יום חמישי, 28 ביולי 2011

חזה מולארד על מצע של סלסה מנגו אסייתי



הנה שוב אני באזור הדמדומים של האוכל. לא רק הכלאה של אווז וברווז שיוצרת- 'מולארד' טעים ועסיסי במיוחד.
אלא גם פיוז'ן מעניין של טעמים על הצלחת עצמה. פירות עם פיקנטיות אסייתית וצלייה קלסית בשומן המקורי של החזה
ללא שום תוספות. זו מנה מאד מרשימה, טעימה ודי מטורפת בטעמים קונטרסטים.
החזה נצלה בשומן של עצמו פעמיים. במחבת כדי לקבל קריספיות ולאחר מכן בתנור כדי להגיע למידת עשייה מושלמת. הסלסה נחתכת ממש לפני ההגשה ומתובלת ברוטב בהשפעות אסייתיות בטעמים מלוחים, מתוקים וחרפרפים.

כיום, לא כזה קל להשיג אווזים, ברווזים ובטח לא 'מולארד' באופן טרי במעדניות, או אצל הקצבים.
אך אלו עם קצת מזל, יוכלו למצוא אצל הקצבים הטובים יותר שידעה הארץ, מוצרי אווז ו'מולארד' שהוקפאו בוואקום.
באלו אני משתמש גם כן. אלא אם אני מוצא למזלי הרב, איזה ספסימנט טרי - שאני חוטף לעצמי ורץ הביתה מפחד שמישהו יעצור אותי עבורו.

לגבי הסלסה, היא מבוססת על מנגו מאיה טעים ומתוק, פלפל אדום, בצל סגול ועוד כמה דברים טעימים וטריים.
אז בואו נתחיל, כי אני כבר חייב לאכול שוב פעם מכל הדיבורים האלו.

מצרכים: (לזוג, או לרעב אחד)
1 חזה מולארד מופשר, מנוגב ונקי

לסלסה:
1 מנגו מסוג מאיה, קלוף וחתוך לקוביות (ברנואז)
1 פלפל אדום נקי מחרצנים, חתוך לקוביות (ברנואז)
1/2 בצל סגול חתוך לקוביות
2 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד
1 כף כוסברה טרייה קצוצה
1/2 פלפל צ'ילי אדום טרי קצוץ דק

לרוטב:
1 כף סויה (מליחות בינונית)
1 כף חומץ אורז
1 כף מירין
קורט סוכר




הכנה:
מחממים תנור אפייה על 190 מעלות (טורבו)
1 - חורצים בעזרת סכין חדה, בעומק חצי ס"מ - פסים באלכסון במעטפת השומן שעל החזה.
2 - מחממים מחבת מברזל יצוק (לא פסים) עד שהיא מעשנת ומניחים את החזה כאשר העור כלפי מטה.
מטגנים כ 2-3 דק עד להזהבה מושלמת והופכים. ממשיכים לטגן לדקה נוספת ומכבים את האש.
(החזה "ישחה" באמבט של שומן שניגר מעצמו)
3 - מכניסים את המחבת כמו שהיא לתנור וממשיכים לצלות את החזה ל 10-5 דק' תלוי במידת העשייה הרצויה.
בתום הצלייה, מוציאים החוצה ומניחים לחזה "לנוח" ולהחזיר לעצמו את כל המיצים האבודים (אין לפרוס, או להזיז את
החזה לפחות לכ 5-10 דק'!)
4 - בינתיים ערבבו את כל מרכיבי הסלסה ותבלו ברוטב. ערבבו היטב והניחו לספוג טעמים עד שזמן ההגשה מגיע.
5 - הוציאו את החזה מהמחבת למשטח עבודה נקי ופירסו אותו לפרוסות בעובי 1.5 ס"מ.




צלחתו:
בצלחת ערמו 2-3 כפות של הסלסה ומעליה הניחו את פרוסות האווז. טפטפו מעט מהשומן ששוכב במחבת ומעט
מהרוטב של הסלסה מסביב ועל החזה עצמו.

בתאבון,
אביעד.


Mallard breast on a bed of Asian Mango Salsa




Here I'm again in the twilight zone of food. Not just Hybridization of goose and duck that creates a juicy and a very tasty mallard, but also an interesting fusion of flavor on the plate itself.
Fruits with Asian spiciness and classic roasting in the breast original grease without any additions.
It is very tasty impressive dish and quite crazy with its contrast flavors.
The breast is being roast twice in its own grease on a pan for crispy texture and after that it entered the oven to reach its perfect cooking degree. The Salsa is being cut just before serving it and spiced with a sauce that was influenced with Asian flavors of salty, sweet and light spicy flavors.
Nowadays, it is not so easy to find goose, ducks and of course not a fresh mallard in the delis or the butchers. But those who have some luck can find in the best butcher this country offers, goose and mallard products that have been vacuum sealed.
Those products are the one I use as well. Unless I find, to my fortune, some fresh specimen that I grab for myself and ran home with it, scared that no body will stop me and rob it from me.
The salsa is based on a tasty sweet Maya Mango, red pepper, purple onion and some other fresh and tasty stuff.
So, let's begin because I have to eat something again from all this talking.

Ingredients: {a pair, or one hungry diner}
1 defrosted cleaned and wiped mallard breast

Salsa:
1 Maya Mango, peeled, cube cut
1 seed free red Pepper, cube cut
1/2 purple Onion, cube cut
2cm scraped Ginger root
1/2 thin coped, fresh red hot chilly Pepper

Sauce:
1 tablespoon of soy sauce {medium salt}
1 tablespoon of rice Vinegar
1 tablespoon of Mirin
Sugar

Cooking:
Heat the oven to 190 degrees {turbo}

  1. Use a sharp knife and pinch, 1/2cm depth, diagonal strips on the fat which covers the breast.
  2. Heat an iron casting pan {not stripes} until it smoked and place the breast when the skin face downward. fry it for 2-3 minutes until they become perfect gold and than turn it.  keep on frying for another minute and turn off the stove. {The breast will "swim"  in a bath of fat that it dropped}.
  3. Put the pan as is to the oven and keep on roasting the breast for 5-10 minutes according to your cooking degree. After roasting, pull out the pan and leave the breast alone so it will retract all its missing fluids {do not cut or move the breast for at least 5-10 minutes!}
  4. In the meanwhile, mix all the salsa ingredients and add the sauce. Mix well and let the flavors absorbs until serving time.
  5. Pull out the breast from the pan to a clean cooking plate and spread it to 1.5cm pieces.

Plating:
In a plate, stack 2-3 tablespoons of salsa and place the goose pieces on top. Drizzle a bit of the fat-grease that sits in the pan and some of the salsa sauce around and on the breast itself.

Bon Appetite
Aviad


Translation by- Gilad Barid

יום רביעי, 27 ביולי 2011

סלט קוסקוס ישראלי עם צימוקי זהב ופטריות צלויות.




קוסקוס ישראלי זה ביטוי חו"ל למוצר שנקרא בארץ "פתיתים". בארצות הברית למשל, מעטים "גילו" את המוצר התופח הזה שאצלנו כל ילד מכיר ואוכל מקטנות. שם שהוא מופיע במתכונים כאלו ואחרים ובדלפק המכירה בשווקים.. זה שמו.
אני עם הפלצנות הלא קשורה שלי, החלטתי לקרוא לו גם כך, אולי בגלל שהמילה 'פתיתים' מעבירה בי צמרמרות וזיכרונות של עיגולים יבשים חומים ושומניים שהגישו לי בעבר במוסדות כאלו ואחרים שהכינו אותם כנראה, בסירים ענקיים מבלי שום תשומת לב.
במתכון הזה; הפתיתים, זהובים, רכים מאד וטעימים. הם מתמזגים באופן מושלם יחד עם הירק המגוון, הצימוקים המתוקים והפטריות הצלויות. זה טרנד עכשווי לקחת חומרי גלם שעל פניהם "נחותים" ולבצע עימם מתכונים ברמה גבוהה ולשלב אותם עם חומרי גלם אחרים שמרימים ועוטפים אותם אחרת. זה עניין של תקציב וגם של ניסיון קולינרי. הסלט הזה הוא אחד הטעימים שאני מכיר. הוא צמחוני לחלוטין ויכול ללוות כל ארוחה כמעט ואפילו כמנה ראשונה כפי שאני אוהב להגיש אותו. שילוב הטעמים המדורג מכניס את הלשון והפה לכוננות ספיגה רעננה ומיוחדת מאד. יש הכנה מוקדמת, ולאחר מכן פשוט מערבבים הכול יחד. ההשראה לסלט הזה הגיעה מסלט די דומה שהציג ה ZEN שף מקנדה, שגילה "פתאום" את הפתיתים הנהדרים שלנו, או "קוסקוס ישראלי" (באנגלית במבטא צרפתי) כפי שהוא כינה אותם.


מצרכים: (2-4 מנות)
למשרה הצימוקים:
כפית זרעי חרדל
1/3 כוס סוכר
3/4 כוס מים
4 כפות חומץ אורז
1 כוס צימוקים זהובים
1 כפית תימין קצוץ
1 כפית רוזמרין קצוץ
1 צ'ילי טרי (פרוס לטבעות)

לסלט:
1 כוס פתיתים עגולים-'קוסקוס' שבושל בכוס ורבע ציר עוף (או במים, לאופציה פחות טובה)
2 כוסות פטריות טריות (פורטבלו, יער..)
1 כוס עשבי תיבול משולבים; פטרוזיליה, עירית, טארגון, ביבי תרד – קצוצים גס
1 כוס צימוקים שהושרו במשרה למעלה (עם מעט גרגירי החרדל)
3 כפות כוס חומץ שרי (בן יין אדום)
5 כפות שמן זית XV
מלח ופלפל לפי הטעם.
מעט מטבעות הצ'ילי שהיו במשרה הצימוקים

הכנה:
1 – משרים את הצימוקים לשעתיים שלוש ברכיבי המשרה, הם יתפחו בינתיים ויספגו את הטעמים. סננו
ושימרו בצד את הצימוקים, קצת מגרגירי החרדל וכמה טבעות של צ'ילי.
2 – מערבבים את מרכיבי הסלט ומתבלים במלח ופלפל לפי הטעם.
3 – מגישים.


בתאבון, אביעד

זוכרים? אם מקליקים על התמונות רואים אותן בפורמט יפה ומסודר.

סלט קוסקוס ישראלי עם צימוקי זהב ופטריות צלויות.




קוסקוס ישראלי זה ביטוי חו"ל למוצר שנקרא בארץ "פתיתים". בארצות הברית למשל, מעטים "גילו" את המוצר התופח הזה שאצלנו כל ילד מכיר ואוכל מקטנות. שם שהוא מופיע במתכונים כאלו ואחרים ובדלפק המכירה בשווקים.. זה שמו.
אני עם הפלצנות הלא קשורה שלי, החלטתי לקרוא לו גם כך, אולי בגלל שהמילה 'פתיתים' מעבירה בי צמרמרות וזיכרונות של עיגולים יבשים חומים ושומניים שהגישו לי בעבר במוסדות כאלו ואחרים שהכינו אותם כנראה, בסירים ענקיים מבלי שום תשומת לב.
במתכון הזה; הפתיתים, זהובים, רכים מאד וטעימים. הם מתמזגים באופן מושלם יחד עם הירק המגוון, הצימוקים המתוקים והפטריות הצלויות. זה טרנד עכשווי לקחת חומרי גלם שעל פניהם "נחותים" ולבצע עימם מתכונים ברמה גבוהה ולשלב אותם עם חומרי גלם אחרים שמרימים ועוטפים אותם אחרת. זה עניין של תקציב וגם של ניסיון קולינרי. הסלט הזה הוא אחד הטעימים שאני מכיר. הוא צמחוני לחלוטין ויכול ללוות כל ארוחה כמעט ואפילו כמנה ראשונה כפי שאני אוהב להגיש אותו. שילוב הטעמים המדורג מכניס את הלשון והפה לכוננות ספיגה רעננה ומיוחדת מאד. יש הכנה מוקדמת, ולאחר מכן פשוט מערבבים הכול יחד. ההשראה לסלט הזה הגיעה מסלט די דומה שהציג ה ZEN שף מקנדה, שגילה "פתאום" את הפתיתים הנהדרים שלנו, או "קוסקוס ישראלי" (באנגלית במבטא צרפתי) כפי שהוא כינה אותם.


מצרכים: (2-4 מנות)
למשרה הצימוקים:
כפית זרעי חרדל
1/3 כוס סוכר
3/4 כוס מים
4 כפות חומץ אורז
1 כוס צימוקים זהובים
1 כפית תימין קצוץ
1 כפית רוזמרין קצוץ
1 צ'ילי טרי (פרוס לטבעות)

לסלט:
1 כוס פתיתים עגולים-'קוסקוס' שבושל בכוס ורבע ציר עוף (או במים, לאופציה פחות טובה)
2 כוסות פטריות טריות (פורטבלו, יער..)
1 כוס עשבי תיבול משולבים; פטרוזיליה, עירית, טארגון, ביבי תרד – קצוצים גס
1 כוס צימוקים שהושרו במשרה למעלה (עם מעט גרגירי החרדל)
3 כפות כוס חומץ שרי (בן יין אדום)
5 כפות שמן זית XV
מלח ופלפל לפי הטעם.
מעט מטבעות הצ'ילי שהיו במשרה הצימוקים

הכנה:
1 – משרים את הצימוקים לשעתיים שלוש ברכיבי המשרה, הם יתפחו בינתיים ויספגו את הטעמים. סננו
ושימרו בצד את הצימוקים, קצת מגרגירי החרדל וכמה טבעות של צ'ילי.
2 – מערבבים את מרכיבי הסלט ומתבלים במלח ופלפל לפי הטעם.
3 – מגישים.


בתאבון, אביעד

זוכרים? אם מקליקים על התמונות רואים אותן בפורמט יפה ומסודר.

יום שלישי, 26 ביולי 2011

ביקור מסעדה - 'מינה טומיי'



בשנות ה 80 הטרנד של מסעדות אסייתיות ובמיוחד "סיניות" היה בשיאו.
ממש בעקבות הסחף שהביא ספריה של רות סירקיס "מאסיה באהבה" ולאחר מכן מהשף אהרוני ועוד.
אך עם השנים, אנשים מכל השכבות כבר יצאו לטייל בעולם קצת יותר, לטעום את המאכלים ולהבין שלרב מה שהאכילו אותנו פה היה מן ואריאציית "סאן פרנסיסקו" (די בנאלית אם כבר) לאוכל הסיני, או האסייתי. רובנו הבנו שיש הרבה יותר טוב ממנות גדושות מנסודיום, קצת ירקות והרבה פחות בשר וכל זה כמובן בתמחור די יקר, כי הם "תפסו" אותנו בביצ#$%.. טוב נו.
המסעדות הללו עם הזמן נהיו מן עליה לרגל לימי הולדת של הסבתא וכהנה.. ומהם נשארו כיום בודדות מאד. הטרנדים התחלפו כמו גם תחיית הקולינאריה בארץ ישראל מאמצע שנות ה-90.. וכיום אנו רואים ניצני מסעדות אתניות כאלו ואחרות שעדיין מגישים אוכל לא רע בסופו של דבר. אני לא אומר שזה קרוב או משהו שמזכיר אוכל סיני, תאילנדי, הודי וכדומה.. אני מניח שבשביל אותנטיות צריך פשוט לטוס למקומות הללו ולהבין על מה מדובר (ובכל זאת, שלא תבינו לא נכון, יש כמה מסעדות מדהימות בארץ שיודעות מה הן עושות.. כמו "הבית התאילנדי" למשל).

לאחרונה, יצא לי לבקר כמה וכמה פעמים במסעדה נחמדה מאד, שכמעט תמיד נהניתי מכל מה שהזמנתי..
ודווקא בחיפה מכל המקומות.. שהיא עיר ללא מצאי קולינאריה מזהיר.

"מינה טומיי" היא מסעדה שבגדול מגישה פיוז'ן מאכלים מן המטבחים העיקריים באסיה.
סושי יפני, מאכלים מתאילנד, הודו, הפיליפינים, קוריאה ועוד. התפריט לא מחולק למדינות, אך אפשר לפי שם המנה וכן לפי המרכיבים (בגדול) להבין מאין שאבו את ההשראה, או מעין ההשפעה החזקה ביותר הגיע אל המתכון. עד כאן, אחלה.

המסעדה ממוקמת באחד הקניונים הכי פחות עמוסים בעולם, "קניון קסטרא" שבכניסה לעיר.
שפשוט ריק מאדם בכל שעות היום.. (עד היום אני לא מבין איך אפשר להחזיק שם חנות ויש כמה פתוחות.. בעיקר מוצרי בוטיק וכאלה).
המסעדה מעוצבת בפשטות, אך עם חשיבה לאווירה אסייתית. בר גדול בכניסת המסעדה ולאחר מכן מן
אזור פתוח עם מגוון שולחנות בגדלים שונים. המסעדה גם מציעה – "במה יפנית" בעלת 4 שולחנות נמוכי קומה עם כריות ארוכות ו"בור" לרגליים (שלא נצטרך באמת להתאמץ לישיבה מזרחית, או "זרוקה"  משהו ולא נוחה לאכילה)  ואפילו חדר VIP באווירה הודית אם בא לכם על אירוע פרטי. קירות המסעדה מעטורים באלמנטים יפנים ואחרים מן המזרח ומה שלא קיר, הוא חלון גדול שפונה החוצה. הצבע השולט הוא שחור אך המסעדה לא קודרת, ההיפך. האור שמגיע מבחוץ, או התאורה שבלילה מאירה, מעבירה אווירה טובה ומזמינה. מן קו צעיר עם השפעות מזרחיות אבל בטוב טעם ולא משהו "זרוק".


ישבנו בפעם האחרונה (כמו בכל הפעמים) "בבמה היפנית" והמלצרית חדורת השרות, הגיע ישר עם זוג כוסות, קנקן מים צוננים ופלחי לימון. אחלה דרך לשבור את הקרח, מרענן ומרגיע. בטח שבחוץ חם כמו בגהנום! אנו בינתיים מעיינים בתפריט ובוחרים כמה מנות.
ד"א התפריט הוא מהסוג שנפתח ל 3 "כנפיים", שבצד אחד האוכל ומהצד השני משקאות הבר וכדומה. התפריט עצמו מחולק למנות קטנות ומנות גדולות ובכנף האחרונה אגף הסושי. בכל אחד מהחלקים יש חלוקות שונות לפי סגנון בעיקר. למשל מנות פתיחה שונות, מנות גיוזה, מנות מרק וכדומה.. גם באגף המנות הגדולות יש חלוקה של מנות על
אורז, מנות על אטריות שונות ומנות שמגיעות מהגריל או התנור. נחמד מאד ודי ממקד אותך למרות שמות המנות הארוכים ורשימת המרכיבים.



הזמנו לפתיחה כמה וכמה מנות. החלטנו לנסות אחת מכל גזרה..
מגזרת הסושי הוזמן:
"אבי טמפורה" -  רול סושי מחולק ל 8, עם קריספי שרימפס, קומפיו, עירית, בצל ירוק, ואבוקדו בציפוי שומשום שחור וטוביקו.


סושי סה"כ סביר מאד. עשוי נכון עם טעמים עדינים שהתמזגו לא רע. זה לא סושי יפני מסורתי,  או משהו שקרוב למנות של מאסטרים בארה"ב או ביפן, אבל נחמד וסביר מאד בנוף הישראלי.
מה גם שהיה טוביקו כפי שהיה כתוב- שנתן גם צבע נחמד וגם מרקם קאוויארי לסושי. השרימפסים
היו עשויים טוב,  הם טוגנו בטמפורה והיו פריכים כפי שהיו צריכים להיות.
לא ציון 100.. אבל ללא ספק פתיח נחמד ולא יקר כל כך לאור המרכיבים שלו.
גודלה של המנה היה סביר ביותר ויכול ללא בעיה לספק כמנה ראשונה לאדם ואפילו כפתיח לזוג בליווי עוד כמה מנות, כפי שאנו עשינו.

בהמשך הזמנו מגזרתה של "מינה הקטנה" -
"צ'יקן צ'אי ספרינג רול" – רול קריספי במילוי עוף, תה יסמין, דבש, רוטב מונג בין, שומשום ועירית.


מן סתירה קוגניטיבית התרחשה אצלי שקראתי את התפריט והגעתי למנה הזו. ספרינג רול אמור להיות טרי. כמעט לא מבושל ורענן מאד. אך כבר בשם יש את המילה "קריספי", אז חשדתי שיהיה פה אלמנט טיגון.. אז הציפייה ל"אגרול" הייתה די מנדטורית. מה שגם די צדקתי והגיע מן רול מטוגן די גדול שחולק לשלושה חלקים על צלחת יפה וארוכה.
הרול עשוי בצק מיוחד שטוגן ומולא בתערובת עוף לחה, שנקצצה עד דק. עם טעמים עדינים של תה ודבש. עוד במילוי היו גם אטריות אורז עדינות ושקופות שסיפקו מעט נפח ומרקם שונה על המזלג.
הרוטב היה מתקתק ונחמד מאד יחד עם המונג בין (רוטב עדין של שעועית אדומה) העירית והשומשום שקישט. ללא ספק מנה מיוחדת ומפתיעה. אם כי תערובת העוף קצת בנאלית ומצידי הייתי מתבל אותה מעט, או קוצץ אותה גס יותר שירגישו עוף ולא "תערובת עוף". אחרי כל זה,  המנה ה-מומלצת מבחינתי עד כה.

חתמנו את מנות הפתיחה, עם אחת מגזרת ה"דים סאם" (לא יודע למה הם קראו לגזרה הזו כך, כי אפילו מנת דים סאם אחת לרפואה, לא הייתה שם, נו שיהיה) .

"גיוזה אווז מעושן" – כיסוני בצק מאודים וצרובים במילוי אווז מעושן, כרישה וג'ינג'ר.


גיוזה הם כיסוני בצק עדינים שמגיעים מיפן, מאדים אותם ואז צורבים אותם קלות לצבע ועושר על מחבת נקייה. הם מלאים בדרך כלל בתערובת בשר, ירקות ועוד. כמו דים סאם סיני בעקרון, רק הבצק מעט שונה ובמראה אחר. תערובת האווז הזכירה במרקמה קצת כמו טונה מקופסא, אך הייתה די טעימה בסופו של דבר. יחד עם סויה ועוד כמה רטבים שהביאו לשולחן ממש סמוך להזמנתנו, זה עבר בהצלחה. במחיר של שלושת הכיסונים הקטנים שהזמנו, הייתי לוקח ללא היסוס עוד רול סושי, או אפילו את הספרינג רול שאכלנו ממש לפני כן שוב.
פעם שעברה שהיינו במסעדה, דגמנו את ה"וון טון שרימפס" המטוגן שהיה עדיף בכמה מונים על הגיוזה הזו. בכל זאת, המנה לא נרשמה כרעה חלילה.. אלא רק שיש טובות ממנה בתפריט המסעדה.

למנה העיקרית, או "הגדולה", הזמנו מגזרת המאכלים שמגיעים על אורז..

"מינה תאי אדום" – ניתחוני בקר, עגבניות שרי, חציל מטוגן, שעועית ירוקה, חלב קוקוס וקארי אדום.


כבר מהשם אפשר להבין שיש פה השפעות תאילנדיות\פיליפיניות אולי (?), אבל המנה עצמה היא על בסיס פיוז'ן משהו. קארי אדום, עגבניות שרי, חציל, בקר ואורז.. מעניין וטעים מאד מסתבר.
המנה די גדולה לאדם אחד, או יותר נכון להגיד "כבדה". אם בגלל חלב הקוקוס המתוק, או בגלל ערימת האורז שבתחתית הקערה המאוירת והמרשימה. ככה או ככה, רעבים לא יוצאים משם.
טעמים מתוקים יחד עם פיקנטיים מהקארי מלווים כל ביס. האורז דביק, מלא ברוטב חלקלק ועשיר.
יחד עם הבקר והעגבניות הכל משתלב היטב בפה. האוכל מגיע חם מאד ועסיסי. מנה מצוינת ללא ספק
ומיוחדת מאד שמבחינתי די "אומרת" – "מינה טומיי".
בפעמים הקודמות ניסינו גם את ה"פאד תאי" למשל.. שהיה מעולה והוא אולי אחד הטובים בארץ מבין
כל "הרשתות" שמנסות להכין את המנה הזו. אז אם רציתם המלצה נוספת לעוד מנה "גדולה" הנה אחת שאני ללא ספק חותם עלייה.

 על שתייה קלה, יין וכדומה וויתרנו הפעם. המים היו טעימים, ללא טעמי לוואי וצוננים. המשכנו עימם בכיף, חבל לקלקל את טעמי המנות עם קולה למשל.

 אחרי כל כך הרבה אוכל, בטח בצהריים.. נחנו מעט, הזמנו זוג אספרסו שהגיע בכוסות שקופות עם סוכר בשבבים שנחו בקערית מלבנית חמודה. ושוחחנו מעט. על הקינוחים שמענו מהמלצרית הנחמדה וגם על אלו שמוצעים בשעות הצהריים במסגרת "העיסקית" בסכום של 10-12 ש"ח. בחרנו בזוג פחזניות שבכל אחת כדור גלידה וניל.  לא אכביר במילים על הקינוח.. כי זה לא ממש אישיו מבחינתי. אבל אם אני הייתי מוציא מנות במסעדה הזו, את הפחזניות האלו הייתי זורק מהחלון, לא רק לא מגיש אותם לאורחים.
הגלידה הייתה סבירה וכיפית לסיום הארוחה יחד עם האספרסו, אבל הפחזניות היו יבשות, קשות כמו אבן ולא אכילות בעליל. חבל קצת. אני בטוח שיש שם קינוחים קצת יותר מעניינים שבטח יתנו תמורה הולמת.. אנחנו נפלנו על זו שדי ביאסה.. אבל בשביל 10 ₪... אכלתי את הגלידה ושתקתי.

המחירים במסעדה סבירים מאד ונעים בין 28-35 ש"ח למנות ראשונות.. סביב ה 30-39 לרול סושי שלם.. ו 50-90 ש"ח למנות עיקריות. בשעות הצהריים אין ממש 'תפריט עסקי' אלא רק הנחה על *הכול* בסך של 15% מלמעלה. שזה נחמד מאד, בהמשך למחירים נוחים בכל מקרה.
החשבון שלנו הגיע לסכום של 145 ₪ אחרי הנחה והשארנו 200 כולל טיפ למלצרית הנחמדה והשירותית עד מאד.
אני עוד אחזור.. לצהריים ולערב.
מומלץ.


אביעד.

יום שני, 25 ביולי 2011

סלט לחם ועגבניות (Panzanella)


סלט איטלקי, מהיר וקל להכנה. יכול להתלוות להמון ארוחות ויכול גם להיות ארוחה בפני עצמה של קיץ חם, או סתם להתפנקות בין לבין.
הסלט הזה מורכב מקרוטונים של לחם משלשום. לחם שכבר אין סיכוי שמפונקים כמונו- ניגע בו באופן רגיל. כך שבמקום לזרוק, חותכים לקוביות גדולות, אופים בתנור עם מעט שמן זית ושום ומערבבים עם עגבניות, בזיליקום ורוטב קליל. יוצא מעולה וטעים. אני בדרך כלל מכין לי ביצת "עין" ליד, זה סוגר לי את הפינה בול. נסו..
רוצים ללכת עם זה קצת יותר רחוק? פזרו 2-3 עיגולי מוצרלה מסביב, כך בכלל תרימו את המנה הזו לליגה אחרת.

מצרכים: (לקערה שמספיקה ל 2 מנות נניח)
4-5 פרוסות לחם עבות חתוכות לקוביות גדולות (בדרך כלל מה שנשאר משלשום ונשכח בארגז הלחם)
שמן זית לתיבול הלחם ועוד 2 כפות לרוטב.
2 שיני שום כתושות
מלח גס לטעם
פלפל שחור גרוס טרי לטעם
3-4 עגבניות גדולות טריות ואדומות, חתוכות לקוביות גדולות
8 עלי בזיליקום טרי קרועים לפיסות ביד
2 כפות חומץ בן יין אדום לרוטב
3 כפות שמן זית לרוטב

הכנה:
מחממים תנור אפיה (טורבו) על 180 מעלות
1 – בקערה מערבבים את קוביות הלחם עם שליש כוס שמן זית משובח. מתבלים במלח, פלפל ושום.
מערבבים היטב עד שכל הלחם עטוף בשמן ותבלינים.
מרפדים תבנית בנייר אפייה ומסדרים את הלחם בשטח פנים אחיד. אופים לכ 15 דק' או עד שמקבלים צבע זהוב עמוק. מכבים את התנור ומוציאים את הלחם לאוויר המטבח.
2 – בקערה קטנה מערבבים היטב את החומץ ואת שמן הזית.
3 – בקערת הגשה, מצרפים את הקרוטונים, העגבניות, הבזיליקום ואת תערובת השמן והחומץ.
מערבבים בעדינות (מבלי לפורר את הלחם) בעזרת הידיים או כפות גדלות את הסלט ונותנים לו לשבת כמה דק' לספוג טעמים לפני הגשה.

בתאבון,
אביעד.


לחיצה על התמונה תגדיל אותה.. 



BREAD AND TOMATOES SALAD (Panzanella)


Italian salad, it's quick and easy to make. Can accompany many meals and can be a meal itself in the hot summer or some treat between meals.
This salad assembled from croutons from the other day bread. Bread that there is no way, spoiled brats like us will normally touch. Thus, instead of throwing it away, we dice it into large cubes, baked it in the oven with a bit Olive oil and garlic and mix it with some tomatoes, basil and light sauce. It turns out delicious and great. I usually make myself an "eye egg" beside it, that usually covers all my needs.
Try it...
You want to go further with it? Toss 2-3 mozzarella rounds around it, by that you'll elevate this dish to another level.

Ingredients: {a bowl for two dishes}
4-5 thick pieces of bread, big cube cut {the bread which left in the box from the other day}
Olive Oil for the bread and 2 tablespoons for the sauce
2 crushed garlic cloves
Corse salt
Fresh grinded black pepper
3-4 fresh large tomatoes, big cube diced
8 hand-turn fresh basil leaves
2 tablespoons wine vinegar for the sauce
3 tablespoons of olive oil for the sauce

Cooking:
Heat the oven {turbo} to 180 degrees

  1. We mix the bread cubes with 1/3 glass of fine olive oil in a bawl. Spice it with salt, pepper and garlic. Mix it all together till all the bread cover with the oil and spices. Pad the oven-pan with baking paper and arrange the bread. Baked for 15 minutes or till we receive a deep gold color. Turn off the oven and pull out the bread.
  2. In a small bowl, mix the vinegar and olive oil.
  3. In a serving bowl, add the croutons, tomatoes, the basil and the vinegar olive oil blend. gently mix it by hands {without crumble the bread}, or with a large spoons and let it sit for a while to absorb all the tastes before serving it.

Bon Appetite
Aviad

Translation By - Gilad Barid

יום חמישי, 21 ביולי 2011

פסטה בלימון, שרימפס, חומוס, טחינה ואריסה.



זו ללא ספק מנה, שאני מאד, אבל מאד מבואס שלא אני המצאתי.
את המנה הזו אכלתי לראשונה במסעדת 'מוראבו', של השף יואב בר (כן, כן. זה שניצח את סטפן ב'קרב סכינים')
לאחר הפעם הראשונה שביקרתי שם, ניגשתי לידידי יואב ושאלתי מאין הוא ספג את ההשראה למנה כה מיוחדת,
טעימה ולא רגילה זו.

הוא ענה לי, שהמנה הזו, היא פשוט אינטרפטציה על אוכל רחוב ישראלי (עניי נפקחו לרווחה)
הפסטה, היא הלחם = הפיתה כמובן.. השרימפס הם הפלאפל, השווארמה.. = הבשר. חומוס, טחינה וחריף חייבים.
אז הנה הם פה גם.

מנה מדהימה מדהימה ואחת המיוחדות והמפתיעות שאכלתי בשנים האחרונות פה בארץ, ללא ספק.
זהו מתכון, שמגיע היישר משף יואב בר. אני כמעט ולא נגעתי והכנתי אותה אחד לאחד, כפי שהוא הכתיב. עם שינויים מיזעריים ביותר. זה יוצא מצויין! וטעים לא פחות מזו המוגשת במסעדה שלו (רק שלא יתלונן עלי, שעכשיו כולם מכינים בבית ולא באים יותר למסעדה להתארח :) )

הנה מה שצריך כדי להכין אותה: (4 מנות סה"כ)
400 גר' 'דפי' פסטה, מבושלים אל דנטה
24 יחידות שרימפס מסוג "קריסטל" טריים (6 לכל סועד)
100 גר' לימון כבוש פרוס דק
300 גר' גרגירי חומוס מבושלים
עלי בזיליקום טריים
4 כפות שמן זית
1 שן שום פרוסה דק
2 כפות מים מינרלים
8 כפות טחינה (אני משתמש ב"קראוון")
מלח ופלפל

להכנת הפסטה עצמה: (לאלו שבא להתנסות ולהאדיר טעם)
10 חלמונים
200 גר' קמח סמולינה (דורום)
1 ביצה
1 כף גרידת לימון
מערבבים את כל החומרים במיקסר, עד לקבלת תערובת חלקה. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר למשך חצי שעה בערך, או קצת יותר. מוציאים ומרדדים במכונת פסטה לעלה דק וארוך מאד. חותכים לרצועות מלבניות.
מרתיכים סיר גדול עם מים ממולחים ומבשלים למשך 5 דק' את הפסטה הטרייה, עד למידת עשייה "אל דנטה".

איך מכינים את שאר המנה:
1 - במחבת גדולה מחממים את שמן הזית, ומטגנים מעט את השרימפסים (כמה שניות) עד שהם הופכים לורדרדים.
מוסיפים את הלימון, עלי הבזיליקום, גרגירי החומוס, המים ומתבלים במלח ובפלפל.
2 - מעבירים לצלחת עמוקה כמה עלי פסטה, מעליהם יוצקים את השרימפסים והרוטב. מוסיפים 2 כפות טחינה לכל צלחת ומעטרים עם כפית של אריסה בנקודות מסביב.
אפשר גם לגרד פרמזן מעל, מי שאוהב.

(המלצה: זמן בישול "הרוטב" אורך פחות מדקה.. , הכינו אותו 4 פעמים. לכל סועד בנפרד. זה ישמור על פריכות המרכיבים ועל איכות המנה)

בתאבון,
אביעד.


Pasta with lemon, shrimp, hummus, tahini and harissa

This is without a doubt a dish that I'm very depressed I haven’t invented.
This dish I firstly ate in chef Yoav Bar's "Maraboo" restaurant {yes, the one who won Stephan in Krav Sakinim}. After the first time I visited there, I went and see my friend Yoav and asked him from where he inspired this so special and tasty dish.
He answered me that this dish is simply an Israeli street food interpretation {my eyes opened wide}.
The Pasta is the bread {Pita}, the shrimps are the falafel, and the Shwarma is the meat. Humus, Tehini and spices are a must, so we've them here as well. 

An amazing dish and without a doubt one of the surprisingly and special dish I have eaten in recent years in Israel.
This is the recipe that comes straight from Chef Yoav Bar; I didn’t touch it {almost} and made it as he dictates. There are small changes. It turns out great! And not less tasty than the one served in his restaurant {I just hope he wouldn’t complain that no one will order it in his restaurant and make it in their housesJ}

Here is what you need to make it {4 dishes total}

400gr of Pasta leaves, Al Dente cooked
24 units of fresh Crystal Shrimps {6 for every diner}
100gr pickled lemon, thin sliced
300gr of cooked Humus grains
Fresh Basil leaves
4 tablespoons Olive Oil
1 garlic clove, thin sliced
2 tablespoons of mineral water
8 tablespoons of Tehini {I used Caravan}
Salt and Pepper

Making the Pasta {for those who would like to try to enrich the flavor}

10 egg Yolks
200gr "all purpose" flour
1 Egg
1 tablespoon Lemon grinding

Mix all the ingredients in a mixer until receiving a smooth blend. Wrap it in starch nylon and put in the refrigerator for a bout 30 minutes or a bit more. Pull it out and roll it in a Pasta machine to a very long thin leaf. Then cut it to rectangular strips.
Boil in a large pot the salty water and cook the fresh pasta for 5 minutes into al dente mode.

How to cook the dish:
  1. In a large pan, heat the Olive Oil; fry a bit the shrimps {a few seconds} until they become pinkish. Add the Lemon, Basil leaves, Humus, the water and spice with Salt and Pepper.
  2. Place a few Pasta leaves to a deep plate; and pour the sauce and the shrimps on top of it. Add 2 tablespoon of Tehini to each plate and decorate with a teaspoon of ARISA in dots around it.
You can scrape some Parmesan on top, for those who like it.

{Recommendation: Sauce cooking time last less than a minute, make it 4 times, To each diner separately. It will keep it crispiness of the ingredients and the quality of the dish}.

Appetite
Aviad  
    
Translation by - Gilad Barid 

יום שלישי, 19 ביולי 2011

עוגת שזיפים מתוקה.



זמן לעוגה.. לא כזו עם שכבות קרם עשירות, נשיקות מרנג וקונסטרוקציה של מגדל בניו יורק..
אני מתכוון לעוגה שאפשר להכין בקלות, בבית. עם מצרכים בסיסיים ביותר והיא טעימה בטירוף. ליד הקפה, או סתם
להתפנק מעל השיש במטבח. אני מאד אוהב עוגות ביתיות, עם פירות למשל, או אפילו עם ארומה של תפוז או לימון.
הפעם, היה לי חשק לעוגה כזו, אך עם שזיפים אדומים. עכשיו העונה ויש מאלו בשפע.
הלכתי לשוק וקניתי שקית של שזיפים אדומים, רכים ומתוקים, הוספתי גם פצפוצי שוקולד כדי להעשיר מעט את הטעמים
ווואלה. יצא אחלה.

עוגה מקסימה שתביא לכם וליקירכם חיוך מאוזן לאוזן. מערבבים הכל יחד ומכניסים לתנור.. ממש קל ומהיר.

מצרכים: (תבנית אינגליש קיק, או עגולה 24")
1 כוס קמח לבן
1 כוס קמח תופח מאליו לעוגה
1 כפית אבקת אפיה
200 גר' חמאה רכה
2 כוסות סוכר
4 ביצים
2 כפיות תמצית וניל
5 שזיפים אדומים גדולים , חתוכים לחצי בלי הגרעין.
חופן של פצפוצי שוקולד
2 כפות סוכר
1 כפית קינמון


הכנה:
מחממים תנור ל 180 מעלות.
1 - בקערת המיקסר מערבבים יחד את החמאה והסוכר עד לתערובת פרורית. מוסיפים בהדרגה את הביצים, הקמח, אבקת האפייה, ותמצית הוניל עד לקבלת תערובת בצקית דביקה. מוסיפים את חופן פצפוצי השוקולד ומפעילים לסיבוב קצר נוסף.
2 - משמנים תבנית אפיה בחמאה ומפזרים סוכר. מנערים היטב, כדי שכל הסוכר ידבק לחמאה, זורקים את העודפים.
יוצקים חצי מהתערובת אל התבנית, מניחים מעליה חצי מחצאי השזיפים ויוצקים את החצי השני של התערובת. מישרים ומניחים את שאר חצי השזיפים למעלה.
3 - בקערה קטנה מערבבים יחד סוכר וקינמון ומפזרים את התערובת מעל פני העוגה כולה.
4 - מכניסים לתנור אפייה למשך 40-50 דק'. הזמנים משתנים בתלות התבנית ואיכות התנור.
יש לבדוק בעזרת סכין חדה לאחר 40 דק' האם העוגה מוכנה. שימו לב - אפיית יתר תביא לכך שהעוגה תתייבש לכם.
ואתם לא רוצים את זה, האמינו לי.
5 - בסיום האפייה, צננו את העוגה קלות לפני הגשתה.

בתאבון,
אביעד


Plums cake

It's cake time. Not one with rich creamy layers, Meringue kisses and New York's tower construction.
I mean a cake you can easily make at home, with the basic ingredients and a taste to die for. You know a cake to have beside your cup of coffee or just to munch over the kitchen counter.
I love homemade cakes, with fruits or even with the aroma of an orange or lemon.
This time I had the mood for a cake as such but with red plums. It is plums season now and you can find plenty of it.
I went to the market and bought a bag of red plums, sweet and soft. I also added chocolate chips to enrich the flavor a bit.
As you can tell, it turns out great.

It is a beautiful cake that will bring to you and your love ones a big smile. Mix it all together and put in the oven… real quick and easy to make.


Ingredients: {English-cake cast, or round one 24"}
1 glass of white flour
1 glass of Self-raising flour
1 teaspoon of baking powder
200gr soft butter
2 glasses of sugar
4 eggs
2 teaspoons of vanilla extract
5 large red plums cut into half without the seed
Handful of chocolate chips
1 teaspoon of cinnamon

Cooking:
Heat the oven to 180 degrees.

  1. In the mixer bowl we mix the butter and the sugar until receiving a crumbly mixture. Gradually, we add the eggs, the flour, baking powder and the vanilla until receiving a sticky dough blend. We add the chocolate chips and turn the mixer again to another short round.
  2. Oil the baking cast with butter and spread some sugar. Spread it well, so all the sugar will stick to the butter, and through the leftovers. Pour half of the blend into the cast and place on top of it half of the amount of the plums, then pour the second half of our blend. Straighten it and place the rest of the plums on top.
  3. In a small bowl mix the sugar and cinnamon and spread it on the entire cake.
  4. Put it in the oven for about 40-50 minutes. The time changes depends on the quality of your oven. You have to check with the help of a sharp knife after 40 minutes if the cake is ready. Pay attention, over baking it will bring a dry cake and you don’t want that, trust me.
  5. After baking, cool the cake a bit before serving it.

BON Appetite
Aviad

Translation by - Gilad Barid

יום חמישי, 14 ביולי 2011

כבדי עוף בניחוח רוזמרין, על תפוח אדמה בתנור.


כבד עוף, אולי חלק הפנים המפורסם ביותר וזה שכנראה הכי שכיח במטבח הישראלי. הוא זול יחסית וקליל להכנה. (למרות שלא מעט אנשים הורסים אותו בקלות בצליית יתר וייבושו) יש לשים לב לזמן הצלייה וכך להבטיח מעטפת קריספית ומרקם רך וקרמי מבפנים.
תנו לי כבד עוף בכל מתכון ואני מאושר.. על סלט עלים ירוקים, ברוטב של שמן וכמון, עם יין מצומצם
פטריות ועוד ועוד.. (כל המתכונים האלו יהיו בהמשך, מבטיח)

הפעם, חשבתי להתחיל עם הצורה הקלאסית ואולי הטעימה ביותר שיש לכבד עוף לטעמי, אבל עם טוויסט (כמובן). הוספתי קצת ניחוחות של רוזמרין טרי, זה מקפיץ את המנה לרמה אחרת לגמרי ונותן לה "עידון" שונה לגמרי.
בנוסף, הכי טעים לאכול מנה של כבדי עוף,  עם תפוחי אדמה חמים. אם פירה קרמי, או תפוח אדמה שנאפה בתנור לשעה ויותר וקיבל טעם של "מדורה" כמעט. הלכתי הפעם על המדורה.

מצרכים: (4 מנות)
שמן זית משובח
1/2 קג' כבד עוף נקי
מלח גס
פלפל שחור גרוס
4 תפוחי אדמה בינוניים שטופים היטב ומנוגבים
2 גבעולי רוזמרין טריים
2 גבעולי טימין {מיורן} טריים (או טימין יבש)

הכנות:
מחממים תנור ל 220 מעלות, על טורבו!
1- בקערה מוסיפים 3-4 כפות שמן זית, קורט מלח, פלפל שחור גרוס ואת עלי הטימין. מצפים את תפוחי האדמה בשמן המתובל ועוטפים היטב ב"דף" אלומיניום, כך שיהיה הרמטי. מכניסים לתנור לשעה, או עד שתפוחי האדמה רכים מאד (מחדירים אחרי שעה, סכין ואם היא חודרת פנימה "כמו חמאה", זה מוכן)
2 - בקערה מוסיפים 4-5 כפות שמת זית משובח, מתבלים במלח, פלפל וגבעולי הרוזמרין חתוכים לכמה חלקים (לא צריך להפריד את העלים מהגבעול), מניחים את הכבד הנקי בתוך הקערה ומצפים אותו היטב בשמן המתובל.
3 - מחממים מחבת טפלון על כירה גדולה, על שהיא "מעשנת" (לא משמנים אותה!) מניחים כמה "אונות" של כבד בכל פעם במחבת הרותחת. מכת החום שהכבד מצופה השמן מקבל, יוצרת מעטפת קריספית ו"סוגרת" את הכבד. כך הוא נשמר עסיסי וקרמי מבפנים וקריספי ושחום מבחוץ. מסובבים לצד השני עד שמרגישים שהוא "גמיש" מספיק למידת M {מי שרוצה קצת יותר עשוי מבפנים, שישאיר לעוד 20-30 שניות ויהפוך מידי פעם שלא ישרף} כך ממשיכים עד שכל הכבדים מוכנים.
4 - מוציאים תפוח אדמה מנייר הכסף, חורצים X כמעט עד לתחתית שלו ומניחים עליו 2-3 אונות כבד, מפזרים רוזמרין טרי (שישב בשמן הזית), פלפל אדום חריף למי שאוהב ומזליפים מעט משמן הזית המתובל מסביב.

תוספת: בתמונה למעלה, יש בצד שמאל בצלחת גם שיני שום אפויות. למי שאוהב (כמוני) יכול בזמן שתפוחי האדמה נאפים בתנור, "לזרוק" גם כמה ראשי שום כאלו, זה יוצא מעדן. איך עושים? החליפו בסעיף 1 את תפוחי האדמה בראשי שום. זה הכל.


בתאבון,
אביעד.


Rosemary-scented chicken livers, on baked potatoes

Chicken liver, maybe one of the most famous internal organs there is and probably the most common in the Israeli kitchen. It is relatively cheap and pretty easy to make. {Although, more than a few people ruin it very easily by overcook it and dry it}. You must pay attention to the roasting time, thus ensure a crispy cover and a smooth creamy texture inside.
Give me a chicken liver in every recipe and I'm happy… on a green leaves salad, in a cumin and oil sauce, with a reduction wine and mushrooms etc. {all these recipes will be added, I promise}.

This time, I thought to begin with the classic and maybe the tastiest form of chicken liver for me, but with a twist {of course}. I added a bit of a fresh rosemary aroma, it takes this dish to a whole new level and give it a different "finesse" entirely.
Additionally, it is best to eat a chicken liver dish with hot potatoes, whether with a creamy mash potatoes or a baked one which baked in the oven for an hour or more and received almost the flavor of a bonfire. I went on the bonfire.

Ingredients:
Fine Olive Oil
1/2kg of clean chicken liver
Corse salt
4 medium washed and well wiped potatoes
2 fresh rosemary stalks
2 fresh thyme stalks

Cooking:
heat the oven to 220 degrees, Turbo!

  1. Add 3-4 tablespoons of Olive Oil into a bawl, a pinch of Salt, Black grind Pepper and Thyme leaves. Cover the potatoes with the spicy Oil and wrap tightly in aluminum foil, hermetically. Put to the oven for an hour, or until the potatoes are very soft {after an hour we pierced a knife in, if it inserted smoothly, it's done}.
  2. Add 3-4 tablespoons of fine Olive Oil add salt, pepper and cut Rosemary stalks {we don’t have to separate the leaves from the stalk}; place it on the cleaned liver in a bawl.
  3. Heat a Teflon pan on a large stove, until it "smokes" {do not oil it} place a few pieces of the liver separately on the smoky pan. The heat hit that the oily covered liver created a crispy cover and "closed" the liver. In that way it remains juicy and creamy inside and crispy on the outside. roll it to the other side until you feel it "flexible" to medium {those who wants more "done" in the inside, keep it for another 20-30 second and roll it from time to time not burning it}, keep it until all the livers are ready.
  4. pull out the potatoes from the aluminum foil, pierce a X section almost through the bottom and place 2-3 liver pieces, we spread some fresh Rosemary {that sat in the olive oil}, red hot pepper, for those who likes, and drizzle a bit of the spicy Olive Oil around it. 
 
In addition: in the photo above, in the left side on the plate you can see baked garlic cloves. For those of you who like, {as I do} can toss some of these garlic cloves along with the potatoes, it is a delicacy. How to make it? Change section 1. The potatoes with the garlic head, that’s all.

Appetite
Aviad
 Translation by - Gilad Barid
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...