ביקור במסעדת סינטה בר

אנחנו באמצע חודש סתווי, וואלה, כמעט חורף. ערבים קרירים עוברים אותנו ואפילו גשם לפרקים. מזג אוויר טרופי של ממש, ובכל שנה הוא נהיה משוגע פי כמה. החלטנו לצאת די מאוחר אבל איחרנו אף עוד יותר אחרי שנתקלנו קצת בתנועה פה ושם ובנושאים פרטיים.
הזמנתי במקור מקום ל'קלמאריס', אחת מהמסעדות שעל ההר הפונות לנוף המדהים ביותר בארץ אולי. אך אחרי חמש דקות של הסתכלות בתפריט שלהם, כל מה שיכולתי לראות זה את צמד המילים גבינה צהובה, שהוציאו אותי משלוותי. אמרתי יאללה, נלך מפה. לא עושה לי טוב המקום הזה.

קמנו, בירכנו לשלום ויצאנו ללילה הקריר שוב. כמה שניות באוטו חושבים לאן כן ללכת ולאן בא לנו ומייד עשר מקומות עלו לאוויר. בסופו של דבר, הסינטה בר ניצחה... לא היינו שם "עידנים" וזה מקום שתמיד זכור לי לטובה מרובה, בעיקר בעיר האורות חיפה.

באמצע השבוע זה עוד לא הזוי להגיע למקום מבלי להזמין מקום מראש וגם השעה הייתה קצת מאוחרת מאשר שיא הסרוויס, אז לקחנו את הריזיקה.. (אפשר לחשוב. ד"א אל תנסו את זה בסוף שבוע, אין לכם סיכוי).

חניה הייתה לנו בקרבת מקום ורמזור אחד הפריד בייננו לבין כניסת המסעדה. המארחת שאלה אם הזמנו ושאמרתי לה שאנחנו ה-Walk in  שלה היא ציפתה, הקרח נשבר.

למרות הקומה הריקה בתחתית המסעדה, היא התעקשה להוביל אותנו מעלה. לא ממש הבנתי למה בדיוק, שבעוד הכל כמעט ריק בקומת הכניסה מלבד כמה זוגות על הבר ולמעלה די הומה. מוזר. אך התרצנו ועלינו איתה.

אחרי כמה שניות של דיונים מה תפוס בהזמנה ובאילו שולחנות כן נוכל לשבת  (יש לי בעיית אווירה חמורה באזורים שבמעבר מלצרים או באמצע חלל מסעדה) התיישבנו לבסוף ומייד מורן "המלצרית שלנו להערב" ניגשה עם תפריטים והטכס המסורתי.

עלעלנו בתפריטים כמעה, והחלטנו כמעט פה אחד שהמנות הראשונות נראות מרגשות פי כמה מהעיקריות וגם כך השעה המאוחרת לא תתאים ל טי בון במשקל 600 גר' או שאר מנות דשנות מהסקצייה העיקרית.

הודענו למלצרית שאנחנו כנראה הולכים על ארוחת ראשונות שנחלוק בייננו ואם אפשר לקיים קצב נאות לקונספט ולא להביא לנו 4-5 מנות בבת אחת לשולחן. היא הבינה, רק שאמרה שאם מזמינים מנות ראשונות - המטבח מוציא את כולן בבת אחת (האמת שהגיוני ונחמד מאד כך שאם מגיעים כמה אנשים ומזמינים הם אמורים לקבל את כל המנות שלהם יחד). אמרנו לה, אין בעיה.. אז אנחנו נזמין בכל פעם קצת ואז לא תהיה ברירה למטבח פשוט להתקין כל אחת בזמן אחר, היא הודתה שזה נשמע חכם ודווקא זרמה איתנו. וכך היה.

מנות הסנטה בר לראשונות די קטנות עד ביננויות, מוכנות במקום כמו כל דבר אחר במקום, כולל הקינוחים. דבר שללא ספק מרענן מאד, במיוחד באזור קולינארי נידח כמו חיפה וכל המנות היו טובות מאד.

הזמנו מתפריט הראשונות כאמור, כמה לחלוקה;

הראשונה הייתה-

קרפצ'יו של מוסר ים, עם ויניגרט שמיר ופלפל חריף מעוטר כוסברה, פטרוזיליה וצנונית.

המנה מגיעה עם לחם כפרי, כך מתוך הספיישלים שמדוקלמים ע"י המלצרית שלנו ולא מהתפריט הכתוב עצמו.

המנה הגיעה פרוסה על צלחת יפה ושקופה וסלסלת לחם כפרי פרוס שהיה טרי וטעים מאד.

הדג היה בטמפ' החדר וניכר עליו שהיה טרי ונהדר. הויניגרט נתן את הקיק הנכון יחד עם הרוטב והפלפל החריף שרק מידי פעם הופיע. מקסים!. מנה מוצלחת מאד משף עם יד חזקה מאד במטבח והבנה באיזון טעמים.

הירק שעיטר את המנה ריענן את הפה בכל העת ובכלל חגיגת הצבעים, הטעמים והרעננות של המרכיבים כמו גם איזונם הייתה טובה מאד ופתיחה מרשימה לארוחה.

המנה השנייה שלקחנו הייתה –

רביולי לחי עגל ברוטב ציר עגל חמאה ופלפל שחור.

בחצי קערה יפה ורחבה, נחו להם שלושה רביולי גדולים למדי, מלאים בבשר נימוח מתובל ונהדר של לחי עגל. מסביב לבצק העבה והנהדר של הרביולי שבושלו בדיוק לאל דנטה- היה הרוטב שבסיסו בציר עגל והוסמך עם חמאה ופלפל שחור לתיבול. הייתי רוצה שהרוטב יהיה אפילו עז טעמים יותר ממה שהוגש, אבל גם זה היה טוב מאד ונוגב כמעט עד תום יחד עם הלחם שקיבלנו עם מנת הקרצפיו הדגית ממקודם.

גם המנה הזו שהייתה בגודל סביר יחסית לאדם אחד עבור מנה ראשונה, נרשמה כלא פחות מטובה מאד עד מעולה. זו דווקא גם השתדכה בצורה עילאית עם היין שלקחנו.

הזמנו מתפריט היינות הנחמד, בקבוק קטן של פליני מיקב סוסון ים, שנת 2010.

היין היה כבר בפתיחת הבקבוק עשיר טעמים. ארומה מקסימה של שזיפים מיובשים, דודבנים, פלפל שחור, ועוד.

למנה שלישית שנינו ערגנו אל אחת המנות אולי הכי מבוקשות במקום, כך נראה ונשמע מהמלצרים שחגו סביבנו בשולחנות האחרים.

ברולה טרין כבד אווז על בריוש קלוי עם תאנה בקרמל.

אז תאנה לא הייתה שם אלא חצי אגס במקום, אבל לנו זה לא הפריע, למרות שתאנה ענקית הייתה יכולה להיות שיחוק מטריף במנה כזו ללא ספק.

בפועל מגיע נתח כבד אווז שנח על עיגול בריוש קלוי שמעליו ומעל חצי האגס פיזרו סוכר ו"שרפו" בעזרת ברנר, או מתחת לברויילר. בכבד אווז לא נגעו ואפילו טמפ' קרירה ממקרר הורגשה בביס הראשון. הכנתו הייתה כמעט

R  והוא נאטם מעט בשל החום של הברנר ששרף את הסוכרים למרקם קריספי. מנה קטנה מבחינתי, רק כי הייתי פשוט יכול להמשיך לאכול כאלו עד הבוקר. כבד אווז מעולה, עם סוכר פריך ובריוש אמיתי שנתן מצע עדין ומעולה לכל הטעם המטריף הזה. ללא ספק מנה מעולה שרק חומרי הגלם מספיקים פה וקצת טאצ' כדי לגרום לכל זה להיות שלם.

רצינו להמשיך עם עוד מנה ראשונה, למשל כמו מנת השקדי עגל הנחים על קרם שום.... אבל החלטנו שאנחנו קצת רעבים מידי בשביל עוד "דוגמיות" אז בסופו של דבר לא הייתה לנו ברירה אלא להסתכל שוב מה תפריט העיקריות מציע. סטייק ענק כפי שהסתובב פה ושם על שולחנות אחרים (שנראה מהמם!) לא רצינו לקחת, כי זה סתם יעשה לנו רע לאכול עכשיו אחרי כל מה שספגנו וגם היה כמעט אחת עשרה בלילה... אבל המיקס פירות ים, דווקא קרץ לנו כן.

אז הזמנו מנה עיקרית –

שרימפס וקלמארי טריים מהים, מולים טריים בביסק סרטנים וחמאה לצד אורז לבן (108)

מגיעים שתי קערות, אחת בדמות מחבת ברזל חמה על צלחת לבנה, מלאה בפירות ים שנראו והריחו נהדר וקערה פשוטה של אורז לבן. אורז טעים, אחד אחד, אבל פשוט ובנאלי. לא כל כך הבנתי את הקטע, אולי אם מוסיפים אותו לאחר מכן לביסק שנשאר אחרי פירות הים, אפשר לעשות איתו מנה מגניבה, אבל אני חושב שהיה אפשר לחשוב על טוויסט שיביא את התוספת הזו למשהו אחר לגמרי וברמת התפריט של המקום.

פירות הים היו נהדרים, הקלאמרים היו שלמים מהסוג הסגול והקטן. מרקמם היה פריך וממש התפצפץ בין שורות השיניים. השרימפס למרות שהיה כתוב שהוא טרי בתפריט, הרגיש מהסוג הטוב אבל הקפוא ולא הטרי (אין סיבה להגיש טריים ללא הראשים והשריון, מה שגם אני מכיר את הטעם של זה ושל זה קצת יותר מידי טוב כדי להאמין שהשרימפסים כאן טריים).

המולים היו בטעם מעושן קצת ונימוחים. הם היו שמנמנים וטעימים מאד. הרוטב שציפה ונח בתחתית המחבת היה מקסים וקטיפתי. ללא ספק עשוי היטב ובאיזון נחמד של ציר הסרטנים כפי שנכתב וחמאה.

מנה מצויינת שחיסלנו חיש קל. אפילו באורז נגענו. הוא היה באמת פשוט, אבל מאלו שאתה מעריך אחרי שאכלת בחייך מספיק כאלו שידעו להרוס כל גרגר.

מים הוגשו לנו בבקבוק יין גבוה ושקוף ללא תווית כבר בראשית הארוחה והיין היווה את המשקה העיקרי כאמור ללא ספק. למרות שהוא היה בעל גוף עשיר ופירותי מאד ועל פניו לא מתאים כל כך עם המנות שלקחנו (מלבד אולי הרביולי או כבד האווז שהתאימו קצת יותר) הוא היה לנו טעים מאד וזרם.

השירות היה טוב מאד והמלצרית הייתה כזו שאיטלגנציה אישית וחיצוניות מקסימה עזרו לה לתפקד כראוי מולנו ומול השולחנות האחרים שפיקדה סביב, כולל זוג שנשמע שהיו ממשפחתה, או חברים מאד קרובים... שאיתם היא התנהגה קצת יותר בחופשיות והם (הגיוני) קיבלו קצת יותר, גם ממנה וגם מהמטבח ;-).

תפריט קינוחים אין במקום, אני קצת שונא את הרעיון שהמלצר נאלץ לדקלם שורה של קינוחים על כל מרכיביהם שבדרך כלל נאמרים במהירויות גבוהות מאד, שסועדים אחרי כמה מנות ולא מעט יין אמורים להשאר קשובים ומרוכזים מאד לכל הרעיון הזה. מעיק, אבל זה מה יש (קשה להדפיס דף עם כמה שורות???).

אז גם אותנו תקפה המלצרית בשורה של שמות מנות קינוח, מרכיבים לרב וניפנפוי ידיים שאמורים היו להדגים לנו איך רוטב השוקולד נוזל או איך פזרו קוקוס על הקרם או שכבות שנעשו באיזה טארט. בסופו של דבר, שום דבר לא ממש קרץ לנו והזמנו –

פונדט שוקולד בליווי גלידת וניל, שזכרתי שהיה תמיד מוצלח ונעשה במקום. ואכן כך היה. צלחת מאורכת עם כלי שנאפה בו הפונדט, פריך מלמעלה וזורם מבפנים. שוקולד משובח חמים עם ניחוך של אפייה. שוקולדי וטוב.

גלידת הוניל התמזגה מעולה עם קרירותה והכפיות החמימות מהשוקולד שעלו מן "הבאר", אני באמת שלא צריך שום דבר חוץ מזה.

חתמנו את הארוחה בזוג מקיאטו וביקשנו חשבון.

שילמנו 450 ש"ח כולל תשר על כל הערב המקסים והטעים הזה ויצאנו אל האוויר הקריר שוב.

סינטה בר פועלת כבר כמעט 9-10 שנים שהתחילה את דרכה בתור בר המבורגרים נחמד מאד, במבנה שהיום יושבת זרוע האקספרס של המקום, ממש כמה מטרים מהמסעדה.

כך או כך, היא ללא ספק כנראה אחת אם לא ה- המסעדות כיום בחיפה שמגישה אוכל מצויין לצד כמויות סבירות וגדולות מאד (בחלק מהמקרים בעיקריות). יד השף שם מדויקת וחזקה ועוד לא נתקלתי במנות שנפלו או לא היו כפי שזכרתי אותן מהעבר. ההמבורגרים שלהם מעולים לטעמי וכן גם הבשרים עצמם שהם מגישים שם בחלק מהמנות. השרות תמיד מקצועי והאווירה ללא ספק נינוחה ויכולה להיות גם מגניבה מאד בימים הנכונים.

המחירים שם לא גבוהים במיוחד ביחס למסעדות תל אביב ואני ללא ספק הייתי מעדיף לא מעט מנות מהסינטה בר על לא מעט מנות מתימרות אחרות במסעדות "דומות" במרכז הארץ.  עדיין 450 שח לזוג זה לא עניין של מה בכך, אבל זו הייתה ארוחה מלאה, גדושה, שכללה מנות לרב, יין מצויין ועוד. הארוחה הניבה כשעתיים מעולות של שמחה בלב ואושר ועל זה אין מחיר.

אני תמיד ממליץ עליהם בלב שלם וקצת חבל לי שאיני סר לשם קצת יותר.
לתשומת ליבכם, הסקירה הזו נכתבה בסתיו 2013, ז"א כשנה אחורה... כך שיש מצב שתתקלו במנות שאולי אינם במקום, אבל השבכים בעינם נשארו. המסעדה עדיין מככבת בעיר חיפה ומומלצת מאד. 

אביעד.

קלפי רביולי ברוטב מרינרה וקלמארי

ביום שבת בבוקר, התחלתי לחשוב על איזו מנה שבא לי להכין לעצמי... ישר שמתי את פעמיי לקובץ ההולך וגדל שלי, של מתכונים שכתבתי - שאמורים להיכנס לבלוג בזמן כזה או אחר. אני רק צריך להכין ולצלם לכם. אז לערוך בתוכנת הבלוגר ולתזמן לאחד מימי החמישי שעולים בהם המתכונים בנוהל הרגיל. כך אני עושה בעצם עם כל המתכונים שאתם רואים כאן.

באותה השבת, אחת המנות שצצה אשר תהיה מתאימה לי בול למצב הרוח היית אחת של לא אחר מאשר מריו בטאלי. הוא קורא לה "ספינת הצלה סיציליאנית" והיא מכילה קוסקוס ישראלי (יעני פתיתים בשפתנו), קלמארי, רוטב עגבניות עשיר ומגניב, פסטו מפלפלים חריפים ועוד... התחלתי להסתכל על המתכון ועל המצרכים אך לא הכול התאים לצערי, מפאת חוסרים במזווה. כך שמה שעשיתי היה מן אלתור לרעיון. קלמארי במקרה היה לי באותה השבת לאחר שבשישי בבוקר שלפני, טיילתי רבות באזור הוואדי בחיפה ורכשתי לעצמי קצת פרודוקטים "חסרים" שיהיו לי לעתיד ויצא שגם קניתי קלמארי מגניבים לאללה – כך שזה היה הגרעין שעליו אלתרתי הפעם.

קלפי רביולי הם פשוט ריבועים שמכינים איתם רביולי, רק שהם לא מודבקים עם מילוי באמצע, אלא ריבועי בצק כמו ללזניה. רק קטנים יחסית. אני מת על הפסטה הזו, מכיוון שהיא בשרנית מאד, גדולה יחסית וחלקלקה כזו. הולכת מעולה עם רטבים עשירים וכן גם פירות ים או בשרים.

הכנתי רוטב מרינרה במחבת עמוקה מכל טוב המזווה יחד עם טבעות קלמרי איכותיות ווואלה.. יצאה לי פסטה לתפארת יום שבת בצהריים. פתחתי בקבוק יין קריר שמצאתי במקרר היינות שלי ונהניתי משמש חמימה שנכנסה מחלון המרפסת.

מצרכים (4-6 מנות)

שמן זית איכותי

1 חבילת פסטה רחבה (אני השתמשתי בקלפי רביולי)

400 גר' טבעות קלמרי (עדיף טרי כמובן)

1/3 כוס יין לבן (את היין שתשתו בארוחה, עדיף)

1 בצלצל שאלוט קצוץ

3 שיני שום

1/4 צ'ילי טרי קצוץ (אפשר גם פתיתי צ'ילי יבש לפי הטעם)

1 גזר קלוף וחתוך ברנואז

1 גבעול סלרי אמריקאי חתוך ברנואז

1/4 שומר נקי חתוך ברנואז

1 קופסת שימורים עגבניות חתוכות מייבוא איטלקי (אני משתמש ב MUTI)

1 כפית צלפים מסוננים שלמים

מלח ופלפל שחור טרי

קורט סוכר (לאזן את טעם העגבניות)

2 כפות פטרוזיליה קצוצה

פטרוזיליה לקישוט

הכנה:

1 – בסיר גדול מרתיחים המון מים עם מלח ומבשלים את הפסטה לפי הוראות יצרן עד לדרגת בישול אל דנטה (הרוטב ממתין לפסטה ולא להיפך!)

2 – במחבת רחבה ועמוקה מחממים שמן זית ומאדים את הבצל יחד עם השום והצ'ילי עד לשקיפות.

מוסיפים את הגזר, הסלרי והשומר ומגבירים מעט את האש. ממשיכים לבשל עד לקרמול עדין.

3 – מוסיפים את היין ומצמצמים את הנוזל בשני שליש. מוסיפים את העגבניות הצלפים מלח פלפל וסוכר ומבשלים ל 15-20 דק' עד לרוטב עשיר וטעים.

4 – מוסיפים את הקלמרי והפטרוזיליה הקצוצה ומערבבים. מוסיפים את הפסטה למחבת ומערבבים שוב. מבשלים לדק' ספורות עד שהקלמרי נאטם בצבעו. מכבים את האש וטועמים. מתקנים תיבול אם צריך

ומגישים יחד עם פטרוזיליה לקישוט.

בתאבון,

אביעד.

טבעות קלמארי, שעועית לבנה, שום קונפי, מרווה וחומץ בלסמי

בבואכם לספרד ולברצלונה בפרט, כנסו נא (כאילו שיש לכם ברירה) לשוק המקורה הגדול ואולי הטוב והצבעוני בעולם "לה בוקריה". שבו לכם בנחת באחד הטפאס ברים הפזורים בפנים, עדיף ב"בר-פינוקיו" או ב אל קווים (EL QUIM) והזמינו לכם קודם כל מנה מופלאה של Chipirones con judias-

(בקטלנית – Xipirons amb Mongets) ובשפתנו אנו – בייבי דיונון ושעועית לבנה.

זוהי מנה שתחרת אצלכם עד לסוף הימים.

קערה מדהימה עם שעועית לבנה שבושלה עד לריכוך מושלם, שוחה באמבטיה של שמן זית ושום ועורבבה עם בייבי דיונונים שטוגנו על הפלנצ'ה, שניה לפני. כל זה מעוטר בחומץ בלסמי מצומצם עתיר טעם ומתקתק וכמובן בפטרוזיליה קצוצה, רעננה.

זו צלחת שאת סופה מנגבים עם שפיץ של בגט, לוגמים את השלוק האחרון של הקאווה ומביטים לשמיים כחולים המבשרים שהכול טוב בעולם!

אז לצערי, אני כבר כמה ימים אחרי הטיול האחרון שלי לברצלונה אהובתי, אבל את המנות שאכלתי שם לא אשכח ולשמחתי אוכל להכין גם פה... (טוב, כמעט.. L ).

את המנה שלפנינו הכנתי כמובן בהשראת זו שאכלתי כמה פעמים טובות, בעיקר בבקרים- בעודי מטייל בשוק שוב ושוב.

אז בייבי קלמרי טריים ויפים כמו בברצלונה אי אפשר להשיג כאן וגם אם כן, זה מצרך נדיר מאין כמוהו, אבל שעועית לבנה, שמן זית, שום, מרווה, חומץ בלסמי טוב ואפילו קלמרי טריים יש ויש.

אז מנה דומה, לא בעיה להכין גם בארץ ישראל והנה היא כאן לפניכם.

חוץ מבישול השעועית, זמן התקנתה של המנה אורך דקות! הרבה פחות מזמן בליסתה J.

יש עוד כמה דברים שמצריכים זמן כמו; לצמצם חומץ בלסמי או להכין את השום, אבל אני לוקח בחשבון שיש לכם כזה מוכן, או שתעשו זאת בזמן שהשעועית מתבשלת בכל מקרה.

זה בעצם מן סלט חם, טעים נורא שיתאים לכמעט כל מעמד או ארוחה מבחינתי. אני פשוט ניגשתי אחר הצהריים חמים אחד, הכנתי ונהניתי לאכול כך סתם מול הנוף החיפאי, מבעד לחלון המרפסת.

מצרכים (2 מנות~)

1 כוס שעועית לבנה יבשה מושרית לילה בהמון מים ומסוננת

שמן זית משובח

8 עלי מרווה

1 ראש שום

200 גר' קלמרי צעירים חתוכים לטבעות

פטרוזיליה רעננה קצוצה לקישוט

1/4 צ'ילי טרי קצוץ

1/3 כוס חומץ בלסמי משובח (אני השתמשתי באחד של 10 שנים)

1/2 כף סוכר חום

1 כוכב אניס (אופציונלי)

מלח ופלפל שחור גרוס

הכנה:

1 – מבשלים את השעועית במים קרים עם 4 עלי מרווה עד לריכוך מושלם (זהירות שהשעועית לא תתפרק בבישול, אנחנו מחפשים "תכשיטים") מסננים ומצננים לטמפ החדר.

2 – בינתיים; גוזרים ריבוע של נייר אלומיניום ומניחים באמצע את ראש השום. מזליפים שמן זית בנדיבות ועוטפים את השום בנייר האלומיניום. מכניסים לתנור שחומר מראש ל 200 מעלות לכ חצי שעה. מוציאים ולוחצים את שיני השום לקערה קטנה או צנצנת. עוטפים בשמן זית ושומרים בצד (ניתן להכין המון כאלו ולשמור במקרר עד ל 3 שבועות)

2.1 בינתיים; בסיר רטבים מוסיפים את החומץ בלסמי, הסוכר וכוכב האניס ומצמצמים למרקם סירופי על להבה בינונית ל בערך שליש כמות (זה יספיק לזוג המנות, אני בדרך כלל עושה את זה לבקבוק חומץ שלם ומכניס לבקבוק לחיץ למנות עתידיות! זה מעולה על כמעט כל דבר – סלט, עוף, גלידה! ועוד) שומרים בצד.

3 – במחבת ברזל מוסיפים כף שמן זית, הצ'ילי ו 8 שיני שום קונפי ומערבבים קלות. מוסיפים את עלי המרווה הנותרים ומניחים לשמן לספוג את הטעמים לחצי דקה נוספת.

4 – מוסיפים את טבעות הקלמארי ומקפיצים עד לאיטום צבעם (זה לוקח פחות מדקה!). מוסיפים שעועית שתספיק ל 2 מנות (כל אחד וההספק שלו) ומערבבים יחד. מתבלים במלח ופלפל שחור גרוס, מזליפים עוד כף שמן זית ומערבבים לדקה נוספת עד שהשעועית סופגת טעמים.

5 – מחלקים את הכבודה ל 2 צלחות חצי עמוקות. מזליפים חומץ בלסמי מצומצם ומפזרים פטרוזיליה קצוצה מעל לסיום.

מגישים עם מעט בגט או לחמניה טרייה לספיגת טעמים.

 

בתאבון,

אביעד.

פאייה קלמרי, צ'וריסו, פלפלים וזעפרן

מה עוד כבר ניתן לספר על המאכל הלאומי של ספרד. הפאייה המפורסמת, הכתומה, הריחנית והכול כך טעימה. בעצם זה תבשיל של אורז, דומה לריזוטו. גרגר שמן, עגול, שסופג המון נוזלים שבו בעצמו שמור עמילן רב שמדביק את התבשיל הזה ומעניק לו את הטעם הקרמי והנעים.

הפעם, יחד עם טבעות קלאמרי טריים, נקניק צ'וריסו אדום חרפרף ופלפלים צבעוניים. את הזעפרן אנו מוסיפים גם בהתאם למסורת הספרדית, כדי לתת את הצבע הכתום לאורז ואת ריחו וטעמו המיוחדים שבלעדיו זו לא פאייה.

שימו לב, קלאמרי הוא דיונון שניתן כיום לרכוש אצל דייגים שונים. הם מנקים לכם ואפילו חותכים עבורכם אם תרצו. עליו להיות לח, אחרת הוא לא טרי ואנו מוסיפים אותו לקראת סוף הבישול כדי שלא יהפוך להיות צמיגי ולא טעים.

המנה דורשת מעט תשומת לב, אך בגדול, היא קלה מאד להכנה ותמיד יש ממנה המון כדי להאכיל משפחה שלמה. בכלל זו מנה "משפחתית" ששמים באמצע השולחן וכל אחד לוקח מן המחבת הענקית. שיהיה לכם בתאבון.

מצרכים: (למחבת משפחתית 4-6 מנות)

1/2 כוס שמן זית

1 וחצי כוסות אורז מסוג אורבריו (או אורז עגול אחר שיש לכם)

200 גר' נקניק צ'וריסו פרוס לפרוסות אלכסוניות (למי שלא משיג נקניק, יכול להשתמש בנקניקיית צ'וריסו שהוא טיגן קודם לכן לכמה דק' לחריכה יפה)

400 גר' קלמארי טרי חתוך לטבעות יפות

1 פלפל אדום חתוך לקוביות

1/2 פלפל ירוק חריף קצוץ

1 בצל סגול גדול קצוץ גס

1 גזר חתוך ברנואז

1 חופן אפונת שלג חתוכה למקטעים

4-5 חוטי זעפרן

1 ליטר ציר עוף צח (או כמות שתכסה את כל המרכיבים בסיר\מחבת הבישול)

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

1 שן שום כתושה

1 כפית פפריקה מעושנת

פטרוזיליה קצוצה לקישוט

הכנה:

1 – במחבת גדולה ועמוקה (או בסיר רחב) מחממים את שמן הזית ומטגנים את הבצל והשום עד להזהבה קלה.  מוסיפים את הפלפלים, הגזר והצ'וריסו ומטגנים כ 4-5 דק' נוספות.

2 – מוסיפים את האורז ומערבבים היטב כך שיתעטף בשמן. מתבלים במלח ופלפל.

3 – משלבים את חוטי הזעפרן בציר העוף ומערבבים היטב עד שהוא מקבל גוון כתום. יוצקים מהציר עד שהוא מכסה את כל מרכיבי הפאייה ועוד כ 2 ס"מ מעל פני השטח. מכסים במכסה ומבשלים על להבה קטנה – בינונית כחצי שעה או עד שהאורז סופג את כל הנוזלים (שימו לב מידי פעם למה שקורה בפנים..ערבבו שלא יישרף ידבק וכו).

3.1 – במחבת נקייה הזליפו מעט שמן זית וטגנו את טבעות הקלמרי ל 2 דק' בדיוק. תבלו בפפריקה מעושנת ובמלח ופלפל שחור לפי הטעם.

4 – כמה דק' לפני סיום הבישול, הסירו את המכסה והוסיפו את טבעות הקלמארי המטוגנות. קפלו בעדינות פנימה.

5 – כבו את הלהבה בתום הזמן ופזרו פטרוזיליה קצוצה לקישוט. הגישו באמצע שולחן ערוך למשפחה ולאורחים בתוספת רבעי לימונים.

בתאבון,

אביעד.

לחיצה על אחת התמונות תגדיל את כולן לרזולוציה המקסימאלית.

אל תשכחו להגיב ולספר לי על מה אתם חושבים.

C YA

סלט תאילנדי חם עם קלמארי, ברוטב צ'ילי מתוק.

כבר היינו בסרט הזה של סלטים חמים.. אז הנה אחד נוסף. בעקרון אנו קוראים לו סלט מכיוון שהוא משלב ירקות מסוגים שונים והם לא ממש מבושלים.. כך שזה קצת "חי". אבל בגדול, גם אתם ובטח אני- מבינים שהעיקר פה הוא הקלמארי. הטעים, הפריך, החמים שעתה יצא מהשמן הרותח ורק ממתין לנו שננגוס. אבל בגלל שאנחנו קצת "פוחדים" תמיד.. שאולי שוטר יבוא ויכעס עלינו אם לא נאכל מספיק ירקות.. אז יש פה גם J. בכל אופן, מנה בהשפעה תאילנדית. חריפות מאוזנת יחד עם מעט מתיקות. טעם של כוסברה, של גזר, צ'ילי וגם של קלמארי כמובן.

המנה די מהירה להכנה למרות שהיא דורשת כמה שלבים די זריזים בדרך. חיתוך של הירקות.. הטיגון של הקלמארי, הכנת הגזר הכבוש שמתלווה לסלט וזהו בעקרון. אבל ביננו, מי שעובד כמו שצריך במטבח, יכול להרים את המנה הזו ממש אבל ממש מהר.

מצרכים: (4 מנות)

שמן לטיגון עמוק

500 גר' טבעות וראשי קלמארי נקיים ויבשים

1 כוס קמח מתובל במלח, פלפל ופלפל קאיין

3 כוסות של כרוב לבן חתוך לג'וליאן

1 וחצי כוסות עגבניות שרי חתוכות לרבעים

1/2 בצל סגול פרוס דק

1/2 כוס סלט גזר תאילנדי (1 גזר נקי חתוך לג'וליאן, 1 כף חומץ אורז, 1 כף מים חמים, 1 כפית סוכר לבן)

מעט כוסברה קצוצה גס

3 גבעולים בצל ירוק חתוכים לסרטים

1/2 כוס רוטב צ'ילי מתוק

1-2 כפות רוטב דגים (זה המלח של התאילנדים)

2 כפות מיץ ליים (או לימון אם אין)

1/2 כפית שמן שומשום

טבעות פלפל צ'ילי חריף לקישוט

הכנה:

1 – הכינו את סלט הגזר; בקערה קטנה צרפו כף חומץ אורז (למי שאין אז חומץ בן יין לבן), 1 כף מים חמים וכפית סוכר וערבבו. צקו את הנוזל על גפרורי הגזר, ערבבו קלות והניחו בצד לספיגת טעמים.

2 – ערבבו את רוטב הצ'ילי, רוטב הדגים ומיץ הליים יחד בקערה קטנה, עד לנוזל הומוגני והניחו בצד.

3 – חממו את השמן לטיגון עמוק.

4 – נגבו היטב את הקלמארי עם מגבת מטבח והוסיפו אל הקמח המתובל. ערבבו היטב ונערו משאריות.

טגנו בנגלות קטנות את הקלמארי בשמן החם, עד שהם מצופים בציפוי זהוב (כדקה עד 2 בערך). הוציאו לנייר סופג, פזרו מעט מלח גס מייד.

5 – בקערה, הוסיפו את הכרוב לעגבניות, לבצל הירוק ולבצל הסגול. טפטפו מעט מיץ לימון וחצי כפית שמן שומשום ערבבו.

6 – הניחו על צלחת הגשה מעט מהכרוב, עגבניות, בצל אדום וירוק. הוסיפו מעט מהגזר הכבוש שהמתין בצד ופזרו טבעות וראשי קלמארי. קשטו במעט כוסברה קצוצה, טבעות פלפל חריף ובמעט מהרוטב צ'ילי שערבבנו קודם לכן.

בתאבון, אביעד 


הקלקה על התמונות, תביא לכם אותן באיכות הגבוהה ביותר.
אל תשכחו להגיב ולספר לי מה אתם חושבים.. 
C YA