטים. הכל ממש ברדיוס של 200-300 מטר יחד עם סופרסל, בית קפה חמוד, פארק נחמד עם מזרקה, חנות פרחים ועוד . נהדר.

בשבת המקום די שקט וחנייה ניתן למצוא בשפע. בגריל הרומני ישנם כמה שולחנות בודדים, כך שהמקומות די ספורים, בייחוד שבימי שבת בצהריים יש מזמינים מראש. בדרך כלל משפחות גדולות.. (טוב נו, גדול...רומנים כן?! גדול אצלנו זה שישה מקסימום).

באמצע השבוע, אין בעיה והמקום עובד עד 20~ בערב מלבד יום ראשון. מקום ישיבה יהיה תמיד.

במטבח, פאול, זה שגם בעל המקום ומנהל אותו. בימי השבוע, הוא גם ממלצר. בקיצור אימפריה של בן אדם אחד. ככה זה כשעובדים עם קהל יעד קטן וללא כל פרסום.

אך האוכל, כנראה הטוב בחיפה מכל הרומניות שבסביבה.

הגעתי די מוקדם, כך שהייתי בין הראשונים שנכנסו אל המסעדה באותו צהריי שבת חמימה.

התיישבתי באחד השולחנות הקטנים (ל-4) ליד החלון ואמרתי שלום בפנטומימה לפאול כהרגלי.

המלצר התורן (בשבת יש נוסף מלבד פאול שעובד במטבח בעיקר) הביא לי תפריט למרות שאני לא ממש צריך. "זרקתי" על המלצר כמעט באותה השנייה את כל ההזמנה והוא נעלם אל המטבח בחיוך וחזר תוך כמה שניות עם שלוש קערות.

צלחת חמוצים שהכילה כרוב כבוש בסגנון הפלחים הגדולים, לא הקצוץ, ומלפפון חמוץ ביתי ענקי.

צלוחית של גמבות קלויות קצוצות עם חומץ ושום

וכמובן לחם אחיד לבן, טרי שנחתך לפרוסות עבות וגדולות (את כל אלו ימלאו לכם כמה שתרצו).

הזמנתי לראשונות:

כבד קצוץ –

כבד קצוץ הוא אחד מאבני הפינה של העדה. אצלנו בבית - פיירקס ענקי מלא בכבד קצוץ מטריף היה אחד הדברים הראשונים שהיו מוכנים לארוחת שבת או חגים. אחי ואני היינו מתבדחים שעל כבד קצוץ ו"סלט דה בף" (סלט תפוח אדמה גזר ואפונה במיונז) אין נדלן בבטן ואנחנו יכולים להמשיך לאכול מהם עד שהסלט נגמר או הלחם. מה שמגיע קודם!

הכבד הקצוץ של פאול הוא אחד הטובים שמגישים במסעדות הארץ. זה לא פטה ולא קישקוש מלא בביצה או בתפוח אדמה\ גזר כתוספת לנפח. הוא עשוי מכבדים שניצלים על הגריל עם המון בצל וטחונים ביחס של 90:10 עם ביצה קשה או כל תוספת אחרת. הסלט של הגריל הרומני אמנם כבד ו"יבש" יותר מאלו שאתם מכירים במקומות אחרים, אבל הוא האמיתי והטעים ביותר לטעמי.

אוכלים כבד ולא איזה ממרח שיש בו *גם* כבד. מעל הסלט, כמובן, נערם הבצל המטוגן המסורתי שהפעם היה מעולה, אך לא תמיד הוא טרי ונעשה על המקום...לא משהו שגורע כל כך, אבל הרבה פחות נחמד ומושלם מאיך שזה מוגש בדרך כלל.

פלוקאיטה –

ממרח\סלט שעועית לבנה עם שום. זה בעצם החומוס של הרומנים וסלט שהתחלתי או יותר נכון למדתי לאהוב בגיל מבוגר יחסית. סלט שרק סבתא שלי (עריכה - ז"ל) יודעת לעשות אצלנו בבית והיא גם היחידה שהייתה מכינה, בייחוד בחגים.

הפלוקאיטה של פאול הוא הקרוב ביותר של זה שהכרתי מהבית, למרות שהוא מעט פחות שומני מזה של סבתי המדהימה. גם על הסלט הזה הונחה ערמת הבצל המטוגנת כמיטב המסורת הרומנית. מקשטת ומשלימה את טעם השום הדומיננטי, שנטרף יחד עם השעועית הלבנה המבושלת לסלט לבן ומושלם.

פטרואצ'ן -

לראשונה נוספת, החלטתי לנסות גם את הפטרוצ'ן של הגריל הרומני ולשמחתי גיליתי מנה נוספת מהרפרטואר של פאול.

ב 22 ₪ בלבד מקבלים זוג נקניקיות רומניות שנעשות מבשר לבן, בגודל בינוני עם עסיסיות מדהימה וטעם עדין עד כמעט מצוין. הנקניקיות נצלו על גריל הפחמים במטבח, עד להתקנה מושלמת! והיו טעימות מאד! יחד עם עיטורי עגבנייה ומלפפון טריים (ארכאי, אך מתאים), זו אחת המנות הראשונות הטעימות שיש מבחינתי.

המשכתי משם לעיקריות;

מבחינתי, במסעדה רומנית הקונפליקט האלמותי בין הסטייק הלבן לבין הקבב הוא אחד הקרבות ההיסטוריים ביותר שיש. עד שפעם לפני המון שנים, אבי לימד אותי שניתן במסעדות הללו להזמין סטייק ולידו זוג קבבים "לקינוח". כך שאין צורך "להתפשר" ;-).

אצל פאול, להזמין זוג קבבים זה בעייתי. בעיקר מכיוון שהקבבים שלו כה אוויריים וטעימים שאת הרביעה הנכבדה שמקבלים כולל צ'יפס ב 45 ₪~ שואבים לפני שהרדיו מנגן "הו יונל"... כך, שתי מנות עיקריות הוזמנו באותה השבת, בעיקר כדי למלא את הצורך הנוסטלגי וגם זה של הרעב.

סטייק לבן –

בתפריט יש כמה וכמה אופציות לסטייק לבן, כמו צלע או צוואר כמובן. אך כשאני מגיע, אני נותן לפאול להחליט עבורי איזה נתח טוב יותר לדעתו באותו המעמד. כך יצא שקיבלתי נתח צוואר בגודל 300 גר' לערך עם טעם שמימי ואיזון מושלם של בשר ושומן. ניכר שפאול לא טירון ואת הסטיקים שלו הוא מניח בבריין מסורתי של מי מלח כדי להקנות להם את הנימוחות המטורפת שלהם. לא היה חלק בסטיק שלא היה חמאתי! ממש כך. אחד הסטיקים הטובים בז'אנר.

הערה: פאול משווק את האנטריקוט (עגל) שלו באדיקות ובכל פעם שאני מגיע לשם ולא רק לי כמובן. מניסיון, הסטייק שמתומחר ב 69 ₪ יכול להתחרות באלו של מסעדות גריל דרום אמריקאי בשקט!

סטייק מדהים! רך ונמס בפה. לאלו שלא אוכלים או אוהבים לבן – זוהי אופציה שכנראה עולה על כל מנת בשר במקום.

קבבים + צ'יפס –

כנראה המנה הפופולארית ביותר בכל מסעדה רומנית ופה אצל פאול ללא ספק גם כן. רביעית קבבים שמנמנים וצמיגיים, עם טעם עדין ומרקם שלא מהעולם הזה. פאול מתבל את הקבבים בהרבה פחות שום משאר מסעדות הארץ בז'אנר, מה שמוביל אותם כולל המרקם העדין כל כך, להיות כמעט הכלאה של קבב בולגרי עם רומני. מבחינתי זה עונג כפול וצרוף!

הקבבים כפי שכבר אמרתי, נשאבו חיש קל תוך כדי אכילת הסטייק והצ'יפס הטרי שהוכן מתפוחי אדמה אמתיים שנושנשו מעט לעט כתוספת פחמימות שלא ניתנת לוויתור במקום.

את כל הארוחה הזו שטפתי עם בקבוק חצי ליטר של גולד-סטאר כמובן... וכוס שפריץ שפאול הזמין אותי בעודי סועד את ליבי כמעט בבדידות במסעדה, עד שיגיעו המשפחות שהזמינו מקום.

ארוחה כזו היא לא כבודה קלה לבן אדם אחד ואף לזוג מה שהזמנתי ייחשב ללא מעט אוכל.

אך הקיבולת שלי כמו מידותיי כבר ידועה בכל הארץ, אז מכשול רציני זה לא היווה עבורי J. 

המלצר הנחמד הגיע לאסוף צלחות מן השולחן וישר שאל האם מתאים לי קפה או תה על חשבון הבית.

את קפה הבוץ של המקום אני מכיר ומוקיר כמובן וזו חתימה נאה ואף נוסטלגית עבורי (קפה כזה שמוגש בצלחת מצוירת כזו תמיד מזכירים לי את סבתי). אך מחשבות למתוק אחרי כל המלח והשום הזה היו מנדטוריות בהחלט – כך חשבתי.

מוס שוקולד ביתי -

עשה את דרכו יחד עם הקפה ואתו גם;

פפנאש -

מסורתי שנעשה וטוגן על המקום. זאת עשיתי כדי באמת להשאיר חותם על היום המיוחד הזה וקצת בשביל שיהיה לי לצלם לכם.

מה שפאול לא ידע זה שפפנאש אני לא ממש אוכל, בעיקר בגלל הגבינה שמשולבת פנימה.

עבור המנה הזו נקרא מישהו אחר לדגל. חבר שבדיוק התקשר והיה באזור הוזמן ובמקרה גם מגיע ממשפחה טובה (רומנית כמובן) שיידע לתאר עבורי את הפפנאש בדיוק רב, למול האופציות שניתן להזמין ברחבי חיפה והארץ כולה.

התברר שהמוס היה נחמד מאד ונעשה משוקולד איכותי עם מרקם אוורירי וטעם ממ.. מתוק. קצת יותר מידי עבורי וזאת כנראה בגלל רוטב השוקולד התעשייתי שהוזלף מעל כ פרפרזה לבוואריה האלמותית שבדרך כלל אותה אני מזמין ומעדיף.  נו שויין. את חלקו בפאזל הוא עשה בכבוד רב גם ככה...

הפפנאש היה טרי והמתנו לו כחמש עשרה דקות לערך עד שיצא מהמטבח. סופגנייה עגולה שטוגנה לצבע זהוב ויפה משולבת חתיכות גבינה (ברנזה) אמתית בבצק, עם כף של שמנת חמוצה וריבת תות שדה על יד לטעמים נוספים. החבר שנהנה מהפפנאש אמר שזה אחד הטובים והאותנטיים המוגשים כיום בארץ וטעמו דומה ל "מליי" ולא לסופגנייה של חנוכה עם שמנת חמוצה ליד וריבה. לכל אלו שמגיעים מבתים רומניים ויודעים טעמו של פפנאש או מליי כהלכתו... התיאור הנ"ל ידבר עברית\רומנית – אני בטוח.

הגריל הרומני במרכז הכרמל בחיפה, הוא ללא ספק מקום עם המון מסורת, אהבה למטבח ואוטנטיות מפתיעה. זו אחת המסעדות הטובות מצפון ליפו בז'אנר ואחת משלוש - ארבע הטובות ביותר בארץ לעניות דעתי.

מסעדה שגם הראשונות וגם הבשרים בה מעולים. לא דבר שקל למצוא, אפילו בצביר החיפאי -האיכותי מן הסתם.

הארוחה הזו שהייתה מספיקה לזוג או אפילו לשלישית אנשים לא ממש רעבים, עלתה לי קצת יותר מ- 200 ש"ח. ללא ספק מחיר מצחיק לאור כמות האוכל האימתנית שהונחה על השולחן.

השירות מאד ביתי וצמוד אך מי שמחפש שסומליה יבוא וימליץ לו על יין כולל כל הטקס, כנראה שלא קרא את הסקירה או הבין אותה. 

אני מידי פעם מגיע גם למסעדות הרומניות האחרות בחיפה (יש חוץ מזו עוד שלוש, לא כולל את מעיין הבירה), אך תמיד מבליט את זו שעל ההר הרבה יותר... לפחות בתקופה האחרונה.

אביעד.

תבשיל שעועית לבנה עם קבנוס

יש ארוחות, מנות, ריחות וזמנים שפשוט מבלי להרגיש מטיסים אותנו לבית של ההורים, לשולחן של אמא.
אז על אמא שלי דיברתי בבלוג די הרבה, אני מזכיר אותה פה ושם בתור השראה עם מנות כאלו ואחרות שאני מכין מידי פעם, אבל בסופו של דבר, אין מנוס ואחד שפשוט לא מוכן להודות שמה שהוא היום (לטוב או לרע) הגיע מההורים, פשוט עיוור, או לא כן עם עצמו.
אבל על כל השאלות הפילוסופיות ועל פסיכולוגיה בגרוש אפשר לדון בסלון, בבלוג הזה, מדברים אוכל.
אז הנה, מנה של אמא, שאכלנו כל כך הרבה מאז שנולדנו שהיא פשוט נהייתה מן אבן פינה קולינרית כמעט ברפרטואר.
תבשיל של שעועית לבנה עם קבנוס ברוטב עגבניות סמיך ומתקתק. עם השנים שיפרתי קצת את התבשיל, העברתי אותו משוכות אנטרקטיביות אבל בסופו של דבר, המתכון הבסיסי כמעט ולא נשבר ובעצם קושר את המנה ואת טעמיה לקרייבינג שאני חש בכל פעם מחדש עבורה.

תכלס, אין פה המון מרכיבים וגם זמן ההכנה יכול להיות קצר מאד, אם משתשים למשל בשעועית בקופסת שימורים וכדומה. ביננו? זה גם יוצא הכי טעים, רק אל תקנו את אלו עם רוטב עגבניות כבר בפנים. יש היום לקנות במספיק מקומות שעועית לבנה מבושלת בשימורים ללא שום תוספות... את הרוטב אנחנו עושים לבד.

מצרכים (2-4 מנות):
שמן זית
2 בצלים לבנים סגולים חתוכים לפרוסות
1 שן שום כתושה
2 קופסאות שעועית לבנה נקייה
1 מיכל רסק עגבניות
3 כפות עגבניות מרוסקות (אני משתמש ב MUTI)
1 וחצי קבנוס טרי ועסיסי חתוך למטבעות
1/3 צלע חזיר מעושנת חתוכה לקוביות קטנות (אופציונאלי)
מלח ופלפל שחור
1 כף פפריקה אדומה מעושנת
1 עלה דפנה

הכנה:
1 - בסיר בינוני מזליפים שמן זית ומטגנים על חום נמוך את הבצל לשקיפות. מוסיפים את צלע החציר ומטגנים יחד.
מוסיפים את השום ומערבבים פעם נוספת . מוספים את  הקבנוס ומטגנים הכל יחד ל 2-3 דק'.
2 - מתבלים במלח, פלפל ופפריקה ומוסיפים את השעועית, העגבניות, הרסק ו2 כוסות מים. מערבבים היטב.
מוסיפים את עלה הדפנה ומכסים את הסיר עד שהרוטב מצטמצם.

מגישים עם חלה או לחם טרי,
בתאבון.

שעועית בובס עם בשרים מעושנים בנוסח ספרדי

שעועית, יש פה בבלוג המון מתכונים שהשעועית מככבת בהן. מתבשיל איטלקי עם נקניקיות ועגבניות ועד מרק שעועית עם קבנוס בנוסח רומני. באמצע, סלט ועוד. הפעם מתכון כבד, חורפי עם השפעות ספרדיות אותנטיות. אחד ממתכוני החורף והכפר המסורתיים בספרד.. שעועית ענקית שהושרתה לילה שלם ובושלה עד לרכות מקסימלית, יחד עם המון שום, זעפרן ונתחי בשר מעושן. שוק חזיר, בלוק של בייקון, נקניקיות צ'וריסו ועוד. במתכון המסורתי כלול גם פודינג דם, שזה מן נקניק שעשוי מדם חזיר, אך בשל חיסרו של חומר הגלם בארץ (לפחות עד כמה שאני מכיר), הוא יורד מהמתכון היום.

בסופו של דבר, המתכון הזה מזכיר מאד את השוקרוט, רק שבמקום הכרוב והבירה, מככבים פה שעועית ושמן זית. כמובן שהטעמים שונים לגמרי, אבל הקונספט והכבדות די דומים.

נסו להשיג נתחים משובחים ממעדניות וקצבים טובים. אל תספקו בכל מיני "זבל".

שעועית ענקית כזו, אפשר למצוא כמובן בשוק, או במקומות אשר מתעסקים בקטניות ובתבלינים. נסו להשיג את השעועית הלבנה הגדולה ביותר שיש להם. כך תשמרו על המסורת גם אצלכם בסיר ובצלחת.

אה, כן.. בזמן שאתם בחנות התבלינים, אל תשכחו את הזעפרן.. אמיתי בבקשה, לא את התערובת הזולה.

מצרכים: (6-10 מנות)

1 קג' שעועית לבנה גדולה שהושרתה לילה שלם! בהמון המון מים קרים.

1/4 כוס או קצת יותר, שמן זית משובח במיוחד

1-2 ראשי שום חתוך לחצי

2 בצלים גדולים חתוכים לרבעים

1 וחצי ק"ג בשר לבן מעושן מחלקים שונים (צלע, בייקון, שוק)

500 גר' או יותר נקניקיות צ'וריסו

1 כף פפריקה חריפה

קורט זעפרן מהול במעט מים חמים

מלח ופלפל לפי הטעם

3-5 גבעולי תימין טריים

הכנה:

1 – הוסיפו לסיר גדול את השעועית ומים קרים נקיים עד לידי כיסוי ועוד 5 ס"מ נוספים מעל.

בשלו כחצי שעה וקפו קצף שצף מעל פני המים. סננו והחזירו את השעועית יחד עם מים באותו הגבוה שוב לסיר.

2 – הוסיפו את שמן הזית, השום, נתחי הבשר, הפפריקה, הזעפרן ופלפל שחור לפי הטעם (בלי מלח!)

בשלו כשעה עד שעה וחצי. שימו לב לגובה המים, הוסיפו בכל עת כדי שכל המרכיבים יהיו מכוסים לגמרי.

3 – הוסיפו בתום הזמן, את הצ'וריסו, מלח לפי הטעם, את הבצלים וגבעולי התימין. בשלו לשעתיים נוספות או עד שהשעועית רכה מאד. גם עתה, שימו לב לגובה המים ודאגו שיכסו את כל המרכיבים בכל העת. בזמן שהשעועית רכה לגמרי.

4 – הוציאו את השום והבצל וזירקו לפח. הוציאו בעזרת כך מחוררת את הבייקון ואת הנתחים הגדולים פרט לנקניקיות וחיתכו לקוביות אכילות ונאות. הוסיפו אותם לתבשיל והמשיכו לבשל ללא כיסוי עד שהנוזלים מצטמצמים לפחות בשני שליש והתבשיל מסמיך.

הגישו את הסיר באמצע שולחן האוכל, או מיזגו לצלחות חצי עמוקות לסועדים צורה אישית.

פתחו יין אדום כבד ותהנו.

בתאבון,

אביעד.

טבעות קלמארי, שעועית לבנה, שום קונפי, מרווה וחומץ בלסמי

בבואכם לספרד ולברצלונה בפרט, כנסו נא (כאילו שיש לכם ברירה) לשוק המקורה הגדול ואולי הטוב והצבעוני בעולם "לה בוקריה". שבו לכם בנחת באחד הטפאס ברים הפזורים בפנים, עדיף ב"בר-פינוקיו" או ב אל קווים (EL QUIM) והזמינו לכם קודם כל מנה מופלאה של Chipirones con judias-

(בקטלנית – Xipirons amb Mongets) ובשפתנו אנו – בייבי דיונון ושעועית לבנה.

זוהי מנה שתחרת אצלכם עד לסוף הימים.

קערה מדהימה עם שעועית לבנה שבושלה עד לריכוך מושלם, שוחה באמבטיה של שמן זית ושום ועורבבה עם בייבי דיונונים שטוגנו על הפלנצ'ה, שניה לפני. כל זה מעוטר בחומץ בלסמי מצומצם עתיר טעם ומתקתק וכמובן בפטרוזיליה קצוצה, רעננה.

זו צלחת שאת סופה מנגבים עם שפיץ של בגט, לוגמים את השלוק האחרון של הקאווה ומביטים לשמיים כחולים המבשרים שהכול טוב בעולם!

אז לצערי, אני כבר כמה ימים אחרי הטיול האחרון שלי לברצלונה אהובתי, אבל את המנות שאכלתי שם לא אשכח ולשמחתי אוכל להכין גם פה... (טוב, כמעט.. L ).

את המנה שלפנינו הכנתי כמובן בהשראת זו שאכלתי כמה פעמים טובות, בעיקר בבקרים- בעודי מטייל בשוק שוב ושוב.

אז בייבי קלמרי טריים ויפים כמו בברצלונה אי אפשר להשיג כאן וגם אם כן, זה מצרך נדיר מאין כמוהו, אבל שעועית לבנה, שמן זית, שום, מרווה, חומץ בלסמי טוב ואפילו קלמרי טריים יש ויש.

אז מנה דומה, לא בעיה להכין גם בארץ ישראל והנה היא כאן לפניכם.

חוץ מבישול השעועית, זמן התקנתה של המנה אורך דקות! הרבה פחות מזמן בליסתה J.

יש עוד כמה דברים שמצריכים זמן כמו; לצמצם חומץ בלסמי או להכין את השום, אבל אני לוקח בחשבון שיש לכם כזה מוכן, או שתעשו זאת בזמן שהשעועית מתבשלת בכל מקרה.

זה בעצם מן סלט חם, טעים נורא שיתאים לכמעט כל מעמד או ארוחה מבחינתי. אני פשוט ניגשתי אחר הצהריים חמים אחד, הכנתי ונהניתי לאכול כך סתם מול הנוף החיפאי, מבעד לחלון המרפסת.

מצרכים (2 מנות~)

1 כוס שעועית לבנה יבשה מושרית לילה בהמון מים ומסוננת

שמן זית משובח

8 עלי מרווה

1 ראש שום

200 גר' קלמרי צעירים חתוכים לטבעות

פטרוזיליה רעננה קצוצה לקישוט

1/4 צ'ילי טרי קצוץ

1/3 כוס חומץ בלסמי משובח (אני השתמשתי באחד של 10 שנים)

1/2 כף סוכר חום

1 כוכב אניס (אופציונלי)

מלח ופלפל שחור גרוס

הכנה:

1 – מבשלים את השעועית במים קרים עם 4 עלי מרווה עד לריכוך מושלם (זהירות שהשעועית לא תתפרק בבישול, אנחנו מחפשים "תכשיטים") מסננים ומצננים לטמפ החדר.

2 – בינתיים; גוזרים ריבוע של נייר אלומיניום ומניחים באמצע את ראש השום. מזליפים שמן זית בנדיבות ועוטפים את השום בנייר האלומיניום. מכניסים לתנור שחומר מראש ל 200 מעלות לכ חצי שעה. מוציאים ולוחצים את שיני השום לקערה קטנה או צנצנת. עוטפים בשמן זית ושומרים בצד (ניתן להכין המון כאלו ולשמור במקרר עד ל 3 שבועות)

2.1 בינתיים; בסיר רטבים מוסיפים את החומץ בלסמי, הסוכר וכוכב האניס ומצמצמים למרקם סירופי על להבה בינונית ל בערך שליש כמות (זה יספיק לזוג המנות, אני בדרך כלל עושה את זה לבקבוק חומץ שלם ומכניס לבקבוק לחיץ למנות עתידיות! זה מעולה על כמעט כל דבר – סלט, עוף, גלידה! ועוד) שומרים בצד.

3 – במחבת ברזל מוסיפים כף שמן זית, הצ'ילי ו 8 שיני שום קונפי ומערבבים קלות. מוסיפים את עלי המרווה הנותרים ומניחים לשמן לספוג את הטעמים לחצי דקה נוספת.

4 – מוסיפים את טבעות הקלמארי ומקפיצים עד לאיטום צבעם (זה לוקח פחות מדקה!). מוסיפים שעועית שתספיק ל 2 מנות (כל אחד וההספק שלו) ומערבבים יחד. מתבלים במלח ופלפל שחור גרוס, מזליפים עוד כף שמן זית ומערבבים לדקה נוספת עד שהשעועית סופגת טעמים.

5 – מחלקים את הכבודה ל 2 צלחות חצי עמוקות. מזליפים חומץ בלסמי מצומצם ומפזרים פטרוזיליה קצוצה מעל לסיום.

מגישים עם מעט בגט או לחמניה טרייה לספיגת טעמים.

 

בתאבון,

אביעד.

מרק שעועית קבנוס מעושן ועצמות.

אחד המרקים ובכלל המאכלים שאני גדלתי עליהם בתור ילד, היה מרק שעועית. כמו כל דבר בעולם, אם תיקח 109 אנשים ותן להם להכין את "המרק שלהם" (עם אותו השם כמובן, נניח "מרק שעועית"), כנראה שתטעם בסופו של דבר כמעט 109 מרקים שונים (גם אם בניואנסים.. אבל עדיין).

לצערי אני לא יכול להגיד שאימי (שתחייה חיים ארוכים וטובים, אמן כן יהי רצון סלע.. ) עשתה\עושה את המרק שעועית הכי טוב מכולם, כי רצה הגורל ואכלתי טובים יותר..ולימים גם למדתי להכין מרק שיהיה הרבה יותר לטעמי. אך מה שכן "נלקח" מהמרק הביתי, זה השימוש בקבנוס יחד עם השעועית. בשר הקבנוס, השומני, הטעים, הרך מצד אחד ולעיס מצד שני נותן המון טעם, מרקם וארומה מעולה למרק ואני משתמש בו גם כן. מאד כדאי לרכוש את אלו במעדניות שמוכרות סוגים שונים של קבנוסים ולא לקנות את אלו של זוגלובק שמגיעים בשלישיות בוואקום.. זה לא אותו חומר הגלם. אני גם נוטה לרכוש את אלו המעושנים. הטעם והעושר שהם מביאים למרק, ברמה אחרת לגמרי. למרק אני מוסיף גם עצמות מח, או עצמות "סוכר".. שמעשירות את הציר הרבה יותר, מה שגם קצת "מקל" על כל אלו שלא רוצים לעבוד קשה ולהכין ציר בקר קודם. פה הם יכולים להשתמש במים רגילים.. במקום.

בכל אופן, המרק הביתי שלי שמגיע בעיקר מהשפעות רומניות, התהפך למרק נזידי הרבה יותר, עם טעמים עשירים ומרקם סמיך יותר והרבה פחות מימי. מה שגם הטעמים עם השפעות קצת יותר פרובינסאליות במקום שיהיו מזרח אירופאיות. אז עם כל אלו, סליחה.

מצרכים: (6-8 מנות)

1/3 כוס שמן זית

2 גזרים קלופים חתוכים ברנואז

2 גבעולי סלרי חתוכים ברנואז

1 בצל סגול גדול קצוץ

3 שיני שום קצוצות

2 קבנוסים מעושנים פרוסים באלכסון

2 עגבניות בשלות מגורדות בפומפייה

3-4 כוסות שעועית לבנה מבושלת (ניתן להשמש בזו גם של סנפרוסט, בערך 2/3 שקית)

5 עצמות מח עצם (או עצמות סוכר עם מעט בשר)

2 תפוחי אדמה בינוניים קלופים חתוכים לקוביות

1/2 כף פפריקה מתוקה

1 כפית פפריקה חריפה

1/2 כפית כמון

1 גבעול תימין

1 עלה דפנה

מלח ופלפל שחור טרי לפי הטעם

2 כוסות ציר עגל צח (אופציונאלי, אבל עדיף)

ליטר מים קרים (אם לא השתמשתם בציר, הוסיפו לכמות המים)

פטרוזיליה קצוצה לקישוט

הכנה:

1 – בסיר מרק גדול, חממו את שמן הזית על להבה חלשה וטגנו את הבצל, הגזר והסלרי ל 10 דק' תוך כדי ערבוב תדיר. הוסיפו את הקבנוס וטגנו הכל יחד לכמה דק' נוספות.

2 – הוסיפו את העצמות, את השום ואת השעועית וערבבו.

3 – תבלו בפפריקה, כמון, תימין, עלה דפנה, מלח ופלפל שחור. הוסיפו את הציר ואת המים והגבירו מעט את האש. בשלו עד לרתיחה והנמיכו את האש לקטנה עד בינונית. סגרו את הסיר במכסה ובשלו כשעה.

4 – הוסיפו את העגבניות ואת תפוחי האדמה וערבבו היטב. סגרו שוב והמשיכו לבשל ל חצי שעה נוספת בערך. כבו את האש.

הגישו עם פטרוזיליה קצוצה לקישוט.

בתאבון,

אביעד.

לחיצה על אחת התמונות תגדיל את כולן לרזולוציה המקסימלית,
אל תשכחו להגיב ולספר לי על מה אתם חושבים
C YA

תבשיל איטלקי של נקניקיות, שעועית לבנה ועגבניות.

הנה כבר יום חמישי הגיע ואיתו כמובן - מתכון "חדש", שעולה אליכם ולהנאתכם.
כמו תמיד, צילומים, הגיגים, מתכון מפורט והמון אהבה לחומרי גלם, לאוכל, לטעמים ולקולינריה בכלל.
הפעם החלטתי להקדים קצת לפניו ולספר לכם.. שממש עוד מעט הבלוג עצמו ואיתו אני ואתם אני מקווה, חוגגים שנה להקמתו. אז רק רציתי שתדעו שבתאריך ה 5 לינואר, תעלה רשומה מיוחדת ובה יהיו לא מעט הפתעות ואפילו הגרלה מיוחדת שבסופה- פרס. שאני מקווה מאד מאד יעניין אותכם. אז.. שמרו על קשר הדוק.. כל זאת כאמור.. חמישה ימים לאחר תחילת השנה החדשה. עד אז.. מתכונים כרגיל.
אביעד.

תבשילים בסיר אחד, כבדים וכפריים הם 'פטיש' שלי ללא ספק. אני פשוט לא יכול לעבור על סדר היום, שבמוחי ובליבי קודח המתכון וממאן לצאת! בטח לא שהוא בתנור, מבעבע לאטו ומחכה ש..

הפעם, תבשיל בהשפעה איטלקית (כאילו שיש הרבה השפעות אחרות פה בבלוג הזה J , טוב נו, זה לא נכון.. יש! תפסיקו!). האיטלקים חוץ מפסטה ועגבניות כמובן, אוהבים מאד מאד שעועית (בעיקר בטוסקנה) ושתהיה לבנה בבקשה.

בשר זה מנדטורי לכל העמים (ואצלי במטבח), לפחות כך זה נראה. אז גם את זה יש פה. חשוב מאד שתקנו בשר איכותי ומוצרים משובחים למנות שלכם. לא בגלל שאני מנסה שתוציאו יותר מידי כסף, אלא בגין הניסיון שאיכות המנה נמדדת קודם כל באיכות המרכיבים שהכנסתם פנימה. תחפפו, תרגישו את זה אחר כך. מי שמכיר אותי.. יודע – שאין אצלי "ליד".
אצלי זה- "או סיירת או ניירת!".

את הנקניקיות אני קונה ממעדניות שמכינות בדרך כלל בעצמן ולאחרונה גם מדובי יקירנו מהלגה וורסט. 
שעל הנקניקיות שלו כבר דסקסנו לא מעט בתקופה האחרונה. (מי שעדיין לא הזמין וטעם, עכשיו זה זמן מעולה)

טוב יאללה, אני רעב. מתחילים.

מצרכים: (4 מנות?)

1-1.5 קג' נקניקיות עבות מסוג משובח (לא חריף)
3 עצמות מח עצם לטעם (אופציונלי)

3 כוסות עגבניות שרי

1 בצל ענק חתוך לחצי ולפרוסות עבות

4 שיני שום פרוסות

1/3 כוס שמן זית משובח

1 וחצי כפות חומץ בלסמי

2 כפיות טימין יבש

3 עלי דפנה

2 כוסות שעועית לבנה יבשה שהושרתה ללילה בהמון מים (אפשר להשתמש בסנפרוסט (שקית שלמה), או אפילו בשימורים מאיטליה ללא מיץ עגבניות! כ 2-3 קופסאות) 

מלח ופלפל לפי הטעם (אל תפחדו.. זה סיר גדול)

חופן פטרוזיליה קצוצה ורעננה לקישוט

הכנה:

חממו תנור אפיה ל 200 מעלות.

אם השתמשתם בשעועית יבשה, בשלו כמה פעמים עם סינון באמצע, עד שהיא רכה מאד (!).

1 – בסיר כבד וגדול, חממו שמן זית וטגנו ל 2 דק' את הבצל והשום. ערבבו פנימה את הנקניקיות, העגבניות ובעצם את כל שאר הרשימה. בשלו יחד כ 2-5 דק' וכבו את הלהבה.

2 - סגרו את הסיר ברדיד אלומיניום או במכסה אם הוא אוטם כמו שצריך והכניסו לתנור חם! למשך 45 דק' בערך. העגבניות והנוזלים האחרים ייצרו שם רוטב סמיך וארומטי מאד. פיתחו את המכסה, ערבבו פעם פעמיים מהתחתית כלפי מעלה והמשיכו לאפות ל 10-15 דק' (הפעם בלי מכסה) כדי לקבל גוון שזוף.  הוציאו ופזרו לפני הגשה פטרוזיליה קצוצה.

3 – הגישו את הסיר באמצע השולחן, עם סלט ירוק טרי של עלים בויניגרט למשל, לחם טרי ויין טוב.

בתאבון, אביעד.




אם תקליקו על התמונות, תוכלו לקבל אותן באיכותן הגבוהה ביותר.. 
אל תשכחו להגיב.. 
C YA.

סלט טוסקני של שעועית וטונה בשמן זית ולימון.

זו היא מנת פתיחה, סלט, או אנטיפסטי. זה הכל עניין של שיווק, לא?

טונה ושעועית הולכים יד ביד באיטליה ובעיקר בטוסקנה שהם כנראה אכלני השעועית הגדולים באיטליה.

ד"א יש ואריאציה לסלט הזה, שבמקום שעועית לבנה משתמשים בגרגירי חומוס שלמים ורכים. חומוס וטונה מפורסמים בטוסקנה גם כן.

במצרכים תראו פילה טונה בשמן זית, יש בעקרון במעדניות מתמחות כיום בייבוא אישי נתחי טונה משובחים, ששומרו בצנצנות מלאות בשמן זית. טעמם מדהים, איכותי וכלל לא מזכיר את השימורים שאנו אוכלים ביום יום. אבל למי שלא בא לרכוש צנצנת קטנטנה כזו בלא מעט כסף, יכול ללא ספק להשתמש בשימורים הרגילים, כך עושים בבתים בטוסקנה בכל מקרה. רק שימו לב שאתם משתמשים בטונה בשמן זית, ולא במשהו אחר כמו צמחי, מים וכו. נסו להשיג את הטונה בשמן זית בלבד למנה זו.  דבר נוסף הוא השעועית כמובן. אני מניח שלא לכל אחד יש סיר ענק של שעועית לבנה מוכנה בכל רגע ולהתחיל להשרות לילה קודם ולבשל כמה שעות שעועית בשביל "סלט" זה קצת אובר .. אפילו עבורי. אז מה שאני עושה זה משתמש בשעועית מהשקיות הקפואות של סנפרוסט. אני מחזיק שקית כזו כדרך קבע בפריזר ולוקח ממנה כמה שאני צריך בכל פעם.

היא טובה ודי איכותית. אני פשוט מבשל אותה במים כדי לחמם ולרכך אותה עוד קצת וזהו. די פשוט. ד"א מי שמוצא שימורי שעועית לבנה (לא אלו ברסק עגבניות), יכול להשתמש בזה גם כן. רק שימו לב לשטוף את השעועית היטב תחת הברז כדי להוציא את כל הנוזלים מקופסת השימורים. הם נוטים להשאיר טעם לוואי די גרוע. זהו. סה"כ זה לא כזה מתכון, אלא יותר לערבב הכל והופלה. כמו הרבה סלטים בעצם. המצרכים הטריים והנכונים וכמובן היחס, הם אלו שעושים את ההבדל.

מצרכים:

1 צנצנת פילה טונה בשמן זית

2 כוסטת שעועית לבנה רכה מאד 

1/2 בצל סגול פרוסים אמינסר (או 2 בצלצלי שאלוט)

1/3 כוס פטרוזיליה קצוצה

מיץ מחצי לימון

מלח ופלפל לפי הטעם

שמן זית לפי הטעם

הכנה:

1 – בקערה מערבבים את כל המרכיבים יחד ומתבלים לפי הטעם. פשוט וטעים.
מגישים בקערה גדולה באמצע השולחן יחד עם אנטי פסטי אחרים, או אפילו בצלחות אישיות כמנה ראשונה קלילה.

 

בתאבון,
אביעד.

כמו תמיד, הקליקו על התמונות כדי לראות אותן הכי טוב..
ואל תשכחו להגיב..
C YA.

סלט שעועית לבנה, בצל סגול ולואיזה.

שעועית זה החומוס של הרומנים אומרים. ובכלל של ארצות הבלקן.. זו אחת הקטניות שמשתמשים בה במגוון כל כך רחב של מאכלים, מנות ומטעמים שקצת קשה לנכס אותה ללאום מסוים או אפילו לטעם. היא די פשוטה, סופגת את הטעמים שסביבה ומתאימה כאמור לכל מצב.

הרומן שלי עם שעועית התחיל עוד בילדות שזה אחד מהדברים הטעימים שאהבתי לדלות מסיר החמין, או לקפוץ ראש
לסיר של צ'ילי קון קרנה מהביל. הפעם - סלט. צימחוני, קל להכנה, מהיר מאד וטעים על כל שולחן ובכל מצב.

במקור זהו סלט שמגיע מארצות הבלקן, בולגריה, יוון וכדומה והוא מתווסף ל"מאזות" שעל השולחן.
אני שיניתי קצת והוספתי לו כמה עלי לואיזה קצוצים, כדי לתת לו טעם מיוחד ונוסף.


מצרכים: (לכמות שתספיק לארוחת משפחה)
1 כוס שעועית לבנה יבשה שהושרתה לילה בהמון מים
1/2 בצל סגול פרוס לקשתות דקות
1/3 כוס פטרוזיליה קצוצה
חופן עלי לואיזה טריים קצוצים
1/2 לימון סחוט טרי
1/3 כוס שמן זית משובח
1 שן שום כתושה
מלח ופלפל לפי הטעם

הכנה:
1 - בסיר גדול מרתיחים המון מים עם כפית מלח ומבשלים את השעועית לשעה עד שעתיים, עד שהיא מתרככת כמעט לגמרי.
מסננים מהמים ומצננים באוויר הפתוח.
2 - בקערה גדולה מוסיפים את כל רכיבי המנה ומערבבים בעדינות בעזרת כף, או הידיים.
3 - מגישים לשולחן עם סלטים שונים אחרים ולחם טרי.

בתאבון,
אביעד.

White bean salad, red onion and Louisa

They say that beans are the Humus of the Romanians and for the Balkan nations. It is one of the pulses that are highly used in a large variety of dishes that is hard to give them to one nation or even a certain taste. It quite simple, it absorbs the flavors around it and as I said, fit to any occasion.

My romance with beans started in my childhood. It was one of the tastiest things I loved pulling out from the meat stew or diving head on to a Chilly con carne steaming pot.

This time, beans in a salad, a vegetarian one, easy to make, very quick and very tasty on every table and in each occasion.

In its origin, it is a salad which comes from the Balkans, Bulgaria, Greece and such and it added up to the snacks on the table.

I change it a bit and added some chopped verbena leaves, just for that special extra taste.

  

Ingredients: {a family meal}

1 glass of white dry beans that was soaked with a lot of water for a night

1/2 purple onion, thin archers spread

1/3 glass of chopped parsley

A handful of fresh chopped verbena leaves

1/2 lemon, fresh and squeezed

1/3 crushed garlic clove

Salt and pepper

Cooking:

1. In a large pot we boil a lot of water with one teaspoon of salt and cook the beans for an hour or two, until it almost entirely soften. Filter it from the water and "air" cools it.
2. In a large bowl add all the ingredients and slightly mix it with a spoon or by hands.
3. Serve it along with other salads and fresh bread.

Appetite

Aviad

Translation by - Gilad Barid 

צ'ילי קון קרנה

"צ'ילי קון קרנה".. מנת שעועית חמה ורכה, עם שבבי בשר טחון ברוטב עשיר, סמיך ומתובל בתבלינים חריפים פיקנטיים.
מה יש עוד לבקש? זאת ארוחה שלמה בקערה. יחד עם לחמניה טרייה, או לחם טוב.. אני אישית יכול לאכול סיר שלם.

זה מסוג המאכלים שתמיד אני מכין סיר שלם ולא מתקמצן. פעם בכמה שבועות. בעיקר בחורף יש סיר של צ'ילי מהביל פיקנטי ועשיר על הגז. זה עושה הרגשה שיש אוכל בבית, מה שבאמת נכון. המנה לא מתקלקלת כל כך מהר ואפשר לאכול ביום למחרת בשקט. בעצם, היא טעימה הרבה יותר ביום למחרת בדרך כלל.

המתכון קליל ביותר, לא דורש טונה של מרכיבים והכנתו די פשוטה.
הדבר היחיד שצריך להבין שבשביל לקבל מנת צ'ילי עשירה וטובה באמת, יש צורך בקצת סבלנות.
בדיוק כמו בבלונז אמיתי .במתכון זה הוספתי הפתעה קטנה.. טריק דרום אמריקאי אמיתי, אני מקווה שתעשו אותו למרות הרמת הגבה שתגיעה.
התבשיל אמור להתבשל לאיטו ומידי פעם אנו אמורים "לבקר" אותו, לבחוש (שלא ידבק וישרף בתחתית) ואף להוסיף נוזלים.
כך ששימו לב לזמנים ולגובה האש מתחת לסיר בכל רגע.

יאללה.. הנה כמה דברים שצריך לקנות.

מצרכים: (לסיר בינוני)
שמן זית לטיגון
1 בצל בינוני קצוץ דק
1/2 קג' בשר טחון עגל (טחון פעם אחת)
1 כוס שעועית לבנה מבושלת (אפשר להשתמש בסנפרוסט, או אפילו בקופסת שימורים, חפשו את אלו מתוצרת חוץ ללא מיץ העגבניות)
1 כוס שעועית שחורה\חומה (אפשר להשתמש בסנפרוסט, או אפילו בקופסת שימורים)
4 עגבניות בשלות מאד חתוכות לקוביות, או קופסת שימורים גדולה של עגבניות מרוסקות מזן משובח
1 כף רסק עגבניות
1 כף פפריקה מתוקה
1 כף פפריקה חריפה
2 פלפלוני צ'ילי טריים כתושים, אפשר להשתמש גם ביבשים
2 כפיות אבקת צ'ילי (ניתן לרכוש בשווקים השונים)
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור גרוס
6 קוביות שוקולד מריר (60% מוצקי קקאו לפחות) {אל דאגה, התבשיל שלכם לא יעשה מתוק, אבל אתם תופתעו לגלות כמה טעים הוא יהיה ביחס לכל "צ'ילי" שטעמתם קודם)
3 עלי דפנה טריים (או יבשים)
מים.

הכנה:
1 - בסיר כבד חממו חצי כוס שמן בערך וטגנו את הבצל עד שקיפות. הוסיפו את הבשר ובעזרת כף מעץ, או מזלג פוררו את הבשר הטחון עד שהוא נהיה "פירורי" בסיר. הוסיפו את העגבניות ובשלו למשך כמה דק' יחד.
2 - הוסיפו את שאר המרכיבים, פרט לשוקולד ולעלי הדפנה. ערבבו היטב, הוסיפו מים עד לכמעט כיסוי המצרכים
והרתיחו פעם אחת על אש גבוהה.
3 - הורידו את האש למינימום. כסו את הסיר במכסה ובשלו למשך שעה וחצי עד שעתיים.
4 - מידי פעם בקרו את הסיר, ערבבו מהתחתית מעלה עם כף עץ ואם צריך הוסיפו נוזלים, כל פעם קצת (שליש - חצי כוס מים בכל פעם).
5 - 15 דק' לפני סיום הבישול, הוסיפו את עלי הדפנה ואת השוקולד וערבבו. המשיכו לבשל עד תום הזמן, הורידו מהאש והגישו.

בתאבון,
אביעד

Chilly con carne

Chilly con carne… a soft hot beans' dish with mincemeat chips in a rich sauce. It is thick and spiced with hot piquant spices.

What more do you need? It is a whole meal in a bawl, along with a fresh buns or good bread; I personally can eat a whole pot.

It is one of the dishes that I always make a whole pot without being cheap. Once in a few weeks, even if there is food in the house, mostly in the winter time, there is a pot of a steamy rich and piquant pot in the refrigerator. It makes the feeling that there is food in the house. It doesn’t spoil so fast, you can easily eat it the next day.

The easiest recipe there is, doesn’t require a tons of ingredients and cockling it is quite simple.

The only thing you must understand for getting a truly good and rich chilly dish is patience.

Exactly like a true Bolognese and with a slightly twist… a genuine South American trick.

The stew supposed to slowly cooked and occasionally we must visit it, stir {don’t let it get stuck to the bottom of the pot} and add liquids.

Here are some things you must buy.

Ingredients: {medium pot}

Olive Oil for frying

1 medium onion, small chopped

1/2kg of veal mincemeat {mince once}

1 glass of cooked white beans {you can use Sunfrost, or even a canned one, search for those from abroad without the tomatoes juice}

1 glass of black/brown beans {you can use Sunfrost, or even a canned one}

4 very ripe tomatoes, cube diced or a big can of fine crushed tomatoes.

1 tablespoon of tomato sauce

1 tablespoon of sweet paprika

1 tablespoon of hot paprika

2 fresh crushed chilly peppers, you can use dry ones as well

2 teaspoons of chilly powder {you can buy it in different markets}

1 teaspoon of salt

1 teaspoon of grounded black pepper

6 cubes of bitter chocolate 60% cocoa at least {don’t worry, your chilly will not turn sweet, but you will be surprised to find how tasty it will become in relation to any chilly you ever tasted}

3 fresh bay leaves {or dry ones}

Water

Cooking:

1. We heat, in a heavy pot, 1/2 glass of Olive and fry the onion till transparency. Add the meat and with the help of a wooden spoon or a fork, crumbled the mincemeat until it becomes crumbs in the pot. Add the tomatoes and cook it all for a few minutes.
2. Add the rest of the ingredients except the chocolate and bay leaves. Mix it well, add water almost to cover it all and boil once again on a large stove.
3. Reduce the stove to minimum on your medium-high stove you got. Cover the pot with it's led and cooked it for 1.5 – 2 hours.
4. Occasionally, visit your pot and stir it from the bottom with a wooden spoon. Add some liquid if needed {1/3 – 1/2 glass each time}
5. 15 minutes before the end of your cooking, add the bay leaves and the chocolate and mix. Keep cooking it. Take it off the stove and serve.

Appetite

Aviad  

Translation by - Gilad Barid

הערה:

הרשומה נערכת ב 4/11/2011