טורטליני שייטל ורוטב עגבניות עם בזיל

טורטליני הם אחיהם או אחותם המעודכנת של הרביולי. נמנים בצד הפסטות הממלואות. אך במקום בול\כיס ריבועי מלא בגבינות ירקות או בשר, יש לנו צורה מקופלת, יפה וחיננית באותו הכיוון. יריעות פסטה דקיקות שמלאות בכל טוב מקופלות ומעוצבות כך שיתפסו כמה שיותר רוטב, או ישחו בגאון במרק צח למשל. משהו כמו הקרפלך המזרח אירופאי, אך בצבע צהבהב מחלמונים טריים בבצק. 

לטורטליני מגוון מתכונים רחב, כמו עם כל סוג פסטה, אחד המתכונים המיוחדים והמפורסמים הם טורטליני במרק... אך הפעם, בא לי משהו הרבה יותר הארד קור, עם בשר, רוטב עשיר וטורטליני שמלאים במילוי מטורף של ממש. 

אז שאני מחפש מתכון מהכיוון הזה, הכי טוב זה לגשת לג'ינג'י הנחמד והמוכשר בעולם, הלו הוא - מאריו בטאלי אהובי. 

המתכון הזה לא בדיוק "בטאלי" באופן מושלם, אלא מן פיוז'ן של כמה מתכונים שאני מכיר ששילבתי יחד... אך מתכון הטורטליני והמילוי הם בטאלי במלואם.

ד"א למי שאין כח להתקשקש עם המילוי או עם הבצק, ניתן היום לרכוש סוגים רבים של טורטליני או רביולי ממעדניות ואפילו מסעדות איטלקיות שמוכרות חומרי גלם בעבודת יד... אבל הכי כיף לעשות בבית, לפחות מבחינתי. כך ההרגשה הבלתי נמנעת של משהו תעשייתי אפילו במידה מינורית מתפוגג. אחרי כל זה, זהו מתכון למתקדמים ללא ספק. חייבים מכונת פסטה, מג'ימיקס, יש פה שלבי הכנה שונים, אבל מי שמכיר את סביבת המטבח היטב ובכיף שלו לעבוד קצת עבור ארוחה ברמה מאד גבוהה... זה שווה וקליל. 

מצרכים (4-6 מנות בערך)

לבצק -

3.5-4 כוסות קמח (00 לפסטה)
4 ביצים גדולות טריות מאד בטמפ החדר
1 כפית שמן זית

למילוי -
50 גר חמאה
1 כף שמן זית
100 גר' הודו טחון
100 גר' עגל טחון
100 גר' לבן טחון
100 גר' פרשוטו קצוץ דק
100 גר' מורטדלה קצוץ דק
1 ביצה טרופה
מעט אגוס מוסקט
פרמג'אנו רג'יאנו מגורדת (בערך כוס)

לרוטב -
300 גר' בשר שייטל חתוך לנתחים קטנים
שמן זית
1 בצל אדום קטן קצוץ דק
4 שיני שום כתושות (אפשר פחות אפשר יותר, החלטה שלכם)
2 גבעולי תימין - העלים בלבד
1 גזר קטן קצוץ דק
2 קופסאות שימורים של עגבניות קצוצות (אני משתמש ב MUTTI)
1 כף רסק עגבניות משובך
מלח, פלפל וקורט סוכר (לאזן חמיצות)


הכנה:
בצק -
1 - צרו ערמה מקמח באמצע קרש חיתוך גדול או השיש של המטבח, צרו בעזרת האצבעות "באר" והוסיפו את הביצים ושמן הזית. טירפו את הביצים בעזרת מזלג, כאשר אתם לאט לאט מצרפים קמח מהגבול החיצוני של "הבאר" אל המרכז, עד שחצי מהקמח נכנס פנימה ואתם יכולים להתחיל לעצב בצק. הרימו את המסה הדביקה, גרדו את משטח העבודה מהשאריות.
קמחו קלות את המשטח בשנית והניחו את המסה שוב.
2 - לושו את המסה עד לבצק הומוגני, אלסטי ומבריק כ 6 דקות לערך. עטפו בניילון נצמד והכניסו אל המקרר לשעה למנוחה.

מילוי -
1 - במחבת גדולה המיסו את החמאה ואת שמן הזית. הוסיפו את הבצל, השום והבשרים הטחונים ובשלו עד שהבשר זהוב ויפה ומתחיל להפריש מיצים. הוסיפו את הפרשוטו והמורטדלה ובשלו יחד כ 5 דק' נוספות.
2 - העבירו את כל מסת הבשר למג'ימיקס הוסיפו את הביצה הטרופה ואת כוס הפרמז'ן המגורדת ועיבדו עד למסה חלקה ויפה. תבלו במלח פלפל ואגוז מוסקט ועבדו שוב ל 10 שניות. הוציאו והניחו במקרר עד לשימוש.

הכנת הטורטליני -
1 - הוציאו את הבצק מהמקרר ועבדו לשטיח דקיק בעזרת מכונת פסטה (כמובן שצריך... ) התחילו מהמספרים הנמוכים עד שמגיעים לדרגה התשיעית בערך. הניחו על משטח מקומח וחיתכו ריבועים בגודל של 4X4 סמ לערך.
הוסיפו קצת פחות מכפית מילוי באמצע כל ריבוע וקפלו למשולש. נסו להוציא את כל האוויר לפני הידוק. קפלו את המשולש בשני קודקודיו המרוחקים והדקו בפינה. הניחו על מגש מקומח למנוע הדבקות והמשיכו להכין את שאר הבצק והמילוי. (ניתן לכסות בניילון ולהכניס לפריזר ולשמור עד חודשיים מרגע ההכנה קפואים).

הכנת המנה -
הכינו את הרוטב לפני הכנסת הטורטליני אל מים רותחים עד שהם צפים.
1 - במחבת עמוקה ורחבה חממו שמן זית ואדו את הבצל השום והגזר עד להזהבה קלה
2 - הוסיפו את נתחי השייטל והגבירו את האש תחת למחבת. צלו את הבשר עד לסגירתו.
3 - הוסיפו את העגבניות הטימין, הרסק והתבלינים ובשלו כ20 דק' עד לסמיכות רצויה.
טעמו והוסיפו תיבול בהתאם.
4 - הוציאו את הטורטליני שצפו בסיר מים רותח מעלה והעבירו אותם בעזרת כף מחוררת אל המחבת עם הרוטב והבשר. בשלו יחד לכמה דק' נוספות עד שהפסטה תספוג מעט מהרוטב.
5 - הגישו בצלחות חצי עמוקות, ניתן לקשט בבזליקום טרי וכמובן פרמז'נו מגורדת.

בתאבון.
אביעד.

ביקור במסעדת לאון ויוז'י – סטקייה רומנית

אני ממשיך במסעי לסקור את שלל המסעדות הרומניות הפזורות ברחבי הארץ...

את לאון ויוז'י אני אישית לא מכיר 40 שנה ולא את הוריו של הבן שהיום מנהל ובעל המקום יחד עם יוז'י עצמו שממונה עדיין על הגריל. את הסיפורים שמעתי; ככה מיד שנייה. או מהבן עצמו שישב איתי פעם והעלה זיכרונות\עובדות על המקום, על האוכל, על לאון ועל הסועדים שבאים ופוקדים את המקום באופן רצוף כמעט כל חייהם.

החיפאים הוותיקים בוודאי מכירים את מסעדת הפועלים הרומנית הזו ברח' הנביאים. ואני מניח שרובם אכלו שם פעם או פעמיים בחיים. אלו שלפחות נמנים עם העדה וגם כאלו שלא

המסעדה קטנה מאד, מה זה קטנה? שייבה ורבע. 4-5 שולחנות שבקושי ניתן לשבת ארבעה אנשים ועוד 3-4 שולחנות עץ (כמו פיקניק כזה) על המדרכה הצמודה. אבל כנראה שזה מספיק והקבועים כבר רגילים לשבת גב אל גב כמעט או לאכול בלי הרבה מרפקים. אנחנו הגענו בשעת אחה"צ מוקדמת, כך שנהנינו מהמקום שהיה כמעט ריק לגמרי.

לצד מספרת גברים, עוברי אורח מעשנים, מבוגרים, צעירות ועוד, ענן של שום, שומן חזיר ולא מעט אוכל נישא באוויר סביב הרדיוס של המסעדה. מה שיכול רק להקפיץ זיכרונות מהבית, בעיקר לרומניים שבייננו. מיצי הקיבה שלי עבדו שעות נוספות לאחר שבאותו היום וויתרתי על ארוחת הצהריים התעשייתית בעבודה בעוד אני משאיר מקום ודפנות לאוכל האמיתי.

כאמור, הגענו בשעת אחה"צ מוקדמת, ונכנסנו למסעדה ריקה מאדם. התיישבנו מתחת לאחד מהמזגנים בתוך המבנה והבטנו בתפריטים הקבועים מצופי הלימינציה. הגריל מן סידר לנו פליסמנטים מנייר וסכום. והתחלנו להזמין.

אני מכיר את המקום ומקומות זהים\דומים די טוב, כך שבדרך כלל אין לי שום צורך בתפריט.

אני פולט "מה טעים היום?" לבעל המקום והוא כהרגלו עונה "אצלנו כבר חמישים שנה כל המנות אותו הדבר, מה שאתה אוהב, תקבל בדיוק את זה".

צלחות חמוצים – מלפפון חמוץ מקופסא (קצת מבאס האמת במסעדה רומנית), זיתים שחורים גדולים וטובים וצלחת של כרוב כבוש (מהסוג הקצוץ עם גזר) הגיעו לשולחן יחד עם סלסלת לחם אחיד לבן טרי עוד לפני שפצינו פה. הכרוב היה קצת "מושי" ונטעם בקטנה בשביל – הטעימה. אני אוהב את הסלט כרוב החמוץ שלי קראנצ'י יותר ולכן הסלט הזה הוזז הצידה לשאר הארוחה.

צלחת של סלט גמבה קלויה וסלק (מה שנראה כמו חזרת) הוגש גם כן "על הבית" והיה מוצלח מאד עם טעם ביתי, משובח וטרי!.

הזמנו למנות ראשונות בנוסף:

כבד קצוץ – מנה מצוינת של כבד קצוץ הארד קור ללא הרבה תוספות של ביצה, לחם, תפוח אדמה וכאלה. אלא בשר רך ולח של כבדים שניצלו על האש ונטחנו במכונת בשר עד דק. על הכבד הבצל המטוגן המסורתי שהיה שבור לרסיסים וטעים מאד וכמות גדושה של בצל חי ליד. מנה מקסימה, טרייה ושוב, ביתית מאד שיד המטבח מורגשת בה.

סרמורה – זוהי מנה מסורתית של פרוסת דג קרפיון שנצלית על גריל פחמים ומוגשת ברוטב חם של שום ופלפל חריף. מנה מטריפה וטעימה מאד שנעשית על המקום אצל יוז'י. הרוטב הפעם היה פחות חריף ממה שאני רגיל במקום ולכן הצלחתי לאכול ממנו ומהדג הרבה יותר. הדג היה רך ומותקן בדיוק רב. פצצת טעמים אדירה ואחת המנות הראשונות הטובות בעיר לדעתי.

שעועית ברוטב עגבניות – אצל לאון ויוז'י משום מה, אין סלייטה (ממרח שעועית ושום), אבל יש תבשיל של שעועית לבנה שהתבשלה שעות רבות ברוטב עגבניות סמיך עם כמובן-תועפות בצל מטוגן שמעטר את הצלחת. אני סאקר גדול של שעועית והמנה הזו פשוט הורידה לי דמעות מהעיניים. השעועית הייתה כה רכה ורוטב העגבניות שלמרות שנעשה מחומרי גלם תעשייתיים התחבר מצוין לכבודה הזו וכן גם לבצל המטוגן שהביא קראנצ'יות וטעמים משלו.

אדיר!.

השולחן היה גדוש בצלחות. חמוצים, לחם, שעועית, דג על הגריל, כבד ועוד, שהגיעה צלחת עמוסה בחצאי פיתות שנקלו על גריל הפחמים ונמשחו במושדיי (רוטב שום). הפיתות היו חמות וטעימות כל כך. זוהי מנה שמקבלים ככה מי שאוהב ומבקש "על הבית"... ומנסיון, קשה מאד לעצור "מלנשנש" את כולה.

אחרי שהמנות הראשונות הסתיימו, הגענו להזמין גם מהמנות העיקריות. הבשר אצל יוז'י טרי ונעשה במקום כמובן. ניתן להזמין שם את המנות הקבועות של מטיטיי, פטריצ'ן, סטייק לבן מכמה אזורי החזיר ואף גם בשר שלא נמנה עם המרעה הגרמני. חלקי פנים תוכלו להזמין שם גם כן, בתלות מה עלה בגורל - מהקצבייה הקבועה. שקדים, חוט שידרה, מוח וכדומה.

החלטנו ללכת על מן מיקס מהגריל בסגנון חופשי=שלנו.

חצי מנת קבבים (מונה זוג במקום רביעייה) – קבבים שמנמנים שנעשים כמובן במקום, בעבודת יד עם תיבול שקשור רק ללאון ויוז'י. במסעדות רומניות כל קבב נטעם שונה לגמרי. מדהים כמה גרסאות ניתן לייצר מאותו מתכון פחות או יותר. הקבבים של המקום מאד שונים מאלו של מעיין הבירה, יונק, הגריל הרומני במוריה, אברום או נלו ביפו, הניצחון באשקלון או סמי וסוסו בבאר שבע למשל...

זה מאד תלוי מאין אתה ולאיזה קבב אתה רגיל. בגדול, הבשר טעים מאד, ארומת שום אופיינית אבל לא חזקה במיוחד, מכניסה את הקבבים שלהם לאמצע סקאלת הכבדות מתוך שלל האופציות שאני מכיר.

פטריצ'ן בודדת – נקניקיה רומנית, בייצור עצמי גם כן במקום. בפועל מגיעה נקניקיה חיוורת שעלתה על הגריל וקיבלה חריכה יפה וזהובה. הבשר היה כמעט לבן לגמרי בתוכה ובמרקם חצי עסיסי וחצי פירורי. התיבול פה קצת פחות מוכר לי ואני תמיד מתאמץ להבין אם אני אוהב או לא, אבל על האיכות אין לי שום מילה להגיד. אחלה מנה.

סטייק לבן – הגיעו שני נתחים בגודל של 150 גר' לערך עם מעט שומן בשוליים. ההתקנה הייתה מדויקת להפליא והוא היה רך וטעים נורא! את הגריל יוז'י מבריש בשומן חזיר מוצק ולא בחצי בצל עם שמן. מה שנותן לאוכל שעולה על הפחמים טעם מוסף, מדליק ועסיסי במיוחד. הסטיקים הושרו בבריין לפני כן והמרקם היה חלק וחזק בטעמים. מנת סטייק מקסימה ועילאית לעניות דעתי.

תוספות לא הזמנו, חבל על הנדל"ן בלהזמין צ'יפס וכדומה. המנות הראשונות, הלחם, החמוצים והבשרים השתלבו מספיק טוב כדי שלא נצטרך שום דבר אחר.

שתינו במשך הארוחה 2 כוסות ענקיות של "שפריץ" כמיטב המסורת מיין כרמל הוק ומסודה.

מה שהיה מרענן והיה ליווי מושלם לטעמים החזקים של השום, שומן, בשר ובצל.

כל הארוחה הזו עלתה לנו 170 ₪ סה"כ, סכום מצחיק לאור הדיונים שאנו חווים לאחרונה בסלונים פרטיים על יוקר המחיה, המסעדות התל אביביות וגודל המנות ביחס.

השארנו 20 ש"ח תשר בשביל הכיף והלכנו לשתות קפה במעלה רחוב הרצל בבריזה נעימה של בין ערביים חיפאיים.

אביעד.

קציצות כבש ברוטב פלפל צ'ומה ואפונת גינה

 את ריחו וטעמו של הכבש לא כולם אוהבים, אבל אלו שהתמכרו, יכולים לזהות את שובל ריח השומן הענוג הזה מקילומטרים. יש לבשר הזה ריח וטעם מאד אופייני ולדעתי ולטעמי לפחות, הוא מעשיר מנות ביתיות שכאלו פי כמה וכמה מכל בשר אחר. אם בקר, עוף או חזיר. לכבש יש נוכחות שאין לשום בשר אחר ופה נמצא כוחו האדיר.
הפעם, קציצות מבשר כבש עשיר ועסיסי שמתבשלות ברוטב פלפל צו'מה אדמדם, חריף ומלא בטעם.
לתוך הסיר, הוספתי כוס של אפונת גינה (קפוא, משימורים, לא משנה מה שיש לכם). גם בשביל להעשיר את הטעמים, את הצבעים וגם לתת לאדמומיות קונטרסט.
המנה הזו מתבשלת די מהר בסה"כ, אך ניתן לחמם אותה על פלטה לסופ"ש במשך שעות. הרוטב רק ישתבח עם הזמן והטעם יהיה עשיר הרבה יותר. הקציצות תמיד ישמרו וטעמה של המנה יהיה טוב ביום השני בדיוק כפי שהוא היה באותו יום הכנתו.
רשימת המצרכים די זריזה ולא מצריכה מסע קניות רחב וקפיצה לשווקים שונים. סה"כ כמה עגבניות, כמה כפיות של רוטב פלפל צ'ומה מוכן שניתן היום לרכוש בכל סופר (אפשר כמובן גם להכין לבד, אבל למדתי שהמוכנים דווקא לא רעים בכלל), בשר טרי עסיסי וטעים ועבודה קצרצרה. את המנה הזו אני מגיש בדרך כלל עם המון לחם טרי, חלת שבת, אורז וסלט ירוק יתאימו פיקס להתלוות אליה. כל אחד לעצמו.. (סיר הכוונה ;) )

מצרכים: (4 מנות~)
שמן זית
לבשר-
500 גר' בשר כבש\טלה טחון פעמיים
3 כפות פטרוזיליה
1 ביצה
1 כפית אבקת סודה לשתייה
2 שיני שום כתושות
1/2 בצל סגול קצוץ
1 כף פפריקה מתוקה בשמן
מלח ופלפל שחור לפי הטעם

לרוטב-
3 כפות שמן קנולה
1 בצל לבן קצוץ
4-5 עגבניות בשלות גדולות, חתוכות לקוביות
2 כפיות גדושות "ממרח פלפל צ'ומה"
2 כפיות פפריקה מתוקה בשמן
1 כפית פפריקה חריפה
1/2 כפית כמון
1/4 כפית קינמון
2 שיני שום קצוצות
1 כף רסק עגבניות
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
1/2 כפית קימל טחון (רק טחון!!!!)
כוס או שתיים של אפונה,
קורט סוכר
מים לפי העין

הכנה:
1 - בקערה מערבבים יחד את חומרי הקציצות ולשים עד שמסת הבשר נהיית דביקה. מכסים בניילון נצמד או במגבת מטבח ומשאירים בצד למנוחה קלה (אנחנו בעיקר ממתינים שהסודה תפעל קצת)
2 - בסיר בינוני מחממים שמן קנולה ומוסיפים את הבצל יחד עם השום. מערבבים על להבה קטנה עד לריכוך.
3 - מוסיפים את הפלפל צ'ומה ואת התבלינים ומערבבים עד שהריח "נפתח" במטבח. מוסיפים את העגבניות הטריות, את רסק העגבניות וחצי כוס מים. מערבבים היטב, מכסים את הסיר ומבשלים כ 20 דק' (על להבה נמוכה).
4 - צריך ביד קציצות בגודל כדור פינג-פונג ומאריכים אותם קצת. מחממים מחבת כבדה עם ציפוי שאינו דביק ויוצקים כשליש כוס שמן זית. מטגנים את הקציצות כחצי דקה בערך מכל צד ומעבירים אותם בעזרת כף מחוררת לסיר עם הרוטב.
5 - בסיום טיגון הקציצות והעברתן לסיר עם הרוטב, מוסיפים את האפונה ושלושת רבעי כוס מים. מערבבים בעדינות (כדי לא לפצוע את הקציצות) מכסים במכסה וממשיכים לבשל על להבה נמוכה כ 20 דק' נוספות. מכסים ומגישים.

הערה: הזמנים שניתנו במתכון הזה יכולים להשתנות, כמו גם כמויות הנוזלים. לכל עונה, סיר, מטבח, טבח.. יש השפעות משלו.. כך שיש להשתמש ברגש, בעין ובלב כדי להצליח.

בתאבון,
אביעד.

טי בון טלה בתנור עם שום וחומץ בלסמי

לפני כמה ימים ירדתי אל הואדי.. ואדי ניסנס כמובן בחיפה. לעשות קניות לארוחת צהריים שאירחתי בשבת.
הבעיה תמיד שאני יורד אל הואדי זה שחוץ ממה שאני צריך, אני קונה הרבה יותר. כי פשוט אין אפשרות להימנע מכך.
אם אלו ירקות שונים, פירות, לחמים, סלטים, גבינה, מטעמים, בשר ועוד.
והפעם, ללא שינוי. הייתי אצל הקצב כדי לקחת עופות שלמים נקיים ויפים ובויטרינה המתינו מגשים על מגשים של נתחי
טי בון טלה. ורדרדים משוישים בשומן עסיסי שקראו את שמי מכל עבר.
אז כמו ילד טוב, חטפתי מגש במחשבה שבהמשך השבוע אתנפל עליו כבר בדרך כזו או אחרת...
לבסוף - הדרך שבחרתי היא זו שלפניכם.
נתחי טי בון טלה, צלויים בתנור יחד עם תפוחי אדמה, בצלים סגולים, רוטב שום ירוק, חומץ בלסמי, רוזמרין ואשכולות של עגבניות שרי. מן מישמש כזה של מתכון איטלקי\מזרח תיכוני - נגיד.
את המתכון ניתן להכין ממש לפני הארוחה, הוא אורך כ 40 דק' לערך עד שעה גג. ואפשר גם להכין אותו מראש ורק להכניס לתנור ל 20 דק' אחרונות ממש לפני ההגשה. כך הכל יוצא קריספי, מהביל ומריח ניחוחות מטורפים.
המצרכים כאן די פשוטים ולמי שאין למשל "רוטב שום ירוק" (שאלו שיני שום שנכתשו במג'ימיקס יחד עם עם פטרוזיליה מלח ופלפל) אז לא חייב. אפשר לפזור שיני שום שלמות בתבנית והם יעשו את העבודה יפה מאד.

אבל יאללה, בואו נתחיל...



מצרכים (2-4 סועדים)
1-2 קילו נתחי טי בון טלה עם שומן
4-5 תפוחי אדמה גדולים, קלופים וחתוכים לקוביות גדולות
2 בצלים סגולים גדולים חתוכים לקוביות גסות
1 ראש שום - שיניים מופרדות עם הקליפה
2 כפות רוטב שום ירוק (שיני שום כתושות במג'מיקס עם פטרוזיליה מלח ופלפל) - אופצינואלי
שמן זית
מלח ופלפל טחונים גס
2 כפיות חומץ בלסמי משובח
אשכולות שלמים של עגבניות שרי בשלות
ענף רוזמרין טרי



הכנה:
1 - שמים את תפוחי האדמה בסיר עם מים שמכסים ומרתיחים בערך ל 15-20 דק' שיתרככו כמעה.
מסננים.
2 - במקביל להרתחת תפוחי האדמה, על פלנצ'ה או מחבת גדולה מזליפים מעט שמן זית ומטגנים כדקה מכל צד את נתחי הטי בון טלה ומורידים לצלחת בצד. (אנו סה"כ צובעים את הבשר, לא צריך להכין אותו).
3 - בתבנית מרופדת נייר אפייה מפזרים את הבצלים והשום, יחד עם תפוחי האדמה שמן זית, מלח פלפל ורוזמרין ומערבבים היטב יחד עם הרוטב הבסלמי. מסדרים בין לבין את נתחי הבשר הצבועים מהטיגון ועליהם מורחים מעט רוטב שום ירוק עם עשיתם לכם.
4 - מכניסים את התבנית לתנור שחומם מראש ל 200 מעלות ל 20-30 דק' עד שתפוחי האדמה מוכנים\הבשר מוכן לטעמכם.
4-6 דק' לפני תום הזמן, מכניסים את העגבניות מעל.
מוציאים ומגישים.

בתאבון, אביעד.

תמונה מחוץ לחלון ביתי באותו היום שהכנתי ואכלתי את המנה:

ביקור במסעדת יאן יאן - סינית בחיפה.

מסעדת יאן יאן – סינית בחיפה.

את שמה של מסעדת יאן יאן הסינית בעיר התחתית בחיפה, שמעתי כבר לפני שנים.

יאן יאן למי שלא יודע, מתרגמים ל "שמח" בסינית. אני אכן יצאתי די שמח מהארוחה. 

כך שהם ללא ספק אמינים לכל הפחות. 

זו מסעדה שנפתחה לפני 30 שנה ובחמש שש שנים האחרונות עברה מספר מקומות ברדיוס של 100 מטר בערך. כל פעם למקום אחר ועד היום שהתמקמה ברחוב צר המקשר בין רחוב יפו לבין העצמאות (נכנסים דרך רחוב יפו מס 26) במבנה גדול, מואר עם חלל רחב המעוצב באלמנטים אוריינטליים, סינים בעיקר. 

סמלי מזל אדומים רקומים בזהב נתלו על החלונות הגדולים, חרב סינית עתיקה, מפות, ספרים ועיתונים בשפה המקורית פזורים ועוד. לא מסעדה גדושה ועמוסה בצבע אדום כמו שהיו מעוצבות המסעדות משנות ה 80, אלא משהו קצת יותר פשוט אך עם זריקה פה ושם של סמלים כאמור, כדי שנדע עדיין שהבעלים הגיעו מהמזרח הרחוק.

סי וגין פונג פתחו את המסעדה עוד בתחילת שנות ה 80 שכל ההייפ סביב מסעדות סיניות היה בחיתוליו וגם קיבל לא מעט מבקרים הרפתקנים שניסו את מזלם. אני זוכר את עצמי בתור ילד נוסע לירושלים או לרמלה למסעדות סיניות, בעיקר בימי הולדת ובאירועים משמחים. זו הייתה אופציה יקרה ומיוחדת יותר מהמקובל באותם השנים ואנחנו בתור פודייס צעירים – אהבנו מאד. עד שהגענו ממש לארצות המקור והבנו שקשר אמתי בין מה שאכלנו בארץ לבין מה שהמקומיים אוכלים קיים אולי רק באגדות. בעצם למדתי עם השנים שהאוכל הסיני (עלייק) שאכלנו פה, מושפע מקולינריה מערבית (SF). אבל זה לדיון אחר. 

ב- יאן יאן שבחיפה מכינים מגוון רחב מאד של מאכלים שעם השנים די התערבבו עם המקור של הבעלים עצמם, ארצות אחרות מהמזרח הרחוק, הניסיון להתאים את המנות לחיך הישראלי וכן הלאה. התפריטים די גדושים וכמו בכמעט כל מסעדה סינית באשר היא, מחולקים לסקציות אופייניות.

מרקים, מנות ראשונות, מנות בשר – עוף\בקר\ברווז\לבן על מגוון רטבים רחב ובכיוונים שונים של חריף, חמוץ, מתוק ושילובים שלהם כמובן. יש בתפריט גם דגים ופירות ים בשלל רחב של רטבים וכן מנות צמחוניות המושתתות על טופו למשל עם אותם הווריאציות שפגשנו גם קודם. 

בצהריים ישנן גם זוג הצעות לעסקית. אחת ב 49 שקלים שכוללת מרק או זוג אגרולים למנה ראשונה ומנת בשר עם אורז המגיעים יחד בצלחת מאורחת אחת. כמות אוכל סבירה לאנשים עובדים ותשביע לגמרי את רב הקהל. תוסיפו עוד קנקן מים קרים ללא תשלום או בקבוק שתייה לטעמכם בתשלום והגעתם לעסקית של 65-70 כולל טיפ לאדם במקסימום.

העסקית השנייה המוצעת בצהריים פרט לתפריט הרגיל, היא על סך 75 שקלים אמנם, אך מציעה הרבה יותר. מרק ממגוון רחב יותר מזו הזולה, זוג אגרולים, סלט סיני, מנה עיקרית ותוספת של אורז, שוב ממגוון רחב יותר מזה של העסקית הראשונה שכולל גם מנות ברווז ולא רק של עוף או בקר אם תרצו. שוב ללא שתייה וללא טיפ.

החלטתי שאני רוצה לנסות כמה וכמה מנות ודווקא בעסקית היקרה יותר אוכל לבחון מגוון מנות רחב יותר. אז החלטתי ללכת בכיוון הזה, אם כי גלשתי לכמות כפולה כמעט שבסופו של דבר החשיבו כאילו לקחתי זוג עסקיות ולא חישוב א' לה קארט רגיל. פירגנו. תודה.

המלצרית שניגשה אלי התחילה לרשום את הזמנתי וגם ידעה לא מעט לספר לי על התפריט ולענות על שאלות שהצגתי בפניה. הכלים במסעדה אינם אותנטיים ואפילו מקלות אכילה לא קיבלתי או נשאלתי אם ארצה. מאידך, הסכום והצלחות היו סבירים באיכותם וערוכים לסועדים על כל השולחנות. תכלס, זו מסעדה די פשוטה בהווייתה ולא מחפשת להתיימר למשהו עילי או אפילו קרוב לכך. כך הרגשתי לפחות וזה בסדר גמור.

הזמנתי לפתיחה זוג מרקים, 

מרק חמוץ חריף – הגיעה קערה נאה של מרק עם צבע עמוק. במרק היו בצל ירוק, כרוב וירקות שונים חתוכים קטן ומדויק למידת הכף. הטעם; חמוץ חריף. טעם המרק היה מצוין ואף מאוזן מאד בשילוב. זהו מרק עשיר מאד עם טעם חזק ודגשי. סה"כ שיחוק של המקום שהצליח להוציא מנה לא רעה בכלל לטעמי. שמעתי שהמרק תירס שלהם מעולה, אולי בפעם הבאה אנסה אותו במקום.

המרק השני שהזמנתי היה; 

מרק וון טון – האמת שבכל מסעדה שהולכים אליה ומזמינים את המרק הזה, מקבלים משהו טיפה שונה. כמובן שבכולם יש כיסון או כיסונים של וון טון שבושל במרק, אך הטעמים יכולים להשתנות. 

אני מניח על בסיס המתכון של אותה "משפחה".

ביאן יאן, מרק הוון טון דומה מאד למרק עוף צח. יחד עם ירקות חתוכים ג'וליאן וכיסון וון טון גדול וגדוש בבשר עוף טחון מתובל. המרק היה בטעם עדין מאד אך מעט שטוח לטעמי. הירקות היו פריכים מאד במיוחד הגזר והכרוב. ניכר עליו שנעשה טרי באותו היום והיווה נוזל מרווה ונהדר

לצד המרק הפאנצ'י בטעם שלקחתי במקביל. 

למנה ראשונה הזמנתי את, 

האגרולים כמובן. אני סאקר ענק למנה הזו וחייב להזמין אותה בכל מסעדה מהז'אנר. לצערי האגרולים של יאן יאן היו מהסוג המהונדס ולא בעבודת יד (כך לפחות על פי טעמי והבנתי).

הם היו מטוגנים כראוי ובאותו הרגע. הם היו פריכים מאד ועם  טעם אופייני, אך המילוי היה תעשייתי משהו ואפטר טייסט מינורי הורגש לאחר כמה ביסים. הרוטב האדום שכולנו מכירים בתור חמוץ מתוק השתלב עם הפריט ההיסטורי הזה היטב וזה די העיף אותי אחורה כמה שנים אל הזיכרונות של פעם.

קצת חבל, ולדעתי מסעדה כזו יכולה להרשות לעצמה לעבוד קצת ולהכין אגרולים מעט יותר משובחים וטובים. אבל החלקתי את זה כפי שאתם רואים, די בכיף.

יחד עם האגרולים המלצרית הניחה גם -

סלט סיני שמורכב מגזר וצנון חתוכים לסרטים דקים, מעוטרים בשומשום שחור ובסופרם לימון.

סלט קריר ורענן מאד שפשוט היווה תוספת מוצלחת ופשוטה מאד לטעמים שספגתי קודם מהמרק ומהאגרולים. הוא הפך להיות מרענן פה בעקיפין. מוצלח.

גם מנות עיקריות הזמנתי שתיים – 

הראשונה שהייתי חייב לנסות הייתה כמובן;

בקר ברוטב סצ'ואן. - זו אחת ממנות הדגל בז'אנר לפי דעתי. לטעמי, מי שעושה אותה טוב, הרוויח לקוח. אני לא חובב חריף מושבע, אך מידת חריפות פיקנטית, אני מאד מאד אוהב. ביקשתי מהמלצרית בהמשך לשאלתי האם המנה אצלם חריפה, לעשות אותה רק מעט. 

הגיעה צלחת מרובעת גדולה עם רצועות בקר רכות רכות ששחו ברוטב סמיך מאד ועשיר של צדפות, ציר וסוכר. ירקות פריכים וצבעונים עיטרו את כל המנה ואת הפלפלים החריפים היה אפשר לזהות בנקל בין לבין ולאזן את החריפות אם רוצים עוד יותר. המנה הייתה טעימה מאד, גם אם היא הרגישה קצת בת 20 שנה בקונספט. לי לא היה אכפת וזה היה לי די נעים אפילו. המנה הותקנה מצוין, היא הייתה טרייה, הירקות היו פריכים, והרוטב לא היה פלסטי כלל. מנה טובה, אבל לא איזה משהו בשביל להכניס לפנתאון. מנה סינית אופיינית במערב.

המנה העיקרית השנייה שהוזמנה הייתה -

ברווז ברוטב שום חריף – גם פה ביקשתי במיוחד בעת ההזמנה להתקין את המנה במידה פיקנטית לכל היותר. לא אוהב שזה שורף לי את הפה. המנה הזו הייתה קצת יותר מעניינת והרבה יותר אותנטית מבחינת המתכון עצמו. פה הרגיש לי שזו מנה שדווקא סינים יאכלו ולאו דווקא ישראלים יאהבו במיוחד. 

לא היו פה טעמים מתוקים לצד חריפים וכן הלאה, אלא מנה הרבה פחות ססגונית ועם טעמים חזקים ושונים של בשר ברווז (מחזה), כרוב, נצרי בקבוק, קישוא, פלפלים ועוד. גם פה היה רוטב שהיה מבוסס על צדפות מעט, אך הוא היה הרבה פחות עמוק ומסוגנן. בשר הברווז היה רך ונעים ומלא בטעם אופייני. הוא היה חתוך מחזה עבה, אך לא הכיל שום עור, או קטעים קריספיים. קצת התאכזבתי שלא היה לי קצת שומן לנגוס בו, אבל עדיין זו הייתה מנה טובה מאד וקצת "שונה". אהבתי.

יחד עם העיקריות קיבלתי אורז מאודה ואורז מטוגן מתובל במעט סויה. שתי הקערות היו גדושות באורז חמים וטרי. אורז בסה"כ שנותן קצת מסה לשובע וגם משמש בתור סופג רטבים לפיניש אחרון.

כמה כפות מכל קערה הספיקו לי בהחלט. 

יחד עם קנקן קטן של לימונדה קרירה ומתוקה ובקבוק קולה שילמתי 171 שקלים לא כולל תשר. 

מים קרים עם קרח הוגשו לי כשביקשתי (בעיקר כדי לשטוף את הפה מידי פעם) ועם החשבון הוגשו לי כמה סוכריות ושני פורצ'ן קוקיס טעימות. 

סעודת צהריים עמוסה מאד, גדולה, טעימה ברובה אם כי לא ברמה של לנסוע במיוחד לחיפה. 

ללא ספק מסעדה משפחתית, נחמדה עם שירות קשוב, מהיר וטוב. 

לעסקית בצהריים או אפילו למשפחה לערב, ככה לשם גיוון, היא מושלמת. מה שגם יש ברווז כמעט בכל פעם שתגיעו, ומיוחדים נוספים כמו ספרייבס במגוון רטבים, ברווז צלוי (לא שלם, או חזה או שוק), ברוטב תפוזים ועוד מנות נחמדות מאד, לפחות על הנייר. 

אני נהניתי וכנראה גם שאכנס שוב ושוב מהיום שאהיה בסביבה ויתחשק לי לאוכל בסגנון.

1

כנפיים קריספיות עם גלייז של דבש, שום וזסט לימון.

לקראת ראש השני חייבים משהו עם דבש נכון?
אז בינתיים שכולם ימהרו לפרסם את הגרסה שלהם לעוגת דבש בחושה וכאלה, אנחנו נאכל כנפיים עם דבש, הולך? ;-)

מי לא אוהב כנפיים? זהו המתכון השלישי או הרביעי אם אני לא טועה שאני מכין לבלוג שקשור לכנפיי עוף (לא בטוח כמה פורסמו עד עכשיו, נראה לי שזה השני). אולי אחד הנתחים הכי טעימים שיש בעוף לטעמי. אמנם המון בשר אין כאן, אבל מה שיש, טעים בצורה לא פרופורציונלית לשום חלק אחר בציפור.

הפעם, אנחנו לא אופים בתנור עם רוטב כזה או אחר, אלא מטגנים סטייל KFC בטיגון עמוק ומטפטפים (עלייק!) גלייז מטריף חושים של רוטב שנעשה לבד מדבש, סויה, ג'ינג'ר והמון שום.

את המתכון הזה אני מכין במהירות שיא, בערך בזמן שלוקח לעשות חבילה של שניצלים. למנה ראשונה, נשנוש עם איזה סיקס פאק של בירות או אפילו סתם כארוחת ערב מגניבה לכמה חברים או למשפחה.

יש פה קצת עבודה, של הכנה, טיגון והרכבת הרוטב, אבל סה"כ די קליל ואפילו ילדים בוגרים יוכלו להכין את המתכון הזה להם ולחבריהם חיש קל.

סה"כ מה שצריך זה כמה מצרכים ממש קלילים שבדרך כלל לישראלים יש בבית פק"ל ואיזה קילו או שתיים של כנפי עוף נקיים וטריים. כל השאר זה באמת משחק ילדים.

הערה: את הכנפיים יש לנקות היטב או לרכוש מקצב\מעדנייה שאתם סומכים עליהם שהם ניקו\מנקים עבורכם. אני חושב שזה אחד הדברים היחידים שבאמת מרתיעים לא מעט אנשים מלקנות כנפיים.

הדבר השני זה לחלק את הכנף ל 2. יש לכנף 2 חלקים שונים. אחד שנראה כמו פולקע מניטורי ועוד אחד קצת יותר דק ורזה שבאמצע נמצאות מן 2 עצמות מחוברות במקביל.. לדעתי כך הרבה יותר קל להגיש ולאכול כאשר הכנפיים נערמות בקערה עמוקה שהן מחולקות מבעוד מועד.

מצרכים:

שמן קנולה לטיגון עמוק

1-2 ק"ג של כנפי עוף נקיות מנוצות, קצוצות קצוות ומחולקות ל 2

2 ביצים גדולות טרופות

1 וחצי כוסות קמח לבן

מלח לפי הטעם

פלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם

3 כפיות אבקת ג'ינג'ר

1 כף פלפל קאייאן\אבקת צ'ילי

גרידת לימון טרייה מלימון אחד לקישוט

לרוטב:

1 כוס דבש

1/4 כוס סויה בהירה

4 שיני שום קצוצות\כפיות שום כתוש משומר

2 כפות שמן זית

פלפל לבן לפי הטעם

הכנה:

1 – שיטפו היטב את הבשר וייבשו היטב ע"י ניגוב.

2 – העבירו את הכנפיים בביצה הטרופה ובקבוצות קטנות העבירו לתוך תערובת של קמח, אבקת ג'ינג'ר, מלח, פלפל וקאייאן לידי ציפוי. נערו מעודפים והניחו על משטח עבודה, או על צלחת גדולה.

3 – חממו בסיר רטבים קטן את שמן הזית והוסיפו את השום. אדו על להבה קטנה עד לריכוך (זהירות לא לשרוף!, השום ייעשה מר!) הוסיפו את הדבש יחד עם הסויה ופלפל לבן ובשלו תוך כדי ערבוב תדיר ושמירה על חום נמוך, ל 10 דק' בערך עד שהסירופ נקשר. כבו את האש וצננו.

4 – חממו סיר לטיגון עמוק עם שמן קנולה וטגנו עד להזהבה קבוצות קטנות של כנפיים מצופות.

הוציאו בעזרת ספיידר או כף מחוררת לקערה עם נייר סופג ולאחר מכן לצלחת הגשה גדולה.

5 – טפטפו בעזרת כף מהרוטב על הכנפיים המוכנות ופזרו גרידת לימון לטאצ' אחרון.

הגישו.

בתאבון,

אביעד.

שרימפס "בר בלנאק" ושום

לפני שאני מתחיל בלתאר ולהראות לכם מה הכנתי עבורכם היום, רציתי לאחל רפואה שלמה לאחד מחבריי הטובים ולהקדיש לו ולמשפחתו המדהימה את המתכון הזה ( זה לא המתכון הראשון שאני מקדיש לו, אך הפעם זה התבקש).. למרות החמאה פירות הים והיין שיש כאן, המנה הזו- אני בטוח, שתעשה אותו מאושר ותחזיר אותו לקו הבריאות in no time.

זו מנה שאני כבר המון המון זמן רוצה לפרסם בבלוג, אך בכל עת דחיתי אותה, בעיקר בגין פירות הים שהיו בהישג ידי. עד שסוף סוף מצאתי בדיוק את שחיפשתי. ג'מבו שרימפס אמיתיים, עסיסיים ויפים במיוחד שיוכלו להצטלם כדוגמנים וכמובן להיות כה טעימים.

אלו שרימפסים מסוג קריסטל, בגודל מעל הממוצע וכך גם טעמם. הם נגיסים, בשרניים מאד וחמאתיים ממש. מעולים ומקסימים למנה הספציפית הזו ולמנות נוספות כמובן, שהכנתי עמם ובקרוב יעלו גם כן בבלוג.

הפעם, מנה אדירה שניתן למצוא מידי פעם במסעדות ברחבי הארץ ובעולם כולו כמובן.

בעקרון זו מנה די סטנדרטית של שרימפסים ענקיים, נקיים ומקולפים ברוטב של חמאה, יין לבן ושום.

זה הכול. הרוטב שעוטף את פירות הים כאן סמיך ומדהים מאין כמותו. רוטב "בר בלנאק" הוא אחד האוהבים עלי..עד כדי כך שאחד הפחדים הגדולים ביותר שלי זה, שהרופא יאסור עלי לאכול חמאה לעולם.. סיוט!

יחד עם החמאה יש כאן יין לבן מעולה, חתיכות גסות של שום שהתרכך בבישול, מעט בשר עגבנייה והשוס.. כוסברה! במקום פטרוזיליה שיכלה בקלות להוות תחליף הולם, אך לא מספיק מעניין.

את וואריאציית הכוסברה, במקום הפטרוזיליה שבדרך כלל מתלווה במתכון זה, למדתי ממסעדת ה"מיט בר" בהרצלייה, ששם מכינים מנה דומה לחלוטין לזו שארשום לכם כאן היום. בכל פעם שאני ניגש לאכול שם אני מזמין את מנת השרימפסים שלהם- למנה ראשונה ונדהם בכל פעם מחדש, מהפשטות מצד אחד ומהטעם המקסים והאדיר מהצד השני. יחד עם לחם טרי וקצת חמאה.. יהיה מאד מאד קשה לנצח את המנה הזו מבחינתי. זו אחת האהובות עלי ואחת מאלו שאני חולם עליהן בלילה ולא מעט.

זמן ההכנה, מאד מאד מהיר.. אך דורש קצת תשומת לב לחום הלהבה מתחת למחבת עבור האמולסיה של הרוטב. הנה הנה ...אני כבר מגיע לזה.

מצרכים: (2 סועדים)

8-10 ג'מבו שרימפס מסוג קריסטל נקיים ומקולפים (או לנגוסטין אם אתם באזור שניתן להשיג)

50 גר' חמאה צהובה משובחת! (אני בדרך כלל משמש ביותר, אבל לא ממש מודד.. אז קחו בחשבון)

1/3 כוס יין לבן (הכי טוב שאתם יכולים!)

1/4 כוס ציר עוף צח (או מים)

3 שיני שום חתוכים בגסות

1/2 עגבנייה בשלה ללא זרעים, חתוכה לקוביות קטנות

1 שאלוט קצוץ

חופן עלי כוסברה שלמים

מלח ים אטלנטי

פלפל שחור גרוס טרי

הכנה:

1 – במחבת גדולה ועמוקה המיסו 30 גר' חמאה על להבה קטנה(!), הוסיפו את השום והשאלוט ואדו במשך כמה דק' עד לשקיפות. הוסיפו 2 כפות מהציר וערבבו (השום והבצל יתרככו עוד יותר).

2 – הוסיפו את העגבניות וערבבו שוב. הוסיפו שוב 2 כפות מהציר ואת היין. הגבירו מעט את הלהבה וצמצמו את הנוזלים של היין בחצי.

3 – הוסיפו את השרימפסים ובשלו עד שהם מתחילים לקבל צבע ורדרד. הפכו את פרות הים לצידם השני ובשלו שוב עד לשינוי צבע. בעזרת מלקחיים הרימו את השרימפסים לקערה בצד.

4 – הזיזו את המחבת מהלהבה והוסיפו את יתרת החמאה לתוכה. ערבבו בעדינות בעזרת כף את הרוטב יחד עם החמאה החדשה, עד להיווצרות אמולסיה\רוטב חלק והומוגני (אם צריך להוסיף קצת ציר או חמאה כדי להגדיל כמות או לקרמיות נוספת – הוסיפו). תבלו במלח ובפלפל שחור והחזירו את השרימפסים חזרה. ערבבו ובשלו לדקה נוספת לחמום. הוסיפו את הכוסברה וכבו את האש.

 

הגישו בצלחות חצי עמוקות יחד עם לחם טרי וחמאה.

 בתאבון, 

אביעד.

לחיצה על אחת התמונות כמו תמיד, תביא אותכם לפורמט צפייה עדיף ויפה יותר.

פרוסות שייטל צלויות עם רוקט ושום (Strachetti con Rucala)

סטראצ'טי באיטלקית מתורגם ל"סמרטוטים". כך בעצם האיטלקיים "רואים" פרוסות דקות דקות של בשר עגל או בקר. אם תלכו ברומא ותבקשו מקצב, סטראצ'טי, הוא יבין בשנייה מה אתם רוצים.

הוא יקח נתח גדול של שייטל בדרך כלל ויעביר אותו בפורס ענקי של נקניקים. הוא יערום לכם מגדל של פרוסות דקיקות של בשר אדמדם ורך מאד לקחת אתכם. יאמי! את הפרוסות המדלדלות הללו, אנו מטגנים שניות ממש בשמן זית, קצת שום מלח ופלפל וזהו בעקרון. לזה, אפשר להוסיף מגוון של דברים כדי לגוון את המנה הבסיסית והכל כך טעימה הזו.

פה ברשומה הזו, החלטתי להוסיף לסמרטוטים, חופן של אורוגלה רעננה שתתן מן טעם חרפרף ועוקצני מעט. היא גם תעשיר את המנה קצת וגם תגוון את טעם הבשר והשום.

בגדול, אין פה כמעט מתכון. זו מנה כל כך פשוטה שילדים קטנים יכולים להכין אותה ב 3 דק' ולאכול לארוחת צהריים.

מצרכים: (2 מנות בערך)

300 גר' שייטל פרוס לפרוסות דקיקות

2 שיני שום פרוסות דק

2 כפות שמן זית

1 חופן של עלי רוקט טריים

מלח גס

פלפל שחור טרי גרוס לפי הטעם.

הכנה:

1 – מחממים במחבת את שמן הזית ומאדים את השום ל 10 שניות על חום נמוך. מגבירים את האש למקסימום ומוסיפים את פרוסות השייטל למחבת. מטגנים כחצי דקה עד דקה מצד אחד והופכים אותם במחבת לדקה נוספת. מתבלים במלח ובפלפל.

2 – מוסיפים את חופן עלי הרוקט ומערבבים יחד לדקה נוספת. מכבים את האש.

מגישים בצלחת יחד עם לחם טרי, חמאה ליד ושום דבר אחר.

בעצם, אפשר להוסיף כל תוספת שרוצים.. תפוח אדמה אפוי, ריזוטו, פסטה עם רוטב עגבניות, אורז וכיוצ'.

בתאבון, אביעד.

עוף קונג פאו -kong pao chicken - 宮保雞丁

אני מת על אוכל אסייתי, כבר כתבתי את זה בכמה וכמה מתכונים פה בבלוג.
מהירות ההכנה של המנות האלו, החום תרתי משמע לפעמים מחריפות וכמעט תמיד מאש אדירה שמחממת את הווק בשניות
ועושר הטעמים מהרטבים ומהמגוון - מסחרר את החיך תמיד!
הכנת המנות הללו, מצריכה סדר מאד ברור והכנה זריזה לפני, כדי לא לבזבז זמן שמתחילים להדליק את האש מתחת למחבת. אחרת כל המרכיבים קמלים, נהיים סמרטוטיים והטעמים נעלמים. האוכל מאבד מהחן הרב שלו וזה כבר לא אותו דבר. לכן, שאתם מגיעים להכנת אוכל מהמזח הרחוק, זכרו: קודם כל מכינים הכל לידכם, אחר כך מבשלים. הכל אורך כל כך מעט זמן עד לצלחת, שחבל על כל שנייה שצריך לחתוך בצל ששכחתם, או להביא את הצנצנת עם הסוכר עבור חצי כפית.

"קונג פאו צ'יקן", זאת אחת המנות המפורסמות ביותר שישנן ברפרטואר הסיני.
זו מנה לבעלי לב חזק, אלו שאוהבים אוכל חריף, פיקנטי ועוקץ. השום והצ'ילי פה משתלטים ורוטב ה'הויסין' מחדיר טעמי עישון ומתיקות שמתלווה לחריפות בדיוק מופלא.
שימרו בדיוק על המידות שרשמתי למטה, אתם לא תטעו ותמיד תמיד יצליח לכם.

מצרכים: (1-2 מנות)

2 כפות שמן קנולה

200 גר' חזה עוף נקי משומן וחתוך לקוביות

1/2 או קצת יותר - פלפל ירוק כהה חתוך לקוביות (נקי מחרצנים)

4 פלפלי צ'ילי יבשים חתוכים גס

חופן בוטנים טריים קלויים

3-4 שיני שום קצוצים

1 כף יין שאושין, או שרי יבש

מרינדה:

2 כפיות סויה

1 כפית קורנפלור

1/2 כפית סוכר

1 כפית יין שאושין

מעט שמן שומשום לטעם

מעט פלפל לבן

רוטב לבישול:

1 כפית סויה

1 כפית קורנפלור

1/2 כפית סוכר

1 כפית רוטב הויסין

1 כפית חומץ לבן

1 כף מים

הכנה:

1 – ערבבו את מרכיבי המרינדה והשרו את העוף במשך 30-15 דק'.

2 – חממו שמן קנולה בווק על חום בינוני והקפיצו לדקה או שתיים את השום והצ'ילי עד שהם נעשים ארומטים. הגבירו את הלהבה למקסימום. הוסיפו את העוף לווק מהמרינדה וערבבו עד שהם נעשים לבנים. התיזו את היין מסביב וערבבו במרץ.

3 – הוסיפו את הפלפל הירוק וערבבו לדקה בדיוק. הוסיפו את כל מרכיבי הרוטב והגבירו את האש עד לצמצום הנוזלים לחצי (זה לוקח 15 שניות מקסימום). פזרו את הבוטנים הקלויים וכבו את האש.

הגישו בצלחת עם אטריות, או אורז חמים.

בתאבון,

אביעד 


הקליקו על התמונות כדי להציג אותן הכי טוב שאפשר.. 
וכמובן, אל תשכחו להגיב ולספר לי מה אתם חושבים. 
C YA