יום שישי, 13 בדצמבר 2013

ביקור במסעדת יאן יאן - סינית בחיפה.


מסעדת יאן יאן – סינית בחיפה.
את שמה של מסעדת יאן יאן הסינית בעיר התחתית בחיפה, שמעתי כבר לפני שנים.
יאן יאן למי שלא יודע, מתרגמים ל "שמח" בסינית. אני אכן יצאתי די שמח מהארוחה. 
כך שהם ללא ספק אמינים לכל הפחות. 

זו מסעדה שנפתחה לפני 30 שנה ובחמש שש שנים האחרונות עברה מספר מקומות ברדיוס של 100 מטר בערך. כל פעם למקום אחר ועד היום שהתמקמה ברחוב צר המקשר בין רחוב יפו לבין העצמאות (נכנסים דרך רחוב יפו מס 26) במבנה גדול, מואר עם חלל רחב המעוצב באלמנטים אוריינטליים, סינים בעיקר. 
סמלי מזל אדומים רקומים בזהב נתלו על החלונות הגדולים, חרב סינית עתיקה, מפות, ספרים ועיתונים בשפה המקורית פזורים ועוד. לא מסעדה גדושה ועמוסה בצבע אדום כמו שהיו מעוצבות המסעדות משנות ה 80, אלא משהו קצת יותר פשוט אך עם זריקה פה ושם של סמלים כאמור, כדי שנדע עדיין שהבעלים הגיעו מהמזרח הרחוק.


סי וגין פונג פתחו את המסעדה עוד בתחילת שנות ה 80 שכל ההייפ סביב מסעדות סיניות היה בחיתוליו וגם קיבל לא מעט מבקרים הרפתקנים שניסו את מזלם. אני זוכר את עצמי בתור ילד נוסע לירושלים או לרמלה למסעדות סיניות, בעיקר בימי הולדת ובאירועים משמחים. זו הייתה אופציה יקרה ומיוחדת יותר מהמקובל באותם השנים ואנחנו בתור פודייס צעירים – אהבנו מאד. עד שהגענו ממש לארצות המקור והבנו שקשר אמתי בין מה שאכלנו בארץ לבין מה שהמקומיים אוכלים קיים אולי רק באגדות. בעצם למדתי עם השנים שהאוכל הסיני (עלייק) שאכלנו פה, מושפע מקולינריה מערבית (SF). אבל זה לדיון אחר. 

ב- יאן יאן שבחיפה מכינים מגוון רחב מאד של מאכלים שעם השנים די התערבבו עם המקור של הבעלים עצמם, ארצות אחרות מהמזרח הרחוק, הניסיון להתאים את המנות לחיך הישראלי וכן הלאה. התפריטים די גדושים וכמו בכמעט כל מסעדה סינית באשר היא, מחולקים לסקציות אופייניות.
מרקים, מנות ראשונות, מנות בשר – עוף\בקר\ברווז\לבן על מגוון רטבים רחב ובכיוונים שונים של חריף, חמוץ, מתוק ושילובים שלהם כמובן. יש בתפריט גם דגים ופירות ים בשלל רחב של רטבים וכן מנות צמחוניות המושתתות על טופו למשל עם אותם הווריאציות שפגשנו גם קודם. 

בצהריים ישנן גם זוג הצעות לעסקית. אחת ב 49 שקלים שכוללת מרק או זוג אגרולים למנה ראשונה ומנת בשר עם אורז המגיעים יחד בצלחת מאורחת אחת. כמות אוכל סבירה לאנשים עובדים ותשביע לגמרי את רב הקהל. תוסיפו עוד קנקן מים קרים ללא תשלום או בקבוק שתייה לטעמכם בתשלום והגעתם לעסקית של 65-70 כולל טיפ לאדם במקסימום.

העסקית השנייה המוצעת בצהריים פרט לתפריט הרגיל, היא על סך 75 שקלים אמנם, אך מציעה הרבה יותר. מרק ממגוון רחב יותר מזו הזולה, זוג אגרולים, סלט סיני, מנה עיקרית ותוספת של אורז, שוב ממגוון רחב יותר מזה של העסקית הראשונה שכולל גם מנות ברווז ולא רק של עוף או בקר אם תרצו. שוב ללא שתייה וללא טיפ.

החלטתי שאני רוצה לנסות כמה וכמה מנות ודווקא בעסקית היקרה יותר אוכל לבחון מגוון מנות רחב יותר. אז החלטתי ללכת בכיוון הזה, אם כי גלשתי לכמות כפולה כמעט שבסופו של דבר החשיבו כאילו לקחתי זוג עסקיות ולא חישוב א' לה קארט רגיל. פירגנו. תודה.

המלצרית שניגשה אלי התחילה לרשום את הזמנתי וגם ידעה לא מעט לספר לי על התפריט ולענות על שאלות שהצגתי בפניה. הכלים במסעדה אינם אותנטיים ואפילו מקלות אכילה לא קיבלתי או נשאלתי אם ארצה. מאידך, הסכום והצלחות היו סבירים באיכותם וערוכים לסועדים על כל השולחנות. תכלס, זו מסעדה די פשוטה בהווייתה ולא מחפשת להתיימר למשהו עילי או אפילו קרוב לכך. כך הרגשתי לפחות וזה בסדר גמור.

הזמנתי לפתיחה זוג מרקים, 

מרק חמוץ חריף – הגיעה קערה נאה של מרק עם צבע עמוק. במרק היו בצל ירוק, כרוב וירקות שונים חתוכים קטן ומדויק למידת הכף. הטעם; חמוץ חריף. טעם המרק היה מצוין ואף מאוזן מאד בשילוב. זהו מרק עשיר מאד עם טעם חזק ודגשי. סה"כ שיחוק של המקום שהצליח להוציא מנה לא רעה בכלל לטעמי. שמעתי שהמרק תירס שלהם מעולה, אולי בפעם הבאה אנסה אותו במקום.


המרק השני שהזמנתי היה; 
מרק וון טון – האמת שבכל מסעדה שהולכים אליה ומזמינים את המרק הזה, מקבלים משהו טיפה שונה. כמובן שבכולם יש כיסון או כיסונים של וון טון שבושל במרק, אך הטעמים יכולים להשתנות. 
אני מניח על בסיס המתכון של אותה "משפחה".
ביאן יאן, מרק הוון טון דומה מאד למרק עוף צח. יחד עם ירקות חתוכים ג'וליאן וכיסון וון טון גדול וגדוש בבשר עוף טחון מתובל. המרק היה בטעם עדין מאד אך מעט שטוח לטעמי. הירקות היו פריכים מאד במיוחד הגזר והכרוב. ניכר עליו שנעשה טרי באותו היום והיווה נוזל מרווה ונהדר
לצד המרק הפאנצ'י בטעם שלקחתי במקביל. 


למנה ראשונה הזמנתי את, 
האגרולים כמובן. אני סאקר ענק למנה הזו וחייב להזמין אותה בכל מסעדה מהז'אנר. לצערי האגרולים של יאן יאן היו מהסוג המהונדס ולא בעבודת יד (כך לפחות על פי טעמי והבנתי).
הם היו מטוגנים כראוי ובאותו הרגע. הם היו פריכים מאד ועם  טעם אופייני, אך המילוי היה תעשייתי משהו ואפטר טייסט מינורי הורגש לאחר כמה ביסים. הרוטב האדום שכולנו מכירים בתור חמוץ מתוק השתלב עם הפריט ההיסטורי הזה היטב וזה די העיף אותי אחורה כמה שנים אל הזיכרונות של פעם.
קצת חבל, ולדעתי מסעדה כזו יכולה להרשות לעצמה לעבוד קצת ולהכין אגרולים מעט יותר משובחים וטובים. אבל החלקתי את זה כפי שאתם רואים, די בכיף.



יחד עם האגרולים המלצרית הניחה גם -
סלט סיני שמורכב מגזר וצנון חתוכים לסרטים דקים, מעוטרים בשומשום שחור ובסופרם לימון.
סלט קריר ורענן מאד שפשוט היווה תוספת מוצלחת ופשוטה מאד לטעמים שספגתי קודם מהמרק ומהאגרולים. הוא הפך להיות מרענן פה בעקיפין. מוצלח.


גם מנות עיקריות הזמנתי שתיים – 
הראשונה שהייתי חייב לנסות הייתה כמובן;
בקר ברוטב סצ'ואן. - זו אחת ממנות הדגל בז'אנר לפי דעתי. לטעמי, מי שעושה אותה טוב, הרוויח לקוח. אני לא חובב חריף מושבע, אך מידת חריפות פיקנטית, אני מאד מאד אוהב. ביקשתי מהמלצרית בהמשך לשאלתי האם המנה אצלם חריפה, לעשות אותה רק מעט. 


הגיעה צלחת מרובעת גדולה עם רצועות בקר רכות רכות ששחו ברוטב סמיך מאד ועשיר של צדפות, ציר וסוכר. ירקות פריכים וצבעונים עיטרו את כל המנה ואת הפלפלים החריפים היה אפשר לזהות בנקל בין לבין ולאזן את החריפות אם רוצים עוד יותר. המנה הייתה טעימה מאד, גם אם היא הרגישה קצת בת 20 שנה בקונספט. לי לא היה אכפת וזה היה לי די נעים אפילו. המנה הותקנה מצוין, היא הייתה טרייה, הירקות היו פריכים, והרוטב לא היה פלסטי כלל. מנה טובה, אבל לא איזה משהו בשביל להכניס לפנתאון. מנה סינית אופיינית במערב.


המנה העיקרית השנייה שהוזמנה הייתה -
ברווז ברוטב שום חריף – גם פה ביקשתי במיוחד בעת ההזמנה להתקין את המנה במידה פיקנטית לכל היותר. לא אוהב שזה שורף לי את הפה. המנה הזו הייתה קצת יותר מעניינת והרבה יותר אותנטית מבחינת המתכון עצמו. פה הרגיש לי שזו מנה שדווקא סינים יאכלו ולאו דווקא ישראלים יאהבו במיוחד. 
לא היו פה טעמים מתוקים לצד חריפים וכן הלאה, אלא מנה הרבה פחות ססגונית ועם טעמים חזקים ושונים של בשר ברווז (מחזה), כרוב, נצרי בקבוק, קישוא, פלפלים ועוד. גם פה היה רוטב שהיה מבוסס על צדפות מעט, אך הוא היה הרבה פחות עמוק ומסוגנן. בשר הברווז היה רך ונעים ומלא בטעם אופייני. הוא היה חתוך מחזה עבה, אך לא הכיל שום עור, או קטעים קריספיים. קצת התאכזבתי שלא היה לי קצת שומן לנגוס בו, אבל עדיין זו הייתה מנה טובה מאד וקצת "שונה". אהבתי.


יחד עם העיקריות קיבלתי אורז מאודה ואורז מטוגן מתובל במעט סויה. שתי הקערות היו גדושות באורז חמים וטרי. אורז בסה"כ שנותן קצת מסה לשובע וגם משמש בתור סופג רטבים לפיניש אחרון.
כמה כפות מכל קערה הספיקו לי בהחלט. 


יחד עם קנקן קטן של לימונדה קרירה ומתוקה ובקבוק קולה שילמתי 171 שקלים לא כולל תשר. 
מים קרים עם קרח הוגשו לי כשביקשתי (בעיקר כדי לשטוף את הפה מידי פעם) ועם החשבון הוגשו לי כמה סוכריות ושני פורצ'ן קוקיס טעימות. 


סעודת צהריים עמוסה מאד, גדולה, טעימה ברובה אם כי לא ברמה של לנסוע במיוחד לחיפה. 
ללא ספק מסעדה משפחתית, נחמדה עם שירות קשוב, מהיר וטוב. 
לעסקית בצהריים או אפילו למשפחה לערב, ככה לשם גיוון, היא מושלמת. מה שגם יש ברווז כמעט בכל פעם שתגיעו, ומיוחדים נוספים כמו ספרייבס במגוון רטבים, ברווז צלוי (לא שלם, או חזה או שוק), ברוטב תפוזים ועוד מנות נחמדות מאד, לפחות על הנייר. 

אני נהניתי וכנראה גם שאכנס שוב ושוב מהיום שאהיה בסביבה ויתחשק לי לאוכל בסגנון.


1

3 תגובות:

  1. חבל מאד שאין מחירים מצוינים בכתבה זו וכן בביקורות אחרות.
    כל חווית אכילה במסעדה קשורה מבחינתי ,קשר הדוק לתמורה לכסף.
    אודה באם תוכל לצרף את צילום החשבון בסוף הכתבה וכן את התרשמותך מה-vfm .
    ישר כח,
    שמוליק פייגנבוים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שמוליק, גם אצלי יש משמעות מסוימת לתמורה לכסף וכן הלאה, אבל אני בדרך כלל לא דש בזה, אלא אם המסעדה זולה במיוחד או יקרה במיוחד. רב המסעדות בארץ די מיושרות עם הז'אנר שלהם וכן הלאה.
      מה שמצחיק, שדווקא בכתבה הזו, יש בסוף צילום ואפשר לראות בו את המחיר... יש פירוט של כל מה שאכלתי, אז ניתן בנקל להסיק על מה מדובר מבחינת כסף. בכל מקרה, לכמעט כל מסעדה בארץ יש אתר, או פייסבוק עם תפריטים שכוללים מחירים, מי שזה מאד* משנה לו, תמיד יכול לבדוק :). תודה שביקרת.

      מחק
  2. בשלב זה נראה לי שאתה הולך למסעדות רק כדי לצלם להן את המנות ;-)
    אני מנסה לשמור קצת לאחרונה, אז אם האגרול לא מושלם אני לא הייתי נוגע. גם כך זה ה"חטא" הכי גדול שיכול להיות מכל בחינה, אז לפחות שנהנה ממנו..

    LazyBoy, Hungry like a wolf

    נ.ב
    העם מוכן ל"חמין 2.0"

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...